פורסם ב- 9.6.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עַרְצ’ (ערד) אַזְיַאא’ عَرْض أَزْيَاء – תצוגת אופנה
לשמיעה:
יהושע שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אבו מחמוד. הסרטון פורסם ב- 30.4.22.
כותרתו:
בנאת מין אלי באלשארע
יא חייף עלא אלרג’אל ..
بنات مين اللي بالشارع
يا حييف على الرجال ..
של מי הבנות (שמסתובבות) ברחוב?
חבל על הגברים ..
תוכן הסרטון:
בסם אללה ואלצלאה ואלסלאם עלא סידנא מחמד רסול אללה,
סלאם עליכם, כל עאם ואנתם בח’יר.
אול אשי, הדא אלפידיו, כת’יר נאס טלבת מני אני אחכי באלמוצ’וע אללי בדנא נחכי פיה.
באח’תצאר, יא ג’מאעה: אלבנאת אללי קאעדין בכדסרוא באלשוארע, ונאזלין, אלואחדה פיהם כאנהא ראיחה עלא ערצ’ אזיאא’.
אקסם באללה, אנה פי מנאט’ר באלשוארע בתח’זי.
יא עמי, הדול אלבנאת – וין אהאליהם ענהם? וין אלרג’אל ענהם? אביאתהם וין? אח’ותהם וין? אמיאתהם וין?
טבען פי נסואן בינזלוא מסתוראת, כל אלאחתראם, בינזלוא וביקצ’וא חאג’תהם ובירוחוא. אלבנת אלמסתורה מבינה, ואללי נאזלה תכסדר, ואללי נאזלה כאנהא ראיחה עלא ערס, מבינה. אחנא בנחכי ען אלנאס וען אלבנאת אללי נאזלין, אקסם באללה אנהם ביח’זוא.
מנאט’ר בשארע צלאח אלדין ובאב אלעאמוד ווין מכאן, אקסם באללה, ביקשער אלבדן מנהא. יא עמי, מעקול, אבוכ שאפכ למא נזלתי?
אלמשכלה פי בנאת ביכונוא מע אמיאתהם, אלאם לאבסה מנדיל ומלבסה בנתהא עלא סנגה עשרה. מנזלהא תערצ’ פיהא. אקסם באללה, יא עמי, עיב עליכם.
ופי נסואן, אלואחדה לאבסה מנדיל ולאבסה בנטלון, בדהא ארבעה ידח’לוה בג’סמהא. הי הו אלשריעה בס באלמנדיל?
יא עמי, וין זלאמהם ענהם? וין אלזלאם ען האי אלנסואן? מעקול פש אביאת שאפוהם? פש אמיאת שאפוהם?
פי בנאת קאעדין, בעמר 18 סנה ו 17 סנה, ביכסדרוא באלשארע, ראיחאת, ג’איאת. נצ ג’סמהם מבין. הדול – וין אלזלאם ענהם?
וין אביאתהם? וין אח’ותהם? אללי מתג’וזה, וין ג’וזהא? שו האלכלאם אלפאצ’י? ושו האלמסח’רה, יא עמי?
ואללי מש עאג’בה כלאמי, יא עמי, ושאיף אנה חריה שח’ציה, נזל בכרה אמכ ואח’תכ ומרתכ, לבסהא ע סנגת עשרה, וכסדר אנת ואיאהא. אקסם באללה, אלמנאט’ר בשארע צלאח אלדין בתח’זי.
תנסוש אנה אלדניא לסה רמצ’אן. שו הו, רמצ’אן ח’לצ בעד אלפטור יעני? ולא אלוקפאת מש רמצ’אן?
אחתרמוא האליומין אללי צ’לוא, אחתרמוא אלשהר, יא עמי! קאל רבנא ביחשר אלשיאטין ברמצ’אן, אקסם באללה, בדנא נציר נדעי אנה רבנא יפלת אלשיאטין ויחשר האי אלאשכאל.
אבליס, בנקול לה: “אעוד’ באללה מן אלשיטאן” ביהרב. אנתו, בנקרא אלקראאן כלה ואנתו ראיחאת ג’איאת באלשארע.
אחתרמוא חאלכם, אללה יח’זיכם ויח’זי ג’יזאנכם ויח’זי אביאתכם, לאנכם טאלעין מן דאר כלהא דיאת’ה. לו פי זלאם תחכמכם, אקסם באללה, מא טלעתו בהאלשכל ולא בהאלמנט’ר. מנאט’ר בתח’זי, אואעי בתח’זי, מכיאג’, יעני אלואחד ואללה מאהו עארף שו בדה יחכי לכם. ואללה אלואחד בחכי מן אלקהר.
ימכן פוק אלמית ואחד טלב מני אחכי בהאלמוצ’וע.
יא עמי, צ’בוא בנאתכם. אללי בנתה נאזלה תשתרי. אללי אח’תה נאזלה. יא עמי, שופהא קבל מא תנזל. שופהא שו לאבסה. שופהא מע מין ראיחה.
שו האלמסח’רה אללי עאישין פיהא? אקסם באללה אנכם בתח’זוא, כמאן מרה. אלואחד פיכם לאזם קרון ירכב עלא ראסה למא ישוף הד’א אלמנט’ר בבנתה ולא באח’תה.
יא עיב אלשום עליכם, אח’ס עלא כל ואחד ביסמח לאח’תה ובנתה תנזל בהד’א אלמנט’ר.
וכל אלאחתראם לכל חר ושריף ולכל מרה מסתורה.
ואלסלאם עליכם ורחמת אללה.
بسم الله والصّلاة والسّلام على سيّدنا محمّد رسول الله،
سلام عليكم، كلّ عام وأنتم بخير.
أوّل إشي، هدا الفيديو، كثير ناس طلبت منّي إنّي أحكي بالموضوع اللّي بدّنا نحكي فيه.
باختصار، يا جماعة: البنات اللّي قاعدين بيكدسروا بالشّوارع، ونازلين، الواحدة فيهم كأنّها رايحة على عرض أزياء.
أقسم بالله، إنّه في مناظر بالشّوارع بتخزي.
يا عمّي، هدول البنات – وين أهاليهم عنهم؟ وين الرّجال عنهم؟ أبياتهم وين؟ إخوتهم وين؟ أمّياتهم وين؟
طبعًا في نسوان بينزلوا مستورات، كلّ الاحترام، بينزلوا وبيقضوا حاجتهم وبيروّحوا. البنت المستورة مبيّنة، واللّي نازلة تكسدر، واللّي نازلة كأنّها رايحة على عرس، مبيّنة. إحنا بنحكي عن النّاس وعن البنات اللّي نازلين، أقسم بالله إنّهم بيخزوا.
مناظر بشارع صلاح الدّين وباب العامود ووين مكان، أقسم بالله، بيقشعر البدن منها. يا عمّي، معقول، أبوك شافك لمّا نزلتي؟
المشكلة في بنات بيكونوا مع أمّياتهم، الأمّ لابسة منديل وملبّسة بنتها على سنجة عشرة. منزّلها تعرّض فيها. أقسم بالله، يا عمّي، عيب عليكم.
وفي نسوان، الواحدة لابسة منديل ولابسة بنطلون، بدّها أربعة يدخّلوه بجسمها. هيّ هو الشّريعة بس بالمنديل؟
يا عمّي، وين زلامهم عنهم؟ وين الزّلام عن هاي النّسوان؟ معقول فش أبيات شافوهم؟ فش أمّيات شافوهم؟
في بنات قاعدين، بعمر ١٨ سنة و ١٧ سنة، بيكسدروا بالشّارع، رايحات، جايات. نصّ جسمهم مبيّن. هدول – وين الزّلام عنهم؟
وين أبياتهم؟ وين إخوتهم؟ اللّي متجوّزة، وين جوزها؟ شو هالكلام الفاضي؟ وشو هالمسخرة، يا عمّي؟
واللّي مش عاجبه كلامي، يا عمّي، وشايف إنّه حرّيّة شخصيّة، نزّل بكرة أمّك وأختك ومرتك، لبّسها ع سنجة عشرة، وكسدر انت وايّاها. أقسم بالله، المناظر بشارع صلاح الدّين بتخزي.
تنسوش إنّه الدّنيا لسّة رمضان. شو هو، رمضان خلّص بعد الفطور يعني؟ ولا الوقفات مش رمضان؟
احترموا هاليومين اللّي ضلّوا، احترموا الشّهر، يا عمّي! قال ربّنا بيحشر الشّياطين برمضان، أقسم بالله، بدّنا نصير ندعي إنّه ربّنا يفلت الشّياطين ويحشر هاي الأشكال.
إبليس، بنقول له: “أعوذ بالله من الشّيطان” بيهرب. انتو، بنقرا القرآن كلّه وانتو رايحات جايات بالشّارع.
احترموا حالكم، الله يخزيكم ويخزي جيزانكم ويخزي أبياتكم، لأنّكم طالعين من دار كلّها دياثة. لو في زلام تحكمكم، أقسم بالله، ما طلعتو بهالشّكل ولا بهالمنظر. مناظر بتخزي، أواعي بتخزي، مكياج، يعني الواحد والله ماهو عارف شو بدّه يحكي لكم. والله الواحد بحكي من القهر.
يمكن فوق المية واحد طلب منّي أحكي بهالموضوع.
يا عمّي، ضبّوا بناتكم. اللّي بنته نازلة تشتري. اللّي أخته نازلة. يا عمّي، شوفها قبل ما تنزل. شوفها شو لابسة. شوفها مع مين رايحة.
شو هالمسخرة اللّي عايشين فيها؟ أقسم بالله إنّكم بتخزوا، كمان مرّة. الواحد فيكم لازم قرون يركّب على راسه لمّا يشوف هذا المنظر ببنته ولّا بأخته.
يا عيب الشّوم عليكم، إخس على كلّ واحد بيسمح لأخته وبنته تنزل بهذا المنظر.
وكلّ الاحترام لكلّ حرّ وشريف ولكلّ مرة مستورة.
والسّلام عليكم ورحمة الله.
בשם האל, התפילה והשלום על אדוננו מוחמד שליח האל,
שלום עליכם, חג שמח.
קודם כל, הסרטון הזה, אנשים רבים ביקשו ממני לדבר על הנושא שנדבר עליו בו.
בקיצור, אנשים: הבנות שהולכות לטייל ברחובות, וכל אחת מהן נראית כאילו היא בדרכה לתצוגת אופנה.
בחיי, יש ברחובות מראות מגעילים.
הבנות האלה – איפה המשפחות שלהן? איפה הגברים? איפה האבות שלהן? האחים שלהן? האימהות שלהן?
ברור שיש נשים שיוצאות מהבית כשהן לבושות באופן צנוע, כל הכבוד, הן יוצאות מהבית, עושות את שהן צריכות וחוזרות הביתה. הבת הצנועה ניכרת (בלבושה), ומי שיוצאת כאילו היא בדרך לחתונה, גם ניכרת (בלבושה). אנו מדברים על האנשים ועל הבנות שיוצאות (כך), בחיי, הן מגעילות.
יש מראות ברחוב צלאח אלדין (רחוב העסקים הראשי בירושלים המזרחית. שָלֵו), בשער שכם ובכל מקום, בחיי, הגוף מצטמרר מהם. זה הגיוני, אבא שלך ראה אותךְ כשיצאת מהבית?
הבעיה היא שיש בנות שנמצאות עם האימהות שלהן; האמא לובשת/עוטה מטפחת, אך מלבישה את הבת שלה בשיא האלגנטיות*. היא לוקחת אותה כאילו להציגה בפני האנשים. בחיי, תתביישו.
ויש נשים, מישהי שלובשת מטפחת אך גם מכנסיים, היא רוצה שארבעה ייכנסו לגוף שלה. ההלכה עוסקת רק במטפחת? (ברומזו שגם אסור לנשים ללבוש מכנסיים)
בן אדם, איפה הגברים שלהן? הגיוני שאין אבות שראו אותן? שאין אימהות שראו אותן?
יש בנות 18 ו- 17, שיוצאות לטייל ברחוב, הולכות ובאות. חצי גוף שלהן חשוף. איפה הגברים שלהן?
איפה האבות שלהן? איפה האחים שלהן? האישה הנשואה, איפה בעלה? מה זה הדברים האלה? מה זה ה”צחוק מהעבודה” הזה?
מי שדבריי אינם מוצאים חן בעיניו, וחושב שמדובר בחופש הפרט, שיוציא מחר את אמא שלו, את אחותו, את אשתו, שילביש אותה בשיא האלגנטיות, ושיצא לטייל איתה. בחיי, המראות ברחוב צלאח אלדין מגעילים.
ואל תשכחו שעדיין חודש רמדאן. מה זה, (היום במהלך חודש) רמדאן מסתיים לאחר ארוחת שבירת הצום? שעות הערב אינן חלק מרמדאן?
כבדו את היומיים שנותרו (לרמדאן), כבדו את החודש! שנאמר: “אלוהים כובל את השדים ברמדאן”**, בחיי, אנו צריכים להתחיל להתפלל שאלוהים ישחרר את השדים ויכבול (במקומם) את הדברים/מראות האלה!
לשטן אנו אומרים: “אני מבקש מחסה אצל האל מהשטן”, והוא בורח. ואתן, גם אם נקרא את הקוראן כולו אתן תמשיכו ללכת ולעבור (כך) ברחוב.
כבדו את עצמכן, שאלוהים יבייש אתכן, יבייש את הבעלים שלכן ויבייש את אבותיכן, כי אתן יוצאות מבית שכולו פריצות. אילו היו גברים ששולטים בכן, בחיי, לא הייתן יוצאות בצורה הזו ובמראה הזה. מראות מגעילים, בגדים מגעילים, איפור, הבן אדם כבר לא יודע מה להגיד לכן. בחיי, הבן אדם מדבר מתוך מורת רוח.
אולי מעל מאה איש ביקשו ממני לדבר על הנושא הזה.
אנשים, טפלו בבנות שלכן. מי שהבת שלו יוצאת לקניות. מי שאחותו יוצאת. בן אדם, תסתכל עליה לפני שהיא יוצאת. תראה מה היא לובשת. תבדוק עם מי היא הולכת.
מה זו הפארסה הזו שאתם חיים בה? בחיי, אתם מגעילים, פעם נוספת. כל אחד מכם שרואה כך את בתו או את אחותו (ולא מעיר לה) צריך להרכיב לעצמו קרניים (של שד) על הראש.
תתביישו לכם, איכס על כל מי שמרשה לאחותו ולבתו לצאת בצורה הזו.
וכל הכבוד לכל אדם חופשי ומכובד ולכל אישה צנועה.
שלום עליכם ורחמי האל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* את הביטוי הערבי עַלַא סַנְגַת עַשַרַה على سنجة عشرة, בו משתמש אבו מחמוד פעמיים בקטע, לא הכרתי.
אומר גוגל בנושא:
זהו ביטוי עממי מצרי ישן, המתאר אדם שמתלבש בשיא האלגנטיות. تعبير شعبي قديم يقوله المصريون للرجل الأنيق، وكامل الأناقة، ومازال يقال حتى الآن.
ואם אתם תמהים מה רע ב”שיא האלגנטיות”, אז אתם חושבים בצורה חילונית…
(מאוחר יותר בדקתי במילון ערבי-עברי, ומסתבר שהביטוי מופיע בו עם התרגום: יוצא מהכלל, מצוין, טיפ טופ, בצורה הטובה ביותר)
** לא הבנתי בדיוק איך לתרגם את הפעלים חשר ו- פלת בהקשר של שדים בחודש רמדאן.
אז פניתי לידידי אמג’ד עת’אמנה, שענה לי:
אלוהים כובל אותם ברמדאן ולא נותן להם להסתובב חופשי בין בני אדם. על מנת לעשות רק מעשים טובים.
הרי בחודש רמדאן تفتح أبواب السماء وتغلق أبواب النار (נפתחים שערי שמיים וננעלים שערי גיהינום. שלו)
אמג’ד גם שלח לי בהקשר זה את החדית’ הבא:
عن أبي سعيدٍ الخدري رضي الله عنه قال: سمعت رسول الله صلى الله عليه وسلم يقول: ((من رأى منكم منكرًا، فليغيره بيده، فإن لم يستطع فبلسانه، فإن لم يستطع فبقلبه، وذلك أضعف الإيمان))؛ رواه مسلم.
מפי אבי סעיד אלח’דרי, רצון האל עליו, שאמר: שמעתי את שליח האל, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, אומר:
מי מכם שראה מעשה שלא ייעשה/מעשה אסור, שינסה לשנותו בידו (במעש). אם לא יצליח – אז בלשונו/בפיו, ואם לא יצליח אז בליבו. וזו האמונה הגדולה ביותר.
את החדית’ מסר מסלם (מוסר חדית’ים שרמת אמינותם גבוהה. התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ז.י.י (בגזרת הכפולים) עוסק בבגדים. וכן, ישנם שורשים שימושיים יותר שעוסקים בבגדים, והם הוצגו כאן בעבר.
* הפועל זַיַּא زيّا בבניין השני – הלביש; עיצב, נתן צורה
* הפועל תַזַיַּא تزيّا בבניין החמישי – התלבש, התהדר בלבושו
* תַזַיַּא בִּזִי- تزيّا بزيّ- – התחזה כ-, התלבש כמו-
* זִיּ زِيّ וברבים אַזְיַאא’ أزياء – לבוש, הופעה חיצונית, מראה; סגנון לבוש; אופנה
* עַארִצַ’ת אַזְיַאא’ عارضة أزياء – דוגמנית (מיל’: מציגת בגדים)
* זִיּ רַסְמִיּ زيّ رسميّ – מדים (מיל’: לבוש רשמי)
* זִיּ עַסְכַּרִיּ زيّ عسكريّ – מדי צבא
ואל תתבלבלו עם המילה המדוברת זַיּ زَيّ, שפירושה: כמו
מוסיף בתגובות הקורא הנאמן יאיר גולד:
שתי הערות:
במבט לעברית מוצאים את השורש המשוער ז.י.ו/י בספר דניאל, פרק ד’, פסוק ל”ג, “הדרי וזיוי”. זיו – יופי, הדר. וזה מתקשר ללבוש המהודר ב ז.י.י. הערבי. עוד במקרא בשורש זה (או כשריד משורש שמי מערבי קדום): שם החודש המקראי: ירח זיו. מקביל לאייר. יש קונוטציה לאור, בוהק (אין קשר ברור לערבית. אך ניתן לשער שורש שמי קדום במובן של אור והדר ממנו התפצלו המשמעויות בענפי השפות השמיות). עברית משנאית מספקת קשר נוסף להדר ואור (כפי שעשוי להשתקף במקרים מסויימים גם בבגדים וזהו שוב הקשר שהצענו קודם לכן לערבית בהקשר של יופי, הדר, כבוד שמשתקף בביגוד מהודר. יש לציין שהכל בגדר הצעה ואין כאן הלימה חח”ע לנושא של בגדים): הדרת כבוד, אור השמש. ארמית שומרונית וכן בחלקים ארמיים של התנ”ך (ס’ דניאל) ורבדים בתר-מקראיים של עברית: זיו – דמות, צורה (קשר למראה חיצוני כפי שמגולם ב- ז.י.י. הערבי – בגדים ולבוש יוצרים את המראה החיצוני של אדם).
ב) לא בכדי המלה zay המצרית “מצלצלת” “בסביבה” כיוון שהמקור הוא כפי הנראה פירוש של “בלבוש של-“, “במראה של-” שהפך ל “כמו”.
זה היה הפוסט ה- 1,739 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
