פורסם לראשונה ב- 12.12.17
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו:
“סיאג’ = גדר, גבול. כמו סייג בעברית (חילוף בין ג לג’ כמו למשל ב:רגם/רג’ם) שמופיע במסכת אבות: “סייג לחכמה שתיקה”, “ועשו סייג לתורה”,
וכמו הביטוי: “סוגָה בשושנים” שמשמעותו: גדורה, מתוחמת בשושנים”
סִיַאג’ سِيَاج וברבים סיאג’את سياجات – גדר, סייג
ראשית, חרות, ג עברית ו- ג’ ערבית הן אותה אות, שמבוטאת שונה בשפות השונות (במצרים, אגב, היא נהגית כמו בעברית). “חילופי עיצורים” הוא מונח שתקף, למשל, בהשוואה בין ארץ בעברית, ל- אַרְצ’ בערבית أرض ול- ארעא ו- ארקא בארמית.
אם השיח הוא ברמה של חילופי עיצורים (צלילים), אז g אכן מתחלפת בנסיבות מסוימות עם ز.
וסליחה על הטרחנות
שנית, השורש הערבי ס.ו.ג’ (מגזרת ע”ו) מתכתב באופן שלם עם המקביל והזהה לו בעברית, שכלל אינו מוכר או בשימוש בהקשרים של גדרות. בנוסף ל- סוג בשושנים ולסייגים למיניהם, קיים שם העצם בנקבה סוּגָה – גדר. השימושים המוכרים של השורש בעברית הם בפעלים סייג והסתייג (שגם בהם יש מן הצבת הגבולות).
אגב, מילון אחד (איילון-שנער) גורס שהשורש הוא בכלל ס.י.ג (גזרת ע”י).
כל הדוגמאות להלן בספרותית:
* הפועל סַיַּגַ’ سيّج בבניין השני – גידר
* תַסְיִיג’ تسييج, שם הפעולה/מצדר של הבניין – גידור
* מֻסַיַּג’ مسيّج, בצורת הבינוני הפעול – מגודר
* סִיַאג’ סִלְכִּיּ سياج سلكيّ – גדר תיל
שיהיה יום מצוין ונטול סייגים,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.