פורסם ב- 18.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Rina Turgeman.
אז מילת היום היא –
אֻסְבּוּע أُسْبُوع וברבים אַסַאבִּיע أسابيع – שבוע
לשמיעה:
רינה, שהיא בעלת הדף PhoToilet – Toilet signs from all over the world 
שלחה לי את הידיעה הבאה:
إطلاق أغنية بي دي أس بمناسبة أسبوع مقاومة الاستعمار والأبارتهيد الإسرائيلي
نشر بتاريخ: 13/06/2022
غزة – معا – أعاد الأكاديمي والفنان د حيدر عيد إطلاق أغنية بي دي أس بمناسبة أسبوع مقاومة الاستعمار والأبارتهيد الإسرائيلي (إلى روح سماح ادريس)
وقال د عيد لمعا ان فكرة هذا العمل الفني اقوم على الربط بين فكرة المقاومة الشعبية منذ الانتفاضة الأولى (1987-1993) وصولا إلى إطلاق وانتشار نداء المقاطعة عام 2005 والإنجازات التي حققتها الحركة في سياق الكفاح الفلسطيني في مواجهة دولة الابرتهايد والاستعمار الاستيطاني.
واضاف: “لذلك تم إعادة أداء أغنية المطرب الفلسطيني الكبير وليد عبد السلام التي أطلقها خلال الانتفاضة المجيدة، مع تعديل بعض الكلمات لتناسب الشعارات التي تطرحها حركة المقاطعة من حرية وعودة”.
وأكمل: “ويتناسب إطلاقها مع الإعلان عن فعاليات أسبوع مقاومة الاستعمار والأبارتهيد الإسرائيلي الذي أصبح يشكل تحدياً عالمياً لمنظومة الاضطهاد المركب في فلسطين التاريخية من احتلال وأبارتهيد واستعمار، ولتعبر عن إرادة المقاومة لدى الشعب الفلسطيني وإصراره الذي لا يلين على الحرية والعدالة والمساواة. وهي مهداة إلى روح ناشط المقاطعة المثقف المشتبك سماح إدريس”.
والأغنية من أداء حيدر عيد، هندسة صوت استوديوهات مشارق، وبمشاركة عازف الناي سمعة الحرازين وعازف العود محمد عكاشة.
رابط الأغنية على يوتيوب
פרסום שיר BDS לרגל שבוע המאבק בקולוניאליזם ובאפרטהייד הישראלי
13.6.22
עזה – (סוכנות) מַעַן – האקדמאי והאומן ד”ר חידר עיד פרסם שוב שיר BDS לרגל שבוע המאבק בקולוניאליזם ובאפרטהייד הישראלי (לעילוי נשמתו של סמאח אדריס) (שהיה סופר ומשכיל לבנוני, וראו בהמשך. שָלֵו)
ד”ר עיד אמר ל”מען” ש”ברעיון ליצירה האומנותית הזו קשרתי בין רעיון המאבק העממי מאז האינתיפאדה הראשון (1987-1993) ועד הקריאה לחרם (נגד ישראל) בשנת 2005, וההישגים אותם השיגה התנועה במסגרת המאבק הפלסטיני בעמידה מול מדינת האפרטהייד והקולוניאליזם ההתנחלותי.
הוא הוסיף: “לכן פורסם שנית שירו של הזמר הפלסטיני הגדול וליד עבד אלסלאם, אותו פרסם במהלך האינתיפאדה המפוארת, עם שינוי מספר מילים כדי שיתאימו לסיסמאות החירות והשיבה של תנועת החרם”.
וסיים: “פרסום השיר בא במקביל להכרזה על פעילויות שבוע המאבק בקולוניאליזם ובאפרטהייד הישראלי, שמהווה אתגר עולמי למנגנון הדיכוי, שמורכב בפלסטין ההיסטורית מכיבוש, אפרטהייד וקולוניאליזם, והוא מביע את רצון ההתנגדות בקרב העם הפלסטיני והתעקשותו, שאינה מתגמשת בנושאי חירות, צדק ושוויון. השיר מוקדש לנשמתו של פעיל החרם, המשכיל הלוחם סמאח אדריס”.
השיר מבוצע על ידי חידר עיד, הנדסת קול אולפני משארק, בהשתתפות החלילן סמעה אלחראזין ונגן העוד מחמד עכאשה.
הקישור לשיר ביוטיוב:
(התרגום שלי. שָלֵו)
מילות השיר, אותו כתב יעקוב אסמאעיל:
אליום ובכרה BDS
חיפא ואלצ’פה BDS
אלנא מטאלב שרעיה
בדנא עודה וחריה
ואלחריה פי אלת’ורה, BDS הי אלג’מרה
אלג’מרה ענד אלפראן
ואלפראן נאים ג’ועאן
ואלג’ועאן בדה ת’מרה
ואלת’מרה פוק אלשג’רה
ואלשג’רה בדהא סקאיה
במית נבעה או מטרה
ואלמטרה ג’איה ג’איה
מעהא חכאיה ורואיה
בתחכי ען אבטאל ת’ואר
בישעלוא אלת’ורה באפכאר
הון אפכאר והון אפכאר
בירוח אלליל וביג’י נהאר
اليوم وبكرة BDS
حيفا والضّفّة BDS
النا مطالب شرعيّة
بدّنا عودة وحرّيّة
والحرّيّة في الثّورة، BDS هي الجمرة
الجمرة عند الفرّان
والفرّان نايم جوعان
والجوعان بدّه ثمرة
والثّمرة فوق الشّجرة
والشّجرة بدّها سقاية
بميّة نبعة أو مطرة
والمطرة جاية جاية
معها حكاية ورواية
بتحكي عن أبطال ثوّار
بيشعلوا الثّورة بأفكار
هون أفكار وهون أفكار
بيروح اللّيل وبيجي نهار
היום ומחר BDS
חיפה והגדה BDS
יש לנו דרישות לגיטימיות
אנו רוצים שיבה וחירות
החירות במהפכה, BDS היא הגחלת
הגחלת נמצאת אצל האופה
האופה ישן רעב
הרעֵב רוצה פרי
הפרי נמצא גבוה על העץ
העץ זקוק להשקיה
במי מעיין או גשם
והגשם קרב, קרב
עם סיפור ונרטיב
שמספר על גיבורים מהפכנים
שמציתים את המהפכה עם רעיונות
פה רעיונות ופה רעיונות
הליל יחלוף, יעלה יום
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
אנו מביאים פה שנית *חלק* מפוסט שפרסמנו בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה, שכתבה לנו:
“גיבור מארץ הגיבורים הוא סבע ברמבו,
אבל מה זה אומר – לא יודעת.
סבע זה אריה.
ברמבו?
ותמיד נאמר בהדרת כבוד ויראה”
אז מילת היום היא –
סַבֶּעַ אלְבֹּרֹמְבַּה سَبعَ البرمْبَة – גיבור חיל, גבר לעניין, אמיץ
אך גם לעיתים בלגלוג: “אריה מנייר”
לשמיעה:
קודם כל, זה ביטוי מצרי. הדף שלנו, כידוע, עוסק בערבית המדוברת של אזורנו.
אבל הניב היחיד שאני מוכן לתת לו פה כבוד מלכים, ורק לו, הוא המצרי.
מדוע? מכיוון שהוא המגוון ביותר, הציורי ביותר, המתנגן ביותר והמוכר ביותר: כל ערבי שמכבד עצמו ישתדל להבין את הניב הזה, בשל הדומיננטיות שלו בשיח בכלל ובעולם האומנות בפרט, מה שאי אפשר להגיד על המצרי הממוצע, שנהנה מהזכות לדבר את הדיבור המתנגן הזה אבל אינו חייב לשלוט בניבים אחרים…
בואו נעבור על הפוסט הזה שלב שלב, שכן יש פה תוכן רב ומגוון.
נתחיל מזה שרק לפני שבועות ספורות פגשנו כאן את אַסַד, הוא האריה, וציינו שיש לו שמות רבים.
אחד המפורסמים הוא סבע. אז הנה החלק הרלוונטי מאותו הפוסט, עם תוספות:
* הפועל סַבַּّע سبّع בבניין השני – הימם, הפחיד; הכפיל בשבע, הפך משהו לבעל שבעה חלקים; אישה שילדה בחודש השביעי
* סַבֶּע سبع או סַבַּע, בספרותית סַבְּע או סַבֻּע, וברבים סִבַּאע سباع או סֻבּוּע سبوع – אריה, או חיית טרף; אמיץ, גיבור, נועז; “גבר”
* חַ’לִּיכּ סַבֶּע! خليك سبع – תהיה גבר!
* סַבֶּעֶ אלְבַּחֶר سبع البحر – אריה ים
* עַ’אבַּתֶ אלסְּבַּאע, לִעְבַּתֶ אלצְּ’בַּאע غابت السّباع لعبت الضّباع החתול הלך, העכברים חוגגים (מילולית: נעלמו/נעדרו האריות, שיחקו הצבועים)
* גֵ’יבֶּ אלסַּבֶּע מַא יִחְ’לַאש جيب السّبع ما يخلاش – יש לו תמיד כסף; הוא תמיד שמח לתרום (מיל’: כיסו של האריה, כלומר הגבר, אינו מתרוקן)
* זַיֶּ אלְקִטּ בִּסַבֶּע תִרְוַאח (סַבְּעַתִ ארְוַאח) زيّ القطّ بسبع ترواح – נחלץ תמיד מכל סכנה, מי שתמיד מצליח להינצל (מיל’: כמו חתול עם שבע נשמות. כן, בערבית יש לו “רק” שבע…)
* הפתגם העיראקי: מַן יִכְּבַּרֶ אלסַּבֶּע יְבַּעְבֶּצֹה אלְוַאוִי من يكبر السّبع يبعبصه الواوي – כשהאריה מתבגר אפילו תן עלוב מזלזל בו (מיל’: תוחב לו אצבע לישבן)
* חַלִיבֶּ אלסְּבַּאע حليب السّباع, ערק, “חלב אריות”. כתב לנו בזמנו אברהם חסון: “כך קראו לערק בדמשק. אהבו לשתות אותו עם מעט מים; הוא יותר טעים
מאשר ערק נקי”
* שִרֶבּ חַלִיבֶּ אלסְּבַּאע شرب حليب السّباع – לא פחד, תפס אומץ (מיל’: שתה חלב אריות)
השורש ס.ב.ע עוסק גם במספר שבע:
* סַבְּע سبع ובצורת הזכר שנראית כמו נקבה, בדיוק כמו בעברית: סַבְּעַה سبعة – שבע
* סַבְּעִין سبعين – שבעים
* סַאבֶּע سابع – שביעי
* עַגַ’איֶבֶּ אלדֻּנְיַא אֶלסַּבֶּע عجايب الدّنيا السّبع – שבעת פלאי תבל
* אִבֶּן סַבְּעַה ابن سبعة – עצבני, חמום מוח, חסר סבלנות או מנוחה (כמו תינוק שנולד בחודש השביעי ולא “התבשל” מספיק…)
* אֻסְבּוּע أسبوع וברבים אַסַאבִּיע أسابيع – שבוע
* סֻבֻּע سُبُع וברבים אַסְבַּאע أسباع – שביעית
* אֻםּ סַבֶּע בְּזַאז أم سبع بزاز – זונה (מיל’: בעלת שבעה שדיים)
ושוב אציין שהפוסט המקורי היה מקיף יותר, וכלל גם התייחסות לבאר שבע…
תוספות הקוראים:
כתב אורי טרוק:
אנת סבע ולא צ’בע? انت سبع ولا ضبع ؟ האם אתה אריה (גיבור) או צבוע(פחדן)? והתשובה: אכיד סבע اكيد سبع، ברור שאריה!
ועוד משהו: בית אלסבע מא ביחל’א מן עט’אם بيت السبع ما بيخلى من عظام (בביתו של האריה יש תמיד עצמות) באותו המובן של יש לו תמיד כסף.
כתב כפיר יהוד:
משפט סורי נחמד:
כלב דאשר ולא סבע מרבוט كلب داشر ولا سبع مربوط – (עדיף להיות) כלב משוטט ולא אריה כבול/קשור
=-=-=
התמונה: הדף “כשאבא ואמא בני דודים”
זה היה הפוסט ה- 1,778 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
