פורסם ב- 19.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה כמוטיב חוזר בשלוש הקלטות שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
חַ’בִּית’ خَبِيث וברבים חֻ’בַּתַ’אא’ خبثاء או אַחְ’בַּאת’ أخباث או חַ’בַּתַ’ה خبثة – בן עוולה, בן בליעל, רשע, נבל, רע, מרושע, מושחת, מתועב, מאוס, מזיק; ערמומי, רמאי, נוכל; טמא, אסור; מקולקל, מסריח; ממאיר (מחלה)
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/sb7wk5lrqta5
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל, והאות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
אז קיבלתי שלוש הקלטות מ- 19.4.22. הן הגיעו ללא רקע או הֶקשר, אבל ניתן להבין אותם מהתוכן. וזה תוכנן:
מקטע 1, מדבר אדם בשם צֻהַיְבּ, לפי התגובות בהמשך:
אול אשי כל אלאחתראם אלכ, אנא בחתרם ראיכ ובחתרם כל אשי אנת בתחכיה.
הלק אנא, בח’צוצ אנה הד’א אלזלמה הלק הו מלעלב, ולא ח’בית’ כתיר, וע’יר היכד מסתחיל אאמנה אנא מש רח אכמל מעה אלשע’ל יעני לעדת אסבאב.
אחד אלאסבאב אנה אלזלמה הד’א וסח’, וסח’ וסח’ יעני, וסח’ ואצל ללחכומה כמאן.
עשאן היכ, יעני הד’א אלסבב אלראיסי אנא אללי בדי אבטל אלשע’ל יעני הו מש אאד’י לי.
בס אנא יעני בחב אשתע’ל מע נאס אכון מרתאח מעהם, צח ולא לא?
أوّل إشي كلّ الاحترام إلك، أنا بحترم رايك وبحترم كلّ إشي انت بتحكيه.
هلّق أنا، بخصوص إنّه هذا الزّلمة هلّق هو ملعلب ولّا خبيث كتير، وغير هيكد مستحيل أؤمّنه أنا مش رح أكمّل معه الشّغل يعني لعدّة أسباب.
أحد الأسباب إنّه الزّلمة هذا وسخ، وسخ وسخ يعني، وسخ، واصل للحكومة كمان.
عشان هيك، يعني هذا السّبب الرّئيسي أنا اللّي بدّي أبطّل الشّغل يعني هو مش آذي لي
بس أنا يعني بحبّ أشتغل مع ناس أكون مرتاح معهم، صحّ ولّا لا؟
קודם כל, כל הכבוד לך, אני מכבד את דעתך ומכבד כל דבר שאתה אומר.
מבחינתי, האדם הזה שפל מאוד ובן עוולה, וחוץ מזה לא הגיוני שאני אתן לו ביטחון/אבטח אותו, שכן אין בכוונתי להמשיך לעבוד איתו ממספר סיבות.
אחת הסיבות היא שהאדם הזה מלוכלך, מלוכלך מלוכלך, מלוכלך, וזה גם ידוע לרשויות.
לכן, זו הסיבה העיקרית שאני רוצה להפסיק לעבוד איתו, למרות שהוא לא פגע בי
אבל אני מעדיף לעבוד עם אנשים שנוח לי במחיצתם, נכון או לא?
מקטע 2:
האי אלרסאלה מא אלהאש עלאקה, בס הד’א כאן רדי לרסאלתה, כאן בדה ישתע’ל מע שאב, מע ואחד, בקול לי “ואללה קאדר אאח’ד מנה מבלע’ ובדון מא יערף”, ומע אנה הד’א אנסאן ח’בית’ ואנסאן, בעיד ען אלסאמעין, יעני פאהם שו קצדי יעני. פקלת לה “לא, בדכש האלמבלע'” יעני, בס אנה עשאן בלאש … ע שו בחכוא והיכ יעני.
هاي الرّسالة ما الهاش علاقة، بس هذا كان ردّي لرسالته، كان بدّه يشتغل مع شابّ، مع واحد، بقول لي “والله قادر آخد منّه مبلغ وبدون ما يعرف”، ومع إنّه هذا إنسان خبيث وإنسان، بعيد عن السامعين، يعني فاهم شو قصدي يعني. فقلت له “لا، بدّكش هالمبلغ” يعني، بس إنّه عشان بلاش … ع شو بحكوا وهيك يعني.
להודעה הזו אין קשר, זו הייתה תשובה שלי להודעה שלו, הוא רצה לעבוד עם מישהו, והוא אמר לי “אני יכול לקחת ממנו סכום כסף בלי שהוא ידע”, וידוע שהוא אדם שפל/בן עוולה, ואדם, שלא נדע, כלומר אתה מבין את כוונתי. אז אמרתי לו “לא, אתה לא צריך את הסכום הזה”, כדי שלא … ידברו וככה.
מקטע 3, דובר בשם מוחמד, אבו אאדם:
לא, אד’א היכ, ח’לצ, אד’א אנת מש מרתאח באלשע’ל, לא, ע’יר רזקתכ, ע’יר שע’לכ, ורבנא, ואללה, יעני רח יעוצ’כ אן שאא’ אללה.
יעני פי, … “מן תרכ שיאן ללה עוצ’ה (אללה) ח’ירן מנה”
אד’א אנת שאיף אנה הד’א אלאנסאן היכ, לא, ח’לצ, אבעד ענה ושוף לכ שע’לה ת’אניה.
טבען מש תבעד ע טול, יעני אמן ע שע’ל ת’אני קבל מא תתרכ, ושוף אנה רח רבנא יעוצ’כ פי שע’ל אחסן מנה מית מרה, לאנה אנת ניתכ צאפיה וניתכ בדכ אלחלאל וניתכ בדכ, כיף בקולוא, תמשי צח, יעני ע אלצראט אלמסתקים. פואללה ואללה, יא צהיב, אלא רבנא ירזקכ פי שע’לה אחסן מנהא ויעוצ’כ פי מבלע’ אחסן מנה, והד’א אלמבלע’ אללי כנת אנת חאטה פי ראסכ ותקדר תאח’ד’ה וקאדר תאח’ד’ה מע ד’לכ תרכתה לאנה חראם זי מא רבנא טלב מנכ. ואללה ע’יר רבנא יעוצ’כ פי הד’א אלמבלע’, ורח תשוף. ואללה, ולו בעד חין רח תקול לי “אה ואללה, מחמד צדק, אה ואללה, אבו אאדם צדק”, בתשוף. פאנא בקול לכ: לא, אמשי דע’רי דאימן דאימן, וח’ליכ מע אללה, ואנסאכ מן כל אלח’בת’אא’ הדול, לאנה הו ח’בית’, מא תסוי חאלכ זיה. פהמת עלי? ואללה ירזקכ יא רבי אלחלאל, יא רבי, ויפתחהא פי וג’הכ.
لا، إذا هيك، خلص، إذا انت مش مرتاح بالشّغل، لا، غيّر رزقتك، غيّر شغلك، وربّنا، والله، يعني رح يعوّضك إن شاء الله.
يعني في، … “مَن ترك شيئًا لله عوّضه (الله) خيرًا منه” (חדית’)
إذا انت شايف إنّه هذا الإنسان هيك، لا، خلص، ابعد عنّه وشوف لك شغلة ثانية.
طبعًا مش تبعد ع طول، يعني أمّن ع شغل ثاني قبل ما تترك، وشوف إنّه رح ربّنا يعوّضك في شغل أحسن منّه مية مرّة، لإنّه انت نيتك صافية ونيتك بدّك الحلال ونيتك بدّك، كيف بقولوا، تمشي صحّ، يعني ع الصّراط المستقيم. فوالله والله، يا صهيب، إلّا ربّنا يرزقك في شغلة أحسن منها ويعوّضك في مبلغ أحسن منه، وهذا المبلغ اللّي كنت انت حاطّه في راسك وتقدر تاخذه وقادر تاخذه مع ذلك تركته لأنّه حرام زيّ ما ربّنا طلب منّك. والله غير ربنا يعوّضك في هذا المبلغ، ورح تشوف. والله، ولو بعد حين رح تقول لي “اه والله، محمّد صدق، اه والله، أبو آدم صدق”، بتشوف. فأنا بقول لك: لا، امشي دغري دايمًا دايمًا، وخلّيك مع الله، وانساك من كلّ الخبثاء هدول، لأنّه هو خبيث، ما تسوّي حالك زيّه. فهمت عليّ؟ والله يرزقك يا ربّي الحلال، يا ربّي، ويفتحها في وجهك.
לא, אם כך, זהו, אם אתה לא מרוצה בעבודה, אז לא, החלף את מקור הפרנסה שלך, ואלוהים, בחיי, יפצה אותך בעזרת האל.
כדברי (החדית’): מי שהשאיר/עזב דבר מה למען אלוהים, אלוהים יפצה אותו בדבר טוב ממנו”.
אם אתה רואה שהוא בן אדם כזה, אז לא, זהו, התרחק ממנו וחפש לך עבודה אחרת.
כמובן, אל תעזוב מיד, כלומר דאג לך לעבודה אחרת לפני שאתה עוזב, ותראה איך אלוהים יפצה אותך בצורה עדיפה עליו פי מאה, שכן הכוונה שלך טהורה ואתה מחפש פרנסה כשרה ואתה רוצה, איך אומרים, ללכת נכון, כלומר בדרך הישר (שתי מילים הלקוחות מסורת אלפאתחה). אני נשבע באלוהים, צוהיב, שאלוהים יפרנס אותך במשהו עדיף ויפצה בסכום גבוה יותר, ואת הסכום הזה שחשבת עליו שאתה תוכל לקבל, ואתה יכול לקבל, עזוב/שכח אותו שכן הוא אינו כשר, ו(לא) כפי שאלוהים מצפה ממך. בחיי, ברור שאלוהים יפצה אותך על הסכום הזה, ואתה כבר תראה. בחיי, כעבור זמן-מה אתה תגיד לי: “כן, בחיי, מוחמד צדק, כן, באמת, אבו אאדם צדק”, אתה עוד תראה. ואני אומר לך: לא, לך ישר תמיד תמיד, הישאר עם אלוהים, שכח מכל בני העוולה האלה, שכן הוא בן עוולה, אל תהיה כמותו. הבנת? אלוהים יפרנס אותך בפרנסה כשרה, הו אלוהים, ויפתח (את שערי הפרנסה) בפניך.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ח’.ב.ת’ עוסק רק בדברים שליליים ואסורים:
* הפועל חַ’בֻּתַ’ خَبُثَ בבניין הראשון – התקלקל, הושחת; היה מזיק, היה נבל, רשע, מרושע; היה טמא; זנה, נאף; הרגישה בחילה; היה חסר חיוּת
* חֻ’בְּת’ خُبث או חַ’בַּאתַ’ה خباثة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – שחיתות, נוולות, רוע לב, רשעות, מיאוס, רוע לב; רמאות; דבר אסור; כפירה; טומאה
* הפועל אַחְ’בַּתַ’ أخبث בבניין הרביעי – נעשה מאוס, היה מאוס, רע, שנוא; התחבר עם רשעים
* הפועל תַחַ’בַּّתַ’ تخبّث בבניין החמישי וגם תַחַ’אבַּתַ’ تخابث בשישי – העמיד פני מושחת; חרש מזימות
* הפועל אִסְתַחְ’בַּתַ’ استخبث בבניין העשירי – חשב את- לרשע, מזיק, מושחת
* חַ’בִּיתַ’ה خبيثة וברבים חַ’בַּאאֶת’ خبائث – מעשה רע
* מַחְ’בַּתַ’ה مخبثة – הגורם לקלקול, סיבת השחיתות
הוסיף הקורא האדוק אלון רומלד:
וַרַם חַ’בִּית’ ورم خبيث – גידול ממאיר
דַאא’ חַ’בִּית’ داء خبيث – מחלה ממארת/ממאירה
=-=-=-
והנה משפט ששמעתי פעם מאיזה איש דת, בהקשר של “האם מותר להכניס, מחוסר ברירה, את הקוראן לשירותים”, נניח בשירותים ציבוריים:
אַלְחַמַּאם מַכַּאן לִלְחֻ’בְּת’ וַאלְחַ’בַּאאֶת’ الحمّام مكان للخبث والخبائث – השירותים הם מקום של טומאה ומעשים רעים
אם לא הבנתם, הדבר אסור.
=-=-=
בתמונה: יוזף מנגלה
זה היה הפוסט ה- 1,718 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
