פורסם ב- 24.8.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד הקוראים האדוקים שלנו.
אז מילת היום היא –
מַרַצ’ (מרד) مَرَض וברבים אַמְרַאצ’ أمراض – מחלה
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
הקורא שלח לי סרטון טיקטוק מ- 7.7.22 מבית היוצר של:
basheer.khoury
Basheer
Tv and digital host 
مقدم برامج تلفزيون شوف مين بسأل، وحركة شير على مكان
مقدم برامج تلفزيون شوف مين بسأل، وحركة شير على مكانבשיר ח’ורי, מגיש תוכניות הטלוויזיה: “תראה מי שואל” ו- “חרכת שיר” ב”מכאן”
את בשיר הכרנו לא מזמן בפוסט פוזי מוזי.
הסרטון היום:
כותרתו:
במא אנה אלכל מכורן בדנא נעאוד נצרפהא
بما إنّه الكلّ مكورن بدّنا نعاود نصرّفها
למרות שכולם חולי קורונה, אנו נדבקים ומטים אותה*
וצלני פידיו ביחכוא פיה אנה כל אלבלד מכורנה. ואנא אחצ’רה, לפת אנתבאהי אנה אחנא אלשעב אלוחיד אללי ביצרף אלאסמאא’ וביחולהא לאפעאל ח’לאפן לכל קואנין אללע’את.
יעני אלכורונא, אסם מרצ’ אג’נבי, ג’אמד נחוין, ע’יר משתק מן פעל, ואחנא אח’ד’האה וצרפנאה:
פלאן מכורן
כורנת ולא בעדכ?
הסה הד’א אלאבדאע פקט ענא יעני, ביקולוש: Are you Coroning? או Did you Coron? או
הו מקורן
בס ענא. לכן אללי מניח באלמוצ’וע אנה אלאשי מש עשואאי וביטמן, לאנה אלמרצ’ אלצעב ענא ממנוע מן אלצרף. יעני מא מנקול: פלאן מסרטן, או מסכר מן סכרי או מזהמר. אלאמראצ’ אלצעבה אלהא היבתהא. מנקול ענדה סכרי, או ענדה צ’ע’ט, כולסתרול, מנסמיה באסמה, או אלזהאימר, אלא אאח’רה.
אמא אלאמראצ’ אלאח’טר ואח’טר, מת’לן, מתל אלסרטאן, מנסתרג’יש חתא נסמיהא באסמהא, מנקול: הדאכ אלמרצ’, פאכיד מנתג’ראש נצרפה.
פלמא עם מנצרף אסמאא’ אלאמראצ’, ואלכורונא בטל כורונא או Covid19, מענאה ראחת היבתה, ארתקא לפאת אלאמראצ’ אלח’פיפה ומנקדר נצרפה מת’ל רשח או פלוז מן אנפלונזא, ג’דר, חצב, מהרבס מן הרבס, והסה מכורן.
פמברוכ יא ג’מאעה! טמנוא באלכם, אלכורונא פי טריקהא ללאנצראף ומש בפצ’ל פאיזר, אנמא בפצ’ל אל supervisor, אלמשרף אללע’וי אלמצרף אבו ערב.
وصلني فيديو بيحكوا فيه إنّه كلّ البلد مكورنة. وأنا أحضره، لفت انتباهي إنّه احنا الشّعب الوحيد اللّي بيصرّف الأسماء وبيحوّلها لأفعال خلافًا لكلّ قوانين اللّغات.
يعني الكورونا، اسم مرض أجنبي، جامد نحويًّا، غير مشتقّ من فعل، واحنا أخذهاه وصرّفناه:
فلان مكورن
كورنت ولّا بعدك؟
هسّه هذا الإبداع فقط عنّا يعني، بيقولوش: Are you Coroning? أو Did you Coron? أو
הוא מקורן.
بس عنّا. لكن اللّي منيح بالموضوع إنّه الإشي مش عشوائي وبيطمّن، لإنّه المرض الصّعب عنّا ممنوع من الصّرف. يعني ما منقول: فلان مسرطن، أو مسكّر من سكّري أو مزهمر. الأمراض الصّعبة الها هيبتها. منقول: عنده سكّري، أو عنده ضغط، كولسترول، منسمّيه باسمه، أو الزهايمر، إلى آخره.
أمّا الأمراض الأخطر وأخطر، مثلًا، متل السّرطان، منسترجيش حتّى نسمّيها باسمها، منقول: “هداك المرض”، فأكيد منتجرّأش نصرّفه.
فلمّا عم منصرّف أسماء الأمراض، والكورونا بطّل كورونا أو Covid19، معناه راحت هيبته، ارتقى لفئة الأمراض الخفيفة ومنقدر نصرّفه مثل رشّح أو فلوز من انفلونزا، جدّر، حصّب، مهربس من هربس، وهسّه مكورن.
فمبروك يا جماعة! طمّنوا بالكم، الكورونا في طريقها للانصراف ومش بفضل فايزر، إنّما بفضل ال supervisor، المشرف اللّغويّ المصرّف أبو عرب.
קיבלתי סרטון שאומרים בו שכל הארץ חולת קורונה. בעודי צופה בו, שמתי לב שאנו העם היחיד שמטה את השמות (של המחלות) והופך אותם לפעלים בניגוד לכל כללי השפות.
למשל הקורונה, זהו שם מחלה ממוצא זר, הוא קפוא מבחינת הדקדוק (כלומר אי אפשר להטות אותו), הוא אינו נגזר מפועל, אבל אנחנו לקחנו אותו והיטינו אותו:
פלוני חולה קורונה
כבר חלית בקורונה או עוד לא?
ההמצאה הזו ייחודית לנו, שכן לא אומרים (באנגלית) Are you Coroning? או Did you Coron? או
(בעברית) הוא מקורן.
רק אצלנו. אבל מה שטוב בעניין הוא שהדבר אינו אקראי וזה מרגיע, שכן את המחלה הקשה אסור להטות אצלנו. אנו לא אומרים: פלוני מסורטן, או מסוכר מלשון סוכרת, או מצהיימר.
למחלות הקשות יש יראת כבוד. אנו אומרים: יש לו סוכרת, או יש לו לחץ (דם), כולסטרול, אנו קוראים לה בשמה, או אלצהיימר, וכו’.
בקשר למחלות המסוכנות ביותר, כמו למשל סרטן, אנו לא מעיזים אפילו לקרוא להן בשמן, אנו אומרים: “המחלה ההיא”, וברור שאין לנו אומץ להטות את שמה.
כאשר אנו מטים שמות של מחלות (כלומר הגענו למציאות שכזו), אז הקורונה מפסיקה להיות קורונה או Covid19, כלומר יראה הכבוד שלה חלפה, והיא הפכה להיות מחלה קלה, שאנו יכולים להטות אותה, כמו הצטננות, שפעת, אבעבועות, חצבת, הרפס, ועכשיו קורונה.
אז מזל טוב, אנשים! אתם יכולים להירגע, הקורונה בדרכה להיעלם, ולא בזכות פייזר, אלא בזכות ה supervisor, המפקח הלשוני המטה, הערבי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* להטות – ברמה הדקדוקית, כפי שמצוין בתוכן הסרטון.
ויש כאן משחק מילים: הפועל עַאוַד פירושו, בין השאר, להידבק שוב ושוב באותה מחלה.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matanya Shay.
אז מילת היום היא –
מַרִיצ’ (מריד) مَرِيض וברבים מַרְצַ’א مرضى – חולה, חולני; רע
כן, חולה זה גם עַיַּאן וגם סַאחֶ’ן (מיל’: חם), אבל לא בשורשים האלה אנו עוסקים היום.
השורש הערבי מ.ר.צ’ עוסק במחלות, והמצחיק הוא, שאותו שורש בעברית עוסק במרץ, נמרצות וחיוניות. משמעות הפוכה לגמרי (לא מזמן ראינו שלתופעה הזו קוראים אַצְ’דַאד أضداد – הפכים)
* הפועל מִרֶצ’ مِرض, בספרותית מַרִצַ’ مَرِضَ, בבניין הראשון – חלה
* מַרַצ’ مرض וברבים אַמְרַאצ’ أمراض, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מחלה
* מַרַצ’ מֻעְדִי مرض معدي – מחלה מדבקת
* חַכַּמַהֻ אלְמַרַצ’ حكمه المرض – חלה, פגעה בו מחלה
* הפועל מַרַּצ’ مرّض בבניין השני – גרם למישהו לחלות; טיפל בחולה
* תַמְרִיצ’ تمريض, צורת שם הפעולה של הבניין – טיפול בחולה; סיעוד; מקצוע האחים והאחיות
* תַמְרִיצִ’יּ تمريضيّ – סיעודי
* מֻמַרֶּצ’ ممرِّض, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, ו- מֻמַרִּצַ’ה ممرِّضة, בנקבה – אח/אחות (כמקצועי רפואי)
* מֻמַרֶּצ’ וִקַאאִ’יּ ممرّض وقائيّ – סניטר (מיל’: אח [שעוסק] בשמירה, מניעה)
* הפועל תְמַרַּצ’ تمرّض בבניין החמישי – חלה, נחלש; התחלה
* הפועל תְמַארַצ’ تمارض בבניין השישי או אִסְתַמְרַצ’ استمرض בעשירי – התחלה, התחזה לחולה
* צֻנְדוּקֶ אלְמַרְצַ’א صندوق المرضى – קופת חולים
* מַא חַדַא בִּקוּל לַכּ מַרַצ’ אִלַּא וּאִלֹה תֻלְתֵינֶ אלְעַ’רַצ’ ما حدا بقول لك مرض إلّا وإله تلتين الغرض – מי שמנסה להפחית בערכו של משהו עושה זאת רק מתוך אינטרס (מיל’: אף אחד לא יגיד לך “מחלה” אלא אם יש לו שני שליש מהמטרה/תכלית)
* אֶלְחֻבּّ מַרַצ’ מַא אִלוֹ דַוַא الحبّ مرض ما إله دوا – האהבה היא מחלה ללא תרופה (ותודה ל Gila Yona)
וחובה לסיים פוסט כזה באווירה טובה ובריאה.
אז הנה אחד השירים המרוקאים המפורסמים ביותר.
הדף שלנו עוסק, מתוך עיקרון, בערבית המדוברת של אזורנו, והניבים המרוקאיים רחוקים ממנה כמרחק מזרח ממערב (מילולית…).
אבל זה שיר מפורסם, ושמח, אז קדימה.
לצערי, הגרסאות שלו רבות, ולא הצלחתי למצוא תמלול אחיד שלו, והכי חשוב: אני לא מבין מרוקאית.
אז הנה רק טעימה:
أنا مريض ومريض حتّى مرض ما بيا אַנַא מַרִיצ’ וּמַרִיצ’ חַתַּא מַרַצ’ מַא בִּיַּא
أيلي أيلي حبيبي ديالي فاين هو אַיְלִי, אַיְלִי חַבִּיבִּי דִיַאלִי פַאיְן הֻוַ
אני חולה, חולה, אבל אין לי שום מחלה
אוי לי, אהובי שלי, איפה הו?
השיר “שלנו” מתחיל ב- 5:45, ודווקא השורה הראשונה הכה מפורסמת אינה מופיעה בו (אך יש ביוטיוב ביצועים רבים נוספים).
=-=-=-=
כותב לנו בחכמה רבה, כהרגלו, Aviad Stier:
גם בעברית המשמעות המקורית של השורש הזה לא הייתה חיובית כמו היום.
באיוב יש “מה ימריצך כי תענה?” במשמעות לאלץ או לדחוק, ובמלכים “קללה נמרצת”, אבל ברור איך אפשר היה לעבור בקלות מהמשמעות השלילית למשמעות חיובית של משהו חזק ומהיר.
בארמית השורש המקביל הוא מרע (כמו ארץ / ארעא / ארצ’), והוא מוכר לנו מ”שכיב מרע” (שוכב חולה) ו”מרעין בישין” (מחלות רעות).
איור: Eva Bee, Notification Sickness: Editorial Illustration
זה היה הפוסט ה- 1,809 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
