מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
חוֹץ' حوض, חַוְץ' בספרותית, וברבים אַחְוַאץ' أحواض או חִיַאץ' حِياض או חִיצַ'אן حيضان – אגן; אגן הירכיים; מקווה מים, בריכה; מכל גדול; כיור; מספנה, מבדוק; קניין, רכוש. במדוברת: ערוגה, חצר, גינה
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
עובדיה שלח לי סרטון נוסף של הלבנונית ג'האד סעיד. גם הפעם אני "מזהיר": ג'האד הזו אינה מעודנת במיוחד…
כותרת הסרטון:
المهم الحنفية تكون شغالة 
מה שחשוב זה שהברז יעבוד
דכתור עט'אם עם בקלהא ללזוג'ה: ללאסף, יא מאדאם, זוג'כ חוצ'ה מכסור.
קאלת לה: אלחוץ' מש משכלה. אלמהם אלחנפיה תכון שע'אלה.
צבאחה!
دكتور عظام عم بقلّها للزّوجة: للأسف، يا مادام، زوجك حوضه مكسور.
قالت له: الحوض مش مشكلة. المهمّ الحنفيّة تكون شغّالة.
صباحه!
רופא עצמות (אורתופד) אומר לאישה: למרבה הצער, גברתי, האגן (כיור) של בעלך שבור.
היא ענתה לו: האגן אינו הבעיה. מה שחשוב זה שהברז יעבוד.
בוקר טוב!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1147889520685975
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ח.ו.ץ' (בגזרת ע"ו) עוסק באגנים ובמקווי מים. בעברית הוא עוסק בדברים שנמצאים בחוץ.
* הפועל חַאצַ' حَاضَ בבניין הראשון – אסף, אגר
* הפועל חַוַּצַ' حوّض בבניין השני – יצר בריכה או אגן; אסף; חילק לערוגות
* הפועל אִחְתַאצַ' احتاض בבניין השמיני – יצר בריכה או מקווה מים
* הפועל אִסְתַחְוַצ'וּא استحوضوا בבניין העשירי – התאספו, התרכזו
* חֻוַיְצַ'ה حويضة – אגן קטן
* חַוְצֶ' אלנהר حوض النّهر – אגן הנהר
* חוצֶ' אלְבַּחְרֶ אלְאַבְּיַצֶ' אלְמֻתַוַסִּט حوض البحر الأبيض المتوسّط – אגן הים התיכון
* חוץ' סִבַּאחַה حوض سباحة – בריכת שחיה
* חוץ' עַ'סִילֶ (אלְאִידֵין) حوض غسيل (الايدين) – כיור
* חוץ' סַמַכּ حوض سمك – אקווריום, בריכת דגים
* חוצֶ' אלְְאֻדֻ'ן حوض الأذن – אפרכסת האוזן
* וִקֶע בְּחוֹץ' נַעְנַע وقع بحوض نعنع – נקלע לצרה צרורה, "אכל אותה", הסתבך (מיל': נפל לערוגת נענע)
* גַ'אבֹּה בְּחוֹץ' נענע جابه بحوض نعنع – הכניס אותו לצרה, סיבך אותו
מקור הביטויים האחרונים בשנת 2020, השנה בה הכרנו בשמחה רבה את הקורונה הארורה.
אז מה הקשר בין נפילה לערוגת נענע ובין הסתבכות?
הביטוי נוצר והתפתח בירדן ומשם עבר גם ליו"ש, בהתייחסו לאנשים שלא שמרו על מרחק ובידוד ובכך סייעו להפצת המגפה.
מחיפוש ברשת עולה שמקור הביטוי בחתונה שהתקיימה בעיר אִרְבִּד בירדן, שהייתה ככה"נ הסיבה להתפשטות קורונה בכל צפון ירדן.
ביטוי נוסף:
بالكم حوض النعنع، لسا في مكان فاضي؟
האם לדעתכם יש עדיין מקום פנוי בערוגת הנענע? (כך שעוד אנשים יידבקו ויידבקו)
ומה הקשר לנענע דווקא? מסתבר שהירק הזה נפוץ מאוד בירדן ומגדלים אותו בבתים רבים בממלכה.
=-=
כתב בר גרינברג:
ראוי גם להזכיר את חוצ' אלנבי حوض النبي, אגן המים של הנביא שנמצא ב- ארצ' אלמחשר أرض المحشر, המקום שבו מתאספות הבריות ביום הדין. האגן מוזן ממימי אלכות'ר الكوثر (הנהר בגן העדן).
מימי האגן לבנים מחלב, קרים משלג, מתוקים מדבש וריחם טוב יותר מריח המושק. מי ששותה מהם פעם אחת, לא יהיה צמא יותר לעולם.
התמונה: Bibi Pace
זה היה הפוסט ה- 3,099 שלנו.
שיהיה יום מצוין, וחג שמח!
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
