פורסם ב- 3.2.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
חַ’לְצַתֶ אלסַּנֶה خَلْصَتِ السَّنة – השנה נגמרה
לשמיעה:
זו הגייה סורית. באזורנו יגידו: חִ’לְצַת, כמו שימאמה מבטאת.
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל, והאות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
רוצים לחוות כמעט 4 דקות של תרבות סורית טהורה? משהו משהו, ללקק את האצבעות?
אז צפו בסרטון הבא…
הוא פורסם ב- 31.12.21, ולמרבה ההפתעה צפו בו רק מאות בודדות של צופים. מוזר.
הסרטון פותח עם שיחה קצרה בין חברי המקהלה והתזמורת:
ח’לצת אלסנה, יא שבאב?
אה מעקולה?
סידו Happy New Year
אה סידי
ח’לצת אלסנה!
خلصت السّنة، يا شباب؟
اه معقولة؟
سيدو Happy New Year
اه سيدي
خلصت السّنة!
השנה נגמרה, אנשים?
מה, הגיוני?
אדוני Happy New Year
כן, אדוני
נגמרה השנה!
השיר:
ח’לצת יאללה האתוא ע’ירא
מא מנערף שרא מן ח’ירא
צארת מחסובה ע אלמאצ’י
אפתחלי צפחה ודפתר פאצ’י
ח’לצת ראחת בבלאויהא
זלע’ט סמעני אלאויהא
אויהא עאללעלעי עאללעלעי
אויהא ולא קרש צפא מעי
אויהא רוחי יא סנה בשעה
אויהא יא סנה חלוה תעי
כלמא נבלש בסנה ג’דידה
מנבדאהא בבדאיה סעידה
מנפכר אח’בארא אחסן
ומנקרא נפס אלג’רידה
ומנתפאא’ל פיהא ומנחבא
ולא מרה כנא נתרבא
מנצדק כד’בתנא אלחלוה
ומנתפאג’א באללמח’בא
בס קד מא אללי קבלא מרה
מנכסר למא תח’לצ ג’רה
מנחאול נפרח בלירה
ח’לצת יאללה האתוא ע’ירא
אויהא מא נשוף פיהא תעתיר
אויהא לא שוב ולא זמהריר
אויהא אנשאללה חלוה תכון
אויהא ריתו האבי ניו ייר
האבי ניו ייר יא סידי
האבי ניו ייר יא חביבי
خلصت يالله هاتوا غيرا
ما منعرف شرّا من خيرا
صارت محسوبة ع الماضي
افتحلي صفحة ودفتر فاضي
خلصت راحت ببلاويها
زلغط سمّعني الأويها
أويها عاللّعلعي عاللّعلعي
أويها ولا قرش صفّى معي
أويها روحي يا سنة بشعة
أويها يا سنة حلوة تعي
كلّما نبلّش بسنة جديدة
منبداها ببداية سعيدة
منفكر أخبارا أحسن
ومنقرا نفس الجريدة
ومنتفاءل فيها ومنحبّا
ولا مرّة كنّا نتربّى
منصدّق كذبتنا الحلوة
ومنتفاجأ باللّمخبّى
بس قدّ ما اللّي قبلا مرّة
منكسر لما تخلّص جرّة
منحاول نفرح بليرة
خلصت يالله هاتوا غيرا
أويها ما نشوف فيها تعتير
أويها لا شوب ولا زمهرير
أويها انشالله حلوة تكون
أويها ريتو هابي نيو يير
هابي نيو يير يا سيدي
هابي نيو يير يا حبيبي
היא נגמרה, יאללה, תביאו אחרת
אנו לא יודעים להבחין בין הרע לטוב שבה
היא כבר נחשבת עבר
פתח לי דף ומחברת ריקה
נגמרה, הלכה על צרותיה
תעשה קולולולו, השמע לי את ה- אויהא*
אויהא, עַאללַעְלַעִי עאללעלעי**
אויהא, לא נשאר לי גרוש
אויהא, לכי, שנה מכוערת
אויהא, שנה יפה בואי
בכל פעם שאנו מתחילים שנה חדשה
אנו פותחים אותה עם התחלה מאושרת
חושבים שהחדשות שלה יהיו טובות יותר
ונקרא אותו עיתון
נהיה אופטימיים לגביה ונאהב אותה
לא פעם כבר חונכנו
להאמין לשקר היפה שלנו
ולהיות מופתעים ממה שנסתר
כמה שקודמתה הייתה מרה
נשבור כשהיא תסתיים כד
ננסה לשמוח עם לירה (אחת)
היא נגמרה, יאללה, תביאו אחרת
אויהא, שלא נראה בה מזל רע
אויהא, לא חום ולא קור עז
אויהא, הלוואי שהיא תהיה יפה
אויהא, הלוואי Happy New Year
אדוני, Happy New Year
יקירי, Happy New Year
(התרגום שלי. שָלֵו)
* אַוִיהַא – קריאות שמחה של נשים ערביות, בעיקר בחתונות
** גם זו קריאת שמחה נשית
דוגמה לקריאות שמחה לכלה:
https://www.youtube.com/watch?v=2x-GPCucuoM
ולחתן:
https://www.youtube.com/watch?v=P0HSqk37kqQ
מי אחראי על פיסת התרבות המרנינה, הנעימה והחביבה הזו?
טַרַאבִּיש طرابيش – טרבושים
מילים והפקה: מופק עמאד אלדין موفّق عماد الدّين
לחן: מעתז אלנאבלסי متعزّ النّابلسي
זמר: נזאר דאווד نزار داوود
להקת אַאתַאר فرقة آتار
[הלהקה מספרת על עצמה בדף הפייסבוק שלה, שיש לו רק 2,200 עוקבים:
פרקה מוסיקיה תחמל אלטאבע אלטרבי אלשרקי מהמתהא חפט’ אלתראת’
فرقة موسيقية تحمل الطابع الطربي الشرقي مهمتها حفظ التراث
להקה מוזיקלית בעלת סגנון שירה מזרחי. משימתה שמירה על המורשת]
הסרטון של השיר שולח תודות לשרת התרבות הסורית, ד”ר לֻבַּאנַה מְשַוֶּח د. لبانة مشوّح
ולמנהלת (מחלקת) התרבות של דמשק, נעימה סלימאן نعيمة سليمان
הערוץ ביוטיוב שפרסם את הסרטון נקרא צַ’חְכַּת סוּרִי ضحكة سوري – צחוק של סורי.
יש לו תשעה עוקבים נכון לכתיבת שורות אלה, והשיר הזה הוא התוכן היחידי שיש בו.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חַ’לַץ (חלס) خَلَص – מספיק!
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yechiam Badichi, שכתב לנו:
“אני סטודנט למזרח תיכון באוניברסיטה בן גוריון ואני מאוד מתענג על המילים שלכם.
לפני כשנה נולד לי בן, אני מת עליו ואנחנו עושים המון שטויות ביחד.
הבעיה החלה – כשהייתי שולח סרטונים או תמונות שלי ושל הילד וחברים היו מגיבים לי שאני “אבא פגום”
למשל, מסתבר, שלא לגיטימי לנדנד ילד בן חצי שנה בתוך מכונת הכביסה,
או לא לגיטימי לצאת לקניות איתו בתוך סל של רמי לוי.
בקיצור – אני אבא פגום.
ניסיתי לבדוק איך אומרים את זה בערבית ולא הצלחתי
“אבו חרבאנה?”
או מהי בכלל המילה פגום.
אשמח לקבל תשובה”.
אז מילת היום היא –
חַ’לַץ خَلَص – מספיק! די! זהו!
לשמיעה:
ח’לץ???
איך המילה ח’לץ קשורה למה שכתב לנו יחיעם?
טוב, אני מודה; אני (שָלֵו) אשם:
אני זכרתי, ותכף תבינו למה, את השורש של היום. אולם בחרתי במילה הלא מתאימה להצגה כאן… לא נורא.
(אה, סתם הערה: ח’רבאנה בערבית זה עם ח’…)
לפני שניכנס לדיון הלשוני, הנה מה שעניתי בזמנו ליחיעם:
“טוב, לאחר דיון מעמיק עם ימאמה שלנו, אלו המסקנות:
כמו שבעברית אי אפשר להגיד על בן אדם שהוא פגום, אלא רק על מכשיר, דומם (ואני מודע לשימוש המודרני), כך גם בערבית.
האפשרויות הן:
خالص تاريخه – חַ’אלֶצ תַארִיח’ֹה – פג תוקף (מיל’: שהמועד, תאריך שלו, נגמר)
عايف حاله – עַאיֶף חַאלֹה (שום קשר לעייפות בעברית) – כבר לא סובל את המצב שלו
خربان חַ’רְבַּאן – מקולקל. יותר משתמשים בהקשר של ילדים “מקולקלים”
مش نافع מֻש נַאפֶע – לא מועיל
خالص חַ’אלֶצ – ‘גמור’ “
הנה השורש! רואים?
השורש הערבי ח’.ל.ץ עוסק בתחומי משמעות רבים, שכמה מהם מתכתבים עם המשמעויות של השורש המקביל בעברית, ח.ל.ץ (שבעברית עוסק בחילוצים ובחלוצים…):
* הפועל הספרותי חַ’לַצַ خَلص בבניין הראשון – ניצל מ-, שרד; נגמר
* הפועל חִ’לֶץ خِلص במדוברת, באותו הבניין – נגמר, אזל; הושלם
* חַ’לַאץ خلاص, אחת מצורות שם הפעולה של הבניין – ישועה, הצלה
* חֻ’לַאצַה خلاصة, צורה נוספת של שם פעולה, בספרותית – תמצית, עיקר
* הפועל חַ’לַּץ خلّص בבניין השני – הציל, חילץ; גמר, סיים; פטר מ-
* תַחְ’לִיץ تخليص, שם הפעולה/מצדר של הבניין – חילוץ; (וגם, או בעיקר) פדייה, למשל: תַחְ’לִיץ גֻ’מְרֻכִּי تخليص جمركيّ – פדייה ממכס
* הפועל הספרותי אַחְ’לַצַ أخلص בבניין הרביעי – היה נאמן
* אִחְ’לַאץ إخلاص, שם הפעולה של הבניין – נאמנות, כנות
* בִּאִחְ’לַאץ بِإخْلاص – בלב שלם, בנאמנות, בכנות
* מֻחְ’לֶץ مخلص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נאמן. אין תלמיד, ערבי או מי שלמד ערבית, שלא כתב לפחות פעם אחת חיבור שנושאו “אַלצַּדִיקֶ אלְמֻחְ’לֶץ” الصّديق المخلص – החבר הנאמן
* הפועל תְחַ’לַּץ تخلّص בבניין החמישי – ניצל מ-, נפטר מ-
* אִסְתַחְ’לַצַ אלְעִבַּר اِسْتَخْلَصَ الْعِبَرעם הבניין העשירי – הסיק מסקנות
* אִסְתִחְ’לַאץ استخلاص, בספרותית, צורת שם הפעולה של הבניין העשירי – הסקת מסקנות, הפקה
* חַ’לְצַאן خلصان, במדוברת – תשוש, מותש, גמור, “הרוס”
* חִ’לֶץ מִנֶּ אלְמוֹת, תְגַ’נַּן خلص من الموت تجنّن – מהפח אל הפחת (מיל’: ניצל מהמוות, השתגע)
* אַללָּה יְחַ’לֶּצְנַא מִנֹּה الله يخلّصنا منّه – שימות כבר! (מיל’: שאללה יפטור אותנו ממנו)
למרות שכבר התרחקנו מהבניין הראשון, קבלו את-
* חַ’אלֶץ خالص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נקי, טהור; חופשי; מותר, מוכן. במדוברת משמש גם כתואר הפועל: לגמרי, בהחלט!, למשל: אַנַא תַעְבַּאן חַ’אלֶץ! أنا تعبان خالص – אני לגמרי עייף. וגם כשם עצם/תואר – גמור, מותש
לפני שנסיים, חשבתי לשתף אתכם:
שנים, שנים שאני מתחרפן כשתלמידי ערבית כותבים את מילת היום בכתיב ח’לאץ (שמושפע, מן הסתם, מדרך הכתיבה בעברית – חלאס!, שמנסה להכניס למילה נופך ערבי, אך בכוח).
חברים, הכתיב הערבי מביע הטעמה (איפה מאריכים את המילה):
מילת היום היא במלעיל: חַ’לַץ خلص, קצר כזה…
חַ’לַאץ خلاص, במלרע, כפי שראינו באוצר המילים של היום, זה ישועה. ובסדר, במצרים מבטאים גם את מילת היום בצורה ח’לאץ. אבל אנו לא מצרים.
אין שום קשר, נכון?
אז ח’לץ כבר עם זה!!!
תודה
=-=-=
ועוד משהו ששכחתי והזכיר לי הקורא אידוב תורן:
הנה אמירה עממית, ממוצא מצרי, כנראה, שנאמרת כשמסיימים לספר בע”פ סיפור, בעיקר לילדים:
תוּתַה תוּתַה, חִ’לְצַתֶ אלְחַדּוּתַה! توتة توتة خلصت الحَدُّوتة – וזהו סוף הסיפור! (מיל’: תותה תותה, נגמר הסיפור)
המילה חסרת הפירוש תותה מופיעה פעמיים בתחילה כדי להתחרז עם חדותה שמופיעה בסוף.
זה היה הפוסט ה- 1,611 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
