בּוּר

בור
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תואר תרבותLeave a Comment on בּוּר

בּוּר

בור

פורסם לראשונה ב- 8.9.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @אפרים בן מאיר, שכתב לנו:
“אשמח אם תסביר את הקשר בן המילים: מג’הול, ג’הל, וג’אהליה.
תודה”
אז מילת היום היא –
גַ’אהֶל جَاهل – בּוּר
לשמיעה:

היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מַגְ’הוּל – ההפך מ- מַעְרוּף معروف, שזה ידוע.
לשמיעה:

וכן שמו הערבי של זמן הסביל במערכת הפועל
* זַלַמֶה מג’הול زلمة مجهول – אדם בלתי מזוהה (“בלמ”ז”), בלתי מוכר, בלתי ידוע
* אֶלְגֻ’נְדִיּ אֶלְמַגְ’הוּל الجنديّ المجهول – החייל האלמוני, בעיקר בשמות של מצבות הנצחה או כיכרות בכמה ערים ערביות
השורש ג’.ה.ל בערבית קשור לאי ידיעה ואף לבורות. השורש הזה אינו קיים בעברית.
* הפועל גִ’הֶל (בבניין הראשון) جهل, שהצורה מג’הול היא הבינוני הפעול שלו – היה בור, טיפש, לא ידע דברים
* הפועל תַגַאהַל (בבניין השישי, בספרותית גבוהה) تجاهل – העמיד פני בור, התעלם מ-
* גַ’הְל جهل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – בורות
* גַ’אהֶל جاهل (הבינוני הפועל של הבניין הראשון) וברבים גַ’הַלַה جهلة או גֻ’הַּאל جهّال או גֻ’הַלַאא’ جهلاء – בור, עם הארץ, טיפש, פרא אדם
ממילה זו נוצרה אַלְגַ’אהִלִיַּה الجاهليّة – התקופה שלפני האסלאם, שנחשבת תקופת בורות ביחס לנאורות אותה הביא האסלאם לשבטים הבדואים של חצי האי ערב. זה לא משנה את העובדה, שגם בתקופה זו מי שידע קרוא וכתוב כתב שירים וסיפורים בערבית ספרותית משובחת, והייתה תרבות שבטית ענפה ופורה, אם כי פגאנית.
=-=-=
תמר מזן מג’הול הוא זן נפוץ מאוד של תמרים, שמקורו במרוקו, והוא מכונה “מלך התמרים”.
אבל במה הוא חטא שהוא מכונה בלתי נודע?
בפוסט המקורי שאלתי את הקוראים אם למישהו יש פתרונות…
אלו התגובות שקיבלנו:
• לפי הידוע לי שמו נקרא מג׳הול כיוון שמקורו בנווה מדבר עלום שם משם הגיע במקור. הוא אכן נחשב לתמר הכי נחשק במרוקו ולכן גדל רק בגן הארמון המלכותי. בשלב מסוים תמרי מג׳הול נדבקו במחלה מסתורית ואגרונום אמריקאי לקח את העצים היותר בריאים לאמריקה שם עברו הסגר וטופלו. כל המג׳הולים היום הם ילדים של עצי התמר האלה, לרבות אלה הגדלים בישראל.
• אני רק אוסיף שהזן הזה הגיע לישראל בכלל מקליפורניה, הרבה אחרי קום המדינה ואחרי “ייבוא” הזנים האחרים מעיראק.
• בשנת 54′ החליט בן גוריון שכדאי מאוד לגדל תמרים בארץ ישראל, ולשם כך התעניין לדעת מהיכן ניתן לייבא חוטרים של עצי תמר על מנת לשתול אותם באדמת ארץ ישראל ולפתח את ענף התמרים בארץ.
יודעי דבר גילו לו, שהמקור הטוב ביותר לייבוא חוטרי תמר, נמצא בעיראק. בן גוריון, הטיל את המשימה על שירותי הביטחון דאז, שהגיעו לפרס, שבאותה תקופה הייתה ידידתנו. חוטרי התמרים היו בעיראק, כך שבעזרת סירות הצליחו אנשי הביטחון שלנו להשיט את התמרים מהצד העיראקי של המפרץ הפרסי, לנמל חורמשחאר שבצידו הפרסי של הנהר (איזה מבצע!!) שם שכרו אוניה שנשאה דגל איטלקי ושמסמכי הנסיעה שלה היו לאירופה. על האוניה העמיסו אלפי חוטרים של עצי תמר מסוגים שונים ורק לאחר חציית תעלת סואץ, הודיעו לקברניט האוניה על שינוי יעד הנסיעה – לישראל. כמובן שהייתה מהומה בעקבות ידיעה זו, אך לבסוף הגיעה האנייה לנמל חיפה.
בנמל, לאחר שהתברר כי לא עלה בדעתם של אנשי הביטחון לברר את שמות זני התמרים (בכל זאת, הם לא היו חקלאים) והחוטרים היו בערבוביה, הוחלט להביא מומחה שיערוך מיון לפי זנים.
לנמל חיפה הגיע מומחה בעל שם מאלעריש שבסיני, הידועה בגידולי התמרים שלה, והוא מיין: חלאווי, שעיר, חדראווי… (לפני ששמעתי את הסיפור הזה לא ידעתי שקיימים כל כך הרבה סוגי תמר 😮). בסוף תהליך המיון לפי שמות, נשארה קבוצת תמרים, שאותו מומחה לא ידע את שמה. כששאלו אותו, ענה בערבית: “הדא מג’הול”!! שזה בעברית: “זה לא ידוע”!!
ומאז ועד היום, נקרא שמו של התמר “הלא ידוע” בישראל ובעולם כולו – תמר מג’הול.
והוא טעים, ויפה, ויאמי יאמי
תגובות נוספות מהפוסט הזה:
* אני שמעתי פעם שתמר مجهول הוא למעשה תמר مدجول (שגדל על יד נהר ה دجلة, דג’לה, החידקל)، והשם התעוות בגלל מעברים בין שפות.
*אני שמעתי אגדה שבגלל שגידלו את הזן בארץ ורצו לשווקו גם לארצות ערב החליטו לקרוא לו מג’הול – יעני לא ידוע מהיכן מגיע. כדי שלא ידעו שהוא מגיע מישראל.
=-=-=-=
פוסט נוסף שהיה לנו עם השורש:
יַנְתַהִי אלְעִלְםֻ חַיְתֻ’ יַבְּדַאֻ’ אלְגַ’הְלֻ ينتهي العلم حيث يبدأ الجهل – הידע מסתיים במקום שהבורות מתחילה.
לשמיעה:

זהו משפט בערבית ספרותית. כאן, למעלה, הוא מנוקד על דרך הספרותית, בדיוק כפי שמבטאת אותו בהקלטה ימאמה. המילה “חית’ “, שמיד נדבר עליה, אינה קיימת במדוברת.
עכשיו אחזור להתחלה, ואתמקד דווקא בפועל “הסתיים”…
אִנְתַהַא انتهى – הסתיים, זהו הבניין השמיני של השורש נ.ה.י., הקשור כולו לסיומים וסיומות (וגם לאיסורים). זוכרים? אנו בספרותית. במדוברת הפועל השימושי ביותר ל- הסתיים, או נגמר, הוא חִ’לֶץ خلص. שימו לב לניקוד! זה פועל. חִ’לֶץ. חַ’לַץ خلص, במובן מספיק, די (כן, כן, כך כותבים את זה בתעתיק מדויק, עם ח’ ועם צ בסוף) מנוקד שונה.
מילה נוספת מהשורש הזה: נִהַאיֶה نهاية – סיום, סוף (בִּדַאיֶה بداية – התחלה, וראו גם בסוף הפוסט היום).
עִלֶם – ידע, או מדע. השורש הזה רב משמעויות, נציין פה כמה חשובות:
הפועל עִלֶם علم, בבניין הראשון, פירושו ידע, הכיר
הפועל עַלַּם علّم, בבניין השני, פירושו לימד, ומכאן מְעַלֶּם معلّم, מורה, בצורת הבינוני הפועל
עַלַם علم, וברבים אַעְלַאם أعلام – דגל (יש הרבה מילים לדגל בערבית)
עַאלַם عالم – פשוט עם הברה ראשונה ארוכה יותר – עולם. צורת הרבים עַאלַמוּן عالمون (בספרותית) מוכרת בעיקר בצירוף: אַלְחַמְדֻ לִלַּהִ רַבִּ אלְעַאלַמִין الحمد لله ربّ العالمين – השבח לאל ריבון העולמים. למה זה עאלמין ולא עאלמון? בשל היחסה הדקדוקית…
חַיְת’ حيث – מילת קישור שפותחת פסוקית, או משפט משועבד (האבק ששכב שנים על החומר שנלמד בתיכון מתחיל להתנער???). גם מי שלא הבין, זו מילה בספרותית שברוב המקרים נתרגמהּ “כאשר”, אך לעיתים הולם יותר לתרגם: מקום שם-. ככלל, בשפות השמיות תיאורי הזמן (כאשר) והמקום (מקום שם) חופפים.
הפועל הספרותי בַּדַאַ’ بدأ, שהפך במדוברת ל- בִּדִי بدي (ויש גם אומרים בַּדַא), פירושו התחיל, שכבר פגשנו פה היום את צורת שם הפעולה שלו, התחלה, בדאיה (בִּדִּי بدّي במובן אני רוצה זה עם דגש. בערבית כל דגש משנה משמעות. כך גם בעברית, אבל מי היום מקפיד על דגשים חזקים?).
במדוברת מקובל יותר להגיד בַּלַּש بلّش במובן התחיל.
*** שימו לב! זה היה פוסט ישן, ממוחזר, מהתקופה בה לא פירטתי על כל שורש כמו היום. אז ברור שהוא שלדי מאוד וחסר. אני יודע… ***
מוסיפה לנו הקוראת Moran Tal:
על פי מאמרו של גולדציהר
What is meant by al-Jahiliyya
השורש ג’הל מקביל ומנוגד בראש ובראשונה לשורש חלמ. חלימ – אדם שמכיל את כל תכונות הגבר הבדווי האצילי, השומר על איפוק. ומי שמנוגד לו הוא הג’אהל, הברברי והפראי. בעוד המשמעות המשנית בלבד היא ההקבלה וההנגדה אל מול עאלמ, יודע, לעומת בור שאינו יודע.
בנוסף, טעות נפוצה שגם מוסלמים רבים לא יודעים היא שהביטוי رب العالمين הוא ריבון העולמים, במובן של ריבונם של בני האדם. אין שום קשר לעולם הזה או לעולם הבא.
=-=-=
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top