מרחבא
שלום לכולם,
ביום חמישי “ערביט” יוצא לחופשה של שבוע וחצי. נחזור בחוה”מ סוכות بإذنه تعالى
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יובל אמיר, שכתב לנו:
“למקור השם שאול יש כמה סברות. כולן “לא מחזיקות מים” לדעתי. רובן עוסקות בעניינים שקשורים למילה שאוֹל, אולי כרמז לקשריו בהמשך הסיפור המקראי של הנער בן שבט בנימין שחיפש אתונות ומצא מלוכה עם בעלת האוב מעין דור.
אני מציע הסבר אחר ומעריך שמדובר בשם סימבולי שניתן לאדם שנבחר לשמש מלך ראשון על ישראל. ולמה שאול? מלשון שאלה. שאוּל הוא זה שנשאל שאלה או שאלות. ולמה דווקא את שאול שאלו שאלות? כי הוא הרי הראשון שנבחר בתנ”ך למלוך על כל העם, קרי – נבחר להיות אחראי על הציבור, על הקהל, על העם. ובכל זאת, אז למה שאוּל?
כשאדם פונה לקבוצת אנשים בשאלות, השאלה הראשונה שסביר שישאל היא: “סליחה, מי האחראי כאן?” כלומר ״מי כאן מוסמך לענות על שאלות?” כלומר, האדם האחראי על אותה הקבוצה הוא “השאוּל”, זה שאליו מפנים שאלות. לשימוש במונח שאול במובן הזה יש מקבילה יפה בערבית. אחראי בערבית הוא מסאוּל (مسؤول) קרי – שאוּל, זה שנשאל שאלות (שאלה בערבית היא סֻאַאל). השאוּל הוא המסאוּל הוא האחראי.
מה אתה אומר? הגיוני?”
=-=
אז מילת היום היא –
מַסְאַלַה مَسْأَلَة וברבים מַסַאאֶל مسائل – שאלה; סוגיה, בעיה, קושיה; עניין
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/bmqyA
מדוע מילת היום היא סוגיה, אם יובל שאל על שאלות ועל אחראים? מכיוון שלשתי המילים האלו הקדשנו פוסטים בעבר.
שאלתו של יובל תקבל מענה בסוף פוסט זה, בדבריו הנאים של אלון רומלד.
באשר לשאול המלך – קטונתי מלהכריע בסוגיה.
=-=
בעבר הלא רחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
סֻאַאל سُؤَال וברבים אַסְאִ’לֶה أسئلة או סֻאַאלַאת سُؤَالَات – שאֵלה, בעיה, בקשה; בקשת צדקה; חקירה
לשמיעה:
וגם:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע.
אז מילת היום היא –
מַסְאוּל مَسْؤُول וברבים מַסְאוּלִין مَسْؤُولين – בכיר, פקיד בכיר, אחראי (כתפקיד או מקצוע), ממונה, מוסמך; כפוף (לחוק) (מיל’: מי ששואלים אותו, מי שמבררים אצלו)
לשמיעה:
השורש הערבי ס.א’.ל עוסק בשאלות, בדיוק כמו בעברית (ש.א.ל).
פה ושם הוא גם עוסק בקיבוץ נדבות ובפשיטת יד, ובכך הוא מתכתב באופן ישיר עם השורש “האח” ס.ו.ל שהוצג כאן בעבר.
* הפועל סַאַ’ל سأل בבניין הראשון, שמילת היום, מסאול, היא צורת הבינוני הפעול שלה – שאל; ביקש, התעניין, בירר; פשט יד
* סַאאֶל سائل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פושט יד, עני
* סַל! سلْ בספרותית – צורת ציווי מקוצרת שמובנה: שְאל!
* הפועל הספרותי סַאאַלַ ساءل בבניין השלישי – שאל וחקר את-
* מֻסַאאַלַה مساءلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חקירה ודרישה; אחריות
* הפועל הספרותי תַסַאאַלַ تساءل בבניין השישי – שאל את עצמו, הביע תמיהה. תַסַאאַלוּא تساءلوا, ברבים – שאלו אלו את אלו
* תַסַאאֻל تساؤل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שאלה, תהיה
* סַאַּאל سأّال במשקל בעלי המלאכה, או סַאוּל سؤول – מי שמרבה לשאול
* סֻאַ’אל سؤال וברבים אַסְאִ’לֶה أسئلة או סֻאַאלַאת سُؤَالَات – שאֵלה, בעיה, בקשה; בקשת צדקה; חקירה
* אַלסֻּאַ’אל אלַּדִ’י יַטְרַח נַפְסַהֻ السّؤال الذي يطرح نفسه – השאלה שנשאלת מעצמה (מיל’: השאלה שמציגה את עצמה)
* סֻאַ’אל אִפְתִרַאצִ’יּ سؤال افتراضيّ – שאלה היפותטית
* סֻאַ’אל אִסְתִנְכַּארִיּ سؤال استنكاريّ – (אחת הדרכים להגיד) שאלה רטורית
* סֻאַ’אל גַ’וַאבּ سؤال جواب – תִחקור (מיל’: שאלה תשובה)
* סֻאַ’אל מֻש מֻנַאסֶבּ / מֻשֶ בְּמַחַלֹּה سؤال مش مناسب / مش بمحلّه – שאלה שאינה במקום, שאינה הולמת
* קַאאִמַת אַסְאִלַה قائمو أسئلة – (אחת הדרכים להגיד) שאלון (מיל’: רשימת שאלות)
* מסאוליה مسؤوليّة וברבים מסאוליאת مسؤوليّات – אחריות, סמכות
* חַמַּלֶ אלְמַסְאוּלִיַּה עַלַא- حمّل المسؤوليّة على- – הטיל את האחריות על-
* תַחַמַּלֶ אלְמַסְאוּלִיַּה تحمّل المسؤوليّة – נשא באחריות
* אִעְלַאן עַנֶ אלְמַסְאוליה إعلان عن المسؤوليّة – נטילת אחריות (למשל על פיגועים)
* ד’וּ מַסְאוּליה גִ’נַאאִיַּה ذو مسؤوليّة جنائيّة – בר-עונשין, מי שניתן להענישו
* מַחְדוּדֶ אלְמַסְאוּלִיַּה محدود المسؤوليّة – בעירבון מוגבל
* שַרִכַּה דַ’אתֶ אלְמַסְאוּלִיַּה אלְמַחְדוּדַה شركة ذات المسؤوليّة المحدودة – חברה בעירבון מוגבל
* מַסְאַלַה مسألة וברבים מַסַאאֶל مسائل – שאלה; בעיה, קושיה; עניין
* אִסְאַל עַנֶ אלגַּ’אר קַבְּלֶ אלדַּאר וּעַנֶ אלרַּפִיק קַבְּלֶ אלטַּרִיק اسأل عن الجار قبل الدّار وعن الرّفيق قبل الطّريق – שאל על השכן לפני הבית ועל החבר (המתלווה) לפני הדרך
* אִסְאַלֶ מְגַ’רַּבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים اسأل مجرّب ولا تسأل حكيم – אין חכם כבעל ניסיון (מיל’: שאל אדם מנוסה ואל תשאל רופא או אדם חכם)
* זַלַמֶה מַא בִּיסְאַל עַן חַדַא زلمة ما بيسأل عن حدا – אדם שאינו מתחשב (מיל’: שואל על-) באיש
* יִסְאַל עַ אלְבַּרְסִים וּמִין זַרַעֹה يسأل ع البرسيم ومين زرعه – שואל שאלות על כל דבר, רוצה לדעת הכל, אדם טרדן וחטטן (מיל’: שואל על התלתן ועל מי זרע/שתל אותו)
ונסיים עם מספר ברכות עם ניחוח אסלאמי-דתי:
* נַסְאַל אַללָּה אֶלְעַפוּ וּאלְעַאפְיַה نسأل الله العفو والعافية – אנו מבקשים מאללה מחילה/חסד ובריאות
* נַסְאַל אַללָּה אלשִּפַאאֶ אלְעַאגֶ’ל / אלסַּלַאמֶה וּאלְעַאפְיַה نسأل الله الشفاء العاجل / السلامة والعافية – אנו מבקשים מאללה בריאות מהירה / בריאות ובריאות (כן, יש כאן שלוש מילים שונות לבריאות)
* נַסְאַל אַללָּה אלרִּזְקֶ אלְחַלַאל نسأل الله الرّزق الحلال – אנו מבקשים מאללה פרנסה כשרה
* נַסְאַל אַללָּה אלתַּוְפִיק וּאלנַּגַ’אח نسأل الله التّوفيق والنّجاح – אנו מבקשים מאללה הצלחה (אלוהית) והצלחה (אנושית)
* נַסְאַל אַללָּה אלתַּ’בַּאת نسأل الله الثّبات – אנו מבקשים מאללה להחזיק מעמד
* נַסְאַל אַללָּה אלרַּחְמַה וַאלְמַעְ’פִרַה نسأل الله الرّحمة والمغفرة – אנו מבקשים מאללה רחמים ומחילה
מוסיף הקורא יובל ברגר:
סַאַלוּ אלְבַּעֶ’ל מִין אַבּוּכּ? קַאל: חַ’אלִי חְצַאן سألو البغل: مين أبوك؟ قال: خالي حصان – שאלו את הפרד: “מי אביך”? אמר: “דודי (מצד האם) סוס”
ומוסיפה הקוראת גילה יונה:
והדא בדו סאאל? وهدا بدو سؤال؟ – זה מובן מאליו! (מיל’: וכי זה מצריך שאלה?)
אללי ביסאל מא ביתוה إللي بيسأل ما بيتوه – מי ששואל לא תועה
כתב יאיר גולד:
בעברית מקראית לפועל שָׁאַל הייתה גם משמעות של “ביקש לקיים מגע עם המתים לאחר מותם”. לכן היו שפירשו את המלה שְׁאוֺל כמקום שאליו נשלחות “בקשות קשר” או “שאלות” למתים.
לפועל הייתה בעברית גם משמעות של “ביקש, רצה”, וזה עשוי, אולי, להוביל לפירוש אחר של המלה שְׁאוֺל.
=-=-=-=
וממש במקרה, חברי הקורא אלון רומלד כתב לי:
כמה יפה זה לדעת שפות, במיוחד כאשר אתה שולט בערבית, עברית ואנגלית, וגם לדעת את מקור המילה ופירושה.
קח לדוגמה את המילה ‘אחריות’, ‘אחראי’:
באנגלית: responsibility ,responsible
מהיכן זה מגיע? מהמילה response תשובה, מענה, תגובה
אותו אחד שצריך לתת לך תשובות ומענה על ליקויים ועל שירות לא תקין וכן על תפקוד /מעשים הרי הוא ‘אחראי’, נכון? responsible
בערבית: مسؤولية، مسؤول זה ששואלים אותו שאלות וחייב לתת תשובות והסברים… מהמילה سؤال
‘אחריות’ אמרנו, נכון?
ורק בעברית: המילה אחריות מהשורש א.ח.ר
רק בשפה הזאת מתחמקים מ’אחריות’. האחר הוא האשם, האחר נושא באחריות לא אני, האחר…
רק בעברית לא נושאים באחריות אישית אלא מפילים על הא.ח.ר…
הקורא ישראל בן לולו ענה לאלון:
צריך להבדיל בין אחריות במובנה המודרני לבין האחריות המקראית/עתיקה.
בעוד שהמילה אחריות המודרנית בעלת הקשר/שורש למילה ‘אחר’ הרי שהמילה כדי לתאר אחריות בעת העתיקה הייתה מהשורש ע.ר.ב כמו בפסוק “אנכי אערבנו מידי תבקשנו” שאומר יהודה ליעקב כשהוא מתחייב לשמור על בנימין אחיו הקטן.
הבידול בין responsibility ו מסאוליה כמילים שמראות על אחריות בניגוד לעברית הוא בידול שגוי בעיני שנובע ממבט על רבדים שונים של העברית.
=-=-=
התמונה: ממאגר חוקי
זה היה הפוסט ה- 2,195 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
