פורסם לראשונה ב- 26.5.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shir Rabinowitz, שכתבה לנו:
“היי,
רציתי לשאול על המילה השגורה בעברית עאלק, והאם יש קשר בינה לבין המילה עאלכ عالك (בינוני פועל של علك – פטפט, לעס)”
אז מילת היום היא –
קַאל לֶכּ قَال لك
אז קודם כל – אין קשר ללעיסה 
שנית, היה לנו פוסט בנושא בעבר:
היום נעסוק במילת סלנג עברית נוספת, שרוב דוברי העברית אינם יודעים שמקורה בערבית:
קַאל לֶכּ قال لك – אמר לָךְ, “עלק”
הביטוי נאמר כזלזול בדבריו של בן השיח. בערבית הוא יבוא בסוף המשפט, בעברית מודרנית הוא הפך למילה שבאה לפני המילה בה מזלזלים: “יצאנו לעלק טיול!”
לפני כמה שבועות סיפרתי, שאת המילה כרח’אנה שמעתי לראשונה במערכון של הגשש החיוור. אז גם את קאל לכ שמעתי לראשונה אצלם, באחד המערכונים היותר מצחיקים שלהם, “פסטיבל שירי דיכאון”. אגב, כשאומנים אינם יוצרים למעלה מעשרים שנה, הדור הצעיר אינו מכיר אותם וייתכן שמעולם לא שמע עליהם. חבל (ואני יודע שפולי ז”ל הלך לעולמו. זו הייתה אמירה כללית).
המקור הערבי הוא דווקא קאל לַכּ, אמר לךָ, בדיוק כפי שימאמה מבטאת פה בהקלטה. ביומיום, ערבים משתמשים, לצורך פקפוק בדברי האחר, יותר בצורה קאל … קאל, למשל:
קַאל סַיַּארַה קַאל قال سيّارة قال – גם כן מכוניות…
איך הגענו ממה שכתוב בצד ימין של שורת הנושא של היום למה שכתוב בצד שמאל שלה?
כפי שציינו פה לא פעם, כאשר שומעים מילה או ביטוי בשפה זרה, ערבית במקרה זה, לרוב רובם של המאזינים אין כלים להבין מה הצורה המקורית, איך הוגים אותה ומה משמעה.
האות הערבית קאף ق, ואת זה אנו כבר יודעים לשיר זמן רב, נהגית כקוף גרונית ונחצית בערבית ספרותית, ככף ברוב הכפרים, כאלף בניבים העירוניים וכגימל בקרב הבדואים, בעיקר.
במקרה זה הביטוי נכנס לעברית דרך הגייתו בצורה העירונית.
“אז למה יש שם עין?”
הו, שאלה טובה. זכרו אותה. נתייחס אליה עוד מעט.
נתקדם: במקור הערבי יש שתי למד. למה בעברית רק אחת?
מכיוון שבמדוברת הלמד הראשונה נשמעת כאילו היא מנוקדת בשווא נח (סֻכּוּן, בערבית), ואחריה למד עם תנועה. במקרה זה מבטאים, ושומעים, למד אחת דגושה (עם דגש חזק משלים, בשמו המדעי).
בואו נשווה למקרה אחר בעברית; שימו לב לרצף: אכלנו, שמרנו, ידענו, משכנו. אבל – נתנּו. נתנְנו הפך לנתנו.
ומה באשר לקוף בסוף? אה… העברית המודרנית אינה מבחינה, לא בהגייה ולא בשמיעה, בין כף דגושה (כמו ב- כּלב) ובין קוף (כמו ב- קריה). וכשמילה לועזית עם הצליל k נכנסת לעברית, היא נכתבת אוטומטית עם קוף (ברוב המקרים), למשל: קרטר, קורטינה, בנק, אלקטרוניקה, סחבק (צאחבכ, בערבית) וכו’.
יפה, לא?
גם הלשונאי רוביק רוזנטל התייחס לסוגיה הזו:
“החלופה העברית ל’פסאודו’ הלועזי היא יצירה ישראלית על בסיס ערבי. כאשר פלוני מספר על התרברבות של אלמוני לפלמוני, אומר לו פלמוני: אָאלַ לַכְּ, אמר לך. התשובה הספקנית הזו קוצרה אצלנו ל’אָלֶק’, וכדי שתישמע ערבית הפכה א’ לע’. צירוף מקרים משעשע הוא שבאנגלית מוכר הטיפוס smart alek, אלק הנוכל, המתבסס על אחד אלקס הוג, גנב בריטי מפורסם שפעל בשנות הארבעים של המאה ה-19. לפי הסיפורים הוא פעל עם זונה ושני שוטרים מושחתים, ונפל כשניסה לרמות גם את השוטרים. כאמור, צירוף מקרים”.
אה! רוביק דיבר שם על האות עין. דוברי עברית כותבים מילים ערביות עם אותיות עין מיותרות. למה? כדי שזה יישמע ערבי. כך באסה הפכה בעסה (אם כי יש דוגלים גם בצורה השנייה); מַוַּאל موّال (הפתיח של שירים ערביים, בעיקר קלאסיים) הפך מעוואל; דַוַאוִין دواوين (מילה שקיבלה פה פוסט נפרד), במובן שירי הלל ותפארה, הפכה ל- דעווין; אצלי (מקורי) הפך ל- עסלי; הכפר ג’סר אלזרקא הפך ל- ג’סר עזרקה; התבשיל מַאְלוּבֶּה (מקלובה) הפך ל- מעלובה; הקינוח אַטַאיֶף (קטאיף) הפך ל- עטאיף, ועוד.
****
בשנים האחרונות נכנס יציר לשוני אחר למשפחה: קאטלק.
למשל במערכונים של “ארץ נהדרת”.
בשבילי קטלק, או איך שלא נכתוב את ההמצאה, זה אוכל לחתולים שעושה לנו חשק לתת לו לק.
סוטה וחולני.
בדיוק כמו המילה….
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
