אישה נשואה שרבה עם בעלה

אישה נשואה שרבה עם בעלה
פעלים שמות תואר תרבותLeave a Comment on אישה נשואה שרבה עם בעלה

אישה נשואה שרבה עם בעלה

אישה נשואה שרבה עם בעלה

פורסם לראשונה ב- 10.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Cffir Yahud, שכתב לנו:
“רציתי לשאול על הפועל תחרדן تحردن, שלא מצאתי לו תרגום בשום מקום וכנראה שמשמעותו התעצבן”
אז מילת היום היא –
חַרְדַאנֶה حَرْدَانة – אישה נשואה שרבה עם בעלה וחזרה להתגורר בבית הוריה
מוסיפה הקוראת @امارات زبيدات:
לרוב היא לא לגמרי חזרה להתגורר שם, אלא היא מחכה שיפתרו את הבעיה ביניהם
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaron Somech, שכתב לנו:
“נראה אתכם מקדישים פוסט למילה המדהימה حردانة، חרדאנה, המקפלת בתוכה מסמך אנושי מזעזע על: “אישה נשואה שרבה עם בעלה וחזרה להתגורר בבית הוריה”.
מילה אחת בערבית המספרת סיפור שבקושי נכנס בתשע מילים עבריות “
אז מילת היום היא –
חַרְדַאנֶה حَرْدَانة – אישה נשואה שרבה עם בעלה וחזרה להתגורר בבית הוריה (מיל’: כועסת)
לשמיעה:

נתחיל בזה, שהשורש הערבי ח.ר.ד הוא שורש ספרותי להחריד (…), שעוסק בכעס וברוגז. במדוברת הוא מופיע במילת היום, ובעברית – בשורש הזהה ח.ר.ד. אין ספק, כעס מוביל לחרדה…
חרדון, הזוחל, הוא מהשורש המקורי ח.ר.ד’ حرذون.
שנית, ירון מתייחס, בעצם, לתופעה בלשנית שנקרא מֶחְסָר לשוני או מחסר לקסיקלי: מצב בו חסרים בשפה נתונה מונחים מסוימים הקיימים בשפה אחרת.
מחסר לשוני הוא בד”כ (או תמיד) תולדה של פערים חברתיים/תרבותיים/דתיים.
כדי להבין את המושג, בואו נראה מה הוא המצב “הרגיל”:
בעולם קיימים דברים, שבכל השפות (לפחות אלו שאני מכיר…) “יש להם” מילה:
כלב, כַּלְבּ, dog וכן הלאה
יד, יד, hand
כדור, כֻּרַה, ball
הבנו את הרעיון, נכון?
אבל איך תגידו באנגלית, במילה אחת, באנגלית, את המילה “קיבוץ” (במובן צורת הישוב הייחודית לישראל)?
ואיך תגידו בכל שפה שאינה עברית מזוזה, תפילין, בר מצווה, חנוכה, ישיבה, כיפה ואפילו פיתה או כובע טמבל?
זהו מחסר לשוני. שפות זרות יצטרכו להתמודד עם המילים האלה באחת משתי דרכים: או לאמץ את המילה כפי שהיא, או להסביר במשפט במה מדובר, בדיוק כמו שקרה פה היום עם מילת היום: מילה אחת בערבית, שכדי להבינה לגמרי צריכים בעברית תשע (!!!) מילים.
מחסרים לשוניים קיימים בכל שפה; הנה כמה מילים משפות אחרות שהפכו בינלאומיות, בצורה זו או אחרת: באגט, המבורגר, פלאפל, אלפחורס, סושי, פיצה, טאפאס, קוסקוס, ג’חנון, קובה, קממבר, בורקס, וודקה, ערק, שמפניה וכו’ (לא בכדי בחרתי במאכלים; שם העניין מוחצן מאוד)
ומהו אחד מתפקידיה של האקדמיה ללשון העברית, או של אנשי שפה בכלל? למצוא חלופות עבריות למונחים בינלאומיים או זרים. לפעמים היא מצליחה (קלטת החליפה את הקסטה) ולפעמים פחות (שח-רחוק, המצאתו של אליעזר בן יהודה, לא החליף את הטלפון).
=-=-=-=-=
* הפועל הספרותי חַרִדַ حَرِدَ בבניין הראשון, במדוברת חִרֶד – כעס, רגז
* חַארִד حَارد, צורת הבינוני הפועל של הבניין – כועס, מלא כעס, רוגז
* הפועל הספרותי חַרַּדַ حَرّدَ בבניין השני – מנע; עיקם
* חַרְדַאן حَرْدَان, צורת הזכר של מילת היום – כועס, רוגז; נעלב
=-=-=-=
זה היה אז.
כפיר שאל על הפועל תְחַרְדַן تحردن, שהוא פועל עם שורש מרובע תנייני על דרך הבניין החמישי, דהיינו ה- נון של משקל פעלאן (חרדאן) הפכה לאות שורש נוספת בשורש החדש.
השורש המרובע הזה מופיע בכל גוגל כ- 7,500 פעם, ולא באמת מצאתי התייחסות מילונית אליו.
אני נוטה לקבוע שפירושו זהה לפירוש העיקרי של שורש-המקור ח.ר.ד, ולכן כפיר צודק: התעצבן, רגז, נעלב.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top