פורסם במקור ב- 13.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי קישור לכתבה שהתפרסמה ב- 11.6.20 בדף פייסבוק:
עַרַבּ מֻתַּחִדוּן – אַחְ’בַּארֶ אלדַּאחֶ’ל 48 عرب متّحدون – أخبار الدّاخل 48 – ערבים מאוחדים – חדשות “הפנים” 48 (כינוי מקובל לערביי מדינת ישראל)
ועסקה באירועים בעיר יפו בעקבות העבודות בבית הקברות המוסלמי.
אז מילת היום היא –
תַאיֶה تَايه וברבים תַאיְהִין تايهين – אובד עצות, תועה, אבוד, מבולבל, נבוך
כותרת הידיעה:
يهود متديّنون يتضامنون مع سكّان يافا احتجاجا على تجريف مقبرة الإسعاف
יהוד מתדינון יתצ’אמנון מע סכאן יאפא אחתג’אג’ן עלא תג’ריף מקברת אלאסעאף
יהודים דתיים מזדהים עם תושבי יפו מתוך מחאה על החפירות בבית הקברות אֶלְאִסְעַאף
=-=
אחת התגובות המשעשעות לידיעה הייתה:
شكلهن الجماعة تايهين بالعنوان
שכלהן אלג’מאעה תאיהין באלענואן
נראה שהחבר’ה טעו בכתובת
(התרגום שלי. שָלֵו)
השורשים הערביים התאומים ת.ו.ה (בגזרת ע”ו) ו- ת.י.ה (בגזרת ע”י) עוסקים באובדן דרך, תעייה ובלבול, וכן ביהירות והתרברבות.
בעברית השורש הזה אינו קיים כפי שהוא.
אולי יש קשר ל- תהיה, מהשורש ת.ה.י, ואולי גם ל:
“וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם” (בראשית א, פסוק ב)
שימו לב: האות האחרונה בשורש הערבי היא ה”א עיצורית, ה”א ששומעים אותה.
* הפועל תַאה تاه בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלה – תעה, איבד את דרכו, הלך ללא כיוון וללא מטרה; נדד; היה מפוזר ומבולבל. בספרותית גם: התייהר, התגאה
* תַאהַת אַפְכַּארֻהֻ تاهت أفكاره – מחשבות שונות התרוצצו במוחו
* תִיה تِيه וברבים אַתְיַאה أتياه בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תעייה, אובדן דרך; התרברבות; כשם עצם: מבוך
* תִיה בַּנִי אִסְרַאאִיל تيه بني إسرائيل – כינוי למדבר סיני (שכן הוא היה מעין מבוך לבני ישראל לאחר יציאתם ממצרים)
* תַאאִה تائه וברים תַאאִהוּן تائهون היא צורת הבינוני הפועל של הבניין, מילת היום, אך בספרותית
* הפועל תַיַּה تيّه בבניין השני – בלבל, הסיח את הדעת, הטעה
* תַיַּאה تيّاه, במשקל בעלי המלאכה, או תַהְיַאן تهيان – תועה; רברבן
* מַתַאה متاه או מַתַאהַה متاهة – מבוך, סבך
* אִללִּי יִסְאַל מַא יְתוּהֶש اللّي يسأل ما يتوهش – כדאי תמיד לשאול; כשרוצים – מוצאים את מה שמחפשים (מיל’: מי ששואל לא ילך לאיבוד)
* וֶקְתֶ/עִנְדֶ אלְבֻּטוּן תַתוּהֶ אלְעֻקוֹל وقت/عند البطون تتوه العقول – כשאדם רעב הוא אינו מסוגל לחשוב, השכל שלו “לא עובד” (מיל’: בזמן של הבטן [כשהיא רעבה] השכל הולך לאיבוד)
* מִין פַאת קַדִימֹה תַאה تاه – מי שנוטש את מסורתו ומנהיגיו הישנים נידון לאבדון (מיל’: מי שהעבר שלו חלף – הלך לאיבוד)
* כַּאן תַאיֶה עֶנֵ אלשֶּעְ’לֶה كان تايه عن الشّغلة – לא הבחין בדבר, לא חשב על זה
* עַקְלֹה תַאיֶה عقله تايه – מחוסר דעת, מבולבל (מיל’: השכל שלו “אבוד”)
* תַאיֶה עַן בַּאלִי تايه عن بالي – זה פרח מזכרוני, שכחתי
* אַלְיַהוּדִיּ אֶלתַאאִה اليهوديّ التّائه – היהודי הנודד
,היהודי הנודד או היהודי הנצחי, המכונה גם “אחשוור” (במקור: “אחשוורוש”, אם כי לא ברור הקשר בין אחשוורוש ממגילת אסתר לדמותו של היהודי הנודד) הוא שמה של דמות מאגדת עם נוצרית.
בימי הביניים התעוררה אגדת היהודי הנודד; שהייתה והתקבלה כמטפורה ליהודים. ברוב גרסאות האגדה, היהודי הנודד היה סנדלר בשם אחשוורוש שסירב לאפשר לישו לנוח על כסאו בדרכו לצליבה ולכן ישו הענישו בקללה, שלעולם לא ימות או ימצא מנוחה אלא ינדוד סובל בעולם עד לחזרתו של ישו ביום הדין הסופי. בדרך כלל, המצב הארור הזה התפרש לאמור שאחשוורוש יכפר על חטאיו בנדידה וקבצנות ממושכת עד שבסופו של דבר ישו יגאל אותו באחרית הימים. הנדודים המתמידים של היהודי מוגברים לאור פחדו מגילוי זהותו האמיתית על ידי הנוצרים, דבר הגורם לו לעבור ממקום למקום ללא הרף ולחוסר יציבות או שגשוג.
אם כי במקורות מסוימים יש טוענים כי היהודי הנודד הוא בעצם ממלא מקומו ומגלם דמותו של ישו, שבעבר היהודים התנכלו לו והיום הנוצרים או המוסלמים מתנכלים לו. וכי חוסר יציבות זו ונדודיו נועדו בעצם להזהיר אחרים שאם לא יסיעו, יתנו עבודות או תרומות ובעצם לא ילמדו מלקחיו של אותו סנדלר עם ישו לאחר עזיבתו של היהודי הנודד את אותו מקום או אפילו במהלך שהותו שם, המקום ייקלע לבזיזות, מחלות, פרעות ואסונות.
[…]” (ויקיפדיה)
אגב, הצמח בעל השם הזהה אינו נקרא כך גם בערבית.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
