פורסם לראשונה ב- 17.7.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Elana Jacobs, שכתבה לנו:
“גיליתי לאחרונה שיש מילה يلا ואני לא בטוחה במאה אחוז במשמעות שלה, אבל פתאום חשבתי שאולי בשימושים שונים של יהודים ישראלים ב״יאללה״ התעתיק המדויק יותר יהיה ילא…?”
אז מילת היום היא –
יַלַּא يَلّا – קדימה!
טוב, אז קרה פה דבר מעניין.
לאחר שאלנה פנתה אלינו, כבר ידעתי איזה פוסט מלומד אני הולך לכתוב בנושא.
אבל לפני שבוע תייגה אותי הקוראת הנאמנה חרות שטרית בפוסט שהתפרסם בדף הפופולארי “עובדות לא חשובות”.
את הפוסט כתב Ziv Goldfisher, וזהו הפוסט, כלשונו:
“מילה נפוצה שכולנו כותבים בצורה שגויה: אחת המלים הנפוצות ביותר בשפה העברית היא “יאללה”, מילה שהגיעה אלינו מהשפה הערבית ויש לה מספר רב של שימושים: זירוז, אישור, פקפוק וזלזול. יאללה, יאללה.
רבים בטוחים שהמילה נגזרת משמו של האל וקרובה לביטוי “יא אללה”, אך זו טעות. מילת הזירוז נכתבת במקור בערבית בצורת يَلا (יַלָא). המילה נתפסה בטעות כקשורה לביטוי יא אללה, ומכאן הכתיב הרווח בלמ”ד כפולה.
יש כמה גרסאות למילה הזו בערבית: يلا/يللا/ياللا (ילא, יללא, יאללא), ואף גרסה איננה תאופורית (כלומר, לא כוללת רכיב של שם האל בערבית, “אללה”, ולא נכתבות עם ה’).
אגב, המילים “ואללה” ו”יא-אללה” נגזרות משמו של האל, ולכן נכתבו בשני ל’ ומסתיימות באות ה’.
אז יאללה (או ילא) ביי”.
אני מודה, הפוסט הזה השאיר אותי בתדהמה כמה דקות; “הייתכן שאני עוסק בערבית 36 שנה ומעולם לא ידעתי את זה? והייתכן שהייתי מפרסם פה פוסט ידעני שאינו נכון?”
אז הנה הפוסט שלי, שהוא שילוב של דברים שתכננתי לכתוב עם התייחסויות שלי לדבריו של זיו:
מילת הזירוז הנפוצה הזו, גם בעברית, היא מילת מדוברת קלאסית: טקסטים ספרותיים מוקפדים לא יתייחסו אליה.
מה שאומר שעשויה להיות לנו בעיה להתחקות אחר מקורותיה.
לשמחתנו, ב- 20 השנה האחרונות קרו שני דברים חשובים בהקשר של הדיון שלנו: האינטרנט הגיע לכל אדם, וכל אדם כותב ומגיב ברשת; ערבים, בעיקרון, כותבים במדוברת, לה אין כללי כתיבה ברורים, וככלל, איש הישר בעיניו יעשה.
אז בואו נבדוק מה גוגל מספר לנו בנושא:
הכתיב יאללא מופיע ברשת 237,000 פעמים
יללא – 800,000
יאללה – 9,720,000
ילא – 22,100,000
מסקנה: הצורה הנפוצה ביותר, ללא עוררין, היא הצורה הפונטית ילא.
אבל היי, רגע! קצת פחות מחצי, אבל עם כמעט 10 מיליון מופעים מתועדים, הם בצורה שחשבתי שהיא ה”נכונה”, יאללה.
אז מה קורה פה?
בנוסף, מילוני המדוברת ברשת, ואין הרבה כאלה, גורסים גם כך וגם כך, תלוי במדינה. בסעודיה, למשל, הצורה המקובלת היא יאללה.
אז מה, הם טועים?
זה לא עניין של טעות. אני לא מאמין שאני כותב זאת, אבל הפוסט הזה יסתיים, מבחינתי, אם הקביעה ש- “אין לי מושג מה מקור המילה הזו, ומה דרך הכתיבה התקנית שלה”, וזאת מכיוון שאין באמת דרך כתיבה תקנית למילים שהן רק מדוברות ולא ספרותיות.
אני עדיין סבור שיש כאן קשר ל- יא אללה, שהפך ל- יאללה, אחרת אין לי מושג מה הגיזרון (אטימולוגיה) של המילה הזו. אילו היה מדובר במילה זניחה שנמצאת בשימוש רק בהקשרים חקלאיים בכפר אחד בגליל – מילא. אבל זו מילה שהפכה ממש אוניברסאלית.
בנוסף, זיו, בפוסט היפה שלו, מצטט את ויקיפדיה באנגלית, שהקדישה ערך קצרצר למילה (אגב, ויקיפדיה בערבית לא טרחה לעשות זאת). העניין הוא שויקי אינה טורחת אפילו להתייחס למקור המילה. היא רק מתארת את קיומה ואת צורות כתיבתה. לא הכי מקצועי, לשיטתי, ולדעתי מי שכתב את הערך הוא לא איזה בלשן מדופלם, אלא סקרן או “רק” ערביסט, וזהו.
וייתכן שאני טועה.
בקיצור, יאללה, שאלו יהיו הצרות שלנו…
בתמונה: פורסט גאמפ
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
