מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של בתי הבכורה שקד.
אז מילת היום היא –
לַצִיקַה (לסיקה) لَصِيقَة וברבים לַצַאאֶק لَصَائِق – מדבקה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/SPMQ4
בזכות הקלטתה של ימאמה למדתי שבמדוברת יש מי שמבטא: לֻצֵּיקַה (לזיקה)
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
שקד (כיום היא בת 11.5) עוקבת שנים אחרי הפרסומים שלי פה, ורואה שאני מקדיש את רוב רובם של הפוסטים לבקשות או ליוזמות של קוראים.
אז היא ביקשה שאקדיש לה פוסט. בעצם שניים. בראשון היא ביקשה לדעת איך אומרים בערבית מדבקה.
אז, הנה, בשמחה ובאהבה רבה!
נפתח עם פוסט שפורסם אצלנו לפני שבע שנים:
לַצְקַה لصقة – “קרציה”; פלסטר
לשמיעה: https://clyp.it/vffeomvh
טוב, רגע, בואו נתחיל מהסוף.
זו לא הקרציה מהטבע, היצור הטפיל שמוצץ דם (בעברית תקנית: קרצית), שהוא קרוב משפחה רחוק של העכביש. קרציה כזו אומרים בערבית קֻרְדַה قردة או קֻרַאדַה قرادة, וברבים (שזה בעצם שם קיבוצי) קֻרַאד قراد, וזה שורש די דומה לק.ר.צ העברי.
בפוסט היום הכוונה לאנשים שהם “קרציות”, “עלוקות”, נודניקים, כמו החמור של שרק.
המילה לצקה פירושה קרציה במובן הזה, של נודניק.
השורש הערבי ל.צ.ק עוסק בדבק, ולמרבה ההפתעה אין לו שום מקבילה בעברית.
הפועל לִצֶק لصق (בבניין הראשון) פירושו נדבק ל-
לַאצֶק لاصق בצורת הבינוני הפועל של הבניין זה דֶבֶק,
מֻלְצַק ملصق זה מדבקה, או מודעה/כרזה/פלקט שדבוק/ה על הקיר (צורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי).
דבר מעניין לגבי השורש הזה, וכך לגבי חברו השורש הערבי ב.צ.ק, שקשור ליריקות (בעברית בצק הוא גם דבר דביק. איזה קטע!), לא עלינו, הוא מה שקרה להגייה של האות הנחצית צאד.
כזכור, צאד היא הצליל s נחצי, עם לחץ/תהודה מכיוון הגרון. אולם בשני השורשים האלה, כנראה בשל הסמיכות ל- ק שאחריה, הצליל s של הצאד השתנה ל- z (המקבילה הקולית. התופעה פה דומה לתהליך נקודתי הפוך שקיים בעברית. אנו כותבים בעברית זכוכית, אבל מבטאים: סכוכית, כותבים זְקֵנה אבל מבטאים: סְקֵנה).
אז אם תקשיבו היטב לימאמה שלנו, תשימו לב שהיא מבטאת לזקה. אבל רגע, את הקאף היא הוגה כאלף, על דרך העירוניים, כך שהיא בעצם אומרת: לַזְאַה, וזה תקף לכל הטיות השורשים האלה.
בהגייה על דרך הספרותית: laSQa (עם צאד נחצית גאה ועם קאף ענבלית גאה)
במדוברת עירונית: laz’a (עם זין ואלף רגילות)
אבל בבקשה, אל תגידו או תכתבו לזעה, עם עין. אין שם עין.
מקווים שלא התקרצצנו יותר מדי היום…
כתב לנו בזמנו רן יעקב:
יש משפט יפה ששמעתי מ- Yehuda Katz שכתב פה פעם, שממש מתחבר עם השורש של המילה וגם מאוד יפה ונכון למי שלומד שפות:
ارمي الطينة بالحيط إذا ما لزقت علمت
אִרְמִי (א)לְטִינֶה בִלְחֶיט אִדַ’א מַא לַזַקֶת עַלַּמֶת
זרוק את כדור הבוץ על הקיר. אם הוא לא נדבק (לפחות) הוא השאיר סימן.
בתרגום חופשי: צריך לנסות וגם אם לא מצליחים אז לפחות עשית משהו.
וזה מה שכתבנו בעניין כמה שנים מאוחר יותר:
אֻצְ’רֹבֶּ אלטִּינַה פִי אלְמַלְתִינַה. אִן מַא לִזְקַת עַ אלְחֵיט – בִּתְעַלֶּם اضرب الطّينة في الملتينة. إن ما لزقت ع الحيط – بتعلّم – תמיד כדאי לנסות.
מיל’: זרוק את הבוץ/הטיט על דבק השפכטל. גם אם הוא לא יידבק, הוא ישאיר סימן.
גרסה מוכרת יותר, עם קיר במקום דבק שפכטל. המשמעות זהה:
אִרְמִי / אצ’רב אלטינה עַלַא אלְחֵיט, אִדַ’א מַא עַלַּקַת – בתעלם ارمي / اضرب الطّينة على الحيط إذا ما علّقت بتعلّم
והפועל שיש במשפט הוא “לזקת” שהוא באמת הצורה המדוברת ומתחבר עם “לצקה”.
המשפט כולו מבוטא בצורה המדוברת.
=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
גם בספרותית, כמעט כל המילים מהשורש ל.צ.ק קיימות גם בגרסה ל.ז.ק (שהיא השלטת במדוברת).
מסיבות נוחיות בחרתי פה בגרסה עם הצאד, אבל תרגישו חופשיים לשנות כרצונכם.
* הפועל לַצִקַ لَصِقَ או לִזֶק لزق במדוברת, בבניין הראשון, או לַאצַקַ لاصَق בשלישי או אִלְתַצַקַ التصق בשמיני – דבק ל-, נדבק ל-, נצמד ל-
* לִזֶק פִי דֵילֹה لزق في ديله – נצמד אליו, נדבק אליו, לא עזב אותו (מיל’: נדבק לו לזנב)
* לַצְק لصْق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הדבקה
* בַּכְּרַת לַצְק بكرة لصق – גלגל נייר דבק
* לַאצֶק لاصِق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם לַצִק لصِق – דבוק, צמוד, נמצא ליד-, בקרבת-; דביק; כרוך אחרי-; נטפל ל-; כשם עצם: פלסטר; סרט הדבקה; דבק; מדבקה
* לֻעְ’ם לַאצֶק لغم لاصق – מוקש עלוקה
* לַאצִקַה لَاصِقَة, בצורת הנקבה, וברבים לַוַאצֶק لَواصِق – מדבקה
* עַדַסַה לַאצִקַה عدسة لاصقة – עדשת מגע (מיל’: עדשה נדבקת)
* מַלְזוּק ملزوق, בצורת הבינוני הפעול – דבוק, מודבק; מסופח
* הפועל לַזַּק لزّق, במדוברת בבניין השני – הדביק; האריך בביקור, נשאר זמן רב מדי (נאמר על אורח בלתי רצוי)
* מֻלַזַּק ملزَّق, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – דבוק, עשוי חתיכות מודבקות זו לזו; תואר למשהו שאינו חזק, שעשוי קרעים-קרעים
* לִצַאק لِصاق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – דבק
* מֻלַאצֶק ملاصِق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השלישי, או מֻלְתַצִק ملتصِق בשמיני – דבוק ל-, צמוד, גובל, סמוך
* הפועל אַלְצַקַ ألصق בבניין הרביעי – הדביק; טָפַל
* מֻלְצַק (מלסק) مُلْصَق וברבים מֻלְצַקַאת مُلْصَقات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מדבקה, סטיקר, כרזה, פוסטר, פלקט; צרופה, דבוקה (קבצים במחשב)
* מֻלְצַַק גִ’דַארִיּ مُلْصَق جداريّ – עיתון קיר, פלקט
* הפועל תַלַאצַקוּא تلاصقوا בבניין השישי – נדבקו/נצמדו זה לזה
* לַצְקַת/מֻלְצַק מַנְעֶ אלְחַמְל لصقة/ملصق منع الحمل – מדבקה למניעת היריון
* לַצִיק لصيق – צמוד, דבוק
* לַצוּק لَصوق – פלסטר; סרט דביק
* רַקַאבַּה לַצִיקַה رقابة لصيقة – השגחה צמודה; ביקורת צמודה; בספורט: שמירה צמודה על שחקן יריב
* בַּזֶּק וּלַזֶּק! بزّق ولزّق! – באופן רשלני, טלאי על טלאי (מיל’: יְרַק והדבק! כן כן, זו צורת הציווי של הפועל יָרַק)
* חַ’בְּט לַזֶק خَبْط لَزِق – תכף ומיד, צ’יק צ’ק, מהר מאוד; בלי הכנה מוקדמת (מיל’: מכה והדבקה)
* לֻזַּיְקַה لُزّيقة – חילזון ימי
צילום: Ussama Azam
זה היה הפוסט ה- 2,152 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
