פורסם לראשונה ב- 28.7.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון שקיבלתי מידידי הקורא Amjad Atamna.
אז מילת היום היא –
חִבֶּר حِبْر – דיו; הופעה, יופי; רקמה
בסרטון מופיעה העיתונאית המצודדת רִים עַבְּדַאללָּה, שזה מה שכתבה על עצמה בחשבון הטיקטוק שלה:
rim_abdoula
الإعلاميّة ريم عبدالله
إعلاميّة – صحفيّة – 
كلّ ما أكتبه يمثّل رأي
تابعوني على الانستغرام وقناة يوتيوب
אלאעלאמיה רים עבדאללה
אעלאמיה – צחפיה
כל מא אכתבה ימת’ל ראי
תאבעוני עלא אלאנתע’ראם וקנאת יותיוב
העיתונאית רים עבדאללה
עיתונאית ואשת תקשורת (שחיה) בבריטניה
כל מה שאני כותבת מייצג דעה
עקבו אחרי באינסטגרם וביוטיוב
=-=
בטיקטוק יש לה 220,000 עוקבים.
בפייסבוק, עם 25,000 עוקבים, היא כתבה על עצמה את קורות החיים הבאים:
الإعلامية ريم عبد الله:
معدة ومقدمة برامج واخبار
عملت في عدة قنوات عربية ومحلية
دخلت المجال الإعلامي بعمر مبكر تميزت في الالقاء الخطابي والحضور المميز والتقديم
مما دفع استاذتها بالأعجاب في طريقة تقديمها وتم ترشيحها للعمل في برنامج للشباب كان يعرض على التلفزيون العربي السوري في وطنها الام
وبعدها سافرت الى السويد وبريطانيا لمتابعة دراستها ضمن الحقل الإعلامي
الدراسة
إعلام قسم العلاقات العامة جامعة لندن University of London، شهادة في العناية الاجتماعية من جامعة “College/uni of Westminster London
شهادة في الاعلام والمونتاج (فاينل كت) College/uni of Westminster London
تجيد اللغة السويدية والانكليزية بالإضافة للغة الام العربية”
دورات تدريبية وشهادة من مركز التدريب الإعلامي في بيروت UCMT في الاعداد والتقديم التلفزيوني
شهادة من افكوم البريطانية في الاعداد والتقديم وكيفية التحكم وتقديم البرامج على الهواء مباشر والمسجلة والمداخلات الهاتفية
شهادة من افكوم في كيفية استخدام المواد التي تخدم الخبر الإعلامي
العمل
العمل منذ سنوات العمر المبكرة في برامج للشباب في التلفزيون السوري
عملت في عدة قنوات عربية تبث من لندن
قدمت اخبار وبرامج في راديو سلطنة عمان يبث من لندن
عملت في وكالة انباء أمريكية AP PRESS لأكثر من ثلاث سنوات
كانت مراسلة لعدة محطات عربية فضائية
مقدمة برنامج على الهواء مباشرة والتغطيات الخاصة
تقديم وتحرير نشرات الاخبار
اعداد وتقديم البرامج والأخبار والأفلام الوثائقية والتقارير
قراءة وتعليق صوتي
تدريب على الالقاء والتقديم الإعلامي
حائزة على جوائز أفضل مقدمة برامج لأكثر من عام.
מבוהלים? גם אנחנו.
אין לי מושג מדוע היא החליטה לכתוב – ודווקא בפייסבוק – כל נשימה וכל צעד מקצועי שעשתה בחייה.
עיקרי הדברים:
ילידת סוריה, מגישת תוכניות וחדשות מגיל צעיר. למדה בשוודיה ובבריטניה ועקב כך שולטת בשתי השפות. בקיאה בכל רזי העבודה העיתונאית.
עבדה ועובדת בתוכניות רדיו מגוונות בערבית שמשדרות מלונדון.
והכי חשוב: זוכת פרס “המגישה הטובה ביותר” במשך כמה שנים.
ואלו דבריה בסרטון, המצורף לתגובות:
פי חואר דאר בין מעלם אללע’ה אלערביה וחביבתה קאל להא:
אנת טִ’לִּי ואלט’אא’ כאף
ואנא צאחבכ מן דון צאד.
פאג’אבתה יא חברן צ’ממתה מן דון ראא’ אלא קלמי ואלמים באא’.
הד’א מא דאר בינהמא,
ולכם מני אנא, רים עבדאללה, כל אלחב.
في حوار دار بين معلّم اللّغة العربيّة وحبيبته قال لها:
انتِ ظلّي والظّاءُ كاف
وانا صاحبك من دون صاد.
فأجابته: يا حبرًا ضممته من دون راء إلى قلمي والميم باء.
هذا ما دار بينهما،
ولكم منّي أنا، ريم عبدالله، كلّ الحبّ.
בשיחה בין מורה השפה הערבית לאהובתו אמר לה:
אַת הצל שלי, כשהאות ט’אא’ הפכה לאות כאף (מה שהופך את המילה “צלי” בערבית, טִ’לִּי, למילה “כולי”, כֻּלִּי)
ואני חבר שלך בלי האות צאד (מה שהופך את המילה “חבר שלך” בערבית, צַאחִבֻּכִּ, למילה “אני אוהב אותך”, אֻחִבֻּכִּ)
ענתה לו: הו דיו, שצירפתי אותו (וגם, תרתי משמע: ניקדתי אותו עם צ’מה, המקבילה הערבית של קובוץ) בלי האות ראא’, לעט שלי, כשהאות מים הפכה לאות באא’ (מה שהופך את המילה “דיו”, בערבית, חִבְּר, למילה אהבה, חֻבּ, ואת המילה “עט שלי”, קַלַמִי, למילה “לִבִּי”, קַלְבִּי. כלומר מ”דיו של העט שלי” קיבלנו “אהבת לבי”)
זו הייתה השיחה ביניהם,
ואני שולחת לכם ממני, רים עבדאללה, את מלוא האהבה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תקשיבו, כשהקשבתי לסרטון הזה בפעם הראשונה ממש דמעתי מהתרגשות.
זה כל כך, אבל כל כך יפה!!! גם רומנטי בטירוף, גם תמים וטהור ובעיקר מפגין וירטואוזיות לשונית.
התמוגגתי!
וזה גרם לי לחפש הרחבות או תוספות לדבריה.
אולי תופתעו, ואולי לא, אבל מצאתי גם את המקטעים הבאים:
הל לי מנכ יא רפיק עַנַאא’, קלבת המזתה לקאף?
هل لي منك يا رفيق عناء، قلبتُ همزته لقاف؟
האם יש לי ממך, חבר, סֵבֶל, שהפכתי את האות המזה שלו לקאף? (הסבל הופך לחיבוק, עִנַאק)
=-=
יא קמרי, ואלקאף עין.
يا قمري، والقاف عين.
הו ירח שלי, כשהאות קאף הפכה לעין (הירח הופך לחיים, עֻמְר)
=-=
ויא סחרן בע’יר אלחאא’ יתלא עלא קלבי פתסמעה אלסמאא’
ويا سحرًا بغير الحاءِ يُتلى على قلبي فتسمعهُ السماء
הו קסם ללא האות חאא’, שנקרא (באוזני) לבי ושומעים אותו השמיים (הקסם הופך לסוד, סִרּ)
=-=
סתברחני ולית אלבאא’ פאא’
ستبرَحُني وليتَ الباءَ فاء
אתה תנטוש אותי, ומי ייתן שהאות באא’ תהפוך לפאא’ (הנטישה הופכת לדבר משמח, פַרַח, כלומר אתה תשמח אותי)
=-=
ומן וג’עי עליכ אלג’ים לאם,
יזיד אלחרב חין תע’יב ראא’
ومن وجعي عليك الجيم لام،
يزيد الحرب حين تغيب راء
ומכאבי עליך הג’ים תהפוך ללאם (הכאב הופך לתשוקה, וַלַע)
תִרְבֶּה המלחמה כאשר תיעלם האות ראא’ (המלחמה הופכת לאהבה)
=-=-=-=-=
השורש הערבי ח.ב.ר עוסק בדיו, אך גם ברקמה ובשמחה.
בעברית השורש עוסק בחברים ובחיבורים, וראו הערה בנושא בסוף הפוסט.
* הפועל חַבַּר حَبَر בבניין הראשון – רקם; שימח (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי חַבִּרַ حَبِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – שמח, עלז
* חַבַּר حَبَر או חַבְּרַה حبْرة או חֻבּוּר حبور, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – שמחה; סימן; חיי רווחה (לא בשימוש)
* הפועל חַבַּّר حبّر בבניין השני – חיבר (מסמך), כתב; שם דיו ב-; תיקן, שיפר
* תַחְבִּיר تحبير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כתיבה; קישוט, ייפוי
* הפועל הספרותי אַחְבַּרַ أحبر בבניין הרביעי – שימח; (אדמה) גידלה צמחיה
* הפועל תַחַבַּّר تحبّر בבניין החמישי – התקשט
* מַחְבַּרַה محبرة – קסת (דיו)
* חֻבַּארַא حُبَارى – חוּבָּרָה מדברית (שם מדעי: Chlamydotis undulata) היא מין של עוף גדול ממשפחת החובתיים (ויקיפדיה)
* חֻבַּّאר حُبّار – דיונון
* חַבַּّאר حَبّار, במשקל בעלי המלאכה – מייצר או מוכר דיו; דיונון
“הדּיוֹנוּנִים (שם מדעי: Sepiida, שם עממי: cuttlefish) הם סדרת בעלי חיים ימיים חסרי חוליות. הדיונונים שייכים למערכת הרכיכות, למחלקת סילוניות (Cephalopoda) הכוללת גם את התמנון ונחשבת למחלקה המפותחת ביותר מבחינה אבולוציונית של חסרי חוליות ימיים. ישנם מספר סדרות נוספות של יצורים הקרויים דיונונים ושייכים לתת-מחלקת הדיונונאים.
לדּיוֹנוּן יש שמונה משושים או “זרועות” רגילות ושתי זרועות ציד, והוא מפורסם ביכולתו לפלוט דיו כאשר הוא מאוים. הדיונון נע באמצעות קליטת מים ופליטתם בסילון דחוס. אורכם של רוב מיני הדיונונים אינו גדול מ-25 סנטימטר והם קטנים יחסית לדיונוני רחף.
[…]
הדיונון ניזון מדגים. הוא צד אותם באמצעות זרועותיו, ומשתמש ב”מקור” מיוחד על-מנת לקרוע את בשרם לחתיכות קטנות (זהו החלק הקשה היחידי בגופו). “קלמארי” הוא מאכל שעשוי מדיונון והוא פופולרי במדינות רבות.
מקור שמו של הדיונון בשפה העברית מאפיין את היכולת שלו לפלוט שובֶל של דיו במנוסתו מפני טורף ועל ידי כך להסתיר את כיוון בריחתו. בעבר שימש הדיו של דיונון לכתיבה, אך כיום משתמשים בדיו סינתטי. הדיונון הוא בעל יכולת להחליף את צבעו תוך שברירי שנייה וגם את צורתו, זאת הוא עושה על ידי הרחבה וכיווץ של תאי פיגמנט המצויים על פני עורו. יכולת זאת מקנה לו צבע הסוואה בסביבות השונות בהן הוא חי: גוף המים או קרקע סלעית. ביכולת החלפת הצבעים הוא גם משתמש כשהוא רוצה לבלבל את טרפו לפני שהוא צד אותו. יש חוקרים המנסים לטעון שהחלפת צבעים זאת משמשת גם את הדיונונים כתקשורת בינם לבין עצמם. […]” (ויקיפדיה)
* קַלַם חִבֶּר סַאאֶל حبر – עט נובע (מיל’: עט דיו נוזלי)
* קַלַם נַאשֶף حبر – עט כדורי (מיל’: עט יבש)
* (בִּמֻגַ’רַּד) חִבֶּר עַלַא וַרַק (بمجرّد) حبر على ورق – הסכם כתוב שאינו מקוים; הסכם שאינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב; משהו חסר ערך ותוקף (מיל’: [רק] דיו על נייר)
* חַבְּר حَبْر וברבים אַחְבַּאר أحبار – אדם חכם, מלומד; סמכות רוחנית; איש דת נוצרי, הגמון
* סִפְרֶ אלְאַחְבַּאר سفر الأحبار – (אחד משמותיו של) ספר ויקרא (מיל’: ספר החכמים)
הקורא כפיר יהוד שאל בתגובות לגבי כעב אלאחבאר.
לא הכרתי את הפרסונה, אז הנה, בכמה שורות:
כַּעְבֶּ אלְחִמְיַרִי كعب الحميري, המכונה כַּעְבֶּ אלְאַחְבַּאר كعب الأحبار, במקור עקיבא, היה יהודי תימני שחי הן בתקופת הג’אהליה (התקופה שלפני האסלאם) והן באסלאם.
הוא היה מומחה לסיפורי הנביאים והשליחים. הוא התאסלם בתקופת שלטונו של אבו בכר אלצדיק, הח’ליפה שירש את הנביא לאחר מותו של האחרון.
חבריו של הנביא למדו ממנו הרבה על תולדות האומות הקדומות ועל היהודים. הוא עזב את העיר אלמדינה ונסע לעיר חמצ, בסוריה של היום, בה מת בגיל 104 שנים.
=-=-=
העיר לנו בתגובות הקורא חיים גיא שכדאי, בהקשר של הפוסט הזה, גם להעיף מבט במילון אבן-שושן על הפירושים החמישי והשישי של המילה “חָבֵר” בעברית:
5.
כִּנּוּי לְחָסִיד הַמְּדַקְדֵּק בְּכָל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ. הַהֶפֶךְ: עַם הָאָרֶץ.
“הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם-הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ”
6.
תַּלְמִיד חָכָם, מְלֻמָּד: “קָרָא (מֶלֶךְ הַכּוּזָרִי) חָכָם מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל אֱמוּנָתוֹ, אָמַר לוֹ הֶחָבֵר” וְכוּ’ (כוזרי א יא).
=-=-=
בתמונה:
“יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת ד”ר היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.
זהו ספר הילדים הגרמני המצליח ביותר בכל הזמנים, והוא תורגם למספר רב של שפות.
היינריך הופמן כתב את הספר על מחברת כמתנת חג המולד לבנו בן השלוש, קארל, בשנת 1844. המחברת הכילה חמישה סיפורים: פרידריך האכזר, שלושת הילדים והכו-שי, הצייד והארנב, מוצץ האגודל וסרבן המרק. כיוון שנותר בסוף המחברת דף ריק, הופמן יצר ברגע האחרון את אפיזודת שטרובלפטר.
האפיזודות
שטרובלפטר (Der Struwwelpeter): תיאורו המקוצר של ילד המסרב להסתפר ולגזוז את ציפורניו.
[…]
המעשה בנערים השחורים (Die Geschichte von den schwarzen Buben): ילדים לועגים לילד שחור בגלל צבע עורו, ונענשים על ידי ניקולאוס הקדוש בכך שהם מוטבלים בקסת-דיו והופכים לשחורים (עוד יותר מן הילד שלעגו לו).
[…]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,420 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
