פורסם לראשונה ב- 6.1.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה רק כי רציתי להתייחס ולהציג פה את הסדרה פִי חַצְ’רַתֶ אלְעַדַאלַה في حضرة العدالة “אל מול פני הצדק” (מיל’: בנוכחות הצדק).
אז מילת היום היא –
תְעַ’דַּא تْغَدَّى – אכל ארוחת צהריים
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
פשוט בחרתי מילה שטרם עסקנו בה מאחד הפרקים היפים של הסדרה…
הסדרה, שמן הסתם אין לה כתוביות תרגום לעברית, היא מבית היוצר של ערוץ הטלוויזיה של וִכַּאלֶת וַטַן לִלְאַנְבַּאא’ وكالة وطن للأنباء (סוכנות הידיעות וטן [מולדת]), בשיתוף דִיוַאן קַאצִ’י אֶלְקֻצַ’אה ديوان قاضي القضاة – לשכת השופט השרעי העליון (מיל’: השופט של השופטים), שמקום מושבם בראמאללה, שם היא גם מצולמת.
בדף הפייסבוק של הסדרה כתוב על אודותיה, שהיא סדרה מבית היוצר של מוסד התקשורת וטן (כן, לא סוכנות ידיעות, אלא מוסד תקשורת, מֻאַסַּסֶת וטן לִלְאִעְלַאם, مؤسسة وطن للإعلام) בשיתוף בתי הדין השרעיים.
=-=-=
הסדרה מציגה בפני צופיה מקרים מסוגים שונים, בהם מערכת המשפט השרעית (דהיינו זו הפועלת לפי ההלכה, לא האזרחית) יכולה לתת להם מענה בסוגיות בהן הם חשבו ש”המקרה כבר אבוד”.
הפרק הרלוונטי הוא משנת 2015, מהעונה השנייה (מתוך שלוש).
הפרק נקרא חַצַ’אנֶה حضانة – תוכנית/הסכם הורות.
בעיקרון, בהקשרים חוץ-משפטיים, חצ’אנה פירושה גידול תינוקות/ילדים קטנים.
אומרת ויקיפדיה בערבית באשר למונח:
حضانة الأطفال وهو مصطلح قضائيّ يُشار به لحقّ الأمّ أو الأب في تربية الأبناء بعد طلاق الأبوين – הסכם הורות הוא מונח משפטי המתייחס לזכותה של האם או זכותו של האב לגדל את ילדיהם לאחר הגירושין
הפרק עוסק במקרה בו זוג התגרש, אך האבא הוא זה שמגדל את בנו.
בנקודת זמן 02:00 בפרק, ממש בתחילתו, רואים את הסבתא מצד האם, אֻםּ אחמד, מגיעה לביתו של מוסא, שהוא הגרוש של ביתהּ מַיְסוּן ואבי הילד/הנכד מחמד, בטוענה שהיא ראויה יותר לגדל את הילד.
טענות הסבתא: אסור שהסכסוך בין בני הזוג לשעבר ישפיע על גידול הילד; המצב כרגע הוא שאמו של הילד התחתנה, האב הביולוגי עובד וטרוד וחי עם אמו המבוגרת והחולה; אין בכוונתה למנוע מהאב לראות את הילד מתי וכמה שירצה, היא מעוניינת רק לגדלו בסביבה נאותה.
טענות האב: הילד צריך להתחנך בבית אביו; לפני שהסבתא תחנך את הנכד שלה, היה עדיף לה לחנך את ביתהּ וללמדה איך יש לכבד את הבעל.
מה קורה בסוף? צפו בפרק וראו מה מחליט השופט השרעי… וקבלו גם הצצה לגבי איך מתנהל משפט בבית דין מוסלמי.
אגב, מדהים לראות כמה ראמאללה וירושלים, עיר מגוריי, דומות.
אז כל זה רק הרקע…
מיד עם הגיעהּ של הסבתא לבית האבא, הוא מקבל אותה בסבר פנים מרוחק ומסויג, ואומר: “מה את רוצה על הבוקר!?!”
ואז היא עונה לו בצטטה את פתגם המחץ:
לַאקִינִי וַלַא תְעַ’דִּינִי لاقيني ولا تغدّيني – פגוש אותי/קבל את פניי אך אין צורך שתאכילני
גרסה נוספת באותה משמעות: קַאבִּלְנִי וַלַא תְעַ’דִּינִי قابلني ولا تغدّيني
מתי אומרים את הפתגם? כאשר אחד הצדדים עוין את הצד השני, והצד השני רק רוצה לדבר.
תרגומים חופשיים נוספים: אין צורך שתשחט עבורי כבש עכשיו, רק שתשמח לראותני, וזה יספק אותי; אני מבקש רק להתייחס אלי יפה ובכבוד, ולא רוצה שום דבר מעבר לכך.
השורש הערבי ע’.ד.ו (בגזרת ל”ו) עוסק במחר ובארוחות בוקר או צהריים.
כל מי שיודע מעט ערבית יודע שארוחת בוקר היא פְטוּר, ארוחת צהריים היא עַ’דַא וארוחת ערב היא עַשַא.
מסתבר שבספרותית ע’דא זה גם, או בעיקר, ארוחת… בוקר.
* הפועל הספרותי עַ’דַא غدا בבניין הראשון – השכים בבוקר, הלך השכם בבוקר
* הפועל הספרותי עַ’דִיַ غَدِيَ, גם הוא בבניין הראשון, אך במשקל אחר – אכל ארוחת בוקר/צהריים
* עֻ’דְוַה غدوة או עַ’דִיַּה غديّة, שתיהן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – השכם בבוקר, הזמן בין עלות השחר לזריחת השמש
* הפועל עַ’דַּא غدّى בבניין השני, המופיע בפתגם היום – הגיש/האכיל ארוחת צהריים
* הפעלים הספרותיים עַ’אדַא غادى בבניין השלישי או אִעְ’תַדַא اغتدى בשמיני – בא בשעות השחר
* הפועל תְעַ’דַּא تغدّى בבניין החמישי – אכל ארוחת בוקר/צהריים
* עַ’ד غد – מחר, יום המחרת, כשם עצם. וגם: יַוְםֶ אלְעַ’ד يوم الغد
* עַ’דַן غدًا – מחר, כתואר פועל
* עַ’דַאא غداء, בספרותית, ע’דא غدا במדוברת – ארוחת בוקר/צהריים. במדוברת רק צהריים
* עַ’דְיַאן غديان – מי שכבר אכל ארוחת צהריים
* קַבֶּל מַא יִתְעַשַּא פִיכּ תְעַ’דַּא פִיה! قبل ما يتعشّى فيك تغدّى فيه, או בספרותית: נַתַעַ’דַּא בִּהִ קַבְּלַ אַנ יַתַעַשַּא בִּנַא نتغدّى به قبل أن يتعشّى بنا – הבא להורגך השכם להורגו, זכותך להגן על עצמך (מיל’: לפני שהוא יאכל אותך לארוחת ערב, אכול אותו לארוחת צהריים!)
* תְעַ’דַּא וּתְמַדַּא, תְעַשַּא וּתְמַשַּא تغدّى وتمدّى تعشّى وتمشّى – אכול ארוחת צהריים ושכב לנוח/לך לישון, אכול ארוחת ערב וצא להליכה רגלית (4 פעלים בציווי של הבניין החמישי, כולם מגזרת ל”י/ל”ו. זהו פתגם בשבח אורח חיים בריא.
במקור, כפי שהעיר לנו בזמנו הקורא @Yehuda Katz, היה צריך להיות תע’דא ותְמַדַּד, שכן תמדד פירושו התמתח, ו- תמדא אינו באמת מופיע במילונים. אני סבור שיש כאן אילוץ לצורכי “זרימה” וחריזה, מה שנקרא בבלשנות אטרקציה, או גְּרֵרָה בעברית)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
