פורסם ב- 19.1.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עֻמְלֶה عُمْلة וברבים עֻמֻלַאת عُمُلات – מטבע, מטבע זר, כסף; שכר עבודה, תשלום
ימאמה מבטאת עִמְלֶה
* עֻמְלַה צַעְבַּה عُمْلة صَعبة – מַטְבֵּעַ קָשֶׁה: כֶּסֶף יַצִּיב הָעוֹבֵר לַסּוֹחֵר בַּשּׁוּק הַבֵּין-לְאֻמִּי (מילון אבן-שושן)
* הֻמַא וַגְ’הַאן לִעֻמְלַה וַאחִדַה هما وجهان لعُملة واحدة – הם שני צדדים של אותו מטבע, הם משלימים זה את זה
יהושע שלח לי סרטון מ- 15.12.21 ממסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר שחרורו מהכלא של מנהיג התנועה האסלאמית (הפלג הצפוני) בישראל, שיח’ ראא’ד צלאח.
על התנועה האסלאמית בישראל הרחבנו בפוסט הבא:
באשר לשני האנשים שמופיעים בסרטון, הנה, שוב, בקצרה:
“שיח’ ראאד סלאח אבו שקרה (בערבית: رائد صلاح أبو شقرة, תעתיק מדויק: רָאאִד צַלָאח; פירוש השם: “חלוץ ישר”; נולד בשנת 1954 באום אל-פחם שבישראל) הוא ערבי-ישראלי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שהוכרז בנובמבר 2015 כהתאחדות בלתי מותרת), ומראשי המנהיגים הדתיים של המוסלמים בישראל. סלאח ידוע בעמדותיו השוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל ובפרט את שליטתה בירושלים. בין השנים 1989–2001 כיהן כראש עיריית אום אל-פחם. נידון מספר פעמים למאסר על עבירות של התפרעות, הסתה ותמיכה בטרור.
[…]”
“שיח’ כמאל אלח’טיב (בערבית: كمال الخطيب; נולד ב-25 באוגוסט 1962) הוא סגן יושב ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, ואימאם מסגד עומר אבן אל-ח’טאב בכפר כנא. […]” (ויקיפדיה)
הסרטון הגיע עם תרגום לעברית. אורכו כשתי דקות.
אין לי מושג מי תרגמו. התלבטתי רבות אם לתרגמו שוב מחדש, אבל אז החלטתי שכן, ומיד תבינו למה:
שיח’ ראא’ד, אנת ח’רג’ת מן אלסג’ן, ויבדו אנכ מש עארף אנה בינית צאר יסארי.
טלע אלשיח’ ראא’ד בעד סנה ונצ, ומש עארף אנה ליברמאן בקרב אלנא
ומש עארף אנה גדעון סאער חמאמת סלאם
ומש עארף אנה אלע’זאלה, אילית שאכיד, צארת מחתרמה
מש עארף, יא שיח’ ראא’ד, בעד מא טלע מן אלסג’ן, פקיר, מש דריאן
אנה אלמסג’ד אלאקצא צאר ג’בל אלהיכל, ואנה חאא’ט אלבראק צאר אסמה חאא’ט אלמבכא, ויצח לליהוד אלצלאת פיה.
מש דארי, יא מסכין, 300 סנה ו 9 ואנת נאים.
וטלעת, ומש עארף, יא שיח’ ראא’ד, אן הנאכ ואקען ג’דידן,
לכן אלעמלה מא תע’ירתש, אן שאא’ אללה.
עמלת שעבכ, יא שיח’ ראא’ד, בעדהא עמלה בתסוא!
מש בס בתסוא; עמלה נאדרה, עמלת שעבנא אלפלסטיני עמלה נאדרה!
ע’יר קאבלה ללזיף, וע’יר קאבלה לאן תצבח בלא ת’מן.
סתט’ל הי אלרקם אלצעב,
סיט’ל אבנאא’ שעבנא פי אלדאח’ל אלפלסטיני אלרקם אלצעב פי תחדיד הוית אלקדס ואלמסג’ד אלאקצא אלמבארכ.
הכד’א כאן יום אטלקנא סאויה צרח’ת “אלאקצא פי ח’טר” וכאן אלמהרג’אן אלאול יום 8.10.1996
شيخ رائد، أنت خرجت من السّجن، ويبدو إنّك مش عارف إنّه بينيت صار يساري.
طلع الشّيخ رائد بعد سنة ونصّ، ومش عارف إنّه ليبرمان بقرب إلنا
ومش عارف إنّه جدعون ساعر حمامة سلام
ومش عارف إنّه الغزالة، أيليت شاكيد، صارت محترمة
مش عارف، يا شيخ رائد، بعد ما طلع من السّجن، فقير، مش دريان
إنّه المسجد الأقصى صار جبل الهيكل، وإنّه حائط البراق صار اسمه حائط المبكى، ويصحّ لليهود الصلاة فيه.
مش داري، يا مسكين، ٣٠٠ سنة و ٩ وأنت نايم.
وطلعت، ومش عارف، يا شيخ رائد، أنّ هناك واقعًا جديدًا،
لكن العملة ما تغيّرتش، أن شاء الله.
عملة شعبك، يا شيخ رائد، بعدها عملة بتسوى!
مش بس بتسوى؛ عمله نادرة، عملة شعبنا الفلسطينيّ عملة نادرة!
غير قابلة للزّيف، وغير قابلة لأن تصبح بلا ثمن.
ستظلّ هي الرّقم الصّعب،
سيظلّ أبناء شعبنا في الدّاخل الفلسطينيّ الرّقم الصّعب في تحديد هويّة القدس والمسجد الأقصى المبارك.
هكذا كان يوم أطلقنا ساويةً صرخة “الأقصى في خطر” وكان المهرجان الأوّل يوم ٨.١٠.١٩٩٦
שיח’ ראא’ד, אתה השתחררת מהכלא, ונראה שאינך יודע ש(נפתלי) בנט הפך לשמאלני.
שיח’ ראא’ד השתחרר לאחר שנה וחצי, והוא אינו יודע ש(אביגדור) ליברמן התקרב אלינו
ואינו יודע שגדעון סער הוא יונת שלום
ואינו יודע שהאיילה*, איילת שקד, הפכה (לאישה) מכובדת,
אינו יודע, שיח’ ראא’ד, לאחר שהשתחרר מהכלא, עני, אינו יודע
שמסגד אלאקצא הפך ל”הר הבית”, שקיר אלבראק** הפך ל”כותל המערבי”, ומותר ליהודים להתפלל בו.
אינו יודע, מסכן, שלוש מאות שנה ועוד 9***, כשישנת.
השתחררת, ואינך יודע, שיח’ ראא’ד, שיש מציאות חדשה,
אבל המטבע**** לא השתנה, בעזרת האל.
המטבע של העם שלך, שיח’ ראא’ד, הוא עדיין מטבע בעל ערך!
ולא רק בעל ערך; הוא מטבע נדיר, המטבע של עמנו הפלסטיני הוא מטבע נדיר!
שאינו ניתן לזיוף, ואינו יכול להפוך לחסר ערך.
הוא יישאר גורם הכוח,
בני עמנו ב”פְּנים” הפלסטיני (ערבי ישראל. שָלֵו) יישארו גורם הכוח בהגדרת זהותם של ירושלים ושל מסגד אלאקצא המבורך.
כך גם היה ביום בו זעקנו יחדיו את זעקת “אלאקצא בסכנה”, בעצרת הראשונה ב- 8.10.1996 (נקטע)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* ע’זאלה – צביה (או איילה) בערבית. שיח’ כמאל תרגם את שמה, אולי כדי להחמיא לה וליופיה, שכן הצבי נחשב לסמל היופי בתרבות הערבית.
** מסע הלילה של הנביא מוחמד ממסגד אלחראם אל המסגד הקיצון התרחש – לפני מסורות מאוחרות יותר לקוראן – על גבי הבהמה המעופפת שלו, שנקראת אַלְבֻּרַאק. האירוע נקרא בערבית الإسراء والمعراج אַלְאִסְרַאא’ וַאלְמִעְרַאג’.
“ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו” (סורה 17, פסוק 1. תרגום רובין)
לפי הפרשנות האסלאמית, המסגד הקיצון נמצא בהר הבית בירושלים (הוא מסגד אלאקצא), והכותל המערבי נקרא בערבית אלבראק, שכן אליו הנביא קשר את הבהמה שלו.
*** מה? שלוש מאות? שלוש מאות ותשע? 309 שנים של שינה? מה עובר על שיח’ כמאל, ולמה הוא מעליב את הבוס שלו? הוא אפילו כינה אותו “עני”. ראו מיד בהמשך.
**** אחת הסיבות בעטיין בחרתי לתרגם את הקטע שוב בעצמי הייתה שבתרגום בסרטון המילה “עמלה” מתורגמת, משום מה, “זן”. למה לתרגם מונח כלכלי, כאשר כל המטאפורות של שיח’ כמאל הן כלכליות, כמונח מתחום הביולוגיה? זה אולי מתאים עקרונית, אך חוטא לגמרי למקור ולהקשרו. למתרגם האלמוני של הקטע הפתרונים.
=-=-=
יודעים מה אחד הדברים שאני הכי אוהב בפוסטים שאני כותב? שאני לא מפסיק ללמוד מהם דברים חדשים.
אנו מקשיבים פה לקטע אקטואלי, בערבית גבוהה ויפה, עטוף בהמון המון לאומיות ערבית מבית התנועה האסלאמית, אבל אז “מושחל” בו עניין שלקוח היישר מהקוראן, ולא רק זאת, אלא שמדובר בסיפור היסטורי יפהפה, חוצה דתות וזמנים (תרתי משמע):
שיח’ כמאל לוקח אותנו בדבריו לסורתֶ אלְכַּהְף בקוראן, סורת המערה:
“פסוקים 9–26 מגוללים את סיפורם של שבעת הישנים של אפסוס, מנקודת מבט אסלאמית.
=-=
“שבעת הישֵנים של אפסוס” היא אגדה נוצרית עתיקה מרובת גרסאות.
אחת הגרסאות מספרת על אודות שבעה נוצרים צעירים שברחו בשנת 250 להרי אפסוס שבאסיה הקטנה, בבקשם להימלט מרדיפותיו של הקיסר הרומי דקיוס. רודפיהם הפגאנים גילו את מקום מחבואם בתוככי מערה גדולה ואטמו את פתחה באמצעות סלע גדול. כעבור מאה וארבעים שנה החליט רועה מקומי לפרוץ את פי המערה כדי שתשמש דיר לצאנו. כשנכנס פנימה מצא בתוכה שבעה בחורים השקועים בתרדמה. הם התעוררו והיו סבורים כי רק לילה אחד חלף מאז נכנסו למערה. אחד מהם צעד לעבר העיר אפסוס לרכוש בה לחם עבורם.
כשביקש הצעיר לשלם בעד המזון במטבעות ישנים מן המאה הקודמת, הוא נאסר בו במקום בחשד ששדד אוצר נסתר. חוקריו התקשו לקבל את הסבריו ופקפקו באמינותם, אך הקיסר תיאודוסיוס הראשון, שהצעיר המשונה הובא לפניו, האמין לכל דבריו על כך שישן יחד עם הצעירים האחרים תקופה כה ממושכת. הוא ציווה להוליך את הצעיר בתהלוכת ניצחון אל המערה. שבעת הישנים חיו רק עוד זמן קצר לאחר יקיצתם, ומתו בזה אחר זה בתוך שעה אחת. הם נקברו במקום בו ישנו את שנתם הארוכה. אחר כך הקים הקיסר כנסייה בקרבת מקום.
גרסה דומה של האגדה מצויה בקוראן בסורה 18, סורת המערה (סורת אל-כַּהְף). סיפור דומה במקצת מופיע גם בתלמוד הבבלי, על חוני המעגל”. (ויקיפדיה)
נעיין בפסוק 25:
וַלַבִּת’וּא פִי כַּהְפִהִם תַ’לַאתַ’ מִאאַתִן סִנִינַ וַאזְדַאדוּא תִסְעַן
﴿وَلَبِثُوا فِي كَهْفِهِمْ ثَلاثَ مِائَةٍ سِنِينَ وَازْدَادُوا تِسْعًا﴾،
עברו עליהם במערתם שלוש מאות שנה ועוד תשע
שלוש מאות שנה: יש גורסים כי אלו הם דברי היהודים והנוצרים, וכי האמת ידועה רק לאלוהים
ועוד תשע: יש מפרשים ש- 309 שנים, כדעת אחרים שאינם מבין היהודים והנוצרים
(תרגום ופרשנות רובין)
פרשנות אסלאמית שמצאתי ברשת גורסת:
نام أهل الكهف مدة تقدر عند أهل الكتاب 300 سنة شمسية، وعند العرب تزيد 9 سنوات قمرية إذن نام أهل الكهف مدة تبلغ (309 سنة)، وذلك طبقًا لقوله تعالى في سورة الكهف: أي مكث أهل الكهف في كهفهم ثلاثمائة وتسع سنوات، وذكر ابن كثير أن التفاوت في الآية بين (ثَلاثَ مِائَةٍ) ثم (وَازْدَادُوا تِسْعًا) سببه أن المدة ثلاثمائة سنة شمسية، وثلاثمائة وتسع سنوات قمرية.
אנשי המערה ישנו, לפי “אנשי הספר” (הנוצרים במקרה זה. שלו) 300 שנות שמש, אך אצל הערבים נוספות 9 שנות ירח (השנה ההג’רית, כדוגמת השנה היהודית, היא שנת ירח), כך שאנשי המערה ישנו 309 שנים, כמצוין בקוראן. הסבר זה הוא של (פרשן הקוראן) אבן כת’יר.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=
אבל מה קרה במסיבת העיתונאים לפני ואחרי הקטע בסרטון? סופו של הקטע שזה עתה עסקנו בו קטוע באופן גס.
יהושע שלח לי קישור לקטע השלם, שכותרתו:
כלמת אלשיח’ כמאל אלח’טיב פי מא’תמר אטלאק סראח אלשיח’ ראא’ד צלאח מן אלסג’ן, 13.12.21
كلمة الشيخ كمال الخطيب في مؤتمر إطلاق سراح الشيخ رائد صلاح من السجن 13/12/2021
דבריו של שיח’ כמאל אלח’טיב במסיבת (העיתונאים לרגל) שחרורו של שיח’ ראא’ד צלאח מהכלא
הקטע ביוטיוב הוא באורך 10 דקות והוא מרתק, ולוּ רק מבחינה לשונית. אנשי הדת הבכירים שולטים בשפה הערבית הספרותית באופן מעורר הערכה.
בקיצור, כשמפיצים קטע (לציבור יהודי דובר עברית, במקרה זה), כשהוא מנותק הקשר, אז לא מבינים הרבה, כמו למשל: מה הקשר לעניין 309 שנות שינה, ולמה מכל המילים בעולם נבחרה המילה “מטבע” (וממש לא “זן”!!!).
לפני הקטע שראינו בסרטון, שיח’ כמאל אלח’טיב אומר את הדברים הבאים בדקה 04:15:
אח’י אלשיח’ ראא’ד,
חינמא דח’ל אלפתיה אלד’ין אאמנוא ברבהם וזאדהם אללה הדן,
חינמא דח’לוא אלכהף מא כאנוא ערפוא הם אנהם סימכת’וא פיה ת’לאת’ מאאה סנין ואזדאדוא תסעא.
מצ’ת אלת’לאת’ מאאה סנה ותסע ומא ערפוא מאד’א יג’רי ח’ארג’ אלע’אר.
ולד’לכ למא אסתיקט’וא מן נומתהם אלטוילה קאל קאא’להם:
(פ)אבעת’וא אחדכם בורקכם הד’ה אלא אלמדינה פלינט’ר איהא אזכא טעאמן.
מא ערפוא אנה אלמלכ מתע’יר, ואללי וראה מתע’יר, ואלמצארי בטלת תסוא אשי, ואלנאס ע’יר אלנאס, ואלוג’וה ע’יר אלוג’וה, ואלעאלם ע’יר אלעאלם.
מא ערפוא ד’לכ
أخي الشّيخ رائد،
حينما دخل الفتيةُ الذين آمَنوا بِرَبِّهِم وَزادهُم الله هُدًى،
حينما دخلوا الكهفَ ما كانوا عرفوا هم أنّهم سيمكثوا فيه ثلاث مائة سنين وازدادوا تسعا.
مضت الثّلاث مائة سنة وتسع وما عرفوا ماذا يجري خارج الغار.
ولذلك لمّا استيقظوا من نومتهم الطّويلة قال قائلهم:
(فَ)ابعَثوا أَحَدَكُم بِوَرِقِكُم هـذِهِ إِلَى المَدينَةِ فَليَنظُر أَيُّها أَزكى طَعامًا
ما عرفوا إنّه الملك متغيّر، واللّي وراه متغيّر، والمصاري بطّلت تسوى إشي، والنّاس غير النّاس، والوجوه غير الوجوه، والعالم غير العالم.
ما عرفوا ذلك.
אחי שיח’ ראא’ד,
כאשר נכנסו הנערים* שהאמינו בריבונם, ואלוהים הוסיף להנחותם**
כאשר הם נכנסו למערה הם לא ידעו שיעברו עליהם בה 300 שנה ועוד תשע.
חלפו להן 309 השנים והם לא ידעו מה קורה מחוץ למערה.
לכן, כאשר התעוררו משנתם הארוכה, אמר אחד מהם:
“שִלחו אחד מכם עם כספכם זה אל העיר למען ימצא את המזון הטהור ביותר אשר בה”***
הם לא ידעו שהמלך התחלף, שמי שבא אחריו התחלף, שהכסף כבר אינו שווה דבר, שהאנשים אינם אותם אנשים, שהנכבדים אינם אותם נכבדים ושהעולם אינו אותו עולם.
הם לא ידעו זאת.
(מכאן ממשיך בסרטון שהובא קודם. התמלול והתרגום שלי, להוציא פסוקי הקוראן – תרגום רובין)
* המאמינים שנסו מפני רודפיהם הכופרים, לשיטת האסלאם
** מתכתב עם פסוק 13 בסורה:
نَحنُ نَقُصُّ عَلَيكَ نَبَأَهُم بِالحَقِّ إِنَّهُم فِتيَةٌ آمَنوا بِرَبِّهِم وَزِدناهُم هُدًى
“אנו מספרים לך את קורותיהם לאשורן: הם היו נערים אשר האמינו בריבונם, ואנו הוספנו להנחותם”
*** זהו חלק מפסוק 19. הפסוק השלם:
وَكَذلِكَ بَعَثناهُم لِيَتَساءَلوا بَينَهُم قالَ قائِلٌ مِنهُم كَم لَبِثتُم قالوا لَبِثنا يَومًا أَو بَعضَ يَومٍ قالوا رَبُّكُم أَعلَمُ بِما لَبِثتُم فَابعَثوا أَحَدَكُم بِوَرِقِكُم هـذِهِ إِلَى المَدينَةِ فَليَنظُر أَيُّها أَزكى طَعامًا فَليَأتِكُم بِرِزقٍ مِنهُ وَليَتَلَطَّف وَلا يُشعِرَنَّ بِكُم أَحَدًا
“[וכך גם הערנו אותם, ומיד פנו בשאלות זה אל זה. אמר האחד: כמה זמן עבר עליכם כאן? אמרו, עבר יום אחד או מקצתו. אמרו אחרים, ריבונכם מיטיב לדעת כמה זמן עבר עליכם.] שִלחו אחד מכם עם כספכם זה אל העיר למען ימצא את המזון הטהור ביותר אשר בה [ויביא לכם ממנו לכלכלתכם, ואולם ייזהר לבל יסגיר את סודכם לאיש (שכן הישנים אינם מודעים לעובדה שדתם כבר חלדה להיות הדת הנרדפת)]”
=-=-=
נסיים עם המילים הבאות של שיח’ כמאל לאחר הקטע הראשון בו עסקנו:
וקד קאל לנא בעצ’הם יומהא: “ליש אלתהויל? ליש אלמבאלע’ה? אלאקצא בח’יר!”
אלאקצא בח’יר?
מא עאד פלסטיני יג’רי פי דמה ופי ערוקה דם אלשרפאא’ ישכ פי אן אלמסג’ד אלאקצא ליס פי ח’טר.
ולד’לכ, שיח’ ראא’ד, מע כל אלואקע אלצעב אלד’י וג’ד פיה חט’ר אלחרכה אלאסלאמיה, לכן כנא מתפקין, וסנט’ל אן שאא’ אללה, עלא אנ אלחרכה אלאסלאמיה וסילה וליסת ע’איה, וסילה בהא נח’דמ אסלאמנא ומג’מעתנא ואמתנא, ליסת ע’איה,
ובאלתאלי, פאד’א ע’אבת וסילה, חתמן לא בד מן ח’לק וסאא’ל אח’רא מן אג’ל אסתמראר אלמצ’י פי ח’דמת אלדין ואלוטן ואלמג’תמע. […]
وقد قال لنا بعضهم يومها: “ليش التّهويل؟ ليش المبالغة؟ الأقصى بخير!”
الأقصى بخير؟
ما عاد فلسطيني يجري في دمه وفي عروقه دم الشّرفاء يشكّ في أن المسجد الأقصى ليس في خطر.
ولذلك، شيخ رائد، مع كلّ الواقع الصّعب الذي وُجد فيه حظر الحركة الإسلاميّة، لكن كنّا متّفقين، وسنظلّ إن شاء الله، على أن الحركة الإسلاميّة وسيلةٌ وليست غاية، وسيلةٌ بها نخدم إسلامنا ومجمعتنا وأمّتنا، ليست غاية.
وبالتّالي، فإذا غابت وسيلةٌ، حتمًا لا بدّ من خلق وسائل أخرى من أجل استمرار المضيّ في خدمة الدّين والوطن والمجتمع. […]
היו מי שאמרו לנו בזמנו: “למה להפריז? למה להגזים? אלאקצא בסדר גמור!”
אלאקצא בסדר גמור?
אין פלסטיני שזורם בדמו ובעורקיו דם האצילים שאינו חושד שמסגד אלאקצא אינו בסכנה.
ולכן, שיח’ ראא’ד, למרות המציאות הקשה שחווה אותה האיסור (הישראלי על פעילותה של) התנועה האסלאמית*, הסכמנו, ונמשיך (להסכים) בעזרת האל, על כך שהתנועה האסלאמית היא אמצעי ואינה מטרה; אמצעי דרכו אנו משרתים את האסלאם שלנו, החברה שלנו והאומה שלנו, אך לא מטרה.
ולכן, אם לא יהיה בנמצא אמצעי, בהכרח לא יהיה מנוס מיצירת אמצעים אחרים למען המשך הצעידה בשירות הדת, המולדת והחברה. […]
* מבחינה חוקית, הפלג הצפוני של התנועה מוגדר בישראל התאחדות בלתי מותרת.
=-=-=-=-=
מוסיפה הקוראת Vera Cohen Basso:
אלאנסאניה עמלה מאנוסה לא תהבט קימתהא الإنسانية عملة مأنوسة لا تهبط قيمتها – האנושות היא מטבע אנושי שאינו פוחת ערכו
(המשך המשפט, שהוא של איש הדת המצרי, שיח’ מחמד אלע’זאלי محمد الغزالي: ולא יסתוחש מנהא אחד לה קלב סלים ועקל סלים ولا يستوحش منها أحد له قلب سليم وعقل سليم – ואין חרד ממנה איש שיש לו לב בריא ושכל בריא
=-=
אלוקת עמלת חיאתכ, לא תח’לי חדא יצרפה במחלכ/במכאתכ الوقت عملة حياتك ،لا تخلّي حدا يصرفه بمحلّك /بمكانك – הזמן הוא מטבע חייך, אל תיתן לאיש לבזבז אותו במקומך
=-=-=-=
בעבר התייחסנו לשורש של היום בפוסט הבא:
זה היה הפוסט ה- 1,596 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
