אישור בכתב

אישור בכתב
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות פעולהLeave a Comment on אישור בכתב

אישור בכתב

אישור בכתב

פורסם לראשונה ב- 18.10.18

מרחבא
מזל טוב לנו, יש לנו 4,000 עוקבים!
שועטים לעבר הנתון הקודם שלנו, בדף הקודם, 31,000…
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“אשמח לפוסט על המילה תס’ריח
אני מבין כי תרגומה הוא אישור, כך מופיע במילון “דיואן”, אולם ראיתי את המילה גם בהקשר של שחרור וגם בלשון המעטה”
תָסריה’
תָס’ריה’
תס’ריה’ מָכְּבֻּוה’ “
אז מילת היום היא –
תַצְרִיח تَصْرِيح – אישור (בכתב)
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
לקח לי כמה דקות להסדיר נשימה לאחר שקראתי בפעם הראשונה את מה שאידוב כתב לנו.
לא בגלל אידוב, כמובן…
תראו, אני מפרגן לכל מי שעוסק בשיתוף ידע והוראה בכלל, וכזה שעוסק בערבית בפרט.
הרשת, פייסבוק, כל מקום היום גדוש בתכנים להוראת ערבית: בתשלום, בהתנדבות, כפרסום למסגרות לימוד. מה שאתם רוצים.
זה מצוין וזה מועיל ועוזר בהפצת הידע, באשר הוא.
עד שזה מגיע למילון דיואן הזה.
אין לי מושג מי עומד מאחוריו, גם לא בדקתי, אבל אין לי שמץ של מושג מדוע הוא מתעתק מילים ערביות בצורה כה הזויה, ואין לי מילה מעודנת יותר.
ידוע לכל, לפחות למי שעוקב אחרינו זמן רב, שבערבית יש שש אותיות (עיצורים) יותר מבעברית. שזה אומר שיהיה קשה מאוד לייצגן באותיות עבריות.
אלו צלילים שאינם קיימים בהגייה העברית המודרנית, וגם הכתב העברי אינו נותן להן מענה.
פה, בערביט, אנו נוקטים את התעתיק המדעי, שלא פעם מעורר תרעומת אצלכם, הקוראים, אבל הוא התעתיק המקובל באקדמיה ובכל מקום רציני שמכבד את עצמו.
בא מילון דיואן, כפי שהבנתי מבקשתו של אידוב (לאחר דקות ארוכות ולא מעט קשיים בפענוח), וממציא לו גישה חדשה וייחודית, שאין לי מושג איך היא עוזרת לקורא התמים.
האות ח, אות גרונית וחביבה שלמרבה השמחה קיימת גם בעברית, מתועתקת אצלו כ- ה’. הא עם גרש. מה זה הא עם גרש? ממתי הכתיב הזה רומז על חית גאה וגרונית? וזו אות שקיימת בעברית!
ולמה צאד, שזהה לצדי העברית בכל היבט (פרט להגייה המודרנית בעברית), הופכת ל- ס’? מה זה סמך עם גרש?
בשל דברים כאלה אידוב הגיע למסקנה השגויה, ש- תסריח ו- תצריח הן אותה מילה, כשמדובר בשתי מילים שונות שמוצאן בשני שורשים שונים, ומשהו הציק לו. בצדק.
נו, טוב, שיהיה.
לענייננו:
השורש הערבי צ.ר.ח עוסק בהצהרות ובכנות. לפני שאתם שואלים, השורש העברי הזהה העוסק בצרחות ובצעקות מתכתב עם השורש הערבי צ.ר.ח’.
מה לעשות, בערבית, כפי שראינו, יש יותר אותיות (עיצורים):
* הפועל צַרַּח صرّح בבניין השני – הצהיר, הכריז; הבהיר, הסביר; דיבר בגלוי
* צַרַּח בִּכַּלַאמֹה صرّح بكلامه – אמר אמת (בדבריו), דיבר בגלוי
* תַצְרִיח تَصْرِيح וברבים תַצְרִיחַאת تَصْرِيحات, שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצהרה, הכרזה, גילוי דעת, הודעה; עדות
* תַצְרִיח تَصْرِيح וברבים תַצַארִיח تَصارِيح, אותה מילה, ריבוי שונה – אישור בכתב, רשות, התר, הרשאה
* תצריח מַכְּבּוּח تَصْرِيح مكبوح – לשון המעטה, אנדרסטייטמנט
* הפועל צַארַח صارح בבניין השלישי – דיבר בגלוי, היה כן
* צַרַאחַה صراحة, שם הפעולה של הבניין הראשון, שאינו בשימוש – גילוי לב, כנות
* בְּצַרַאחַה بصراحة – בכנות
* צַרִיח صريح – גלוי לב; ברור; נקי, טהור
לגבי תסריח – נמתין למחר
בתמונה פה כתוב, בסיכומו של הרופא:
“סתם בלבל ת’מוח, בריא כמו שור. נתתי לו סתם כדורים שאני מקבל עליהם עמלות”
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top