מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
קַתִיל قَتِيل וברבים קַתְלַא قتلى – הרוג, נרצח
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/5dwNm
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
החבר שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף-
محمد حسني نجيب كعوش
מחמד חסני נג’יב כַּעְוַש
שכותב על עצמו, כהרגלו:
اخلع نعليك وتوضأ فإنك في فلسطين
من الداخل الفلسطيني النبيل ابن كعوش يغرد خارج السرب والقطيع
של נעליך והיטהר שכן אתה נמצא בפלסטין
מ”הַפְּנים” הפלסטיני האצילי, בן משפחת כעוש מצייץ מחוץ ללהקה ולעדר
“הפנים” הפלסטיני, למי שעדיין אינו שולט במינוח, הוא מדינת ישראל, או כינויים של ערביי ישראל, שחוששים מלהזכיר את המילה המשוקצת “ישראל”…
מחמד כעוש הוא תושב הכפר ג’ת במשולש, ובעברו היה מורה בביה”ס עמר בן אלח’טאב באם אלפחם.
וכן, הוא אושיית רשת, עם מעל 31,000 עוקבים רק בפייסבוק.
והפעם, סרטון מ- 20.4.23 שכותרתו:
اي عيد واي خير ؟! نحن لسنا بخير بالداخل الفلسطيني..
٥٣ قتيل في شوارعنا من قبل زعران عرب اسرائيل .. اي عيد هذا ؟ أخص على تربيتكم
איזה חג (עיד אלפטר) ואיזה טוב (מתייחס לברכת “חג שמח” בערבית, הכוללת את המילה טוב, וראו בהמשך בתוכן הסרטון. שָלֵו)?! אנו איננו בטוב בפנים הפלסטיני
53 הרוגים ברחובות שלנו בידי פרחחים/עבריינים מערביי ישראל. איזה חג זה? איכס (אני בז ל-) על החינוך שלכם
אללה לא יצבחכם ולא ימסיכם באלח’יר, יא זעראן ערב אסראאיל.
אי עיד הד’א?
“עיד באית חאל עדת יא עיד”
לשו בדנא נקול לבעצ’ “כל עאם ואנתו בח’יר”?
53 בית פי אלדאח’ל אלפלסטיני, אללי עאישין פי דולת בני אסראאיל, 53 שאב וולד ושאבה פקדנא. קתלנאהם באידינא. פמנקול לבעצ’ לשו “כל עאם ואנתו בח’יר”? כל עאם ואחנא מש בח’יר. ואללה מא אחנא בח’יר.
זעראן מסיטרין עלינא, ח’וה, פתוה, אד’א ענדכ מצנע בדכ תדפע ח’אוה, ואן מא דפעת ח’אוה ביחרקוא אלמצנע. ושאכאת ח’ארג’ אלקאנון, ומא שאא’ אללה, קרוצ’ה מן אלסוק אלסודא ומן אלזעראן, מא בתדפעש, ממכן תנקתל או יטח’וא עליכ.
אנא מא ע’אדר אפהם לשו בנקול לבעצ’ אחנא פי אלדאח’ל אלפלסטיני “כל עאם ואנתו בח’יר”?
מנתהם לשו בן ע’פיר? הד’א אלצרמאיה בן ע’פיר, ליש מנתהמה? בן ע’פיר ביח’דם פי וטנה, ע אלאקליה, אללי עאמלהא אסראאיל, ביח’דמהא.
אנתו בתחד’מוא מין למא בתקתלוא פינא פי אלדאח’ל אלפלסטיני? מן שו בתח’דמונא?
אלעאם, מתל אליום 22 קתיל כאן ענדנא. אליום 53 קתיל מן בדאית אלסנה.
וינה אללה אללי אחנא מנח’אפה? ואללה מא בתח’אפוא אללה ולא בתערפוא אללה ולא אנתו ע דין אלאסלאם ולא ע דין-
ואנתו בס, ואללה אלשיאטין דינהם מא היכ! יא עמי, אלשיאטין תקתלש בעצ’.
אלחיואנאת, אלכנע’ר ביקתל אלכנע’ר? ביקתלוש!
ולכם ליש סויתו פינא היכ? ליש דמרתונא?
שו האלעיד הד’א אללי מנקול לבעצ’ “כל עאם ואנתו בח’יר” ו 53 עילה, ענדנא, פקדן ולאדהם ופקדוא בנאתהם, מן ורא אטלאק נאר.
וסלטת אלג’ראה פיכם תפותוא עלא אלדור תטח’וא פי קלב אלתח’ת ואחד. וצל אלג’ראה ואלאג’ראם תד’בחוא מרה פי אלסכינה, וצל אלג’ראה ואלאג’ראם נקתל ולד עמרה 11 סנה.
אקסם באללה, מא אחנא לא מן דין אלאסלאם ולא מן דין אלעאלם ולא תאבעין לדין. ואללה כפאר קריש אח’לאקהם ארקא מן אח’לאקכם. ואללה אבו ג’הל ואבו להב אשרף מנכם. בכתיר אשרף מנכם.
זעראן, ערצאת, מסיטרין ע אלשוארע. מדמרינא ומנתהם אלשרטה אלאסראאיליה.
הי הי אלשרטה אלאסראאיליה ע’אדרתנא?
בעדין, שו ראסה האלשרטי יוג’ע ראסה פיכ, ואנת בתקתל חאמל סלאח? אללה לא ירדכם! היכ באלצ’בט אסראאיל מע-, אללה לא ירדכם!
אסראאיל בתקול לנא “טח’וא בעצ'”?!
אנתו, אנתו אלמג’רמין! אנתו אלקתלה! אחנא קתלה!
“עיד באית חאל עדת יא עיד”
ואללה מאני עארף שו האלעיד האצ’!
מן אלדאח’ל אלפלסטיני, מן ענד בן ע’פיר אלענצרי, אבן כעוש יע’רד ח’ארג’ אלסרב ואלקטיע.
الله لا يصبّحكم ولا يمسّيكم بالخير، يا زعران عرب إسرائيل.
أيّ عيد هذا؟
“عيدٌ بِأَيَّةِ حالٍ عُدتَ يا عيدُ”
لشو بدّنا نقول لبعض “كلّ عام وانتو بخير”؟
٥٣ بيت في الدّاخل الفلسطيني، اللّي عايشين في دولة بني إسرائيل، ٥٣ شابّ وولد وشابّة فقدنا. قتلناهم بايدينا. فمنقول لبعض لشو “كلّ عام وانتو بخير”؟ كلّ عام واحنا مش بخير. والله ما احنا بخير.
زعران مسيطرين علينا، خُوّة، فُتُوّة، إذا عندك مصنع بدّك تدفع خاوة، وإن ما دفعت خاوة بيحرقوا المصنع. وشاكّات خارج القانون، وما شاء الله، قروضة من السّوق السّودا ومن الزّعران، ما بتدفعش، ممكن تنقتل أو يطخّوا عليك.
أنا ما غادر أفهم لشو بنقول لبعض احنا في الدّاخل الفلسطيني “كلّ عام وانتو بخير”؟
منتّهم لشو بن غفير؟ هذا الصّرماية بن غفير، ليش منتّهمه؟ بن غفير بيخدم في وطنه، ع الأقلّيّة، اللّي عاملها إسرائيل، بيخدمها.
انتو بتحذموا مين لمّا بتقتلوا فينا في الدّاخل الفلسطيني؟ من شو بتخدمونا؟
العام، متل اليوم ٢٢ قتيل كان عندنا. اليوم ٥٣ قتيل من بداية السّنة.
وينه الله اللّي احنا منخافه؟ والله ما بتخافوا الله ولا بتعرفوا الله ولا انتو ع دين الإسلام ولا ع دين-
وانتو بسّ، والله الشّياطين دينهم ما هيك! يا عمّي، الشّياطين تقتلش بعض.
الحيوانات، الكنغر بيقتل الكنغر؟ بيقتلوش!
ولكم ليش سوّيتو فينا هيك؟ ليش دمّرتونا؟
شو هالعيد هذا اللّي منقول لبعض “كلّ عام وانتو بخير” و ٥٣ عيلة، عندنا، فقدن ولادهم وفقدوا بناتهم، من ورا إطلاق نار.
وسلطت الجرأة فيكم تفوتوا على الدّور تطخّوا في قلب التّخت واحد. وصل الجرأة والإجرام تذ بحوا مرة في السّكّينة، وصل الجرأة والإجرام نقتل ولد عمره ١١ سنة.
أقسم بالله، ما احنا لا من دين الإسلام ولا من دين العالم ولا تابعين لدين. والله كفّار قريش أخلاقهم أرقى من أخلاقكم. والله أبو جهل وأبو لهب أشرف منكم. بكتير أشرف منكم.
زعران، عرصات، مسيطرين ع الشّوارع. مدمّرينا ومنتّهم الشّرطة الإسرائيليّة.
هيّ هي الشّرطة الإسرائيليّة غادرتنا؟
بعدين، شو راسه هالشّرطي يوجّع راسه فيك، وانت بتقتل حامل سلاح؟ الله لا يردّكم! هيك بالضّبط إسرائيل مع-، الله لا يردّكم!
إسرائيل بتقول لنا “طخّوا بعض”؟!
انتو، انتو المجرمين! انتو القتلة! احنا قتلة!
“عيدٌ بِأَيَّةِ حالٍ عُدتَ يا عيدُ”
والله ماني عارف شو هالعيد هاض!
من الدّاخل الفلسطيني، من عند بن غفير العنصري، ابن كعوش يغرّد خارج السّرب والقطيع.
שלא יהיה לכם לא בוקר טוב ולא ערב טוב, הפרחחים/עבריינים של ערביי ישראל.
איזה חג זה?
“חג, באיזה מצב חזרת, הו חג?”*
למה אנו רוצים להגיד זה לזה “חג שמח” (מיל’: כל שנה ואתה בטוב)
53 בתים בפנים הפלסטיני, אלו שחיים במדינתם של בני ישראל, איבדנו 53 צעירים, ילדים וצעירות. הרגנו אותם בידיים שלנו (מאז נרצחו עוד עשרות. שלו). אז למה אנו אומרים זה לזה “חג שמח”? כל שנה ואנו לא בטוב. בחיי, אנו לא בטוב.
עבריינים השתלטו עלינו, דמי חסות, בריונות, אם יש לך מפעל אתה חייב לשלם דמי חסות, ואם לא שילמת את דמי החסות הם ישרפו לך את המפעל. צ’קים לא חוקיים, ובלי עין הרע, הלוואות מהשוק השחור ומהעבריינים, לא שילמת? אולי תיהרג או יירו עליך.
אני לא מצליח להבין למה אנו אומרים זה לזה בפנים הפלסטיני “חג שמח”?
למה אנו מאשימים את בן גביר? הנעל הזה, בן גביר, למה אנו מאשימים אותו? בן גביר משרת את המולדת שלו, לפחות, מה שישראל עושה, הוא משרת אותה.
את מי אתם משרתים כשאתם הורגים בנו בפנים הפלסטיני? מפני מי אתם משרתים אותנו?
בשנה שעברה, באותו יום כמו היום היו לנו 22 הרוגים. היום 53 הרוגים מתחילת השנה.
איפה אלוהים שאנו אמורים לפחד ממנו? בחיי, אתם לא מפחדים מאלוהים, אתם לא מכירים את אלוהים ואתם לא חלק מדת האסלאם ולא מדת ה-
אתם רק, בחיי, אפילו הדת של השדים/השטנים אינה כזו! בן אדם, השדים אינם הורגים אלו את אלו.
החיות, קנגורו הורג קנגורו? הוא לא הורג אותו!
למה עשיתם לנו את זה? למה הרסתם אותנו?
מה זה החג הזה שאנו אומרים זה לזה “חג שמח”, כש- 53 משפחות, אצלנו, איבדו את ילדיהם ואיבדו את בנותיהן, כתוצאה מירי.
האומץ השתלט עליכם, להיכנס לבתים ולירות במישהו כשהוא במיטה. האומץ והפשיעה הגיעו לכך שאתם שוחטים אישה בסכין, הורגים ילד בן 11.
אני נשבע באלוהים, אנו לא שייכים לדת האסלאם ולא לשום דת בעולם. בחיי, המוסר של הכופרים של שבט קֻרַיְש (שבטו של הנביא מוחמד) גבוה יותר מאשר המוסר שלכם. בחיי, אבו ג’הל** ואבו להב*** יותר מכובדים מכם. בהרבה יותר מכובדים מכם.
עבריינים, ערסים, שהשתלטו על הרחובות. הורסים אותנו ואנו מאשימים את משטרת ישראל.
וכי משטרת ישראל בגדה בנו?
חוץ מזה, למה השוטר צריך לגרום לעצמו כאב ראש איתך, כשאתה הורג אדם חמוש? תלכו לעזאזל! הרי זה בדיוק מה שישראל (רוצה), תלכו לעזאזל!
ישראל אומרת לנו: “תירו אלו באלו”?!
“חג, באיזה מצב חזרת, הו חג?”
בחיי, אני לא יודע מה זה החג הזה!
מהפנים הפלסטיני, מאצל בן גביר הגזען, בן משפחת כעוש מצייץ מחוץ ללהקה ולעדר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* זו שורה מפורסמת מקצידה של המשורר אלמתנבי. לא באמת התעמקתי, והתרגום שלי, בהתאם לרוח הדברים.
** אבו ג’הל: כינויו של עמרו בן השאם בן אלמע’ירה אלמח’זומי אלקרשי אלכנאני عمرو بن هشام بن المغيرة المخزومي القرشي الكناني, אחד מבכירי שבט קריש, שכונה אבו אלחכם (אבי/בעל החוכמה).
הוא היה מגדולי מתנגדיו של הנביא, שהחליף את כינויו לאבו ג’הל (אבי/בעל הבורות) מכיוון שהוא דקר למוות אישה זקנה לאחר שהכריזה שהיא מתאסלמת.
*** “אַבּוּ לַהַב (בערבית: أَبُو لَهَب; 549–624 במכה) הוא כינויו של עַבְּד אלְ-עוּזַא בְּן עַבְּד אלְ-מוּטַלִבּ (בערבית: عَبْد الْعُزَّى بْن عَبْد الْمُطَّلِب; בתעתיק מדויק: עַבְּד אלְעֻזַּא בְּן עַבְּד אלְ-מֻטַּלִבּ) שהיה דודו של הנביא מוחמד מצד אביו ועמד בראש בני שבט קורייש שהתנגדו להטפה של הנביא מוחמד”. (ויקיפדיה)
בקיצור, והפעם אני לא סרקסטי, זהו מסמך אנושי נוקב ועצוב. חבל שזה המצב.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim, שכתב לנו:
“היי שלו,
האם כתבתם כבר על השורש قتل? ראיתי שעסקתם בעבר בפתגם – “بدك تاكل عنب ولا تقاتل الناطور؟”, ולא מצאתי במילוני המדוברת את ההופעה הזו של השורש בבניין השלישי.
אשמח אם תוכלו להרחיב, תודה!”
אז מילת היום היא –
קַתְל או קַתֶל قَتْل – הֶרֶג, הריגה; רצח
השורש הערבי ק.ת.ל עוסק בהרג וברצח, ובכך הוא כמעט זהה לשורש העברי ק.ט.ל, שמקורו בכלל ארמי, עם הקבלה פונטית פחות מקובלת: ת ערבית מקבילה בעברית ל- ט נחצית. אלו חילופים שאינם נפוצים, והם פונטיים ואינם אטימולוגיים (גזרוניים):
* הפועל קַתַל قتل בבניין הראשון – הרג, רצח; החטיף מכות
* קַתַל נַפְסֹה قتل نفسه – התאבד (מיל’: הרג עצמו)
* קַתַלֶ אלְוַקֶת قتل الوقت – העביר את הזמן (מיל’: הרג את הזמן)
* קַתְל قتْل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – הרג, הריגה; רצח
* קַתְלֶה قتلة, בצורת הנקבה ו/או הפרט הבודד – מכות
* קַאתֶל قاتِل וברבים קַתַלַה قتَلة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רוצח, הורג, ממית; מדביר
* מַקְתוּל مقتول וברבים מַקְתוּלִין مقتولين, בצורת הבינוני הפעול – הרוג, נרצח, מחוסל
* הפועל קַתַּל قتّل בבניין השני – הרבה להרוג; הכניע
* תַקְתִיל גַ’מַאעִיּ تقتيل جماعيّ, עם צורת שם הפעולה של הבניין – טבח המוני
* הפועל קַאתַל قاتَل בבניין השלישי – נלחם עם-, נאבק עם-
* מֻקַאתַלַה مقاتلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קטטה, היאבקות; קרב
* קִתַאל قِتال, שם הפעולה הנפוץ יותר של הבניין – קרב, מערכה, מלחמה; מאבק, סכסוך
* קִתַאלֶ אלשַּוַארֶע قتال الشّوارع, או: קִתַאל פִי אלְמַנַאטֶקֶ אלְמַבְּנִיַּה قتال في المناطق المبنيّة – לוחמה בשטח בנוי
* קִתַאל קַרִיבּ قتال قريب או: קִתַאל בִּאלְאַיְדִי قتال بالأيدي – קרב פנים-אל-פנים (מיל’: קרב קרוב; קרב בידיים) Hand-to-hand combat
* רוּחֶ אלְקִתַאל روح القتال – רוח לחימה
* סַאחַתֶ אלְקִתַאל ساحة القتال – שדה הקרב, שדה המערכה, זירת הקרב
* תַרְתִיבֶּ אלְקִתַאל ترتيب القتال – מערך הכוחות
* כַּפַאאַה קִתַאלִיַּה كفاءة قتاليّة – כושר קרבי, כושר מבצעי
* גַ’אהִזִיַּה קִתַאלִיַּה جاهزيّة قتاليّة – כשירות מבצעית/קרבית
* מֻקַאתִל مقاتِل וברבים מֻקַאתִלִין مقاتلين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – לוחם, חייל קרבי
* מֻקַאתִלַה مقاتِلة בנקבה – לוחמת; מטוס קרב (קיצור של טַאאִרַה מֻקַאתִלַה طائرة مقاتلة)
* הפועל תְקַאתַלוּא تقاتلوا בבניין השישי – רבו זה עם זה, התקוטטו; נלחמו אלו באלו; הרגו אלו את אלו
* הפועל אִקְתַתַלוּא اقتتلوا בבניין השמיני – הרגו אלו את אלו
* מֻקְתַתַל مقتتَل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שדה הקרב (לא בשימוש)
* קִתְל قِتْل וברבים אַקְתַאל أقتال – אויב, שונא, יריב (לא בשימוש)
* קַתִיל قتيل וברבים קַתְלַא قتلى – הרוג, נרצח
* קַתַּאל قتَّال, במשקל בעלי המלאכה – קוטל, קטלני, ממית
* מַקְתַל مَقْتَل וברבים מַקַאתֶל مَقاتل, במשקל המקומות – הרג, רצח; מקום ההרג; זמן ההרג
* קַתַּאל קַתַלַה قتّال قتلة – פושע גדול ומסוכן, רוצח מקצועי (מיל’: רוצח של רוצחים)
* שַבַּّעֹה קַתֶל شبّعه قتل – הפליא בו מכותיו (מיל’: השביע אותו מכות)
* לַוְלַא שַאלוּנִי מִן תַחְתֹה כֻּנְת קַתַלְתֹה لولا شالوني من تحته كنت قتلته – “תחזיקו אותי שלא איכנס בו!”, אמירת לגלוג כלפי מנוצח המעמיד פני מנצח (מיל’: אלמלא שלפו אותי מתחתיו הייתי הורג אותו)
* בִּקְתֹלֶ אלְקַתִיל וּבִּמְשִי פִי גַ’נַאזְתֹה بقتل القتيل وبمشي في جنازته – מעמיד פני צדיק, “משחק אותה” שאינו יודע במה מדובר (מיל’: רוצח את הנרצח וצועד בלווייתו)
הקורא احمد نصار מוסיף את סיומת הפתגם שמעטים מכירים:
וּבִּקוּל: אַללָּה יֻקְתֹלֶ אלְקַאתֶל وبقول الله يقتل القاتل – ואומר (מבקש): שאללה יהרוג את הרוצח
כתבה לנו בזמנו הקוראת גילה יונה:
על אחד שחוטף מכות בערבית אומרים:
חטף מכות מימין ומשמאל, ובערבית: אַכַּל קַתְלֶה עַאלנַּאזְלֶה וּעַאלטַּאלְעַה أكل قتلة عالنّازلة وعالطّالعة (מילולית: כשהיד עולה וכשהיא יורדת)
=-=-=
זהו הפתגם עליו שאל ניצן:
בִּדַּכּ תַאכֹּל עִנַבּ וִלַּא תְקַאתֶלֶ אלנַּאטוּר? بدّك تاكل عنب ولّا تقاتل النّاطور؟ – אתה רוצה לאכול ענבים או ש[באת] לריב עם השומר (של הכרם)???
והמשמעות היא: האם אתה רוצה לעסוק בעיקר או בטפל??
מוסיף בנושא הקורא יובל ברגר:
אני מכיר שימוש יותר ספציפי – ממה שאני יודע הוא נאמר במצב שבו עמידה על עקרונות ו”הליכה עם הראש בקיר” תוביל להחמצת המטרה, בעוד שהתגמשות והפגנת חכמה תוביל להשגתה.
=-=-=
והנה משהו שהופיע אצלנו פעמים רבות:
מצאתי לנכון להביא פה פסוק קוראני מוכר, המדבר בשבח השהידים ומעודד ביצוע פעולות התאבדות (לשיטתנו) או פעולות למענו ובדרכו של אללה (לשיטת המאמינים והדוגלים בדרך זו):
وَلاَ تَحْسَبَنَّ الَّذِينَ قُتِلُواْ فِي سَبِيلِ اللّهِ أَمْوَاتًا بَلْ أَحْيَاءٌ عِندَ رَبِّهِمْ يُرْزَقُونَ
וַלַא תַחְסַבַנַּ אלַּדִ’ינַ קֻתִלוּא פִי סַבִּיל אללָּה אַמְוַאתַן בַּלְ אַחְיַאאֻ’ן עִנְדַ רַבִּהִםְ יֻרְזַקוּן
“אל תחשוב כי הנהרגים לשם אלוהים מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אלוהים פרנסתם” [הקוראן, סורה 3 פסוק 169, תרגום אורי רובין]
=-=-=-=
פינת “הידעתם?”
קַטְלַבּ قطلب או קַאתֶל אַבִּיהִ قتل أبيه הוא שמו הערבי של העץ קטלב.
נעיין בויקיפדיה:
“[…]
המין הנפוץ ביותר בארץ ישראל הוא הקטלב המצוי. הוא נפוץ במיוחד באזור ירושלים על קרקעות של קירטון וחוואר.
מְקור השם
השם העברי בהשפעת הערבית: קַטְלַבּ.
ישנן מספר אגדות עממיות לגבי צבעו האדום של העץ וגם לגבי שמו (אטימולוגיה עממית). אחת מהן מספרת כי רועה אחד רב עם אביו. תוך כדי המריבה הניף הרועה מוט והרג (קטל) את אביו. המוט הוכתם בדם, והצמיח עץ שגזעו אדום וחלק, ומכאן בא השם “קטלב” – “קטל-אב”. שם דומה מופיע גם בלשון הסורית לאחד ממיני הקטלב, ה-arbutus unedo: قتل أبيه (בתעתיק “קטל אביהי”) שפירושו “קטל אביו”. אגדה אחרת מספרת על עץ שהתאהב בציפור פצועה שהתיישבה עליו, וטיפל בה בזמן שהייתה פצועה. כשהבריאה והמשיכה במסעה, ניסה העץ להצטרף אליה ונעשה אדום מהמאמץ (ומכאן, על פי האגדה, צבעו האדום). העץ המשיך לנסות לרדוף אחרי הציפור עד שלא היה מסוגל יותר ונשבר – ובכך נשברה אהבתם – Cut-love (“קאט-לב”, באנגלית: cut – לשבור, love – אהבה)”.
ואני אומר: הצירוף “קתל אביה” הוא ספרותי. במדוברת היו אומרים: קתל אַבּוּה.
אז אם בספרותית עסקינן, הביטוי היה צריך להיות, לפי חיוב היחסות התחביריות: קַתַלַ אַבַּאהֻ.
נו, מילא… סיפור חביב, למה להרוס עם טרחנות…
כתב בנושא הקורא מתן מלכה:
ואם כבר קטלב, אז סחלב מכונה בערבית גם קאתל אח’יה قاتل اخيه (וגם אשכי השועל خُصى الثعلب מה שמזכיר את השם היווני שהתגלגל בסוף לאנגלית. אבל זה אולי לפוסט אחר!)
אחת הסברות לכינוי “הורג אחיו” קשורה בזה שהסחלב מצמיח כל שנה פקעת חדשה שאמורה לספק את צרכיו, ובו בזמן הפקעת של השנה שעברה קמלה ונעלמת, מה שנראה כאילו הפקעת החדשה הורגת את אחותה הבגירה.
ואם כבר קטלב, אז סחלב מכונה בערבית גם קאתל אח’יה قاتل اخيه (וגם אשכי השועל خُصى الثعلب מה שמזכיר את השם היווני שהתגלגל בסוף לאנגלית. אבל זה אולי לפוסט אחר!)
אחת הסברות לכינוי “הורג אחיו” קשורה בזה שהסחלב מצמיח כל שנה פקעת חדשה שאמורה לספק את צרכיו, ובו בזמן הפקעת של השנה שעברה קמלה ונעלמת, מה שנראה כאילו הפקעת החדשה הורגת את אחותה הבגירה.
=-=-=-=
כתבה לנו הקוראת אסתר ספדיה:
יַא קַאתֶל יַא מַקְתוֹּל يا قاتل يا مقتول:
הולך על הכול, לא אכפת לי מהתוצאות, על החיים ועל המוות, תמות נפשי עם פלישתים (מיל’: או שאני הורג או שאני נהרג)
כתב גלי בן ישי:
נביא המוסלמים מחמד כונה בין היתר (מופיע בחדית’) אַלצַּ’חוּכֶּ אלְקַתַּאל الضّحوك القتّال, החייכן הממית, וזאת משום שהרבה לחייך ולקטול את אויביו ואויבי האסלאם.
(לא כל המוסלמים מאמינים באמיתות החדית’ הזה. שלו)
צילום: Sigmund
זה היה הפוסט ה- 2,079 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
