מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
שִדּוּא בַּעַצְ’כֹּם (בעדכם) شِدُّوا بَعَضْكم – חַזקו אלו את אלו!, חזקו ואמצו!
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/ByYUd
מרק שלח לי סרטון של ערוץ אלג’זירה, שפורסם ב- 1.11.22.
כותרת הסרטון:
شبكات| لماذا غضبت الحاجة “أم العبد” بعد انتشار أغنيتها “شدوا بعضكم”؟
רשתות| מדוע כעסה החאג’ה (כינוי כבוד לנשים מבוגרות) אם אלעבד לאחר פרסום השיר שלה “חזקו ואמצו”?
انتشرت أغنية شدوا بعضكم على وسائل التواصل بصوت الحاجة حليمة الكسواني أم العبد المقيمة بمخيم الزرقاء للاجئين بالأردن، رواد مواقع التواصل تفاعلوا مع الأغنية التي تحث الفلسطينيين على الاتحاد والالتحام، وقاموا بالتفاعل مع الأغنية بكلمات على نفس الوزن والألحان.
השיר “חזקו ואמצו” התפרסם ברשתות החברתיות בקולה של החאג’ה חלימה אלכסואני, אם אלעבד, שגרה במחנה הפליטים אלזרקאא’ בירדן. חלוצי הרשתות החברתיות שרו יחד עם השיר, שמחיש בפלסטינים להתאחד ולהתלכד, ושרו את השיר עם מילים באותו משקל ולחן.
פלסטין אכבר מן קטעה ארצ’. הי קצה חמימיה פי קלב אנסאן תלכ אלארצ’.
פאלמעג’זאת הנאכ תלמס באלידין.
פי אלקדס, לו צאפחת שיח’ן או לאמסת בנאיה, לוג’דת מנקושן עלא כפיכ נצ קצידה יא אבנ אלכראם, או את’נתין.
כלאם אלשאער אלברע’ות’י ינטבק עלא אלחאג’ה חלימה, אם אלעבד.
עמרהא 84 עאמן. פהג’רת מן בלדתהא בית אכסא ענדמא כאנת בעמר אלעשר סנואת, והד’ה פי צ’ואחי אלקדס, באלקרב מן אלקדס.
אלאאן תסכן אם אלעבד פי מח’ים אלזרקאא’.
לא אט’ן אנ הנאכ שיאן פלסטינין בקדר הד’א אלצות אלד’י סתסמעונה אלאאן.
שדוא בעצ’כם, יא אהל פלסטין, שדוא בעצ’כם
מא ודעתכם, רחלת פלסטין, מא ודעתכם
ע ורק ציני, לאכתב באלחבר ע ורק ציני
יא פלסטיני, ע אללי ג’ראלכ, יא פלסטיני
אלאע’ניה אלפולכלוריה אצ’אפ להא אלח’לפיה אלמוסיקיה מאמן ג’ראד.
פתפאעל כת’יר מן אלערב ואלפלסטיניין וע’נוא מע אלחאג’ה אם אלעבד:
אידינא ואחדה, יא סתי ואללה אידינא ואחדה
מא בנסא ארצ’י, פי קלבי, ואללה מא בנסא ארצ’י
תמשי פארוקי וקלבי ואללה תמשי פארוקי
(אל)ג’זאאר כלהא תדעי לכ, ואללה ג’זאאר כלהא
אע’ניה ג’מילה! אלפולכלור אלפלסטיני אלאציל.
וצלנא אלא תע’רידאת למן שהדוא הד’א אלפידיו.
אבדא ברצ’א יאסין, רצ’א יאסין יקול לכ:
מש קאדר אתג’אוז ג’מאל האלפידיו והאלחג’ה.
“שדוא בעצ’כם יא אהל פלסטין”.
מאיא רחאל תקול:
כד’ב מן קאל אנ אלכבאר ימותון ואלצע’אר ינסון. לא אסתטיע תג’אוז ג’מאל הד’א אלפידיו וג’מאל אלחג’ה אלפלסטיניה אלתי עמרהא אטול מן עמר אלאחתלאל.
מצבאח קאל פי תע’רידתה:
אד’א שד אבנאא’ פלסטין בעצ’הם ואצלחו ד’את בינהם פסיכון אלתחריר מן אלאחתלאל חתמין.
אלדכתורה סמאח ג’אבר קאלת:
רחלת פלסטין בשכל מפאג’א’ מפג’ע וצאדם. פבחת’נא ען אלח’לאץ אלפרדי אמלן באלנג’אה, ואנקסמנא והנא תאתי לנא אלח’תיארה באלעלאג’ אלשאפי למרצ’נא אלאג’תמאעי פתקול: תלאחמוא ואדעמוא בעצ’כם בעצ’ן.
אלבעצ’ אסתע’ל חאלת אלאחתפאא’ אלכביר באם אלעבד, ואלקבול אלד’י פי צותהא, קסמאת וג’ההא ואלתג’אעיד ואלסנין אלתי מרת עליה, פאנשא חסאבן באסמהא עלא מואקע אלתואצל. הד’א אזעג’הא ואזעג’ אולאדהא:
– בס חבינא נוצ’ח נקטה כת’יר צ’רוריה: עמתי לא בתערף תסתח’דמ מואקע אלתואצל אלאג’תמאעי ולא בתערף לא אלתכתוכ. אלצפחה אללי אנתשרת, ועמתי-
– ולא אלתלפון!
– ולא בתערף לא אלתלפון! לאנה הד’א הו תלפונהא. עמתי, פי נאס אסתע’לוא עדם וג’וד ולאד עמתי, הם אבנאאהא, פי אלבית, דח’לוא, עמלוא האי אלצפחה וחכוא להא אנה: אחכי יא עמתי, אנה האי אלצפחה אלכ”.
“فلسطين أكبرُ من قطعةِ أرض. هي قصّةٌ حميميّةٌ في قلبِ إنسانِ تلك الأرض.
فالمعجِزات هناك تُلْمَس باليدين.
في القدسِ، لو صافحت شيخًا أو لامست بنايةً، لوجدت منقوشًا على كفّيك نصّ قصيدةٍ، يا ابنَ الكرام، أو اثنتين”.
كلام الشّاعر البرغوثي ينطبق على الحاجّة حليمة، أمّ العبد.
عمرها ٨٤ عامًا. فهجّرت من بلدتها بيت إكسا عندما كانت بعمر العشر سنوات، وهذه في ضواحي القدس، بالقرب من القدس.
الآن تسكن أمّ العبد في مخيّم الزّرقاء.
لا أظنّ أنّ هناك شيئًا فلسطينيًّا بقدر هذا الصّوت الذي ستسمعونه الآن.
شدّوا بعضكم، يا أهل فلسطين، شدّوا بعضكم
ما ودعتكم، رحلت فلسطين، ما ودعتكم
ع ورق صيني، لاكتب بالحبر ع ورق صيني
يا فلسطيني، ع اللّي جرالك، يا فلسطيني
الأغنية الفولكلوريّة أضاف لها الخلفيّة الموسيقيّة مؤمن جراد.
فتفاعل كثيرٌ من العربِ والفلسطينيّين وغنّوْا مع الحاجّة أم العبد:
ايدينا واحدة، يا ستّي والله ايدينا واحدة
ما بنسى أرضي، في قلبي، والله ما بنسى أرضي
تمشي فاروقي وقلبي والله تمشي فاروقي
(ال)جزائر كلّها تدعي لك، والله جزائر كلّها
أغنية جميلة! الفولكلور الفلسطيني الأصيل.
وصلنا إلى تغريدات لمن شهدوا هذا الفيديو.
أبدأ برضا ياسين، رضا ياسين يقول لك:
مش قادر أتجاوز جمال هالفيديو وهالحجّة.
“شدّوا بعضكم يا أهل فلسطين”.
مايا رحّال تقول:
كذب من قال إنّ الكبار يموتون والصّغار ينسون. لا أستطيع تجاوُز جمال هذا الفيديو وجمال الحجّة الفلسطينيّة التي عمرها أطول من عمر الاحتلال.
مصباح قال في تغريدته:
إذا شدّ أبناء فلسطين بعضهم وأصلحو ذات بينهم فسيكون التّحرير من الاحتلال حتميًّا.
الدّكتورة سماح جابر قالت:
رحلت فلسطين بشكل مفاجئٍ مفجع وصادم. فبحثنا عن الخلاصِ الفردي أملًا بالنّجاة، وانقسمنا. وهنا تأتي لنا الختيارة بالعلاج الشّافي لمرضِنا الاجتماعي فتقول: تلاحموا وادعموا بعضكم بعضًا.
البعض استغلّ حالة الاحتفاء الكبير بأمّ العبد، والقبول الذي في صوتها، قسمات وجهها والتّجاعيد والسّنين التي مرّت عليه، فأنشأ حسابًا باسمها على مواقع التّواصل. هذا أزعجها وأزعج أولادها:
– بس حبّينا نوضّح نقطة كثير ضروريّة: عمّتي لا بتعرف تستخدم مواقع التّواصل الاجتماعي ولا بتعرف لا التكتوك. الصّفحة اللي انتشرت، وعمتي-
– ولا التّلفون!
– ولا بتعرف لا التّلفون! لأنّه هذا هو تلفونها. عمّتي، في ناس استغلّوا عدم وجود ولاد عمّتي، هم أبناؤها، في البيت، دخلوا، عملوا هاي الصّفحة وحكوا لها إنّه: احكي يا عمّتي، إنّه هاي الصّفحة الك”.
“פלסטין היא יותר מאשר פיסת אדמה. היא סיפור אינטימי בלב האדם של אותה ארץ.
את הניסים שם ניתן לחוש בידיים.
בירושלים, אם תלחץ יד של זקן או תמשש בניין, תמצא שחרוט על כפות ידיך תוכן של שיר, הו בן מכובדים, או שני (שירים)”.
אלו דברי המשורר אלברע’ות’י*, שמתאימים בדיוק לחאג’ה חלימה, אם אלעבד.
היא בת 84. היא גורשה מהכפר שלה בית אכסא כאשר הייתה בת 10. (הכפר) נמצא בפרברי ירושלים, קרוב לירושלים.
כיום אם אלעבד גרה במחנה הפליטים אלזרקאא’.
אינני סבור שיש משהו פלסטיני בסדר גודל של הקול הזה, שתשמעו כעת.
(השיר)
חזקו אלו את אלו, תושבי פלסטין, חזקו אלו את אלו
היא לא נפרדה מכם, פלסטין הלכה, היא לא נפרדה מכם.
על נייר אורז, אכתוב עם דיו על נייר אורז,
הו פלסטין שלי, על מה שקרה לך, הו פלסטין שלי.
לשיר הפולקלור הזה הוסיף רקע מוזיקלי מא’מן ג’ראד.
רבים מהערבים והפלסטינים הצטרפו ושרו יחד עם החאג’ה אם אלעבד:
(אחד המצטרפים לשירה יחד עם אם אלעבד)
ידינו הן יד אחת, הו גברתי/סבתא, בחיי ידינו יד אחת
לא אשכח את ארצי, היא בלבי, בחיי, לא אשכח את ארצי
(אדם נוסף)
המשיכי (?) מושיעתי, עם ליבי, בחיי, המשיכי, מושיעתי
אלג’יריה כולה מתפללת עבורך, בחיי אלג’יריה כולה
(המגיש)
שיר יפה! הפולקלור הפלסטיני הגזעי.
הגענו לציוצים של מי שצפו בסרטון הזה:
אתחיל עם רצ’א יאסין, שאומר:
אני לא יכול להתעלם מיופיים של הסרטון הזה ושל החאג’ה.
“חזקו אלו את אלו, תושבי פלסטין”.
מאיא רחאל אומרת:
שיקר מי שאמר שהגדולים ימותו והקטנים ישכחו**. אינני יכולה להתעלם מיופיו של הסרטון הזה ומיופייה של החאג’ה הפלסטינית, שהגיל שלה גדול יותר מגילו של הכיבוש.
מצבאח אמר בציוצו:
אם בני פלסטין יחזקו אלו את אלו ויתקנו את מה שיש ביניהם, השחרור מהכיבוש יהיה מוחלט.
ד”ר סמאח ג’אבר אמרה:
פלסטין הלכה בצורה פתאומית, כואבת וטראומטית. חיפשנו את הישועה האישית מתוך תקווה להינצל, אך התפלגנו. כאן מביאה לנו הזקנה טיפול מְרַפא למחלתנו החברתית, ואומרת: התלכדו ותמכו אלו באלו.
היו מי שניצלו את קבלתה ברוב פאר של אם אלעבד, את קולה, תווי פניה, הקמטים והשנים שחלפו עליהם, והם פתחו לה חשבון על שמה ברשתות החברתית. הדבר הטריד אותה ואת ילדיה:
– (אחד מבני משפחתה) רק רצינו להבהיר נקודה חשובה מאוד: דודה שלי לא יודעת להשתמש ברשתות חברתיות ולא מבינה בטיקטוק. העמוד שפורסם (נקטע)
– (אם אלעבד מתפרצת לדבריו) וגם לא יודעת להשתמש בטלפון!
– וגם לא בטלפון! כי זה הטלפון שלה (מציג למצלמה טלפון מהדורות הישנים). יש אנשים שניצלו את העובדה שבניה של דודתי לא היו בבית, אז הם נכנסו, פתחו את העמוד הזה ואמרו לה: “דברי, דודה, זה הדף שלך”.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אין לי מושג לאיזה משורר מהמשפחה הוא מתכוון. אני מכיר שניים, אב ובן: מֻרִיד ו- תַמִים. לא בדקתי מי מהם, אם בכלל, כתב את המילים.
** האמירה הזו מיוחסת לישראלים, שסבורים, לשיטת הערבים, שהשאיפות הפלסטיניות ייעלמו עם הזמן.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
שַדֶּה شَدّة – קלפים, משחק קלפים, קלפי משחק
השורש הערבי הנפוץ ש.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק בקשירה, מתיחה, בחוזק ובהתחזקות (וכן, גם בקלפי משחק).
בעברית השורש הזהה (שהוא לא באמת זהה) עוסק בשוד ובשודדים, ולא מצאתי קשר ביניהם.
* הפועל שַדּ شدّ בבניין הראשון – קשר, רתם; מתח, הידק; משך; לחץ; חיזק; התחזק; עודד, תמך (רגשית או חומרית)
* שַדּ עַלַא- شدّ على- – התנהג בקשיחות כלפי-; התנפל על-
* שַדּוּא פִי בַּעֶצ’ شدّوا في بعض – רבו זה עם זה
* שַדּ شدّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משיכה, מתיחה
* שַדֶּה شَدّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין, היא (גם) מילת היום – לחיצה, דחיפה, מתיחה, משיכה; כשמות עצם: דגש (ערבי, בדקדוק); צרור; חפיסת קלפים, קלפים; סט שיניים תותבות
* שַדֶּת וַרַק شدّة ورق – חפיסת קלפים
* וַרַקֶ אלשַּדֶּה ورق الشّدّة – קלפים
* שִדַּה شِدّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – קַשיות, מוצקות; תוקף, חוזק, עוצמה; קושי, חומרה; צרה, אסון; צער, כאב; עוני; מתח נפשי, מאמץ
* בִּשִדֶּה بشدّة – בעוצמה
* שִדֶּתֶ אלְעַיְש شدّة العيش – קשיי החיים
* שִדֶּתֶ אלתַּיַּאר شدّة التّيّار – עוצמת הזרם (של נוזלים)
* מַשְדוּד مشدود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מתוח; קשור ל-
* אַעְצַאבּ מַשְדוּדַה أعصاب مشدودة – עצבים מתוחים
* הפועל שַדַּד شدّد בבניין השני – החמיר (גם בנהלים והוראות), הקשה, הפך לקשה; חיזק, ייצב; הפעיל לחץ; הדגיש; ביטא בהדגשה; בדקדוק: הדגיש עיצור, שם דגש על אות
* תַשְדִיד تشديد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיזוק, הקשחה; התעקשות; דיגוש (בשפה)
* מֻשַדַּד مشدّد, בצורת הבינוני הפעול – מוגבר, מודגש; הדוק, מחמיר (נהלים)
* חַרְף מֻשַדַּד حرف مشدّد – אות דגושה
* תַעְלִימַאת מֻשַדַּדַה تعليمات مشدّدة – הוראות חמורות
* אִגְ’רַאאַ’את אַמְנִיַּה מֻשַדַּדַה إجراءات أمنيّة مشدّدة – אמצעי ביטחון מוגברים
* הפועל תַשַדַּד تشدّد בבניין החמישי – התחזק, נעשה קשוח
* תַשַדֻּד تشدُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קנאות; קשיחות, נוקשות, חוסר גמישות, אי נכונות לפשרה
* יַתַשַדַּד פִי אלצַּעַ’אאִר וַיַתַסַאמַח פִי אלְכַּבַּאאִר يتشدّد في الصّغائر ويتسامح في الكبائر – מדקדק בעבירות קטנות אך מקל בחטאים גדולים
* מֻתַשַדֶּד متشدّد, בצורת הבינוני הפועל – קיצוני, מחמיר, קשוח, קפדן; תקיף, אדוק; קמצן
* הפועל אִנְשַדּ انشدّ בבניין השביעי – נקשר, התהדק; דבק ב-; נהה אחר-
* הפועל אִשְתַדּ اشتدّ בבניין השמיני – התחזק, סער, עלה (כוחות הטבע למיניהם); התחזק, התקיף
* שַדִיד شديد וברבים אַשִדַּאא’ أشدّاء או שִדַאד شداد – חזק, קשה, חמור, עז, כבד (תופעות טבע), תקיף
* שַדִידֶ אלִאנְפִגַ’אר شديد الانفجار – חנ”מ, חומר נפץ מרסק High Explosive (מיל’: [בעל] פיצוץ עז)
* שַדִיד אלְקֻוַא شديد القوى – רב כוח, רב און. בקוראן: נורא-הכוח. הכוונה לאלוהים או למלאך גבריאל
* לַלְאַסַף للأسف, בספרותית: לִלְאַסַף, לִלְאַסַףֶ אלשַּדִיד للأسف الشّديد או מַעַ אלְאַסַףֶ אלשַּדִיד مع الأسف الشّديد – למרבה הצער
* אַשַדּ أشدّ, בצורת ערך היתרון וההפלגה – יותר/הכי קשה/חזק
* שַדַּאד شدّاد, במשקל בעלי המלאכה – תוקף, מתקיף; עמוד תומך
* שַדּ אַזְרַהֻ شدّ أزْره – חיזק את כוחו של-, תמך בו ועודד אותו
* שַדֶּ אלְהִמֶּה شَدّ الهِمّة – שינס מתנים, אזר אומץ, הפגין מרץ
* שִדּ חֵילַכּ شِدّ حيلَك – חזק ואמץ! שנס מותניים! התעודד! התאמץ! התאושש! התגבר!
התגובה המקובלת לביטוי היא: אֶלשִּדַּה עַלַא אללָּה الشِّدّة على الله – החוזק/העוצמה על/מטעם אללה (כן, זה יוצא נורא בתרגום לעברית)
* שַדֶּ אלְחֵ’יל شدّ الخيل – רתם את הסוסים
* שַדּ אִנְתִבַּאהֹה شدّ انتباهه – משך את תשומת ליבו
* שַדּ חַבֶּל شدّ حبل – משיכת חבל
* שַדּ עַלַא אִידֹה شدّ على إيده – חיזק ידיו, תמך בו
* שַדּ עַלַא קַלְבֹּה شدّ على قلبه – הכביד את ליבו של-; הפך אותו לעיקש ונוקשה
* לַשַדּ מא لشدّ ما – מה רב, מה גדול!
* שַדּוּא אלְאַחְזִמֶה עַלַא אלְבֻּטוּן شدّوا الأحزمة على البطون – הידקו את החגורה, צמצמו הוצאות (מיל’: מתחו/הידקו את החגורות על הבטן [בטנים, בטן ברבים])
* מִן קִלֶּתֶ אלְחֵ’יל שַדּוּא אֶלסְּרוּג’ עַלַא אלֶכְּלַאבּ من قلّة الخيل شدّوا السّروج على الكلاب – באין ציפור שיר גם עורב ייחשב לזמיר (מיל’: בשל מיעוט בסוסים קשרו את האוכפים על הכלבים)
כותב לנו הקורא יהודה כץ:
אַלְפַרַג’ בַּעְדַ א-שִּדּה الفرج بعد الشّدّة הוא ז’אנר ספרותי יהודי מתקופת תור הזהב וימי הביניים.
ואני מוסיף: וזהו גם ביטוי רגיל: הישועה/ההקלה לאחר הקושי
=-=-=
הנה קטע שהובא כאן בעבר:
* שַדַּ רִחַאלַהֻ شدّ رحاله, או שַדַּ רַאחִלַתַהֻ شدّ راحلته – יצא ממרחקים לקבל את פני- (מיל’: קשר את אוכפיו; קשר את גמל המסע שלו, הניח עליו אוכף
חברי Haim Monsonego הסב את תשומת לבי לחדית’ הבא, דהיינו מסורת מפי הנביא, שבמקרה זה נחשבת אמינה ומאומתת:
ען אבי הרירה רצ’י אללה ענה, ען אלנבי צלא אללה עליה וסלם קאל: “לא תשד אלרחאל אלא אלא ת’לאת’ת מסאג’ד: אלמסג’ד אלחראם ומסג’ד אלרסול צלא אללה עליה וסלם ומסג’ד אלאקצא”.
عن أبي هريرة رضي الله عنه عن النّبيّ صلّى الله عليه وسلّم قال: “لا تشدّ الرّحال إلّا إلى ثلاثة مساجد: المسجد الحرام، ومسجد الرّسول صلّى الله عليه وسلّم، ومسجد الأقصى.”
מפי אבו הרירה, רצון האל עליו, מפי הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שאמר: אל תקשור את האוכפים (לשם נסיעה) אלא אם מדובר (בנסיעה) לשלושה מסגדים: המסגד הקדוש (שנמצא סביב הכעבה במכה, ונחשב לקדוש ביותר באסלאם. שָלֵו), מסגד השליח (מסגד הנביא בעיר מדינה, בו הוא קבור. נחשב למקום השני בקדושתו באסלאם) ומסגד אלאקצא (שכיום נחשב זה שנמצא בהר הבית בירושלים, אולם בימי הנביא הדבר כלל לא היה החלטי).
(התרגום שלי. שָלֵו)
הפרשנים התבלטו רבות לגבי הכוונה של החדית’ לגבי מטרת הנסיעה למסגדים אלה וכן לגבי מה הדבר אומר לגבי שאר המסגדים.
הדעות בנושא חלוקות.
=-=-=-=-=
אבל מה הקשר בין שדה ובין קלפים? אין לי מושג.
מסתבר שזהו השם באזורנו, בארצות א-שאם.
במצרים קלפים הם כּוּתְשִינַה كوتشينة, שמקורה במילה האיטלקית Cartoncini, שהפכה במדוברת איטלקית ל- קרטושיני (שמתם לב למילה קרטון?).
בארצות המפרץ הם ג’נג’פה جنجفة כנג’פה كنجفة או זנג’פה زنجفة, מהמילה הפרסית העתיקה כנג’פה (קלפי משחק), או בלות بلوت, וזאת משמו של משחק הקלפים הצרפתי Belote.
כותב בהקשר יאיר גולד:
פשפשתי קצת וההשערה היא ש- שדה עבור קלפים נובע מהעובדה שקלפים הם מטבעם מהודקים לחפיסה (ע”י קופסה או בזמנים קדומים חוט). לפיכך שדת ורק התקצר ל- שדה.
זה היה הפוסט ה- 1,910 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
