אפרסקים

אפרסקים
אוכל שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אפרסקים

אפרסקים

אפרסקים

פורסם לראשונה ב- 25.7.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Yuval Berger, שכתב לנו:
“האם אי פעם דנת בערביט במילים “אפרסק” ו”שזיף”?
המילים האלו בערבית מתהפכות בהתאם לאזור:
יש מקומות שאפרסק זה ח’וח’ ושזיף זה דראק ויש מקומות שהפוך.
פעם אכלתי פרוזן יוגורט בירושלים והבחור היה מעין נקובא. ביקשתי אפרסק ואמרתי ח’וח’. הוא שם שזיף אמרתי לו “ח’וח’! ח’וח’!” והוא שם לי עוד ועוד שזיפים…”.
אז מילת היום היא –
ח’וֹח’ خوخ – אפרסקים; שזיפים
ביחיד: ח’וֹחַ’ה خوخة
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
דַרַּאק دُرَّاق או דּרַּאק دُرَّاق או דַרַּאקֶן دراقن – אפרסקים
ביחיד דַרַּאקַה درَّاقة או דַרֵּיקַה درّيقة דַרַאקְנֶה دراقنة
אכן, בעיה.
פה, באזורנו, וברוב אזור הלבנט (סוריה הגדולה, בלאד אלשאם) אפרסק הוא דראקן, אך במצרים, וגם בעיראק, הוא דווקא ח’וח’.
דֻרַּאק מֻבַּלַּט دُرَّاق مُبلَّط – אפרסק “פיתה”
=-=
אומרת ויקיפדיה:
“אפרסק (שם מדעי: Prunus persica) הוא מין של עץ פרי גלעיני ממשפחת הוורדיים, המשתייך לסוג פרוּנוּס (אליו משתייכים בין השאר גם השזיף והמשמש). השם אפרסק מתייחס גם לפרי העץ.
אטימולוגיה
האפרסק מופיע בתרבות היהודית כבר בתקופת המשנה (“האפרסקים והשקדים… כלאיים זה בזה”, כלאים א, ד). בכתבי יד עתיקים המילה מופיעה ללא אל”ף פרוסתטית, שהתווספה מאוחר יותר כדי להקל על ההגייה.
מקורם של ששת זני האפרסק המקוריים (כיום ישנם הרבה יותר) הוא בסין וסביבותיה. מסין הגיע לאיראן (מכאן גם מקור שמו היווני: מֵלוֹן פֶּרְסִיקוֹן (תפוח פרסי)), שקוצר על ידי הרומאים ל-persica. […]”
מוסיף ויקימילון:
“גיזרון
מיוונית: mêlon persikón) μῆλον περσικόν) – תפוח פרסי”.
=-=
“השזיף (שם מדעי: Prunus subg. Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ). […]”
ויקימילון:
“גיזרון
בלשון חז”ל יש פרי הנקרא שיזף ”התפוח והחזרד הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ד)
המקור לא ידוע במדויק. יש שיעור שכיוון שהפרי נראה שזוף על העץ ולכן המילה שזיף”.
=-=-=
אומר המילון המקוון אלמעאני:
الدُّرَّاق: الخَوْخ، شجر مثمر من الفصيلة الورديّة من أشجار الفواكه
الدُّرَّاق: شَجَرَةٌ مِنْ فَصِيلَةِ الوَرْدِيَّاتِ، تُعْطِي فَاكِهَةَ الدَّرَّاقِ لَهَا لَوْنٌ وَرْدِيٌّ وَنَوَاةٌ كَبِيرَةٌ، يُحِيطُ بِهَا لُبٌّ تُغَطِّيهِ قِشْرَةٌ رَقِيقَةٌ، وَهُوَ مَا يُعْرَفُ بِالخَوْخِ. مفرد دُرَّاقَة
בתקציר: דראק הוא ח’וח’; דראק הוא מה שמוכר כ- ח’וח’.
خَوخ: (اسم)
جمع خَوْخة: درّاق، شجر مثمر من الفصيلة الورديَّة من أشجار الفواكه، وتطلق الكلمة أيضا على ثمر ذلك الشّجر اهتم بزراعة شجر الخوخ في حديقته
בתקציר: ח’וח’ הוא דראק.
נו, יופי, ממש מקדם אותנו…
אגב, שזיפים הם גם בַּרְקוּק برقوق.
ומבחירה לא נכנסתי לסוגיה הלשונית הסבוכה, בערבית, הקשורה לפרי המדהים נקטרינה…: الزُّلَّيْقُ أو الزُلَّيْقَة أو الرّحيقاني أو النّكتارين זֻלַּיְק או רחיקאני או נכְּתארין (ויש עוד שמות)
=-=-=
השורש הערבי ח’.ו.ח’ (בגזרת ע”ו) עוסק בעיקר בפרי הנ”ל:
* הפועל הספרותי ח’וֹח’ خوخ בבניין השני – עץ שהרקיב והתפורר
* אִללִּי מַא יֵרְצַ’אש בִּאלְח’וֹח’ יִרְצַ’א בִּשְרַאבֹּה إللّي ما يرضاش بالخوخ يرضى بشرابه – מי שדוחה מנת דובדנים סופו שיסתפק בקב חרובים; מי שמזלזל במשהו בסופו של דבר יאלץ להסתפק במשהו נחות ממנו (מיל’: מי שאינו רוצה אפרסקים יסתפק במיץ שלהם)
* לַא טַאל ח’וחֶ’ אלְיַמַן וַלַא בַּלַח/עִנַבֶּ אלשַּאם لا طال خوخ اليمن ولا بلح/عنب الشّام – יצא קרח מכאן ומכאן, לא השיג לא את זה ולא את זה (מיל’: לא השיג את אפרסקים של תימן ולא את תמרי/ענבי השאם)
גרסה נוספת ומפורסמת יותר: לא טאל בלח אלשאם ולא ענב אלימן لا طال بلح الشّام ولا عنب اليمن – לא השיג את התמרים של השאם ולא את ענבי תימן
אני כמעט בטוח שהמילים ח’וח’ ודראק אינן ערביות במקור, אך לא הצלחתי למצוא מה מקורן.
תגובות הקוראים:
כותב ידידי, הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
מקור המילה خوخ הוא ארמית: חוחא / מקור המילה درّاق הוא יוונית: דורח’יון, אך המילה נכנסה לערבית בתיווך הארמית: דורקינא
=-=
מוסיף פרטים הקורא חגי פודור:
ח’וח’ אַבּוּ ובּר خوخ أبو وبر – אפרסק עם פלומה.
ח’וח’ אַמְלַס خوخ أملس – נקטרינה, אפרסק חלק
=-=
והקורא עזרא סופר מזכיר לי ששכחתי להשוות לעברית, אז נעיין בויקימילון:
חוֹחַ ר׳ חוֹחִים
לשון המקרא: הסוג Scolymus במשפחת המורכבים, צמחי בר קוצנים בעלי פרחים צהובים. גדלים פרא בשדות.
”וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה.“ (ישעיהו לד, פסוק יג)
”תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת-שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב.“ (איוב לא, פסוק מ)
“כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת” (שיר השירים ב ב)
מקור
שמו של אחד הצמחים הקוצניים הנזכרים במקרא. ארמית חוֹחַא. מושאל לערבית ח’וח’ה خَوْخَة בהוראת פרי ממשפחת הורדיים – אפרסק.
חוֹחִית
ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושים, מעוטרת בנוצות ססגוניות, וניזונה בעיקר מזרעי החוח.
“צבעיה הבולטים והיפים הקנו לחוחית את שמה הערבי: “ערוס”, דהיינו “ציפור הכלה”. החוחית הייתה מקובלת כציפור כלוב בין תושבי הארץ הערבים” (מתוך: המשרד להגנת הסביבה-החוחית)
“החוחית הוכרזה חיית בר מוגנת, ובעקבות מעמדה זה, התפתחה בארץ תעשייה ענפה מאוד של ציד לא חוקי” (מתוך: עיתון “מעריב”)
גיזרון
מחידושי מנדלי מוכר ספרים. החוחית נוהגת להאכיל את גוזליה מזרעי צמח החוח.
זה היה הפוסט ה- 1,417 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x