
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
אִצְחִיכִּי תְקַרְּבִּי עַלֵיה! اِصْحِيكِي تْقَرّْبِي عَليه! – אני מזהירה אותך לא להתקרב אליו!
שימו לב: זהו תרגום חופשי. מילולית: היזהרי לא להתקרב אליו!
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אינני בטוח כמה צורת הניסוח והדיבור הזו מקובלת בארצנו. היא יותר סורית-לבנונית, אבל זה מה שקורה כשנגמרות לי פה המילים החדשות…
עובדיה שלח לי סרטון נוסף של:
Nataly Bambalyan
אגב, שמתי לב שהיא אינה מאפשרת לצופים בתכנים שלה להגיב לה על הסרטונים, ואני יכול לשער שהסיבה לכך היא מאות אם לא אלפי תגובות שמתייחסות למראה שלה. אבל זה רק אני והראש המעוות שלי.
כותבת הסרטון:
قصة حزينة ![]()
![]()
![]()
סיפור עצוב
קאל אליומה אנא עלקת עלא מנשור לשאב, קלת לה: יסעד קלבכ.
וצלני תלאת רסאאל תהדידאת ע אלח'אץ מן אלבנאת.
ואחדה כתבת לי: הדא חביבי, אצחיכי תקרבי עליה!
ואלתאניה: דירי באלכ, אה! הדא אבו ולאדי אלמסתקבלי.
ואלתאלתה כאנת הי אלג'ריאה, בעתת לי צורה הי ואיאה וקאל עם בתעמל לי: אני בחד'רכ, אה!
פאנא עם באקול: יא תרא, הל לאזם אעמל גרוב ואצ'יף אלתלאת צ'ראיר מע בעץ' ואערפון עלא בעץ', ולא אסתנא שוי?
قال اليومة أنا علّقت على منشور لشابّ، قلت له: يسعد قلبك.
وصلني تلات رسائل تهديدات ع الخاصّ من البنات.
واحدة كتبت لي: هدا حبيبي، اصحيكي تقرّبي عليه!
والتّانية: ديري بالك، اه! هدا أبو ولادي المستقبلي.
والتّالتة كانت هي الجريئة، بعتت لي صورة هي وايّاه وقال عم بتعمل لي: أنى بحذّرك، اه!
فأنا عم باقول: يا تُرى، هل لازم أعمل جروب وأضيف التّلات ضراير مع بعض وأعرّفون على بعض، ولّا أستنّى شوي؟
היום הגבתי על פוסט של איזה בחור, וכתבתי לו: תהיה בריא (מיל': שאלוהים ישמח את ליבך)
קיבלתי שלוש הודעות איום מבחורות בפרטי.
אחת כתבה לי: זה אהובי, אני מזהירה אותך לא להתקרב אליו!
השנייה: תיזהרי, כן?! זה אבי ילדיי העתידי.
והשלישית הייתה אמיצה, היא שלחה לי תמונה שלה ושלו וכתבה לי: אני מזהירה אותך, כן?!
ואני אומרת: אני תוהה עם עצמי, האם אני צריכה לפתוח קבוצה, להוסיף את שלוש הצרות (צרה / צרות במובן נשים שנשואות לאותו בעל) ולהכיר אותן זו לזו, או שאחכה קצת?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1067010799599372
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
צִחִי صِحِي – התעורר
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/bdhvqsrvsdny
בעבר התייחסנו לשורש של היום בפוסט:
https://bit.ly/372ZhH6
הנה עיקרי הדברים שקשורים למילת היום:
היום נדבר על –
צַאחִי صاحي – מפוכח, "סָחִי"
נתחיל מזה, שזו מילה שאני, שָלֵו, שונא; כשהיא מופיעה בעברית, כמובן. המקור הערבי נפלא בעיניי.
העוינות שלי כלפיה נובעת מכך שצורת הכתיבה שלה בעברית איבדה כל קשר למקור הערבי, וגם בשל כל מה שעומד מאחורי השימוש בה. ועם ה"אנטי סחים" שקוראים פוסט זה – הסליחה.
לגבי הכתיב בעברית, התהליך מובן: האות הערבית צאד ص נשמעת בעברית כמו סמך, ולכן נכתבת כך. לגבי ההארכה הפונטית במילה הערבית (הגיית sa ארוכה) – הארכות כאלו אינן קיימות בכתיב העברי כמעט, וכך נפרדנו לשלום מהאלף. צאחי הפך לסחי.
ההגדרה המילונית של המונח היא: אדם שהוא פיכח, צלול, שאינו מסטול מסמים (לקוח מ-"אלפבת" – מילון סלנג עברי מקוון)
השורש הערבי צ.ח.ו (מגזרת ל"ו, ואין קשר ישיר ל- צַחַּה صحّة [סחה] ו- צַחְּתֵין صحّتين [סחתין], שכן מקורן בשורש צ.ח.ח מגזרת הכפולים, העוסק בענייני בריאות) עוסק בעירנות, צחות, צלילות דעת ופיכחות, דהיינו מצב הפוך לשכרות או השפעת סמים:
* הפועל צַחַא صحا בבניין הראשון – היו צחים ובהירים (השמיים); התפכח, חזר לעשתונותיו; התעורר משינה; נזהר, היה עירני. במדוברת: צִחִי صحي
* אִצְחַא! اصحى!, בציווי – היזהר! שים לב, אל תעשה (כך וכך)
* צַחַּא صحّى, הפועל בבניין השני – העיר משינה
* צַחְו صحو, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – בהירות, צחות (מז"א), צלילות דעת
* צַאחִי صاحي (צַאחִן صاحٍ) וברבים צַאחוּן صاحون או צֻחַאה صحاة, שהיא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מפוכח, ער; בהיר (מז"א)
אגב, המילה צח בעברית, למרות הדמיון, היא מהשורש צ.ח.ח., אך ברור שיש קשר היסטורי בין השורשים צ.ח.ח ל- צ.ח.ו.
בזמנו הסברנו כאן על תיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, והדוגמה הזו נופלת בול שם…
(ההמשך – בפוסט המקורי שבקישור)
התמונה: Gemini
זה היה הפוסט ה- 3,261 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.