פורסם לראשונה ב- 25.12.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
וּבַּעְדֵין? وبَعْدين؟ – אז מה יהיה?
השורש הערבי ב.ע.ד הוא שורש נפוץ ביותר והוא מופיע בעשרות אם לא מאות ביטויים.
הוא עוסק בריחוק ובמרחק, וגם בכל הקשור למילת היחס “אחרי”.
שימו לב: מילת היחס המוצְרֶכֶת של השורש הזה (כלומר זו שהוא מצריך, מחייב, שתבוא אחריו) היא עַן عن (מיל’: על-אודות) ולא כמו בעברית או אנגלית.
בעברית השורש מופיע ב: בְּעַד- (ההפך מ- נגד), עם משמעות שהתרחקה מהמשמעות הערבית, אבל בביטוי העברי “מבעד ל-“, שפירושו מאחורי, מוצאים זהות:
* הפעלים הספרותיים בַּעִדַ بَعِدَ או בַּעֻדַ بَعُدَ בבניין הראשון (במשקלים שונים) – התרחק
* הפועל בַּעַּד بعَد בבניין השני – הרחיק
* הפועל הספרותי אַבְּעַדַ أبعد בבניין הרביעי – הרחיק; גרש, הגלה; הרחיק לכת בדבריו
* אִבְּעַאד إبعاد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגליה, גירוש (מילה שעולה רבות בשיח הפוליטי); צו הרחקה משפטי
* מֻבְּעַד مبْعَد, בצורת הבינוני הפעול – מוגְלֶה, מגורש, מנודֶּה
* הפועל תַבַּאעַדוּא تباعدوا בבניין השישי – התרחקו זה מזה
* תַבַּאעֻד تباعُد, בצורת שם הפעולה של הבניין – ריחוק
* הפועל אִבְּתַעַד ابتعد בבניין השמיני – התרחק, נפרד
* הפועל הספרותי אִסְתַבְּעַד استبعد בבניין העשירי – גרש, הגלה; חשב שמשהו לא הגיוני
* מֻסְתַבְּעַד مستبْعَد, בצורת הבינוני הפעול – בלתי סביר, לא ייתכן
* בַּעֶד במדוברת, בַּעְדַ בספרותית بعد, כמילת יחס – אחרי; אחר-; עדיין-
* בַּעְדַ אַן بعد أن, בספרותית – אחרי ש-
* בַּעֶד מַא بعد ما, במדוברת – אחרי ש-
* בַּעְדַ דַ’לִכּ بعد ذلك, בספרותית, בַּעֶד כַּדַ’א/כִּדַא بعد كذا/كدا במדוברת – לאחר מכן
* מַא/לַם … (פועל) בַּעְדֻ ما/لم … بعدُ, בספרותית – עדיין לא (כך וכך)
* אַמַּא בַּעְדֻ أما بَعْدُ, בספרותית – ועכשיו לעצם העניין (למשל במכתבים או בנאומים, לאחר שלב הברכות)
* בַּעְדֶ שְוַי بعد شوي – לאחר מעט זמן, קצת לאחר מכן
* אִללִּי בַּעְדֹה اللّي بعده – זה שאחריו, הבא
* הֻוֶּ בַּעְדֹה עִנְדַכּ? هوّ بعده عندك؟ – הוא עדיין אצלך? (בהקשרים מסוימים: עדיין לא אצלך)
* הַיֹּה בַּעְדֹה וִצֶל هيّه بعده وصل – הנה, הוא עכשיו הגיע
* בַּעֶד אִדְ’נַכּ بعد إذنك – ברשותך; סלח לי (מיל’: לאחר רשותך). התשובה: אִדְ’נַכּ מַעַכּ إذنك معك (רשותך איתך)
* בַּעְדֶ אלטֻּ’הֶר بعد الظّهر – אחר הצהריים
* בַּעֶד בֻּכְּרַה بعد – מחרתיים
* (י)בְּעֶדֶ אלשַּרּ עַנַּכּ/עַלֵיכּ (ي)بعد الشّرّ عنّك/عليك – חס וחלילה! ישמרנו האל!; תהיה בריא! (מיל’: שאללה ירחיק את הרוע ממך)
* בְּעִידֶ אלשַּרַ بعيد الشّرّ – כנ”ל…
* בַּעְדֵין بعدين, במדוברת, בצורת הזוגי של המילה בעד – אחר-כך; הלאה; חוץ מזה; בנוסף לכך; שמא, פן, מחשש ש-
* וּבַּעְדֵין? وبعدين؟ וּבַּעְדֵין מַעַאכּ? وبعدين معاك؟, היא מילת היום – נו, אז מה יהיה? מה יהיה הסוף? ומה הלאה??
* בַּעְדַאִדִ’ן بعدئذٍ, בספרותית – לאחר מכן
* בֻּעְד بُعْد וברבים אַבְּעַאד أبعاد – מרחק; ממד, פן, היבט
* עַלַא בֻּעְד- على بعد- – במרחק
* בַּעִיד بعيد וברבים בֻּעֻד بُعُد או בִּעַאד بِعاد או בֻּעַדַאא’ بعداء – רחוק; לא הגיוני; מי שאינו קרוב משפחה
* אִנְתֶ רֻחְתֶ בְּעִיד أنت رحت بعيد – הגזמת בדבריך, הלכת רחוק
* מִנֶ בְּעִיד من بعيد – מרחוק
* בְּעִיד עַנַּא بعيد عنّا – שלא נדע מצרות, לא עלינו! “רחוק מאיתנו”
* אֶלֶבְּעִיד البعيد – שלא נדע, רחוק ממך, לא עליך! (כשמציינים משהו שלילי או מקללים, ויש חשש שהדובר יחשוב שאנו רומזים אליו או מייחלים לו דבר דומה), וראו קישור לסרטון בסוף הפוסט
* בַּעִידֶ אלְמַדַא بعيد المدى – ארוך-טווח (בעיקר מתאר טילים או רקטות)
* אִבְּעֶד עַנֶּ אלשַּרּ וּעַ’נִּי לֹה ابعد عن الشَّرّ وغنّي له – עדיף לא להכניס ראש בריא למיטה חולה (מיל’: התרחק מהרוע ושיר לו שיר)
* בַּעֶד מַא שַאבּ וַדּוּה עַאלְכֻּתַּאבּ بعد ما شاب ودّوه عالكتّاب – אחרי פורים משלוח מנות; כבר מאוחר מדי למעשה (מיל’: לאחר שהזדקן שלחו אותו ל”חדר”, לבית הספר לילדים קטנים. זהו משפט ששמעתי פעמים מאבי המנוח רחמים כהן)
=-=-=-=
אי אפשר להתייחס לשורש הזה בלי להיזכר באחד מהמשפטים הנצחיים, הפעם מבית מדרשו של מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה,
זאת בסוף חודש יולי 2006, באמצע מלחמת לבנון השנייה:
אנתם ארדתם חרבן מפתוחה?
נחנ ד’אהבון אלא אלחרב אלמפתוחה
ומסתעדון להא אלא חיפא
וצדקוני אלא מא בעד חיפא
ואלא מא בעד מא בעד חיפא
أنتم أردتم حربًا مفتوحة؟
نحن ذاهبون الى الحرب المفتوحة
ومستعدّون لها الى حيفا
وصدّقوني الى ما بعد حيفا
والى ما بعد ما بعد حيفا
אתם (הישראלים) רציתם “מלחמה פתוחה”?
(אז) אנו צועדים לעבר מלחמה פתוחה
ומוכנים לה עד חיפה
והאמינו לי, עד מעבר לחיפה
ועד מה שמעבר למעבר לחיפה
הקטע מופיע בסרטון הבא, דקה 00:33
=-=-=-=
מכירים את פרשת מגורשי חמאס? מֻבְּעַדוּ מַרְגֶ’ אלזֻּהוּר مبعدو مرج الزّهور – מגורשי מַרְגֶ’ אלזֻּהוּר
הנה מויקיפדיה:
“גירוש פעילי חמאס ללבנון
ב-17 בדצמבר 1992 גירשה ישראל ללבנון 415 פעילי חמאס וג’יהאד אסלאמי לתקופה של בין שנה וחצי לשנתיים. על אף שהגירוש צלח את מבחן בג”ץ, ממשלת רבין, אשר היא זו שביצעה את הגירוש, החליטה לבסוף לקצר את תקופת הגירוש ולאפשר למגורשים לחזור לבתיהם. לחץ כבד שהפעיל ממשל קלינטון נגד ישראל (איום מפורש להצביע בעד הטלת סנקציות נגד ישראל במועצת הביטחון) שימש זרז להחלטה זו.
רקע
חטיפת נסים טולדנו ורציחתו
ב-13 בדצמבר 1992 חטפו פעילי חמאס את שוטר משמר הגבול נסים טולדנו וניהלו משא ומתן על דרישתם לשחרור אחמד יאסין תמורתו. טולדנו נחטף בעיר לוד, בעת שעשה דרכו מביתו לבסיסו. יומיים לאחר מכן נתגלתה גופתו של טולדנו בסמוך לכפר אדומים כפותה ודקורה. החוטפים והרוצחים נלכדו כעבור מספר חודשים, נשפטו ונדונו למאסר עולם.
מעצר אנשי החמאס
לאחר שנמצאה גופת טולדנו והובהר שהוא נרצח מיד עם חטיפתו, עצרה ישראל במבצע רחב היקף כ-1,200 פעילי חמאס וג’יהאד אסלאמי, ובמקביל בדק ראש הממשלה יצחק רבין עם שר המשפטים דוד ליבאי ועם היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, אפשרות של גירוש המוני ללבנון. שניהם תמכו משפטית ברעיון, אך פרקליטת המדינה דורית ביניש ומנהלת מחלקת הבג”צים בפרקליטות, נילי ארד, התנגדו לו בתוקף וניסו לשכנע את המעורבים לחזור בהם, כיוון שלטענתן הגירוש לא היה חוקי ולא יכול היה לעמוד במבחן בג”ץ. חרף עמדתן זו, בבוקר 16 בדצמבר החליטה הממשלה לגרש ללבנון באופן מיידי 415 פעילי חמאס וג’יהאד, ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילת זכות הטיעון המוקדם. בנוסף, על פי הדו”ח של ארגון בצלם, לא נאמר לפעילי החמאס להיכן הם נלקחים, ולמשפחותיהם לא נמסרה כל הודעה גם לאחר מעשה. שרי מרצ בממשלה תמכו בגירוש וזכו על כך לביקורת רבה מצד הפעילים במפלגתם. בעקבות זאת אמרו כי חשבו שמדובר בגירוש של עשרות ולא מאות. לאור זאת תבעה מרצ מהממשלה כמחווה את ביטול חוק איסור המפגשים עם אנשי אש”ף, והדבר נעשה בינואר 1993.
במגורשים נמנו מחמוד אלזהאר, עבד אלעזיז אלרנתיסי, אסמאעיל הניה, סעיד ציאם, עבדאללה אלזק, עז אלדין שיח’ ח’ליל, עבדאללה אלקואסמי, עזיז אלדויכ, יוסף אלסרכג’י ונאיף רג’וב.
בינואר 1993 שקלה ישראל להחזיר תשעה מגורשים שגורשו ללבנון בטעות.
[…]
הויכוח סביב הגירוש
[…]
מבחינה מעשית יש טוענים כי הגירוש פגע בישראל ודווקא חיזק את חמאס. מחנה האוהלים של המגורשים מיקד את תשומת לב התקשורת העולמית שהציגה אותם כקורבנות. במחנה המגורשים בלטו עבד אלעזיז אלרנתיסי ומחמוד אלזהאר, שהתקדמו בצמרת התנועה כתוצאה מכך והפכו למנהיגי הדור השני שלה. כמו כן, המגורשים ניצלו את תקופת שהותם בלבנון על מנת לטוות קשרים עם משמרות המהפכה האיראניים ועם חזבאללה, שאנשיהם הגיעו למחנה על מנת ללמדם כיצד לבנות מכוניות תופת ומטעני חבלה אחרים. מ-1994, אחרי חזרתם של המגורשים, הצליחו חלקם, תחת הנהגת יחיא עיאש, להוציא אל הפועל פיגועים שהרגו קרוב ל-100 ישראלים במשך כשנה.
לפעולה זו קמו מתנגדים גם מלבנון, רובם נוצרים, אשר ראו בפעולה זו מעשה העלול לערער את ביטחונה של לבנון. מפקד צבא דרום לבנון, הגנרל אנטואן לחד טען שבלבנון “יש מספיק מחבלים” גם כך ואין צורך ב”יבוא” נוספים. לחד הוסיף וביקר גירוש זה גם בספרו, “בעין הסערה – חמישים שנה בשירות מולדתי לבנון”.
מרבית המגורשים שבו לשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה בתום תקופת גירושם”.
=-=-=-=-=
הקורא הנאמן Amjad Atamna שלח לי קישור למערכון לבנוני חזק ביותר, בן 2 דקות, שעוסק בנושא “אלבעיד” שהוזכר בפוסט. אני ממליץ בחום למי שמבין מדוברת ואינו חושש מהלהג הלבנוני…
קרדיט לקריקטורה: אלחנן בן אורי, אתר סרוגים
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
