מילת היום מופיעה שכן מדי פעם אני ממחזר תכנים ממשכננו הקודם.
וַחְל או וַחַל وَحَل וברבים אַוְחַאל أوحال או וֻחוּל وحول – בוץ, רפש, טיט
בעבר הרחוק, לפני 7.5 שנים, פרסמנו את הדברים הבאים:
הַאלשַּתְוֶה גַ’אבַּת הַאלְוַחְלֶה هالشّتوة جابت هالوحلة – הגשם (הזה) הביא את הבוץ (הזה) (בכל דבר טוב יש חסרון)
יש פה כמה דברים לדבר עליהם:
ראשית, ההא הזו בהתחלה, שקיימת רק במדוברת והיא קיצור של כינוי הרמז הַדַ’א/הדא هذا هدا – זה, הזה; הַדִ’הִ/הַד’י/הדי هذه هذي هدي – זו, הזו; הַדוֹל هدول (בספרותית הַאֻ’לַאאִ’ هؤلاء) – האלה.
במקום להגיד הד’א אלְוַלַד هذا الولد, או אלולד הד’א, אפשר להגיד הַאלְולד هالولد. חיסכון יפה במילים.
שנית, המילה שַתְוֶה, שהיא וריאציה על מילה נפוצה יותר לגשם (פשוט פה בפתגם יש חריזה עם וחלה) – שִתַא (בספרותית שִתַאא’, במלרע), שזה במקור חורף.
נחזור בקצרה על עונות השנה:
שתאא’ شتاء – חורף (מבחינת השורש מקביל בעברית דווקא ל- סתיו)
רַבִּיע ربيع – אביב (מבחינת השורש מקביל בעברית דווקא למילה הנדירה רביעה, שפירושה עונת הגשמים)
צֵיף صيف – קיץ
חַ’רִיף خريف – סתיו (מבחינת השורש מקביל בעברית דווקא לחורף)
הפועל גַ’אבּ הוא הֶלְחֵם (חיבור של שתי מילים או יותר) של גַ’אאַ’ בִּ- جاء ب הספרותי, שפירושו הביא (מילולית: בא ב-. ה- ב’ הזו בסוף תפקידה במקרה זה להפוך פועל עומד לפועל יוצא, שמה בַּאא’ אלתַּעְדִיַה, ומי שזה סינית בשבילו – זה בסדר…)
צורת הציווי שלו נפוצה מאוד, לצערי דוברי עברית נחשפים אליה רק כשהם חיילים: גִ’יבּ! – תן!
וַחַל وحل, בזכר, או וַחְלֶה, בנקבה, וברבים אַוְחַאל أوحال או וֻחוּל وحول זה בוץ או רפש.
השורש הערבי ו.ח.ל (בגזרת פ”ו) עוסק בבוץ, ובהשאלה – בצרות ובהסתבכויות.
השורש המקבל בעברית, י.ח.ל, הוא דווקא חיובי ואופטימי. מעניין.
* הפועל וַחִלַ وَحِلَ בבניין הראשון – שקע בבוץ, נתקע בבוץ; נפל בפח, הסתבך
* הפועל וַחַּלַ وحّل בבניין השני או אַוְחַלַ أوحل ברביעי – זרק לתוך הבוץ, לכלך בבוץ את-; סיבך את-, הפיל בפח
* מוּחִל موحِل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – בוצי, מלא בוץ
* הפועל תַוַחַּל توحّل בבניין החמישי – נעשה בוצי; נפל לבוץ; הסתבך
* הפועל אִסְתַוְחַלַ استوحل בבניין העשירי – היה מלא בוץ
* וַחְלַאן وحلان – שקוע בבוץ; מסובך בצרה
* מַוְחִל مَوْحِل, במשקל המקומות – מקום הבוץ, מקום מלא בוץ; נפילה בבוץ
תוספות הקוראים:
כתבה לנו ורה כהן בסו:
יש אמירה:
لا تصارع الخنزير في الوحل فتتسخ انت ويستمتع هو.
אל תאבק עם חזיר בבוץ כי אתה תתלכלך והוא יהנה מזה.
כלומר לא לרדת לרמה נמוכה של אנשים.
יש מילה נרדפת לבוץ: طين טין, אבל הוא יותר סמיך מ- وحل ויותר נפוץ במדוברת.
رغوة غراء الوحل (קצף, דבק) סליים.
חומר דומה לפלסטיק המשמש למשחק ולנקות אבק.
سباق الوحل /الطين מרוץ /תחרות בוץ
مباراة كرة القدم في الوحل משחק כדורגל בבוץ
כתבה גילה יונה:
יש פתגם בערבית יהודית שמראה על ניצול הזדמנות כשליריב אין אפשרות להתנגד או לברוח: “יִצַחִּ’ם אלזְמאל בִּאלְוַחְלַה” يصخم الزمال بالوحلة = “דופק” את החמור בבִּיצה
כתב דניאל גמבום:
השורש העברי יח”ל מוזכר פעמים רבות במקרא. בעברית המודרנית הוא משמש בדרך כלל לתיאור תקווה וציפייה. את המשמעות הזו הוא קיבל מפסוקים כמו “הנה עין ה’ אל יראיו, למייחלים לחסדו” (תהלים ל”ג י”ח), אבל נראה שהמשמעות המקורית של השורש הזה היא הזלת דמעות, שנעשית כשמתחננים ומתפללים, כמו “יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מִיַּחֵל לאלהי” (תהלים ס”ט ד’), או התקבולת “וְיִחֲלוּ כמטר לי, ופיהם פערו למלקוש” (איוב כ”ט כ”ג).
במשמעות זו מובן הקשר בין יח”ל העברי לוח”ל הערבי: הבוץ נוצר מ”דמעות” השמיים / א-לוהים, או הדמעות הן טיפות הגשם של האדם.
כתבה סלי שיבר:
בלהג הסורי יש סלנג למילה وحّل – الزلمة موحّل זה כשהאדם במצב קריטי והולך למות
זה היה הפוסט ה- 2,320 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.