משמרת

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי חיים מונסונגו.

אז מילת היום היא –

וַרְדִיֶּה وَرْدِيّة וברבים וַרְדִיַּאת وَرْدِيّات – משמרת, תורנות

חיים שלח לי פוסט מחשבון פייסבוק:

Maha Mostafa (Chef)

הפוסט פורסם ב- 6.3.25 ותוכנו:

ظننت أن حياتي ستصبح وردية

لكنها أصبحت ورديتان وردية الصبح وردية بليل

חשבתי שחיי יהפכו לוורודים

אך הם הפכו לשתי משמרות: משמרת בוקר ומשמרת לילה

(בערבית יש פה משחק מילים עם המילה ורדיה: פעם כשם תואר, ופעם כשם עצם)

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=

ורדיה משמרת, לפי מילון מילסון מקור המילה באיטלקית.

הפכתי עולמות, התייעצתי אפילו עם צ’ט GPT, בשום מקום לא מצאתי לכך סימוכין. אפילו שלחתי הודעה בנושא למילון מילסון.

=-=-=

שנייה לפני שבאתי להוסיף שאולי מדובר פה בשיכול עיצורים עם השורש ד.ו.ר (העוסק בדברים מחזוריים), כתב לי חברי הבלשן, ד”ר רון ארטשטיין:

המקור כנראה מאיטלקית guardia, במשמעות של שמירה או כוננות/תורנות (כמו רופא תורן).

אני לא יודע מספיק איטלקית כדי לדעת אם למילה באיטלקית יש את שאר המשמעויות של “משמרת”.

ענה לו אביעד שטייר: באיטלקית guardia היא אכן גם משמרת או כוננות במובן הנכון, ואין לי ספק שזה מקור המונח בערבית.

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Aluma Gavrieli, שכתבה לנו:

“היי, שלום

אני עובדת בבית חולים ויצא לי להיתקל הרבה בשם ורוד לנשים ערביות.

תהיתי לעצמי מה משמעות השם ואיך באמת אמורים להגות אותו.

תודה רבה ותודה על הדף הנהדר שלכם.”

אז מילת היום היא –

וּרוּד وُرُود – ורדים. במדוברת משמש גם לתיאור פרחים בכלל

צורת היחיד היא וַרְד ورد, שהיא בעצמה שם קיבוצי, או וַרְדַה وردة, שהיא הפרח הבודד, הורד היחיד, ואפילו הניצן הבודד

ל- ורדה יש גם צורת ריבוי “רגילה”: וַרְדַאת وردات

ורד או ורדה הם גם פְּניה מחמיאה מקובלת לאנשים, יא ורדה!, כן כן, גם לגברים…

נתחיל מזה, שבאורח פלא השם הפרטי ורוד אינו מופיע ב- מַעַאנִי אֶלְאַסְמַאא, שהוא מילון השמות המקיף של הרשת.

אבל זה לא אומר שהשם אינו קיים…

היה לנו פוסט קצרצר על השורש בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

“יש בסלנג בעברית קריאת התפעלות:

‘יה וואראדי’

האם אתה יודע מה המקור לכך, אני מניח שזה מערבית”.

אז מילת היום היא –

יַא וַרַדִי يَا وَرَدِي – הו, בני!!

“יא ורדי, איזו קציצה!”, אמר חכם חנוכה, הוא זאב רווח, בסרט הקאלט “חגיגה בסנוקר”.

טוב, זו לא באמת מילה, זה ביטוי, או אם נדייק: קריאת התפעלות.

וַרְד ورد בערבית זה פרחים או ורדים, אולם אין כאן שום קשר לפרחים. בכל השפות בעולם העיצורים (אותיות) ל, מ, נ ו- ר מתבלבלים. הם נקראים ביחד: עיצורי לַמְנָ”ר.

במקור הקריאה בערבית הייתה –

יַא וַלַדִי! يا ولدي – הו ילדי, הו בני!

אגב, הביטוי מופיע גם בשיר “כשאת לידי” של ישי לוי.

=-=-=-=

זה היה אז.

תוספות עדכניות:

השורש הערבי ו.ר.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בפרחים ובוורדים, וגם בצבע הוורוד, כמו בעברית, ועד כאן הכל “תקין”. רגע, וגם בוורידים! ראו הערה בסוף הפוסט.

אך בערבית השורש עוסק גם בהגעה וביבוא, וכאן יש התכתבות ברורה עם השורש העברי י.ר.ד.

המשמעות של הגעה, יבוא וירידה היא המקורית והיא השֵמית.

שם הפרח נכנס לעברית ולערבית בתיווך הארמית לפני כ- 2000 שנה ומקורו פרסי.

* הפועל הספרותי וַרַדַ وَرَدَ בבניין הראשון – בא, הגיע

* הפועל הספרותי וַרֻדַ وَرُدَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה ורוד

* וַרַד עַלַא ورد على, במדוברת – התנפל על-

* וֻרוּד ورود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגעה

* וַארֶד وارد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בא, מגיע; בא בחשבון, עומד על הפרק; מצוין או נזכר במסמך

* אֶלְוַארִדַאת וּאלצַּאדִרַאת الواردات والصّادرات – יבוא ויצוא

* בַּרִיד וַארֶד بريد وارد – דואר נכנס

* הפועל וַרַּד ورّد בבניין השני – ייבא; צבע בצבע ורוד

* תַוְרִיד توريد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יבוא; ניפוק; הספקה

* מֻוַרִּד مورِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יבואן

* מֻוַרַּד مورَّد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מיובא

* הפועל הספרותי אַוְרַדַ أورد בבניין הרביעי – הביא, ייבא

* אִירַאד إيراد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכנסה, פדיון; גבייה

* הפועל אִסְתַוְרַד استورد בבניין העשירי – ייבא, הביא

* אִסְתִירַאד استيراد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יבוא

* מֻסְתַוְרִד مستورِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יבואן

* מֻסְתַוְרַד مستورَد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מיובא

* מֻסְתַוְרַדַאת مستوردات ברבים – סחורות מיובאות

* וַרְדִיּ ورديّ – ורוד, פרחוני; אופטימי

* וַרְדִיַּה ورديّة – משמרת, תורנות

* מַוְרִד مَوْرد וברבים מַוַארֶד موارد – מקור, מקור הכנסה; מקור מים

* מַוְרִדֶ אלרִּזְק مورد الرّزق – מקור הפרנסה

* מַוַארִד בַּשַרִיַּה موارد بشريّة – משאבי אנוש

* מוארד טַבִּיעִיַּה موارد طبيعيّة – מקורות טבעיים

* שוֹכֶּ אלְוַרְד شوك الورد – קוצים של פרחים; פריחה על העור

* פַרַש לֹה אֶלְאַרְצ’ וַרְד فرش له الأرض ورد – קיבול אותו בכבוד רב, פרס לו שטיח אדום (מיל’: ורדים)

* מַא לַקוּש פִי אלְוַרְד עֵיבּ קַאלוּא לֹה: יַא אַחְמַרֶ אלְחַ’דַּיְן! ما لقوش في الورد عيب قالوا له: يا أحمر الخدّين – מחפשים פגמים בכוח (מיל’: לא מצאו בורד פגם, אז אמרו לו: אתה אדום לחיים!)

* שַמַּאם הַוַא וּקַטַּאף וַרְד شمّام هوا وقطّاق ورد – בטלן (מיל’: נושם אוויר וקוטף פרחים)

=-=-=

הפוסט המקורי כלל גם הרחבות על-

הבלוגרית וֻרוּד זֻהֵיר ورود زهير, המוכרת יותר בכינוי: ורודֶ אלְעִרַאקִיַּה ورود العراقيّة (ורוד העיראקית)

וַרְדַה אֶלְגַ’זַאאִרִיַּה (בערבית: وردة الجزائريّة מיל’: ורדה האלג’יראית, נולדה בשם ורדה פטוקי; 22 ביולי 1939–17 במאי 2012) המוכרת בשמה הפרטי ורדה, הייתה זמרת מצריה ממוצא אלג’יראי-לבנוני. שמה בתרגום חופשי לעברית הוא “ה-ורד של אלג’יריה”. (ויקיפדיה)

=-=

בתור ירושלמי, מילדותי אני מכיר את האוטובוסים הפרטיים שכתוב עליהם:

רַאהִבַּאתֶ אלְוַרְדִיַּה راهبات الورديّة, שזה אומר… המממ…. נזירות עם משהו שקשור לוורדים.

יופי, ממש שליטה בחומר…

בקיצור, תשמעו, אני מה-זה מרוצה שאני כותב פה! כי כך גם אני כל הזמן לומד, כל יום.

הנה ליקוטים משני ערכים ויקיפדיים:

“מארי אלפונסין דניל גטאס (4 באוקטובר 1843 – 25 במרץ 1927) הייתה נזירה ערבייה-קתולית, חברת מסדר האחיות “סן ז’וזף של ההתגלות” בירושלים. היא נודעה כמייסדת מסדר אחיות הרוזרי בירושלים, שהיה המסדר הקתולי הראשון בארץ, וכן בהיותה הנזירה המקומית הראשונה שעברה קאנוניזציה בכנסייה הקתולית והוכרזה כקדושה.

[…]

=-=-=

“תפילת המחרוזת (בלטינית Rosarium, רוזריום, שיח ורדים) היא תפילה קתולית מסורתית. שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות היוצרות את תפילת המחרוזת”.

ושוב, אלו רק עיקרי הדברים.

גילוי לב: כיהודי, אני מבין דבר או שניים ביהדות; כעוסק בערבית ובערבים, אני מבין דבר או שניים באסלאם.

אבל אז, בכל פעם מחדש, אני נוכח לדעת כמה אינני יודע כמעט דבר על הנצרות, תולדותיה, כנסיותיה, זרמיה ומסדריה.

כאמור, בפוסט המקורי הנושאים האחרונים נכתבו בהרחבה.

=-=-=

כתב לנו יאיר גולד:

עֵינֶ אלְוַרְד – מעיין ליד הכפר ע’ג’ר קרוב לגבול עם סוריה

אִכְּלִיל וַרְד اكليل ورد – זר פרחים (ואני מוסיף שלא פעם למילה אכליל יש הקשר של אירועים עצובים ואבל, ועדיין, אכליל ורד הוא זר פרחים שמניחים על הראש)

דותן ברום הזכיר לי ששכחתי את:

וַרִיד وَرِيد וברבים אַוְרִדַה أَوْرِدَة או וֻרוּד وُرُود – וְרִיד

צילום: National Library of Medicine

זה היה הפוסט ה- 2,760 שלנו.