פורסם לראשונה ב- 10.5.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Miko Frantses, שכתב לנו:
“קראתי שהמילה מטפה בעברית הגיעה מהשורש הערבי ט.פ.י.
אשמח אם תכתוב פוסט בנושא ותסביר אומרים מטפה/מטף בערבית.
תודה!”
אז מילת היום היא –
אִטְפַאאִ’יּ إطْفَائِيّ – כבאי, לוחם אש
השורש הערבי הספרותי ט.פ.א’, שהפך במדוברת ל- ט.פ.י, עוסק בכיבוי אש:
* הפועל טַפִאַ طَفِئَ בספרותית, טַפַא طفا או طفى במדוברת, בבניין הראשון, או אִנְטַפַא انطفى במדוברת בבניין השביעי – כָּבָה, נכבה. במדוברת קיים גם התרגום כיבה, באופן אקטיבי-גורם
* טַפַא אלְמַאתוֹר طفا الماتور – כיבה/דומם את המנוע
* הפועל טַפַّא طفّى במדוברת בבניין השני – כיבה
* הפועל הספרותי אַטְפַאַ أطفأ בבניין הרביעי – כיבה (אש, מלחמה, מרד)
* אִטְפַאאִ’יּ إطْفَائِيّ, היא מילת היום, המבוססת על צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וברבים אִטְפַאאִ’יּין إطْفَائِيّين – כבאי, לוחם אש
* מַטַאפִא’ مطافئ – מכבי אש, וגם: רִגַ’אלֶ אלְאִטְפַאא’ رجال الإطْفَاء (אנשי כיבוי האש). בארצות רבות שירותי כיבוי האש מכונים ו/או כלולים בתוך אַלדִּפַאעֶ אלְמַדַנִיּ الدّفَاع المدنِيّ – ההגנה האזרחית
* סַיַּארֶת אִטְפאא’ سيّارة إطْفَاء – כבאית, רכב כיבוי אש
* מַטְפִיּ مطفيّ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – מכובה, גם על אדם “כבוי” או “גמור” מעייפות
* טַפַّאיֶה (השם המלא: טַפַّאיֶת חַרִיק طَفَّايَة حَرِيق. חריק זה שריפה) או מִטְפַאַה (מִטְפַאַת חַריק مِطْفَأَة حَرِيق) או מֻטַפִّאַה مطفّئَة (צורת הבינוני פועלת של הבניין השני) – מטפה
* טַפַّאיֶת סַגַאיֶר طَّفَّايَة سجاير – מאפרה (ויש עוד דרכים רבות לומר מאפרה)
אה, עוד משהו; מי שסבור שיש קשר בין השורש הזה למילה הבוטה “תְפִי עַלֵיכּ!” تفي عليك, שמביעה בוז וזלזול ומחקה קול של יריקה, אז כפי שראיתם, מקובל לכתוב אותה עם תו, ולמרות הדמיון אין קשר בינה ובין כיבוי שריפות.
באשר לקשר של השורש לעברית, אני מביא פה את מה שמיקו ראה וקרא, ובעקבותיו פנה אלינו.
קבלו את דבר האקדמיה ללשון העברית בנושא, ואיזה כיף לי, היא חסכה לי זמן בדיקה…:
“מטף או מטפה?
השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה.
את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש”ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות ‘כיבוי’ שיש לשורש טפ”י (או טפ”א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ”י בא למשל בתרגום אונקלוס לפסוק “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה” (ויקרא ו, ו) – המילים “לא תכבה” מתורגמות “לָא תִּטְפֵי”.
בערבית השורש הקרוב טפ”א הוא הרגיל בהקשר של כיבוי אש:
طَفِئَ (טַפִאַ) – כָּבָה;إِطْفَائِيّ (אִטְפַאאִיּ) – כַּבַּאי;המונח המקביל למַטְפֶּה הוא مِطْفَأَة (מִטְפַאַה).גם באנגלית שמו של המכל הזה נגזר ממילה שמשמעה כיבוי: extinguisher (מן extinguish – לכבות).
עם השנים צמחה לצד המילה המקורית מַטְפֶּה המילה מַטָּף. איך נוצרה מילה זו אפשר רק לשער: מכיוון שהשורש טפ”י אינו מוכר לרוב דוברי העברית, לא הובן השם מַטְפֶּה כמציין כיבוי אלא כמציין טפטוף והטפה והחלו לקרוא לו מַטָּף. ככל הנראה קרה הדבר בגזירה לאחור מצורת הרבים של מַטְפֶּה: מטפים. צורה זו אמורה להיקרא מַטְפִּים ובנסמך מַטְפֵּי־(כיבוי אש), אך ללא ניקוד נקראה בטעות כריבוי של מַטָּף: מַטָּפִים, מַטְּפֵי־.
ואולם אין כל קשר בין מכל כיבוי האש לטפטוף והטפה: חומר הכיבוי אינו מטפטף מן המכל אלא מותז ממנו בחוזקה, ויתרה מזו: במַטְפִּים הנפוצים ביותר אין כלל נוזל כי אם גז, קצף או אבקה”.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
