ארוחת ערב

ארוחת ערב
אוכל בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on ארוחת ערב

ארוחת ערב

ארוחת ערב

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
עַשַאא’ عَشَاء, במדוברת עַשַא عَشَا – ארוחת ערב
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
Arab Jenn
שיש לו 107,000 עוקבים.
מאחורי העמוד עומדת בחורה צעירה, שכתבה רק את המסר הקצר הבא:
Mar7aba ya helween❤️
שלום מתוקים
אז נאצלתי לחפש אותה בטיקטוק, שם יש לה 1.3 מיליון עוקבים, וממנו לומדים ששמה הוא:
jenniferkassir
אבל זה לא מספיק לי.
מסתבר שיש אתר, “ימי הולדת של מפורסמים”, בו היא “מתפרעת” וכותבת על עצמה:
היא נולדה בארה”ב ב- 1999. באופן לא מפתיע, היא ממוצא לבנוני. היא למדה באוניברסיטה בקליפורניה.
שם משפחתה הוא קציר. ג’ניפר קציר.
=-=-=
הסרטון פורסם ב- 17.7.23 וכותרתו:
Should people split the check on the first date or should the man pay? ????
האם אנשים צריכים להתחלק בחשבון בדייט ראשון או שהגבר צריך לשלם?
– מאמא, ענדי סאאל
– איה מאמא, שו?
– אוכי, סו בכרא בס אתערף ע ואחד שאב, אוכי, ועזמני. שו?
– יא רב! יא רב!
– אוכי, סו אד’א עזמני אלשאב ע אלע’דא או עשא ואכלנא, ואג’ת אלצ’ק, מין בידפע, יעני אנא בדפעה כמאן, מצ’בוט? יעני בעמל ספליט ללצ’ק, בקלה: בדי אקסם?
– כיף יעני מאמא?
– וואט?
– מן כל עקלכ היכ בדכ תקלי לה ללשאב יעני? היכ מן אולתהא בדהא תבלש מעכן?!?
– טיב, סאאל, אנא-
– עיב, מאמא! עיב! שו האלחכי הידא? מפרוצ’ הו ידפע!! יייי!!
– אה. אוכי שו בתפכרוא אנתו, נעמל ספליט או?
– צצצצצ!!!
– שו בכ? עם בסאלכ סאאל, חביבתי!
– ماما، عندي سؤال
– ايه ماما، شو؟
– اوكي، so بكرا بس أتعرّف ع واحد شابّ، اوكي، وعزمني. شو؟
– يا ربّ! يا ربّ!
– اوكي، so إذا عزمني الشّابّ ع الغدا أو عشا وأكلنا، وإجت الcheck، مين بيدفع، يعني أنا بدفعه كمان، مضبوط؟ يعني بعمل split للcheck، بقلّه: بدّي أقسم؟
– كيف يعني ماما؟
– what؟
– من كلّ عقلك هيك بدّك تقلّي له للشّابّ يعني؟ هيك من أوّلتها بدّها تبلّش معكن؟!؟
– طيب، سؤال، أنا-
– عيب، ماما! عيب! شو هالحكي هيدا؟ مفروض هو يدفع!! يييي!!
– اه. اوكي شو بتفكّروا انتو، نعمل split أو؟
– (מצקצקת בלשונה)!!!
– شو بك؟ عم بسألك سؤال، حبيبتي!
– אמא, יש לי שאלה
– כן, אמא*, מה?
– טוב, בעתיד, ברגע שאכיר בחור, טוב? והוא יזמין אותי. (מפסיקה ומתייחסת לתגובה אמהּ) מה?
– הלוואי! הלוואי!
– טוב, אז כשהבחור יזמין אותי לארוחת צוהריים או ערב, ונאכל, ויגיע החשבון, מי ישלם, כלומר אני גם אשלם אותו, נכון? כלומר נחלוק את החשבון. אגיד לו: “אני רוצה להתחלק”?
– מה כוונתך, אמא?
– מה?
– מכל הדברים זה הדבר שאת רוצה להגיד לבחור? כבר מההתחלה זה קורה לכן?!?
– טוב, רק שאלה, אני-
– בושה, אמא! בושה! מה זה הדיבור הזה? הוא חייב לשלם!! מה זה!!!!!
– אה. טוב (פונה לצופים), מה אתם חושבים, לחלוק או?
– (מצקצקת בזעם בלשונה)!!!
– מה קרה לך? אני שואלת אותך שאלה, יקירתי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אצל הערבים מקובל שה”גדולים” פונים ל”קטנים” כפי שהקטנים פונים אליהם.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ע.ש.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בשעות החשכה של הערב ובארוחות ערב:
* הפועל עַשַא عشا בבניין הראשון – נעשה עיוור-לילה; הכין ארוחת ערב ל-
* הפועל עַשִיַ عَشِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – אכל ארוחת ערב
* הפועל עַשַּא عشّى בבניין השני או אַעְשַא أعشى ברביעי – הכין ל- ארוחת ערב; גרם ל- שיהיה בעל ראיה חלש; לקח את העדר למרעה בערב
* הפועל תְעַשַּא تعشّى בבניין החמישי – אכל ארוחת ערב
* הפועל תַעַאשַא تعاشى בבניין השישי – התעלם, עשה עצמו שאינו רואה
* הפועל אִעְתֶַשַא اعتشى בבניין השמיני – הלך בתחילת הערב
* אַעְשַא أعشى, במשקל בעלי המום – חלש-ראיה, כבד-ראיה; עיוור-לילה
* עִשַאא’ عشاء או עַשִיּ عشِيّ – ערב, תחילת החשכה/הלילה, הזמן משקיעת השמש עד החשכה; התפילה האחרונה ביום, תפילת הלילה
* אַלְעִשַאאַאן العشاءان – כינוי לשתי התפילות המאוחרות ביום: אלמע’רב (בין הערביים) ואלעשאא’ (תחילת הלילה)
* מַא בַּיְנַ אלְעִשַאאַיְן ما بين العشاءين – הזמן בין שתי התפילות הנ”ל
* עַשִי عشي – חולה בעיוורון-לילה
* עַשִּי عشّي – טַבָּח
* עֻשְוַה عُشوة – חשכה; מדורה
* עַשְוַה عَشوة – אשמורת ראשונה של לילה; חשכה; ארוחת ערב
* עַשִיַּה عشيّة – ערב, תחילת החשכה
* בַּיְנַ עַשִיַּה וַצֻ’חַאהַא بين عشيّة وضحاها – בן-לילה, מהר מאוד
* עַשִיַּת סַפַרִהִ عشيّة سفره – ערב נסיעתו, לפני יציאתו
* עַשִיַּתֶ אלְעִיד عشيّة العيد – ערב החג
* עַשַאוַה عشاوة או עַשַא عشا (עַשַן عشًا) – עיוורון לילה
* עַשְוַאא’ عشواء – חשכה; נאקה שאינה רואה בלילה
* עַשְוַאאִיּ عشوائيّ – חסר אבחנה, מקרי, אקראי, בלתי מתוכנן; פראי
* קַצְף עַשְוַאאִיּ قصف عشوائيّ – ירי (הפגזה) ללא אבחנה
* קַדִ’יפַה עַשְוַאאִיַּה قذيفة عشوائيّة – פגז תועה
* בִּטַרִיקַה עַשְוַאאִיַּה بطريقة عشوائيّة – באופן חסר אבחנה
* מַסַאכֶּן עַשְוַאאִיַּה مساكن عشوائيّة – אזור בניה פרועה, מגורים שנבנו ללא תכנון
* מֻסְתַוְטַנַה עַשְוַאאִיַּה مستوطنة عشوائيّة – מאחז (התנחלות) בלתי חוקי
* עַשְוַאאִיַּה عشوائيّة – שכונת עוני בלתי מתוכננת (במצרים)
* עַשְוַאאִיַּן عشوائيًّا – באקראי, ללא אבחנה
* עַשְיַאן عشيان – מי שכבר אכל ארוחת ערב
* עַשַאא’ עַמַל عشاء عمل – ארוחת עבודה בערב, ארוחת ערב עסקית
* מַאְדֻבַּת עַשַאא’ مأدبة عشاء – ארוחת ערב חגיגית, משתה
* אַלְעַשַאאֶ אלרַּבַּאנִיּ العشاء الرّبّانيّ – הסעודה האחרונה (של ישו)
* קַבֶּל מַא יִתְעַשַּא פִיכּ תְעַ’דַּא פִיה! قبل ما يتعشّى فيك تغدّى فيه, או בספרותית: נַתַעַ’דַּא בִּהִ קַבְּלַ אַנ יַתַעַשַּא בִּנַא نتغدّى به قبل أن يتعشّى بنا – הבא להורגך השכם להורגו, זכותך להגן על עצמך (מיל’: לפני שהוא יאכל אותך לארוחת ערב, אכול אותו לארוחת צהרים!)
* יִפְטֶרְנִי בְּעַלְקַה יְעַ’דִּינִי בְּעלקה וּיְעַשִּינִי בעלקה يفطرني بعلقة يغدّيني بعلقة ويعشّيني بعلقة – (בעלי) מכה אותי מבוקר ועד ערב (מיל’: מכה אותי בארוחות בוקר, צהרים וערב)
* תְעַ’דַּא וּתְמַדַּא, תְעַשַּא וּתְמַשַּא تغدّى وتمدّى تعشّى وتمشّى – אכול ארוחת צהרים ושכב לנוח, אכול ארוחת ערב וצא להליכה רגלית
זהו פתגם בשבח אורח חיים בריא. מופיעים בו 4 פעלים בציווי של הבניין החמישי, כולם מגזרת ל”י. במקור, כפי שהעיר לנו בזמנו הקורא יהודה כץ (ז”ל), היה צריך להיות תע’דא ותְמַדַּד, שכן תמדד פירושו התמתח, ו- תמדא אינו באמת מופיע במילונים. אני סבור שיש כאן אילוץ לצורכי “זרימה” וחריזה, מה שנקרא בבלשנות אטרקציה, או גְּרֵרָה בעברית.
לשמיעה:

הקורא אלי בן-משה הזכיר לנו את:
מַא עִַנְדֹה עַשַא יִתְעַשַּא, רַח גַ’אבּ פִגֶ’ל לַיִתְדַשַּא ما عنده عشا يتعشّى، رح جاب فجل ليتدشّى – “קפץ מעל הפופיק”, מי ששם עצמו לעשיר גדול ובעצם אין לו כלום (מיל’: אין לו מה לאכול לארוחת ערב, הלך הביא צנון רק כדי לעשות גרעפס)
כתבה לנו אסתר ספדיה:
אֶלְבַּסִּינֶה בְּתַאכֹּל עַשַאה البسّينة بتاكل عشاه – החתולה אוכלת את ארוחת הערב שלו.
כינוי לאדם תמים שאפשר לעבוד עליו בקלות ,מעין פראייר.
הקורא יובל גלעד הציע קשר למילה העברית עש (הפרפר), ויאיר גולד כתב בנושא:
במבט לעברית ניתן למצוא את השורש ע.ש.ש. אמנם לא בדיוק אותה הגזרה אך מצאי עיצורי שורש דומה מאוד. אחת ממשמעויות שורש ע.ש.ש בעברית מקראית קשורה לכֵּהוּת: עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי“ (תהלים ו, פסוק ח). וזה קשר אפשרי בין השורש הערבי לעברי: התכהות, טשטוש, חשיכה
צילום: Juliette F
זה היה הפוסט ה- 2,170 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x