אוי לבושה

אוי לבושה
ביטויים ופתגמים פעלים2 תגובות על אוי לבושה

אוי לבושה

אוי לבושה

פורסם לראשונה ב- 5.8.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון ששלח לי ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
יַא עֵיבֶּ אלשּוּם! يَا عيب الشُّوم! – אוי לבושה! איזו בושה! בושה וחרפה! ככה מתנהגים?; מה פתאום, איך אתה מדבר (בצורה מתחנחנת)

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/v0aamy4dfbop

דרך נוספת לאמירת אותם מסרים: יַא חַרַאםֶ אלשּוּם! يَا حرام الشُّوم!
=-=
הסרטון ששלח יהושע ועבר באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 24.6.21, ומופיע פה בתגובות, עוסק גם הוא בפרשת נִזַאר בַּנַאת, בה עסקנו בהרחבה בשבוע שעבר והיום בבוקר.
בסרטון, מבית היוצר של סוכנות הידיעות “קֻדְס”, רואים מפגינה שמוחה בצרחות נגד אנשי הביטחון, באומרה:
אנת ארגע, יא חמאר!
יא עיב אלשום עליכם
ולכם אנא באלשיח’ ג’ראח
שפת אסראאיליה זיכם
בירמוא עלינא ע’אז.
ולכ, יא חמאר!
יא עיב אלשום עליכם
קתלתוא בני אאדם!
איש מאלכם?
לא! שו מא ח’צכ? זיי זיכ!
إنت ارجع، يا حمار!
يا عيب الشّوم عليكم
ولكم أنا بالشّيخ جرّاح
شفت إسرائيليّة زيّكم
بيرموا علينا غاز.
ولك، يا حمار!
يا عيب الشّوم عليكم
قتلتوا بني آدم!
ايش مالكم؟
لا! شو ما خصّك؟ زيّي زيّك!
תחזור אתה (אחורה), יא חמור!
תתביישו לכם!
בוא’נה, אני (משתתפת בהפגנות) בשיח’ ג’ראח
ראיתי ישראלים (רעים) כמוכם
ירו עלינו גז.
בוא’נה, יא חמור!
תתביישו לכם
הרגתם בן אדם!
מה קרה לכם?
לא! מה פירוש זה לא נוגע אליך? אני כמוך!
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
את הדברים הבאים פרסמנו לפני חמש שנים, כשעוד היה לי כוח להסביר פה נושאים דקדוקיים…:
תַפַאאֻ’ל تفاؤل – אופטימיות
תַשַאאֻ’ם تشاؤم – פסימיות
היום נטפל קצת בבניין השישי של מערכת הפועל הערבית, שאינו נפוץ כל כך, ודאי לא במדוברת.
מאפייניו החיצוניים: ת לפני אותיות השורש ו- א נחה בין אות השורש הראשונה לשנייה; אין לו בניין מקביל בעברית.
בד”כ הפעלים בבניין הזה כוללים הדדיות בפעולה, מה שאומר שאין רק גורם אחד ברקע (התחבירי, ובכלל), למשל: תַעַאוַנַ تعاون – שיתף פעולה, אבל ברור שכדי לשתף פעולה צריך צד נוסף, או צדדים נוספים, לכן הפועל הזה לא יופיע בצורת יחיד, אלא רבים: תעאוַנוּא تعاونوا
(מי שבקי בדקדוק הספרותי יודע שהוא כן יכול להופיע כך בתחילת משפט, אולם אני מדבר ברמה העקרונית, לא של החוק “פועל לפני נושא”).
או למשל:
תַבַּאדַל(וּא) تبادلوا – החליפו אלו עם אלו
תַכַּאתַבּ(וּא) تكاتبوا – התכתבו אלו עם אלו
תַעַאיַש(וּא) تعايشوا – חיו בדו קיום אלו עם אלו (שמעתם על ארגון השוויון והשלום תַעַאיֻש تعايُش [דו-קיום]? אין לכם מושג כמה דוברי עברית מעוותים את שמו. פשוט אין לכם מושג. השורש הוא ע.י.ש, הקשור לחיים, והצורה היא שם הפעולה של הבניין השישי, שתכף נעסוק בה במילים של היום. דו-קיום; היש מילה עם יותר הדדיות מדו-קיום?).
בנוסף להדדיות, הבניין הזה גם כולל פעלים רפלקסיביים.
רפלקס מה???
רפלקסיביים. reflection באנגלית – השתקפות. כלומר פעלים שמתארים פעולה החוזרת למבצע שלה (כפי שמַרְאָה משקפת את מי שעומד מולה), כמו התקלח, התגלח, התלבש, השתגע וכו’. פעולה שהמבצע ביצע על עצמו, לא על אובייקט (מושא) אחר.
שני הפעלים של היום, תַפַאאַ’לַ تفاءل – היה אופטימי, ראה סימן ברכה, ו- תַשַאאַ’מַ تشاءم – היה פסימי, ראה שחורות, הם פעלים רפלקסיביים. שמתם לב להמזות המרחפות (“לופט המזה”) באמצע הפעלים? כלומר יש לנו כאן הפכים במשמעות, מאותה גזרת פועל: ע’ השורש היא המזה.
המילים של היום, אופטימיות ופסימיות, הן צורות שם הפעולה (המצדר) של הפעלים האלה.
דבר נוסף: השורש של אופטימיות הוא פ.א’.ל.; נא לא להתבלבל עם השורש הנפוץ פי כמה, גם בעברית, פ.ע.ל., אין שום קשר.
גם צורות הבינוני הפועל של הפעלים האלה נפוצות:
מֻתַפַאאֶ’ל متفائل – אופטימי
מֻתַשַאאֶ’ם متشائم – פסימי
מהשורש פ.א’.ל יש שם עצם יפה:
פַאְ’ל فأل, וברבים פֻא’וּל فؤول – סימן טוב.
המילה הזו עברה במדוברת תהליך של תח’פיף אלהמזה (זוכרים? התייחסנו לתופעה בעבר), והיא מוכרת בעיקר באמרה:
פַאל אללַּה וַלַא פַאלַכּ!! فال الله ولا فالك – אל תפתח פה לשטן!! (מיל’: הסימן הטוב של אללה, ולא “הסימן הטוב” שלך!!)
לעומת זאת, מהשורש השני ש.א’.ם יש שם עצם הפוך:
שֻאְ’ם شؤم – מזל רע, חוסר מזל, אות מבשר רעות
גם מילה זו עברה תח’פיף, ובמדוברת היא נשמעת שוּם, בעיקר בביטוי:
יַא עֵיבּ אלשּוּם! يا عيب الشّوم – אוי לאותה בושה! (עיב זה בושה)
* הפעלים הספרותיים שַאִמַ شَئِمَ או שַאֻמַ شَؤُمَ בבניין הראשון, שמילת היום, שום/שאם, היא צורת שם הפעולה/מצדר שלהם – היה למזל רע ל-
* הפועל הספרותי שַאַמַ شَأَمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הביא מזל רע
(המילה/שֵם המקום שַאם, או אלשַּאְ’ם, שהופיעה אצלנו רבות לאחרונה, היא מאותו השורש אך ללא קשר לתוכן השלילי שלו. ארצות השאם הן כזכור הארצות של אזור המזרח הקרוב, או בשמן סוריה הגדולה/סוריה רבתי או הלבנט)
ולסיום, ואני יודע שזה פוסט ארוך, אבל אנא, הישארו אופטימיים:
שמעתם על הסופר, העיתונאי, הח”כ וחתן פרס ישראל החיפאי-נוצרי אמיל חביבי? אז ספרו המפורסם ביותר הוא “האופסימיסט”, אַלְמֻתַשַאאִ’ל المتشائل, בערבית, שהוא הלחם של שתי המילים ההפוכות.
ואם החזקתם מעמד עד פה, וגם אם לא – המשך יום נעים!
זה היה הפוסט ה- 1,428 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אסף כ"ץ

המקבילה של הבניין השישי בעברית היא בניין התפעל, כפי שניתן לראות לא רק בדוגמאות אלא גם בקידומת ת’ שנמצאת בשני הבניינים

Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x