פורסם ב- 9.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
לֻעַ’ה لُغَة וברבים לֻעַ’את لغات – שפה, לשון; מונח
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
יהושע שלח לי סרטון, שפורסם לראשונה – 9.4.22.
הסרטון הוא מבית היוצר הטיקטוקי של:
ramiabosyam
Rame.abu.syam
שיש לו מעל 26,000 עוקבים.
ראמי אבו ציאם כותב על עצמו שתי שורות:
احب الصالحين ولست منهم
יחס גורר יחסאני אוהב את ישרי הדרך אך איני אחד מהם
=-=-=
אין לי מושג מאיפה ראמי הזה במקור (יש לו דיבור טיפה שומרוני, אך את הקאף הוא הוגה כגימל), אבל מבחינה לשונית הקטע מרתק:
פוגשים בו בדקה וחצי מילים עבריות משלושה סוגים:
* כאלה שנקלטו לגמרי בערבית המדוברת של אזורנו, כמו חאכירא ו- חוכיר (חקירה, חוקר)
* פעלים עבריים שהוא משתמש בהם על דרך ההטיה הערבית, כמו ח’תם (חתם)
* מבעים עבריים שלמים, שהחלטתי להשאיר במקור (תוכלו להתרשם לבד)
באופן לא מפתיע, כל חית עברית שלו הופכת, “באשמת” דוברי העברית אותם הוא למד לחקות, ל- ח’.
בקיצור, חייבים להמשיך לחקור ולנבור על אודותיו.
מסרטים נוספים שלו עולה בוודאות שהוא אזרח ישראלי, ויש לו גם עברית משובחת.
בדף פייסבוק שלו הוא כותב על עצמו:
תושב סולם
(סוּלַם (בערבית: سولم) הוא כפר ערבי במחוז הצפון בישראל, השוכן ליד העיר עפולה, ושייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג’ [ויקיפדיה]) בינגו! ידעתי שהוא ישראלי! וזיהיתי מייד את המבטא הצפוני-שומרוני שלו. זה גם מיד יסביר לנו, בסרטון, שהוא פונה לערבים אזרחי ישראל.
הוא למד באורט אחווה גלבוע (מה שמסביר את העברית הנאה).
הוא כותב על עצמו בערבית:
..غارقون في نعمتك يا الله فلك الحمد حتى ترضى..
אנו טובעים בחסד שלך, אלוהים, ולך השבח עד/כדי שתהיה מסופק/מרוצה
תוכן הסרטון:
נאדוכ עלא חאכירא? חלו. רכז מעי!
אול שע’לה: אנת כמואטן, אללי אללע’ה אלעבריה מש לע’ת אלאם תבעתכ, מן חקכ תטלב חדא בחכי ערבי. תמאם? זי אלטלטמיס, בסאלכ כלמה באלעבראני בתקול לה “מש פאהם עליכ, נאדי לי חדא בחכי ערבי”. האי ואחד.
אתנין: באלחאכירא לאזם תנתבה אנה כל אשי מסג’ל, תמאם?
אללי ביואג’הכ באלקאנון, רג’ע לה באלקאנון. יעני אנתבה ע אלחוכיר אללי בעמל לכ אלחאכירא אנה בוקפש אלחאכירא ואל הקלטה וינתא בדה.
אד’א שפתה בדה יחרכ אידה ויצ’ע’ט עליה, קול לה: “וקף! ח’לינא נכמל אלחאכירא!”
ת’לאת’ה: בתרכז לי עלא אלכלמאת אלצע’ירה אללי מכתובה באלעבראני. האי אללי בעטיכ תח’תם עליהא, בתקרא לי איאהא, בתג’יב מכבר, בתטלע מניח ובתרכז לי פיהא מניח. כיפ למא בתרוח ע סלכום, בח’תמוכ עלא חוזה, למא בתשתרי תלפונאת צע’ירה. בעד מא תשתרי אתה מגלה, בתכתשף אנכ ח’תמת עלא שע’לאת מא אתפקתש מעהן עליהא.
פאלאכם כלמה צע’ירה הדול, בעינכם אללה, אנתבהוא לי עליהם.
למא יעמל לכ אלחוכיר אלחאכירא אנתבה אנה אנת ואיאה מוג’ודין לחאלכם באלע’רפה, תמאם?
אד’א כאן פי נאס ע’ירה, קול לה “חביבי, אחנא מש בחיבוק קבוצתי. טלעהן עשאן ארכז מעאכ אנא פי אלחכירא”.
סבחאן אללה, ולאד חלאל.
נכרר: אנתבה לי ע אלכלמאת אלצע’ירה ועלא אנה מא תתוקפש אל הקלטה במהלך החקירה.
אהם אשי אלכלאם אללי אנת מש פאהמה, לאנה אד’א אעטאכ כלמה אללי הי צ’ד אלקאנון, אוכי, ע שע’לה אנת עמלתהא או אנה אתהמוכ אנת עמלתהא ואנת עמלין מש עאמלהא, בכפי אנכ הזית ראסכ, הד’א בקול אנכ ואפקת ע אלכלאם.
פלד’לכ כל כלמה מש פאהמהא אנת, חביבי, קול לה “וקף! תרג’ם לי!”
ונסאל אללה אנה יבעדכו ע אלחאכירות, חבאיבי.
סלאם עליכם.
نادوك على حاكيرا؟ حلو. ركّز معي!
أوّل شغلة: انت كمواطن، اللّي اللّغة العبريّة مش لغة الأمّ تبعتك، من حقّك تطلب حدا بحكي عربي. تمام؟ زيّ الطّلطميس، بسألك كلمة بالعبراني، بتقول له: “مش فاهم عليك، نادي لي حدا بحكي عربي”. هاي واحد.
اتنين: بالحاكيرا لازم تنتبه إنّه كلّ إشي مسجّل، تمام؟
اللّي بيواجهك بالقانون، رجّع له بالقانون. يعني انتبه ع الحوكير اللّي بعمل لك الحاكيرا إنّه بوقّفش الحاكيرا وال הקלטה وينتى بدّه.
إذا شفته بدّه يحرّك إيده ويضغط عليه، قول له: “وقّف! خلّينا نكمّل الحاكيرا!”
ثلاثة: بتركّز لي على الكلمات الصّغيرة اللّي مكتوبة بالعبراني. هاي اللّي بعطيك تختم عليها، بتقرا لي ايّاها، بتجيب مكبّر، بتطلّع منيح وبتركّز لي فيها منيح. كيف لمّا بتروح ع سلكوم، بختّموك على חוזה، لمّا بتشتري تلفونات صغيرة. بعد ما تشتري אתה מגלה، بتكتشف إنّك ختمت على شغلات ما اتّفقتش معهن عليها.
فالأكم كلمة صغيرة هدول، بعينكم الله، انتبهوا لي عليهم.
لمّا يعمل لك الحوكير الحاكيرا انتبه إنّه انت وايّاه موجودين لحالكم بالغرفة، تمام؟
إذا كان في ناس غيره، قول له “حبيبي، احنا مش בחיבוק קבוצתי. طلّعهن عشان أركّز معاك أنا في الحكيرا”.
سبحان الله، ولاد حلال.
نكرّر: انتبه لي ع الكلمات الصّغيرة وعلى إنّه ما تتوقّفش ال הקלטה במהלך החקירה.
أهمّ إشي الكلام اللّي انت مش فاهمه، لأنّه إذا أعطاك كلمة اللّي هي ضدّ القانون، اوكي، ع شغلة انت عملتها أو إنّه اتّهموك انت عملتها وانت عمليًّا مش عاملها، بكفّي إنّك هزّيت راسك، هذا بقول إنّك وافقت ع الكلام.
فلذلك كلّ كلمة مش فاهمها انت، حبيبي، قول له “وقّف! ترجم لي!”
ونسأل الله إنّه يبعدكو ع الحاكيروت، حبايبي.
سلام عليكم.
זימנו אותך לחקירה? יופי. שים לב!
דבר ראשון: אתה כאזרח, שהשפה הערבית אינה שפת אמך, זכאי לבקש מישהו שמדבר ערבית. בסדר? תהיה כמו מטומטם: הוא שואל אותך מילה בעברית, תגיד לו: “אני לא מבין אותך, קרא בשבילי למישהו שמדבר ערבית”. זה דבר אחד.
שתיים: בחקירה אתה צריך לשים לב שכל דבר מוקלט, בסדר?
מי ששם בפניך את החוק, תחזיר לו עם החוק. כלומר שים לב שהחוקר שחוקר אותך לא מפסיק את החקירה ואת ההקלטה כשמתחשק לו.
אם אתה רואה שהוא מזיז את היד כדי ללחוץ (על מכשיר ההקלטה), תגיד לו: “עצור! בוא נמשיך בחקירה!”
שלוש: שים לב למילים הקטנות שכתובות בעברית. אלו שהוא נותן לך לחתום עליהן, קרא אותן, תביא זכוכית מגדלת, תסתכל טוב ותתרכז בהן היטב. כמו שכשאתה הולך לסלקום, הם מחתימים אותך על חוזה, כשאתה קונה טלפונים קטנים. לאחר שאתה קונה אתה מגלה שחתמת על דברים שלא הסכמת איתם עליהם.
הכמה מילים הקטנות האלה, שאלוהים יהיה בעזרכם, שימו לב אליהן.
כשהחוקר חוקר אותך שים לב שאתה והוא נמצאים לבד בחדר, בסדר?
אם יש אנשים מלבדו, תגיד לו: “חביבי, אנו לא בחיבוק קבוצתי. תוציא אותם כדי שאתרכז רק איתך בחקירה”.
השבח לאל, אתם ילדים טובים!
אנו חוזרים: שים לב למילים הקטנות ושההקלטה לא תיפסק במהלך החקירה.
הדבר החשוב ביותר הוא הדברים שאתה לא מבין, שכן אם הוא יגיד לך מילה (על מעשה שהוא) נגד החוק, על דבר שאתה עשית, או שהם יאשימו אותך שעשית אותו, למרות שבפועל לא עשית, מספיק שתזיז את ראשך כדי שזה יפורש שאתה מסכים לדברים.
לכן כל מילה שאתה לא מבין, חביבי, תגיד לו: “עצור! תרגם לי!”.
נבקש מאלוהים שירחיק אתכם מחקירות, יקיריי.
שלום עליכם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
לפני כשנתיים פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Dima Korz, שכתב לנו:
“שלום.
נתקלתי במילה “לבטל” בגלל הקורונה.
האם היה פוסט בנושא הזה? האם יש קשר למילה “שפה – לוע’ה”? תודה!
ככה זה הופיע במקור בקבוצת בדיחות:
الكورونا نجحت تعمل اللّي مفيش ستّ في العالم قدرت تعمله:
ألغت الرّياضة قفلت البارات وحبست الرّجّالة في البيت
אלכורונא נג’חת תעמל אללי מפיש סת פי אלעאלם קדרת תעמלה:
אלע’ת אלריאצ’ה קפלת אלבאראת וחבסת אלרג’אלה פי אלבית
הקורונה הצליחה לעשות מה ששום אישה בעולם לא הצליחה לעשות:
לבטל את הספורט, לסגור את הברים ולכלוא את הגברים בבית
אז מילת היום היא –
אִלְעַ’אא’ إِلْغَاء – ביטול
לשמיעה:
השורש הספרותי ל.ע’.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בביטולים, בדברי הבל ובשפות.
ככל שאני יודע, הוא אינו קיים בעברית (או שמא יש קשר ל- לוע?).
* הקורא Assaf Katz מציע קשר לשורש ל.ע.ל.ע
* הקורא Israel Bl כותב:
במס’ מקומות במקרא מופיעה המילה ‘לעו’ במשמעות של לא יכל לדבר:
“כי עתה מחול ימים יכבד, על כן דברי לעו” (איוב, ו, ג)
“ושתו ולעו והיו כלוא היו”
גם במשמעות שלילית של השמדה
נראה שכן מתכתב עם הוראת המילה בערבית של ביטול, אבל מקראי מאוד.
* הקורא Daniel A Levi כתב:
לע העברי אכן מקביל ללע’ה הערבי, וההשערה שלי שגם השורשים הבאים קשורים: לעס, לעג, לעז, לעט. כל הפעילויות האלו מקורם בלוע.
=-=-=-=
* הפועל לַעַ’א لغا בבניין הראשון – דיבר דברי הבל, דיבר שטויות; טעה בלשונו; התבלט
* הפועל לַעִ’יַ لَغِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – דיבר דברי הבל
* לַעַ’א لغا (לַעַ’ן لغًا) או לַעְ’ו لَغْو, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – דברי הבל; דבר חסר ערך
* לַאעִ’י لاغي (לַאעִ’ן لاغٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בטל, מבוטל
* לַאעִ’יַה لاغية בצורת הנקבה – דברי ריק והבל; ניבול פה
* הפועל אַלְעַ’א ألغى בבניין הרביעי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – ביטל (ישיבה, הסכם)
* מֻלְעַ’א ملغى (מֻלְעַ’ן ملغًى) בצורת הבינוני הפעול – מבוטל, בטל
* הפועל אִלְתַעַ’א التغى בבניין השמיני, יש אומרים אִתְלַעַ’א اتلغى – בוטל, התבטל (אירוע)
* עַ’יְר קַאבִּל לִלְאִלְעַ’אא’ غير قابل للإلغاء – בלתי ניתן לביטול
* לֻעַ’ה لغة וברבים לֻעַ’את لغات – שפה, לשון; מונח
* לֻעַ’וִיּ لغويّ – לשוני, בלשני
* מֻעְגַ’ם לֻעַ’וִיּ معجم لغويّ – אוצר מילים, לקסיקון
* לֻעַ’וִיַּאת لغويّات – בלשנות
* לֻעַ’תֶ אלְאֻםּ لغة الأمّ – שפת אם
* מַן תַעַלַּםַ לֻעַ’ת קַוְם פַקַדְ אַמִנַ שַרַּהֻם من تعلّم لغة قوم فقد أمِن شرّهم – מי שלומד שפה של עם (זר) הופך למוגן מהרוע שלו (משפט המעודד ללמוד שפות זרות, בעיקר את שפת האויב. זהו משפט המיוחס לנביא מוחמד, דהיינו חדית’, אולם עובדה זו אינה ודאית)
* אַללֻּעַ’ה מִתְ’לֶ אלְבַּחֶר اللّغة مثل البحر – השפה (רחבה) כמו הים
זה היה הפוסט ה- 1,708 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
