חֵרֵש

פורסם לראשונה ב- 19.10.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Nogah Gadish, שכתבה לנו:

“אהלן,

ראשית רציתי להודות לצוות ערביט על העשייה, אני עוקבת אחרי העמוד כבר כמה וכמה חודשים ונהנית ומתעשרת מכל פרסום.

נתקלתי לאחרונה בביטוי אצם ואבכם أصمّ وأبكم, שמתורגם כחירש אילם. אני מכירה את המילים אטרש ואח’רס أطرش وأخرس, ומעניין לדעת מה מקור המילים הראשונות והיכן הן משמשות מחוץ לשימוש שלהן כצמד. כתבתם במקרה פוסט עליהן בעבר?”

אז מילת היום היא –

אַטְרַש أَطْرَش במשקל בעלי המום, נקבה טַרְשַאא’ طرشاء וברבים טֻרְש طُرش או טֻרְשַאן طرشان – חֵרֵש

השורש הערבי ט.ר.ש עוסק בחרשות וגם בסיוד. מה הקשר? לא חושב שיש כזה…

בעברית הוא עוסק באדמת טרשים ובטרשת עורקים ואין ביניהם קשר למרות הזהות המלאה בעיצורים (אבל מעירים לנו בתגובות שטרשת עורקים נקראת גם הסתיידות עורקים, כך שיצאתי די אהבל…).

* הפועל טִרֶש طِرش בבניין הראשון, טַרִשַ בספרותית – התחרש

* הפועל טַרַש גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – סייד; פיזר זרעים; התיז; הקיא

* טַרַש طَرَش או טֻרְשַה طرشة בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – חֵרשות

* טַרַאשַה طراشة בצורת שם פעולה נוספת – מלאכת הסייד, סיוד, סיידות

* הפועל טַרַּש طرّش בבניין השני – החריש את-, עשה את- לחרש; במדוברת: דיבר שטויות, “קשקש”

* הפועל הספרותי תַטַארַשַ تطارش בבניין השישי – התחזה לחרש, עשה עצמו חרש; התעלם מהרעש והצעקות או הדברים שנאמרו

* הפועל אִנְטַרַש انطرش בבניין השביעי, במדוברת – התחרש

* אֻטְרוּש أطروش וברבים אַטַארִיש أطاريش – חֵרֵש

* טַרְש طَرْش וברבים טֻרוּש طروش – עדרים, בהמות, מקנה (צאן, בקר ובהמות עבודה); סיוד

* טַרַּאש طرّاش או טַרִּיש طرّيش במשקל בעלי המלאכה – סַיָּד

* יַא בַּחְ’תֶ / יַא נִיַּאלֶ אלְאַטְרַש! يا بخت / يا نيّال الأطرش – הלוואי שלא הייתי שומע את הדברים! או לאוזניים שכך שומעות! (מיל’: אשרי החרש!)

* זַיֶּ / מִתְלֶ אלְאַטְרַש פִי אלזַּפֶّה زيّ / متل الأطرش في الزّفّة – הוא לא יודע מה קורה סביבו (מיל’: כמו חרש בתהלוכת שמחה, בחתונה, שאינו שומע את הזמרה והנגינה ואינו יודע מה קורה סביבו)

כותב בנושא הקורא @Yair Gold:

גיגול מעלה שהיו בלשנים שקישרו בין אדמת טרשים לבין אטרש בערבית בכך שמדובר במובן בסיסי של אטימות (אטימות אדמה, אטימות אזנים). היה גם מונח תלמודי שנקרא עסקה טרשא שמשמעו עסקה שבהם חלק מהתנאים לא היו ידועים (“אטומים”). היו שייחסו לשורש התלמודי ט.ר.ש משמעות של טיפשות.

=-=-=-=

כולכם ודאי שמעתם על:

“פריד אל-אטרש (בערבית: فريد الأطرش, 19 באוקטובר 1910 – 26 בדצמבר 1974) היה זמר, מלחין, נגן עוּד וירטואוז ושחקן מצרי-סורי פופולרי. נחשב לאחד היוצרים הבולטים במוזיקה הערבית במאה ה-20.

ביוגרפיה

אל-אטרש נולד ב-1910 בעיר א-סֻוַיְדָא בדרום סוריה למשפחה דרוזית. באמצע שנות ה-20, עברה משפחתו למצרים, כבריחה מהכיבוש הצרפתי. מאוחר יותר, קיבלה המשפחה אזרחות מצרית. אמו שרה וניגנה בעוּד, דבר שגרם לו להתעניין במוזיקה בגיל צעיר. […]” (ויקיפדיה)

נדגיש, ש- אטרש הוא רק שם משפחה ושאין צורך לתרגמו מילולית. כנראה אבי אבותיו היה חרש.

=-=-=

בפוסטים הבאים – שאר המילים שנוגה ביקשה…

התמונה לקוחה מ-