כפול

כפול
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תוארLeave a Comment on כפול

כפול

כפול

פורסם לראשונה ב- 5.3.18

מרחבא
שלום לכולם.
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shmuel Tryster, שכתב לנו:
“עליתי לרכבת הקלה בירושלים, ומתוך כך עלו לי שתי מילים ששווה להזכיר בדף:
עם הגעת הרכבת יש כריזה שאומרת “عند دخولكم الى القطار، يرجى استخدام الابواب المزدوجة” (עם כניסתכם לרכבת, נא להשתמש בדלתות הכפולות)
והסוגיות המעניינות-
1. אמנם זה ספרותי להחריד, אבל הפועל יֻרְגַ’א يُرْجَى נראה לי שווה התייחסות, כיוון שלא מתרגמים אותו מילולית, אלא רק כ”נא ל-“.
2. שורשים שמתחילים ב- ز בבניין 8 ומקבלים د במקום ت, בדומה לעברית, כמו במילים הזדמן, הזדקן ושאר פעלים שמתחרזים וגם כאלה שלא. רק שבעברית זה גם מלווה בשיכול אותיות (השורש ז.ק.נ. בבניין התפעל היה צריך להיות התזקן) ואילו בערבית בניין 8 כבר מגיע עם השיכול בילט-אין…”
את ירג’א פגשנו בשבוע שעבר.
אז מילת היום היא –
מֻזְדַוֶג’ مُزْدَوِج – כפול, זוגי

?

השורש הערבי ז.ו.ג’ קשור לזוגות, בדיוק כמו הזהה לו בעברית:
* הפועל זַוַּג’ زوّج בבניין השני, או זַאוַג’ زاوج בשלישי – חיתן מישהו למישהי
* זַוַאג’ زواج, צורת שם הפעולה/מצדר שמבוססת על הבניין הראשון, שאינו בשימוש – נישואין
* הפועל תְזַוַּג’ تزوّج בבניין החמישי – התחתן
* מִתְזַוֶּג’ متزوّج, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נשוי. קיים גם בצורה מְגַ’וַּז مزوّج, שהיא הבינוני הפעול של הבניין השני
* הפועל תַזַאוַג’וּ(א) تزاوجوا בבניין השישי – נישאו זה לזו; התחברו, התלכדו
* הפועל אִזְדַוַג’ ازدوج בבניין השמיני, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – התחבר, התאחד; נעשה זוגי או כפול.
המעניין הוא שהפועל הזה נוטה על דרך גזרת השלמים ולא על דרך גזרתו שלו.
* אִזְדִוַאג’ ازدواج, בצורת שם הפעולה של הבניין, וגם אִזְדִוַאגִ’יֶּה ازدواجيّة – צימוד, זיווג; הזדווגות; כפילות
* אַלטַּרִיקַה אֶלְמֻזְדַוִגַ’ה الطّريقة المزدوجة – השיטה הבינארית
וכן, במדוברת חל שיכול עיצורים וקיימות גם וריאציות עם השורש ג’.ו.ז (ג’וֹזִי جوزي – בעלי, גִ’יזֶה جيزة – חתונה, ועוד)
ועכשיו, לסוגיה הדקדוקית ששמואל העלה:
בבניין התפעל בעברית נוספת ת לפני אותיות השורש: התלבש, מתלבש, יתלבש, התלבש! התלבשות.
אם אות השורש הראשונה היא ס, ש, צ או ז – היא וה- ת מחליפות מקום (שיכול עיצורים): הסתפר, השתגע, הצטלם, הזדקן (בשתי הדוגמאות האחרונות קרתה תופעה נוספת שתכף נדבר עליה)
התופעה הזו, בה ה- ת “נדחפת” בין אות השורש הראשונה לשנייה, היא דרך המלך בבניין השמיני הערבי, שדומה (בהיבט זה בלבד, שכן הבניין השמיני אינו בניין “כבד”, כלומר עם דגש חזק תבניתי) לבניין התפעל בעברית.
אולם ה- ת הזו של הבניין היא אות (עיצור) חלשה; כאשר לפניה מופיעה ז, שהיא עיצור קולי (לא ניכנס פה למשמעויות של התופעה, מחשש שחלקכם תחתכו ורידים…), ה- ת מידמה לה והופכת למקבילתה הקולית – ד: הזדמן, הזדקן, הזדהם וכו’ (שם התופעה: הידמות חלקית בקוליות).
כאשר לפניה מופיעה צ, שהיא עיצור נחצי (טוב, זה כבר מונח שאתם פוגשים פה כמה פעמים בשבוע, וגם במקרה זה לא אכנס לפירוט, מחשש שחלקכם תשתו אקונומיקה…), ה- ת מידמה והופכת למקבילתה הנחצית – ט: הצטלם, הצטלב, הצטבר וכו’ (שם התופעה: הידמות חלקית בנחציות).
בבניינים האלה קיימות תופעות נוספות, כמו הידמות מלאה של ה- ת (הִתַּמֵּם, הִטַּהֵר, הִדַּמָּה), אבל אנו רוצים שתקראו אותנו גם מחר, אז נסתפק בכך…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x