פורסם לראשונה ב- 9.8.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי היא הופיעה באחד הקליפים בהם ציפיתי לאחרונה.
אז מילת היום היא –
רַאבִּיַה رابية וברבים רַוַאבִּי رَوَابِي – גבעה
מיד נדבר על העיר רואבי, שכן התיאטרון (הפתוח, בסגנון רומי) שלה, מֻדַרַּג’ רואבי, מופיע בקליפ “דַחִיַּה” دحيّة של אחד הזמרים המפורסמים ביותר, מוחמד עסאף.
מֻדַרַּג’ مدرَّج (מיל’, מדורג, במבנה דקדוקי זהה לחלוטין לעברית) הוא כל מקום בו המושבים (או כל אלמנט אחר) בנויים/מסודרים בצורה מדורגת.
את עסאף פגשנו פה לפני כמה שבועות, ועל הסגנון הבדואי דחיה סיפרנו פה בעבר.
השורש הערבי הספרותי-בעיקרון ר.ב.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בחינוך ובגידול, וגם בגידול מספרי. הוא זהה לשורש העברי ר.ב.י, העוסק ברבייה, ריבוי והתרבות.
בשתי השפות השורש “משחק” מול השורש המקביל ר.ב.ב מגזרת הכפולים, ויש פה חיזוק נוסף לתיאורית השורש השמי הדו-עיצורי (למי שזוכר…, וראו סיפור יפה בנושא בסוף הפוסט):
* הפועל הספרותי רַבַּא ربا בבניין הראשון – גדל, התחנך; עלה במספרו על-
* הפועל רַבַּّא ربّى בבניין השני – חינך, גידל; לימד לקח; אילף
* תַרְבִּיֶה تربية, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חינוך, גידול, טיפוח
* וִזַארַתֶ אלתַּרְבִּיֶה וּאלתַּעְלִים وزارة التّربية والتّعليم – משרד החינוך [והתרבות] (מיל’: משרד החינוך וההוראה)
* תַרְבַּוִיּ تربويّ – חינוכי
* תִרְבַּאיֶה ترباية, צורת שם הפעולה במדוברת – חינוך; נימוס; טיפוח
* מֻרַבִּّיֶה مربّية, בעיקר בנקבה, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מחנכת; מטפלת, אומנת
* מְרַבַּّא مربّى, בצורת הבינוני הפעול, וראו גם בסוף הפוסט – ריבת פירות; מיל’: אדם מחונך ומתורבת
* הפועל תְרַבַּّא تربّى בבניין החמישי – התחנך, גדל; צמח
* רַבּוּ ربو, בצורת שם הפעולה של הבניין הראשון – אסתמה, קצרה; גבעה
* רַבְּוַה ربوة, בנקבה, וברבים רֻבַּא ربى (בספרותית רֻבַּן ربًى) – תל, גבעה; רבבה
* רִבַּא ربا (בספרותית רִבַּן ربًى) – ריבית
* אֶלְעֵישֶ אלְחַאף בִּרַבִּّי כְּתַאף العيش الحاف بربّي كتاف – גם עם לחם לבד אפשר לגדול (מיל’: [גם] לחם לבד דבר מגדל כתפיים)
* רַבַּّא אַטְיַאז בִּאלְעַרְצ’ ربّى أطياز بالعرض – התבטל, “ישב על התחת” (מיל’: גידל תחתים לרוחב)
* אֶלְבֵּית אִללִּי רַבַּّאכּ מַא בִּנְסַאכּ البيت اللّي ربّاك ما بنساك – הבית בו גדלת יקבל אותך תמיד (לא ישכח אותך)
* אלֶחְמַאר חְמַאר וּלַוְ תְרַבַּא בֵּינֶ אלֶחְ’יוּל الحمار حمار ولو تربّى بين الخيل/الخيول – חמור נשאר חמור גם אם גדל בין סוסים
(אִן שַאאַ’ אללָּה) יִתְרַבַּّא בְּעִזַּכּ וּדַלַאלַכּ (إن شاء الله) يتربّى بعزّك ودلالك – (מי ייתן שהבן הנולד) יגדל בתפארתך ובתפנוקיך
זו ברכה שנאמרת להורֶה (האב) על הולדת בן זכר.
אם מדובר בבת, תינוקת, הפועל ישתנה ל- תִתְרבּא – תגדל
ואם היא נאמרת להורָה (האם), שמות העצם יבואו בנטיית השייכות בנקבה: עזֶכּ ודלאלֶכּ
=-=-=-=
אז מה זה רואבי?
זה מה שיש לויקיפדיה לספר עליה:
“רוואבי (בערבית: روابي; מילולית: “גבעות”) היא עיר באזור השומרון. זו העיר המתוכננת הראשונה והיחידה ברשות. בנייתה החלה בשנת 2009 ובשנת 2015 הסתיימו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והן החלו להיות מיושבות.
העיר
העיר נמצאת כתשעה קילומטרים צפון-מערבית מראמאללה, בעיקר בשטח A, בסמוך ליישוב עטרת. העיר עתידה להשתרע על פני שטח של 6,300 דונם. בשלב הראשון, צפויה להתגורר בה אוכלוסייה בת כ-25,000 איש בכ-6,000 יחידות דיור, עם יעד אוכלוסייה סופי של 40,000. העיר מיועדת למעמד הבינוני-גבוה, ובעיקר לאוכלוסייה חילונית. העיר תכלול בתי ספר, גני ילדים, בתי מלון, מרכזי מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה ופארקים. כ-60% משטח העיר מתוכננים להיות שטחים ירוקים, וכמו כן מתוכננת בה חממת היי-טק. העיר אמורה לספק עד 5,000 מקומות תעסוקה.
היזם העומד מאחורי פרויקט הקמת העיר הוא איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה משכם, בסיוע מימון קטרי. התאגיד ‘בַּיְתִי’ שהוקם לצורך הפרויקט נמצא בבעלות משותפת של אל-מסרי וחברת ההשקעות הקטרית הממשלתית (קטרי דיאר), המחזיקה במרבית המניות. על פי עדותו של אל-מסרי, עלות בנייתה של העיר תהיה למעלה ממיליארד דולר, מתוכם הוא גייס 700 מיליון בביקור אחד בקטר.
אכלוס העיר התעכב תקופה ארוכה עקב מחלוקת בין ישראל לרשות באשר לשאלה על מי מוטלת האחריות לתשתיות המים של העיר. בשנת 2015 הושלמו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והן החלו להיות מיושבות בפועל. מעל עשירית מהדירות הן בבעלות של ערבים-ישראלים. בוני העיר קיבלו אישור מיוחד ממשרד הטאבו של הרשות לאפשר רישום קרקעות על שם רוכשים ישראליים. כל רוכש חייב לעבור אישור ידני.
בראיון למקור ראשון ב-16 ביולי 2016 העיד אל-מסרי שברוואבי מתגוררות 200 משפחות וכי 600 יחידות דיור נמכרו כלומר 400 דירות שנמכרו לא אוכלסו עד למועד זה. נכון ל-2017, מוערך שכ-4,000 בני אדם מתגוררים בעיר. חברת התוכנה הישראלית מלאנוקס מעסיקה במרכז העסקים בעיר כ-100 עובדים.
במרכז העיר שוכן אמפיתיאטרון גדול ועל ידו מדרחוב מסחרי.
[…]”.
רק אציין, שמדובר בתיאטרון ולא באמפי, שכן אמפי הוא עגול ותיאטרון הוא רק “חצי”, ושנית, התיאטרון הזה נמצא צפונית לעיר ולא במרכזה.
=-=-=
ותראו מה אומר ויקימילון לגבי הממתק/ממרח רִבָּה:
“חידוש של אליעזר בן־יהודה שמבוסס ככל הנראה על פרשנות שגויה.
בן־יהודה דימה למצוא את המילה בצירוף “תופיני ריבה” המופיע במקורות (למשל בירושלמי שקלים, פרק ז הלכה ג, בחלק מן הנוסחים). על יסוד המילה הערבית مُرَبَّب (מֻרַבַּّבּ) שמשמעותה “מרקחת פירות”, הוא הציע לראות במילה “ריבה” שם עצם מן השורש רב”ב (על משקל סִבָּה מן סב”ב) במשמעות זו.
לאמתו של דבר, הגרסה “תופיני ריבה” משובשת כנראה וצ”ל “תופיני רכה”. גם אם “ריבה” היא הגרסה המקורית, יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב”י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.
חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה בנובלה “שבועת אמונים” מאת ש”י עגנון שפורסמה ב־1943: “היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה” (עמ’ 5). עם זאת, עגנון אינו מתאר את הסיבה להתלוצצות”.
בתמונה: גבעות השוקולד בפיליפינים
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
