פורסם לראשונה ב- 15.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה, שכתב לנו:
“בא לי עוד מילים 
מַרְכִּי مركي – משעין: אנא מרכי ט’הרי أنا مركي ظهري – אני משעין את גבי
זה הגיע משאלה ששאלתי חבר (ערבי), איך אומרים נשען אחורה.
הוא הביא דוגמא:
انا مسند ظهري ع الوسادة
או انا مركي ظهري ع الوسادة.
הוא יודע שאני מתעניין רק במדוברת, כך שרעי חושב שאצלם משתמשים בזה במדוברת. הוא מהכפר עין יברוד.
ועוד משהו, איך אומרים בערבית ללטף? חיות, ילדים, שיער של מישהו…
מה שאני מכיר זה بلاعب حيوان، بلاطف، بحسي على البسة، ולילד بيداري.
אשמח לתיקונים על המילים האלו”.
אז מילת היום היא –
וִסַאדַה وِسَادَة וברבים וִסַאדַאת وِسَادَات או וַסַאאִד وسَائد – כר, כרית
השורש הערבי הספרותי ו.ס.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בכריות.
השורש העברי המקביל, י.ס.ד, נפוץ הרבה יותר אך עדיין מתכתב עם המובן הערבי של כר כמשענת ויסוד.
* הפועל וַסַּדַ وسّد בבניין השני – שם את הכר מתחת לראש
* הפועל תַוַסַּדַ توسّد בבניין החמישי – השעין ראשו על הכר, נשען; הפך משהו לכרית כדי להישען עליו
* וִסַאדַה הַוַאאִיַּה وِسَادَة هوائيّة – כרית אוויר (ברכב), איירבאג
מיכה שאל על המילה הזו, אך היא בספרותית.
במדוברת (וגם בספרותית) כרית היא מְחַ’דֶּה مخدّة, מלשון חַ’דּ خدّ, לחי: דהיינו משהו שמניחים עליו את הלחי…
=-=-=-=-=-=
באשר לענייני הישענות,
השורש הערבי הספרותי ר.כ.ו (בגזרת ל”ו; במדוברת הוא מופיע כ- ר.כ.י בגזרת ל”י) עוסק בהישענות ובהסתמכות.
* הפועל הספרותי רַכַּא ركا בבניין הראשון – שהה במקום; הידק; נשען על-. במדוברת ייכתב: רַכַּא ركى ותרגומו נשען או השעין
* הפועל הספרותי אַרְכַּא أركى בבניין הרביעי – חסה אצל-
במדוברת, מסתבר, התרגום הוא גם נשען. המילה עליה שאל מיכה בתחילת הפוסט, מרְכִּי مركي, היא צורת הבינוני הפועל של הפועל, וזה מעניין, מכיוון שהפועל עצמו אינו נוטה בבניין הרביעי במדוברת
* הפועל תְרַכַּّא تركّى בבניין החמישי – נשען על-; העביר את האחריות או את הבעיה ל-
* הפועל הספרותי אִרְתַכַּא ارتكى בבניין השמיני – סמך על-, נשען על-
* רַכְּוֶה ركوة – ספל; דלי קטן; קומקום לקפה (אחד מלפחות 10 שמות לקומקום לקפה, שפורטו אצלנו בזמנו, אך הם שוליים לגמרי בהקשר של הפוסט היום)
* רַכַּّאיֶה ركّاية, במשקל בעלות המלאכה – משענת ראש או משענת יד ברכב
וכן, כן, אני יודע שאחדים מכם מוצאים כאן קשר חזק לשורש הרבה יותר מוכר ושימושי – וכמעט זהה – שעוסק בהישענות: ר.כ.ן.
מה הקשר ביניהם? אין לי מושג. אבל תיאוריית השורש השמי הדו-עיצורי מרימה ראשה שנית…
ובפירוש ייתכן שהצורה מרכי אותה הביא מיכה נאמרת בהשפעת המילה מִרְכֶּן עַלֵיכּ مركن عليك – סומך עליך, השימושית פי כמה. וכן, אפשר גם להגיד בַּרְכֶּן עליכ بركن عليك…
=-=-=-=-=-=
באשר לענייני ליטוף:
את הצורות חַסַא עַלַא حسى على ו- דַארַא دارى, שהביא מיכה, לא מצאתי בהקשר זה בשום מקום (זה לא אומר כלום, רק מציין שאני לא מצאתי אותן).
הפירוש של דארא הוא הערים, אבל זה הפירוש בספרותית. במדוברת: טיפל ב-, התנהג בזהירות עם-. אולי מפה הגיע הליטוף…
גם את לַאטַף لاطف לא מצאתי, ויש לי תחושה שיש כאן השפעה עברית נוכחת. לא יודע…
בספרותית הפועל ליטף הוא דַאעַבַּ داعب בבניין השלישי, שתרגומיו הנוספים הם: שיחק עם-, השתעשע, התבדח.
במדוברת לא משתמשים בו אלא בשורש ל.ע.ב, העוסק במשחקים, בבניין השני לַעַּבּ لعّب או השלישי לַאעַבּ لاعَب (אותו ציין מיכה).
לבעלי חיים לפעמים משתמשים בפועל המרובע לַחְמַס لحمس שזה גם להתחנף, “ללקק” או להחמיא (המקור לַחַס, ליקק)
או בגרסה חַסְמַס حسمس שהיא גם מתחרזת וגם מתכתבת עם השורשים ח.ס.ס ו- מ.ס.ס של נגיעה ומישוש.
בתמונה:
“כרית יען” לנוסע המתמיד…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
