אסור

אִסלאם ביטויים ופתגמים פעלים שמות פעולהLeave a Comment on אסור

אסור

פורסם לראשונה ב- 27.6.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים רועי לוי, שכתב לנו:
“אשמח לפוסטים על המילים הערביות שרף ואיחתיראם – כבוד” (ל- שרף נקדיש פוסט נפרד בעתיד)
וגם Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום שלו,
הודעה קולית שקיבלתי הסתיימה בברכה
ما اتحرّمش منّك מַא אתְחַרְּמַש מִנַּכּ
הבנתי כי זה קשור למילה חָסָךְ או מחסור
حرمان חִרְמַאן
והמשמעות להבנתי (שאללה) ישמור לנו אותך, או שלא “יחסיר” אותך מאתנו,
כמו אללה יְחַ’לִּיכּ אבל במשמעות של מניעת מחסור
זו ברכה יפהפייה בעיני, והיא אגב ממקור מצרי/בדואי מסיני.
אתה ודאי מנחש מה אני עומד לשאול:
האם حرمان
קשור למילת הסלנג חרמן
נשמע הגיוני, שכן גם חרמנות היא סוג של חסך…
תודה”
אז מילת היום היא –
חַרַאם حَرَام – אסור
היה לנו בעבר פוסט על המילה והשורש:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
מילת היום היא –
חַרַאם حَرَام (במלרע) – אסור!; דבר אסור, בלתי חוקי; קדוש; חבל!; לא יפה!
לשמיעה:

ראשית, לפני שנקבל מטר תגובות, אסור זה גם מַמְנוּע.
חראם יופיע במשמעות “אסור!” יותר במדוברת. בספרותית המילה הזו מגיעה מתחום ההלכה, וההסבר על כך יופיע מיד.
השורש הערבי ח.ר.ם, המקביל לזהה לו בעברית, עוסק בעיקר באיסורים. הוא “צבוע” בהֲלָכות אסלאמיות ומופיע במקומות הקדושים ביותר לאסלאם, כפי שתכף נראה. מבחינה הלכתית, ההיפוך שלו יופיע בשורש ח.ל.ל. حلل, עליו היה לנו פה פוסט לא מזמן (קישור בסוף הפוסט הזה).
כותב לנו הקורא Itzhac Zisk:
המילה הרמון בעברית, הרמון של נשים, ו- Harem באנגלית, שאולות מהמילה הערבית
חַרִים حريم, שפירושה אישה נשואה או המתחם/החדרים של הנשים.
=-=-=-=
השורש נפוץ מאוד בשפה הערבית ובשיח הערבי בכלל, ולכן נביא היום רק את עיקרי הופעותיו:
* הפועל חַרַם حرم בבניין הראשון – מנע מ-. חַרַם נַפְסֹה حرم نفسه – מנע מעצמו
* חֻרְמַה حرمة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קדושה, כבוד; אישה; אישה נשואה (תחשבו לבד למה…)
* הפועל חַרַּם حرّم בבניין השני – אסר, הטיל איסור
* הפועל תְחַרַּם تحرّم בבניין החמישי – נמנע ממנו דבר מה; נאסר עליו. ואכן, הביטוי שאידוב שאל עליו: ما اتحرّمش منّك מַא אתְחַרְּמַש מִנַּכּ – שלא תחסר לי לעולם
הקורא Avshalom Farjun כותב בעניין, שהדרך המקובלת באזורנו היא:
מַא תִחְרִמְנַאש מִנַּכּ ما تِحْرِمْناش منّك או: אַללָּה מַא יִחְרִמְנַאש מִנַּכּ الله ما يحرمناش منّك
* הפועל אִחְתַרַם احترم בבניין השמיני – כיבד, העריך (אדם)
* אִחְתִרַאם احترام, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כבוד, הערכה
* מֻחְתַרַם محترم, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מכובד
* מֻש חַרַאם?! مش حرام؟ – לא חבל?!
* יַא חַרַאם! يا حرام! – חבל, כמה חבל!; מסכן!
* אִבֶּן חַרַאם ابن حرام – ממזר, בן לא חוקי; בן זונה; מנוול, פושע. ההפך מ: אבן חלאל – בן טובים (בן להורים שנישאו לפי ההלכה המוסלמית)
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* חִרַאם בספרותית حِرام, חְרַאם במדוברת حْرام – שמיכה (קייצית)
* אַלְבַּיְתֶ אלְחַרַאם البيت الحرام – הכעבה (מיל’: הבית הקדוש/האסור)
* אַלְמַסְגִ’דֶ אלְחַרַאם المسجد الحرام – מסגד אלחראם, שהוא המסגד הגדול בעולם (וגם המבנה הדתי הגדול בעולם), בו נמצאת הכעבה במכה (מיל’: המסגד הקדוש/האסור)
* חַרַאמִיּ حراميّ וברבים חַרַאמִיֶּה حراميّة – גנב, חוטא
* מַחְרַמֶה محرمة וברבים מַחַארֶם محارم – מטפחת, ממחטה
* חַרַם (במלעיל) حرم – מקום קדוש, מתחם שאסור להיכנס אליו; הרמון נשים (תחשבו לבד למה…)
* אַלְחַרַםֶ אלְגַ’אמְעִיּ الحرم الجامعيّ – קמפוס באוניברסיטה
* חַרַם מַכַּה حرم مكّة – המסגד של הכעבה (שהופיע פה קודם לכן. מיל’: המקום הקדוש של מכה)
* אַלְחַרַמֵינֶ אלשַּרִיפֵין الحرمين الشّريفين – שני המקומות הקדושים (ביותר) באסלאם: מכה (בשל הכעבה) ואלמדינה (בשל מסגד הנביא)
* אַלְחַרַםֶ אלְקֻדְסִיּ אֶלשַּרִיף الحرم القدسيّ الشّريف – הר הבית (מיל’: המקום הקדוש הירושלמי המכובד)
* אַלְחַרַםֶ אלְאִבְּרַאהִימִיּ אֶלשַּרִיף الحرم الإبراهيميّ الشّريف – מערת המכפלה (מיל’: המקום הקדוש המכובד על שם אברהם)
ואין מנוס מלסיים את הפוסט הזה עם ציטוט אחד הפסוקים המפורסמים בקוראן, המספר על מסע הלילה של הנביא מוחמד ממסגד אלחראם אל המסגד הקיצון, וזאת – לפני מסורות מאוחרות יותר לקוראן – על גבי הבהמה המעופפת שלו, שנקראת אַלְבֻּרַאק. האירוע נקרא בערבית الإسراء والمعراج אַלְאִסְרַאא’ וַאלְמִעְרַאג’.
הפסוק הוא
سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَى بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آَيَاتِنَا
סֻבְּחַאנַ אלַּדִ’י אַסְרַא בִּעַבְּדִהִ לַיְלַן מִנַ אלְמַסְגִ’דִ אלְחַרַאם אִלַא אלְמַסְגִ’דִ אלְאַקְצַא אלַּדִ’י בַּארַכְּנַא חַוְלַהֻ לִנֻרִיַהֻ מִן אַאיַאתִנַא
ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו (סורה 17, פסוק 1. תרגום רובין)
ולמה כל זה מעניין? מכיוון שלפי הפרשנות האסלאמית, המסגד הקיצון נמצא בהר הבית בירושלים (הוא מסגד אלאקצא), והכותל המערבי נקרא בערבית אלבראק, שכן אליו הנביא קשר את הבהמה שלו.
פסוק זה הוא דוגמה נוספת לגישות הדתיות השונות כלפי אותם מקומות.
הפוסט שהיה לנו על חלאל:
לגבי חרמנות, מדובר בשורש אחר:
=-=-=-=
מוסיפה הקוראת Revital Battat:
שני מונחים חשובים מאותו שורש הם:
חודש אלמֻחַרַּם المُحَرَّم החודש הראשון בשנה המוסלמית ואחד מארבעת החודשים הקדושים באסלאם (שבהם היו ההרג והפשיטות אסורים).
המונח מַחְרַם مَحْرَم שכוונתו היא כל גבר שאסור לו לבוא בקשרי נישואין עם אשה (וזה כולל את אביה, סבה, אחיה, חמה, בניה, דודיה משני הצדדים, אחייניה,חתניה ובניו של בעלה מאשה אחרת). החשיבות של העניין באה לידי ביטוי בעיקר במקרים שאשה צריכה להיות מלווה על ידי גבר (למשל בחג׳ או בטיסות וכד׳), רק מי שהוא מחרם שלה יוכל ללוותה על פי ההלכה.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top