הִשְקָה

פורסם לראשונה ב- 12.2.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה מכיוון שהיא מופיעה בשיר שרציתי לפרסם זמן רב.

אז מילת היום היא –

אַסְקַא أَسْقَى – הִשְקָה

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

השיר הוא שיר הלבנוני הדַחְ’לַ עְיוֻנֶכּ חַאכִּינַא دخل عيونك حاكينا – למען עיניך, דברי איתנו

מילים עַבְּדֶ אלְגַ’לִיל וֶהְבֶּה/וֶהְבִּי عبد الجليل وهبة/وهبي

לחן פִילֵמוֹן וֶהְבֶּה/וֶהְבִּי فيلمون وهبة/وهبي

למרות הזהות בשם משפחתם (כאשר בשני המקרים קיימות שתי צורות כתיב) לא מצאתי עדות לקשר משפחתי ביניהם.

פילמון Philemon הוא שם יווני במקור: Φιλήμων

בספרדית הוא נכתב Filemón.

פילמון ה”מקורי” היה מהאנשים שקיבלו את אחת האיגרות של פאולוס, שליחו של ישו, בברית החדשה.

=-=

دخل عيونك حاكينا דח’ל עיונכ חאכינא

لولا عيونك ما جينا לולא עיונכ מא ג’ינא

وصّلتينا لنصّ البير וצלתינא לנצ אלביר

وقطعتي الحبل فينا וקטעתי אלחבל פינא

ويلي ويلي ويلي וילי וילי וילי

למען עיניך, דברי איתנו

אלמלא עיניך לא היינו באים

הבאת אותנו לאמצע הבאר

וחתכת את החבל עלינו

אוי לי

حاكينا يا بنت النّاس חאכינא יא בנת אלנאס

يا ال كلّك رقّة وإحساس יא אל כלכ רקה ואחסאס

شو شربتي ومن أيّ كاس שו שרבתי ומן אי כאס

ومطرح ما شربتي اسقينا ומטרח מא שרבתי אסקינא

דברי איתנו, בת טובים

את שכולך רוך ורגשות

מה שתית ומאיזו כוס

ובמקום ששתית השקי אותנו

خلّينا نفرح فيكي ח’לינא נפרח פיכי

تنصونك ونداريكي תנצונכ ונדאריכי

شو ما عملنا بيرضيكي שו מא עמלנא בירצ’יכי

وشو ما عملتي بيرضينا ושו מא עמלתי בירצ’ינא

תני לנו לשמוח איתך/בך

כדי שנשמור עליך ונסתיר אותך

מה נעשה כדי שתהיי מרוצה

מה תעשי כדי שנהיה מרוצים

هلا بالواردة عالعين تتلين הלא באלוארדה עאלעין תתלין

أحاديث الهوى والعشق تتلين אחאדית’ אלהוא ואלעשק תתלין

وأنا مانسى مودّتكم تا تلين ואנא מאנסא מודתכם תא תלין

الصّخور القاسية وترشح مي אלצח’ור אלקאסיה ותרשח מי

שלום לזו שמגיעה לבאר, כדי שיתרככו-

סיפורי האהבה והרומנטיקה, כדי שיתרככו-

ואני לא אשכח את אהבתכם, כדי שיתרככו-

הסלעים הקשים, ויגירו מים (זה היה מואל בתוך השיר)

نحنا منعرف انتي منين נחנא מנערף אנתי מנין

أفكارك بتودّي لوين אפכארכ בתודי לוין

إن حاكيتينا برمش العين אן חאכיתינא ברמש אלעין

بنعرف شو حاكيتينا בנערף שו חאכיתינא

אנו יודעים מאיפה את

ולאן מחשבותיך מובילות

גם אם תדברי איתנו עם עפעף העין

נדע מה אמרת לנו

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

זהו הביצוע המפורסם של הזמרת צבאח:

“ג’נט ג’רג’יס פע’אלי (בערבית: جانيت جرجس فغالي) הידועה בשם הבמה סבאח (בערבית – “בוקר”) (صباح; ‏10 בנובמבר 1927 – 26 בנובמבר 2014) הייתה זמרת ושחקנית לבנונית שהופיעה ב-83 סרטים, שיחקה ב-27 מחזות, ועל שמה רשומים כ־3,000 שירים. שם החיבה שלה היה “שחרורה”, על שם ציפור השיר שחרור. […]” (ויקיפדיה)

והנה בביצוע של איציק קלה:

=-=-=-=

השורש הערבי ס.ק.י (בגזרת ל”י) עוסק, כמו בעברית, בהשקיה:

* הפועל סַקַא سقى בבניין הראשון – השקה, נתן לשתות

* סַקִי, סַקְי בספרותית, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השקיה; אדמת שלחין

“חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי שליחת המים לערוגותיהם. השם נגזר מהמילה הארמית “שלהי” שפירושה עייפות, ובהקשר לחקלאות שדות שלחין הם שדות בעלי גידולים העייפים וצמאים למים. […]” (שם)

* סֻקְיַן לַכַּ! سُقيًا لك – היה ברוך!

* סִקַאיַה سقاية בצורת שם פעולה נוספת – כוס, גביע; השקיה; מקום ההשקיה

* סַאקִי ساقي (סַאקִן ساقٍ) וברבים סֻקַאה سقاة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מגיש משקאות

* סַאקִיַה ساقية, בנקבה וברבים סַוַאקִי سواقي (סַוַאקִן سواقٍ) – אנטיליה, גלגל השקיה; פלג, נחל, תעלת מים

* הפועל סַקַּא سقّى בבניין השני – השקה; הוסיף מדי פעם מים/נוזלים לתבשיל

* הפועל אַסְקַא أسقى בבניין הרביעי – השקה; הקציב מים; הדריך את- למקום המים

* אִסְקַאא’ إسقاء בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השקיה

* הפועל הספרותי תַסַקַּא تسقّى בבניין החמישי – שתה/לגם באיטיות

* הפועל הספרותי תַסַאקַוְא تساقوا בבניין השישי – השקו אלו את אלו

* הפועל הספרותי אִסְתַסְקַא استسقى בבניין העשירי – ביקש גשם מאלוהים

* צַלַאתֶ אלִאסְתִסְקַאא’ صلاة الاستسقاء, עם צורת שם הפעולה של הבניין – תפילת הגשם (בעת בצורת)

* סַקַּא سقّا, בספרותית סַקַּאא’ سقّاء וברבים סַקַּאיִין سقّايين, במשקל בעלי המלאכה – שואב מים; מוכר מים

* מַסְקַא مسقى (מַסְקַן مسقًى) – זמן השקאת הבהמות

* מַסְקַאה مسقاة – מקום השקאת הבהמות

* אַבּוּכֶּ אלסַּקַּא מַאת أبوك السّقّا مات – דרך מצרית לגרות תוכי לדבר (מיל’: אביך שואב המים מת); שתוק כבר!

* רַאח יְבִּיע אלְמַיֶּה פִי חַארְתֶ אלסַּקַּאיִין راح يبيع الميّة في حارة السّقّايين – פנה לאנשים הלא נכונים; “טעה בכתובת”; התנהג בחוסר היגיון (מיל’: הלך למכור מים בשכונת מוכרי המים)

* מִן דֻהְנֹה סַקִּי לֹה من دهنه سقّي له – תשתמש במה שיש ואל תוציא מכספך (מיל’: מהשומן שלו [של התבשיל הבשרי מגיר השומן] תלחלח אותו)

=-=-=-=-=

הקורא איתמר בבאי הזכיר לי ששכחתי את-

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

(1)

“תַלֶּ אֶ-סַאקִי تلّ السّاقي, הוא תל געשי קטן בדרום רמת הגולן. למקור שמו, “התל המושקה”, או “תל המשקה”, שתי פרשנויות אפשריות. יש סבורים כי מקור השם במי התהום שבאזור התל, שמותירים את הצמחייה בו ירוקה רוב ימות השנה. אפשרות אחרת היא כי בסביבות התל היו בעבר תעלות מים להשקיה.

[…]

בצהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, נשלח לתל כוח תצפית מגדוד הנח”ל המוצנח 50 של חטיבה 35.

[…]

בקרבות על תל סאקי וסביבתו נפלו 32 לוחמים מגדוד 50 של חטיבה 35, מגדוד 82 של חטיבה 7 ומגדוד 74 של חטיבה 188.

[…]” (ויקיפדיה)

(2)

אִבְּלֶ אלסַּקִי إبل السّقي הוא כפר דרום-לבנוני שנמצא בנפת מרג’עיון שבמחוז נבטיה.

פירוש השם הוא האדמה הפוריה (אִבְּל) המושקית (סאקי).

יש גורסים שמקור השם ארמי, ואז פירושו “נזיר לובש שק”.

הכפר מוכר מאוד ללוחמי צה”ל שהשתתפו במלחמות לבנון. הכפר נמצא במרחק אווירי של פחות מ- 10 ק”מ ממטולה. גרים בו כאלף תושבים.

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,

ימאמה, שלו ורני