מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכות חבר.
אז מילת היום היא –
פַטַר فَطَر – אכל ארוחת בוקר, שבר צום; ברא, יצר, המציא (לא בשימוש)
החבר שלח לי סרטון מגרה מערוץ יוטיוב הירדני:
Roya TV
ערוץ רֻאְיַא, שיש לו מעל 2.8 מיליון מנויים, כותב על עצמו:
"رؤيا" – قناة تلفزيونية أردنية للتواصل مع المجتمع من خلال دورة برامجية تخاطب الشباب وكامل الأسرة لتكون الخيار الأول للمعلومات والبرامج الترفيهية
ערוץ טלוויזיה ירדני שמטרתו ליצור קשר עם החברה באמצעות שלל תוכניות שפונות לצעירים ולכל המשפחה, ולהיות הבחירה הראשונה ל(השגת) מידע ו(לצפייה) בתוכניות בידור
הסרטון פורסם ב- 24.9.25 וכותרתו:
أطيب فطور نابلسي! الكنافة النابلسية الأصيلة بطعم لا يقاوم 
ארוחת הבוקר השכמית הטובה/טעימה ביותר! הכנאפה השכמית המקורית עם טעם שאי אפשר לעמוד בפניו
בסרטון (שהוא קטע מסרטון ארוך יותר) מופיעות שתי בחורות (אחת מהן היא העיתונאית מיסאא' אלשאמי, שגרה בשכם) שמסתובבות בשווקים של העיר שכם ומגיעות לחנות המפורסמת "כנאפה אלאקצא".
– هلق اللي ما بيفطر بالعادة، فطور عادي، بيفطر كنافة، بيتحلّى كنافة؟
– احنا بنفطر على حلو، يعني ممكن يكون بداية فطورك التّمريّة، هي واحدة من الأشياء النّاس بتفطر عليها. ممكن تكون حلاوة وزلابية وممكن تكون الكنافة بالخبزة، تمام؟ هذا ممكن يكون يعني خيار من خيارات الفطور، ولا، بس اللي الطّبيعي إنّه احنا نفطر ونتحلّى
– طيب هلق أنا مفكّرة حالي بعرف-
– لا تعالي تحلّي يعني
صَدرُ الكُنافةِ طالعٌ كالبدرِ ويشِعُّ مَعروضاً بشكلٍ مغري
وتفوح ريحتُهُ ويعبَقُ عطرُه حلوٌ لذيذٌ-
– ما في حدا بيجي على نابلس، سواء كان سائح ولا ابن بلد، إلّا لازم يجي يعمل بصمة الدّخول هون
– أنا زيّ السّوّاح اليوم، شايفته قبل على التلفزيون
– بالضّبط! هو كمان أخذ صيته – يعطيك العافية، عمّي
– الله يعافيكي
– أخذ صيته من المكان الشّعبي وطريقة ملأه، يعني إن شاء الله بتديم عليك الصّحّة والعافية
– أهلا وسهلا
– فبتصير هيك كنافة الأقصى هي-
– علامة
– تسجيل الدّخول على مدينة نابلس، معلم أثري، وهلق بدّك تجرّبي وتحكي لي رأيك بأذكى كنافة ممكن تاكليها بحياتك
وتفوح ريحتُهُ ويعبَقُ عطرُه حلوٌ لذيذٌ طعمُهُ في الثغْر
– أكلنا كنافة. كيف التّجربة؟
– بتشهّي
– حبّيتيها؟
– بتشهّي، يعني متأكدة إنّها حلقة رح تكون تفتح النّفس
– أنا بس بدّي يكون هيك يعني معك لسّا مجال نجرّب كمان تحلايات يعني
– بتمنّى، هيّنا نحنا ماشيين وبنهضّم
– ما خلص اليوم-
– نعمل اللي علينا
– نعمل اللي علينا
– עכשיו, מי שאוכל ארוחת בוקר שגרתית, ארוחת בוקר רגילה, אוכל כנאפה? אוכל ארוחה מתוקה, כלומר כנאפה?
– אנו אוכלים ארוחת בוקר מתוקה, כלומר את יכולה לפתוח את הארוחה ב- תמריה, שהיא אחד הדברים (המאכלים המתוקים) שהאנשים אוכלים אותם בארוחת בוקר. אפשר גם חלאוה וזלאביה (כנ"ל) ואפשר כנאפה בפיתה, בסדר? זו אחת מהאפשרויות בארוחת הבוקר, אבל מקובל שאנו אוכלים ארוחת בוקר מתוקה
– טוב, עכשיו אני חושבת שאני יודעת-
– לא, בואי לאכול מתוקים
(שיר)
מגש הכנאפה יוצא כמו ירח מלא והוא מפיץ (אור), הוא מוצג באופן מגרה
ריחו נודף רחוק וניחוחו מתפזר, מתוק וטעים-
– אין אדם שמגיע לשכם, בין אם הוא תייר או בן המקום, שאינו מגיע לעשות "חותמת כניסה" פה
– אני כמו התיירים היום, ראיתי אותו (את המקום) לפני כן בטלוויזיה
– בדיוק! הוא גם התפרסם – תהיה בריא, דוד
– גם את
– הוא התפרסם מהמקום העממי והפופולאריות שלו, מי ייתן ותזכה לבריאות ארוכה
– ברוכות הבאות
– וכך "כנאפה אלאקצא" הפכה-
– לסמל
– ל"רישום הכניסה" לעיר שכם, לאבן דרך, ועכשיו את צריכה לנסות (לטעום) ולספר לי מה דעתך על הכנאפה הכי טעימה שאולי תאכלי בחיים
ריחו נודף רחוק וניחוחו מתפזר, מתוק וטעים טעמו בפה
– אכלנו כנאפה. איך החוויה?
– מעוררת תיאבון
– אהבת?
– היא מעוררת תיאבון, אני בטוחה שהפרק הזה יהיה מעורר תיאבון
– אני רק רוצה שיהיה לך עדיין מקום שננסה עוד מתוקים
– אני מקווה, הרי אנו הולכות ומעכלות
– היום טרם נגמר-
– אנו צריכות לעשות את מה שאנו צריכות לעשות
– בדיוק
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.youtube.com/watch?v=Vkg-Yf9hmd8
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא הנאמן יאיר פז, שכתב לנו:
"פטר בעברית הוא הבן הבכור. אולי אפשר להעלות פוסט על פטור – ארוחת בוקר".
אז מילת היום היא –
פְטוּר فْطُور – ארוחת בוקר
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/ha9yds4rlawn
התפרסמו אצלנו בעבר שני פוסטים על השורש:
פַטַאיֶר – فطاير
לשמיעה: https://clyp.it/tiq5eq4j
פטאיר הוא מאפה, או פאי. הפטאיר יכול להיות ממולא בתרד / עשבי בר או בגבינה ובשר.
הפטאיר הוא מאפיין בולט של המטבח הערבי, והוא נאכל באזורנו (כל המזרח הקרוב) וכן בעיראק ובמצרים.
המילה פטאיר היא בצורת רבים. צורת היחיד, שאינה בשימוש בהקשר זה, היא פְטִירֶה فطيرة.
השורש הזה, פ.ט.ר, קשור בערבית בעיקר לשבירת צום, בין אם בימי חודש רמדאן (רמצ'אן, בתעתיק מדויק), ואז שבירת הצום נקראת אִפְטַאר إفطار, או בסיום חודש רמדאן, אז חוגגים את חג/עִיד אלְפִטֶר الفطر, ובין אם בשמה של ארוחת הבוקר בערבית, שהוא פְטוּר فطور.
וכן, פטריה בערבית אומרים פֻטְרַה فطرة, אבל אין קשר, זה פשוט שדה משמעות נוסף של אותו השורש.
בתיאבון!
תגובות הקוראים בפוסט המקורי:
כתב עידו דמתי:
אצלנו התימנים נוהגים בשבירת צום לאכול "פטיר", זה מעין לחמניות קטנות עגולות שנעשות בטאבון אמיתי.
הוסיפה Sarit Tamura:
מכירה את המאכל הטעים הזה גם בשם (א)קְרַאצ סַבַּאנֶח' (أ)قراص سبانخ (מיל': לחם שטוח עם תרד).
=-=-=-=
פוסט שהתפרסם שנה אחר-כך:
אנו בעיצומו של חודש רמדאן, אז מילת היום היא –
פְטוּר فطور – ארוחת בוקר; אכילה לאחר צום
לשמיעה: https://clyp.it/biobk3al
השורש הערבי פ.ט.ר עוסק בעיקר בשבירת צום, בדיוק כמו breakfast באנגלית, שפירושה לשבור את הצום. השורש עוסק גם בפטריות, ולגבי הקשר למשמעויות העבריות הנוספות של אותו השורש (פטירה, התפטרות, פיטורין) ראו בהמשך הפוסט:
* הפועל הספרותי פַטַרַ فَطَرَ בבניין הראשון – ברא, יצר, המציא (לא בשימוש); אכל ארוחת בוקר, שבר צום
* הפועל פִטֶר فِطر בבניין הראשון במדוברת – אכל ארוחת בוקר, שבר צום
* הפועל פַטַּר فطّر בבניין השני – האכיל מישהו ארוחת בוקר
* פִטֶר فطر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – הפסקת הצום; עיד אלפטר عيد الفطر – החג בסופו של חודש רמדאן, שנמשך שלושה ימים
* פַטִיר فطير – מצה, לחם שלא החמיץ; בוסר; משהו גולמי. עִידֶ אלְפַטִיר عيد الفطير – חג המצות, הוא חג הפסח (לא בשימוש)
* פַטִירַה فطيرة או פְטִירֶה, וברבים פַטַאיֶר فطاير – סוג של מאפה
* פִטְרַה فِطرة וברבים פִטַר فِطر – בריאה, טבע הבריאה; יצר, נטייה טבעית, טבע האדם
* אַלְפִטְרַה الفِطرة – הטבע האנושי (בניגוד לחיות); האמונה הטבעית המולדת
* בִּאלְפִטְרַה بالفِطرة – באופן טבעי, אינסטינקטיבי, מולד
* פֻטֶר فُطر – פטרייה; נבט
* אַפְטַר أفطر, בבניין הרביעי – אכל ארוחת בוקר; הפסיק צום; שבר צום (תוך כדי ביצוע עבירה דתית)
* אִפְטַאר إفطار, שם הפעולה של הבניין הרביעי – הפסקת הצום, בעיקר בימי חודש רמדאן
* מִדְפַעֶ אלְאִפְטַאר مدفع الإفطار – תותח חודש רמדאן, שמודיע מדי יום על התחלת הצום ועל סופו
* חְבּוּבֶּ אלְאִפְטַאר حبوب الإفطار – דגני בוקר, קורנפלייקס
* צַאם צַאם וּפִטֶר עַלַא בַּצַלֶה صام صام وفطر على بصلة – התאמץ לקיים צום ולבסוף נשבר בגלל בצל. נאמר על מי שהתאמץ מאוד לעשות משהו אך נשבר בגלל שטות
נסיים בברכת [אַתַמַנַּא לַכֻּם] צַוְמַן מַקְבּוּלַן וַאִפְטַארַן הַנִיאַן [أتمنّى لكم] صومًا مقبولًا وإفطارًا هنيئًا – [אני מאחל לכם] צום שיתקבל ושבירת צום בתיאבון/לבריאות (כל המילים במשפט עם סיומת של יחסה תחבירית בשל המושא הישיר שיש שם, וכן, הברכה הזו נשמעת מוזר בתרגום לעברית)
תגובות הקוראים בפוסט המקורי:
כתב מנחם לראיונוב:
כמובן שיש קשר ל"פטירה, התפטרות, פיטורין": מרגע שבן אדם פטור מהצום הוא יכול לאכול, וכן המשמעות להיות פטור ממצווה, ומשנפטר למעשה נפטר ממצוות, וזו בדיוק המשמעות המקורית של שבירת צום: ברגע שמותר לאכול אז ה' פטר (התיר).
כתבה יעל בן-ישראל:
יש לציין שהאטימולוגיה של "נפטר מן המצוות" היא מאוחרת יחסית – המקור הוא "נפטר מן העולם", והפועל כאן במשמעות של "עזב" (לכן ההבדלה של "גוי מת, יהודי נפטר" היא שגויה – ואכן במשנה מוצאים כל מיני גויים שנפטרו).
הוסיף יניב טילינגר:
ובאותו שדה סמנטי גם בעברית – אין מפטירין (אוכלים) אחר הפסח אפיקומן.
כתב ישי דיכטר:
יש גם בעברית מקראית פטר מלשון פתיחה וראשית – הבכור מכונה 'פטר רחם' (ראה שמות יג, 2; 12-15), וכן הפסוק במשלי 'פוטר מים ראשית מדון' (יז, 14).
ציין אביעד שטיר:
גם בצרפתית ארוחת הבוקר (déjeuner) היא במקור שבירת הצום (jeûne). היום déjeuner זה ארוחה סתם, וארוחת בוקר היא petit déjeuner.
=-=-=-=-=-=-=
אלו דברים שנכתבו בשנים 2016-2017. אז עדיין לא השתמשתי בויקימילון בעת כתיבת הפוסטים. הבה נעיף מבט בעיקרי הממצאים שעולים שם:
"פֶּטֶר
לשון המקרא: תוצרת ראשונית, בעיקר בהקשר לידת בכור (באדם ובבהמה) אך גם בהקשר של יבול חקלאי.
”קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.“ (שמות יג, פסוק ב)
”וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה'. וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוקים יב – יג)
”וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוק טו)
גיזרון
מפרשים: מן הפועל פָּטַר שמשמעו פתח. אוגריתית 'בּתר' כשיבוש של המילה (שבמקורה מן השפות פיניקית או פלמירית) – 'פּטר' בהוראת 'חופש'. […]"
"פֶּטֶר רֶחֶם
הולד הראשון שיצא מרחם האם.
עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה (שמות|יג|טו)
מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר|ח|טז)
גיזרון
מן המקרא. הצירוף הנפוץ לתואר פֶּטֶר. מן הפועל פְָּטַר גם פִּטְרַת רֶחֶם (אין מדובר בלשון נקבה)".
"פָּטַר
1. שחרר מהתחייבות ואחריות. הסיר ציווי או חובה.
”בֵּרַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת, עַל הַפַּרְפֶּרֶת לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ה)
”כהנים ולויין פטורים מקל וחומר, אם פטרו את של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו את של עצמן“ (משנה, מסכת בכורות – פרק א, משנה א)
2. נתן אישור ללכת ולעזוב מקום.
”וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא“ (שמואל א׳ יט, פסוק י)
”וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק ח)
”אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ו)"
וממש על קצה המזלג:
"ביהדות פטר חמור הוא כינוי למצות עשה, לפיה מצווים לפדות את הוולד הבכור שנולד לאתון.
על פי הכתוב בתורה יש לפדותו בשה, במקרה שלא פדו את פטר החמור, יש לערוף את ראש החמור ולקוברו. […]" (ויקיפדיה)
=-=-=
תגובות הקוראים לפוסט זה (ממרץ 23'):
שאול ארזי:
ממש יפה המהות שעולה מהכל, הבקיעה, הראשוניות עד כדי בריאה.
הבקיעה וההיווצרות, ממקום ראשוני בריאתי. כמו ארוחת הבוקר, הרי מבחינת שורש היא מתייחסת לא לשבירת הצום אלא להתהוות חדשה וראשונה של אכילה.
יובל ברגר:
אפטר עליה קבל מא יתע'דא עליכ افطر عليه قبل ما يتغدى عليك – אכול אותו לארוחת בוקר לפני שיאכל אותך לארוחת צהריים – הקם להורגך השכם להורגו. ובאותו עניין נזכור את המנהיג התורכי סולימן דמירל שאמר: "במזה"ת אם אתה לא מוזמן לארוחה אז אתה נמצא בתפריט".
פטיר משלתת فطير مشلتت – מאכל מצרי כפרי שמזכיר מלווח ומוגש עם תוספות שונות, כגון דבש או גבינה.
ורה כהן בסו:
השם המקורי בערבית ספרותית קדומה לארוחת בוקר فطور היה صبوح וכאן לא הייתה ארוחה אלה לשתייה בלבד.
ודבר נוסף והמדהים כל להג או ניב יש לו מושג משלו כמו:
ترويقة (תרויקה) ארוחת בוקר בלהג הלבנוני
ريوك (ריוכ/ג) ארוחת בוקר בלהגי המפרץ ועיראק
ורה הזכירה לי ששכחתי את:
תַרְוִיקַה ترويقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ארוחת בוקר, כאשר היא הדבר הראשון שמכניסים לפה אחרי ההשכמה (ויש פה כמובן משחק מילים-שורשים עם המילה הערבית רִיק, מהשורש ר.י.ק., שמשמעותה רוק)
התמונה: Dad hotel
זה היה הפוסט ה- 2,954 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
