
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
גִ’ית וּאַללָּה גַ’אבַּכּ! جِيتْ والله جَابَك! – באת בדיוק בזמן! (מיל’: באת ואלוהים הוא זה שהביא אותך)
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאי החביב עלויה.
عليوة .. إثنين عالبطل أهجمي يا جميلة ههه
עליוה .. שניים נגד הגיבור. תקפי, ג’מילה!
– מין, אבו נזאר? אח’וי, חביבי! ג’ית ואללה ג’אבכ! תעאל, אנקד’ני, אבו נזאר, אנקד’ני!
– ג’ית ואללה ג’אבני? אנא אללי בדי אורג’יכ, יא עליוה! בס מא בדי אצ’רבכ ע באב דארכ עשאן מא יקולוש תהג’ם עליה עלא באב דארה!
– תנין? תנין עלא ואחד? אהג’מי, יא ג’מילה, ג’מילה!
– אנא בדי אכסרכ, בדי אהזמכ!
– טב, לחט’ה, לחט’ה! אבו נזאר, יא אח’וי, אנת, אנא עארף ליש בדכ תקאתלני. בס הדא, הדא אבו חואג’ב בלא שוארב, ליש ביקאתלני, מש עארף
– כיף מש עארף? אנא אבו חמדי, אח’וה לאבו ג’מיל, צאחב האי אלדאר!
– איש? איש בתקול?! אח’ו אבו ג’מיל?
– מתל מא סמעת!
– עשאן היכ כאנת מרתי ג’מילה תאשר לי ואנא מש פאהם עליהא. אול מרה בפהמש עליהא אשי. טב, תוצ’ח לי כאן יעני
– אבו חמדי, אידי ואידכ נרביה עשאן יתעלם!
– לחט’ה לחט’ה, יא שבאב! לחט’ה, יא ג’מאעה, לחט’ה! עלא מהלכו. אה, אנתו עשאן אלמצארי?
– איוא, עשאן אלמצארי!
– טיב, הלק בדי אסד לכ, יא אח’וי, מצאריכ, ואנת בדי אעטיכ מצארי אח’וכ, אאג’אר אלדאר. הדוא אעצאבכם. טב, קולוא מן אול אנה הין, שוי, לו סמחת, אידכ, שוי אח’וי אבו נזאר. טב, קולוא אנה משכלת מצארי, יעני אלואחד, אנתו, ים, טב, יעני אחכוא ללואחד יעני, ואללה, יא עליוה, בדנא מנכ אלאאג’אר אלהדא. פי אלג’זדאן, ען אד’נכם לחט’ה, בעד אד’נכ, בעד אד’נכ
– תפצ’ל
– ואלחכי ללג’מיע ולא תהון. ען אד’נכ. ג’מילה, דורי פי אלמטבח’, רוחי, רוחי, ילא, אללה מעכ. בתדור פי אלמטבח’, דאימן בחט ג’זדאני פי אלמטבח’. בעד אד’נכם אחכי לכם האלכלמה, אנתו אלתנין: האי מא פי אנתן מנכ אלא הו!
– איה! וקף, עליוה!!!!
– مين، أبو نزار؟ أخوي، حبيبي! جيت والله جابك! تعال، أنقذني، أبو نزار، أنقذني!
– جيت والله جابني؟ أنا اللي بدّي أورجيك، يا عليوة! بس ما بدّي أضربك ع باب دارك عشان ما يقولوش تهجّم عليه على باب داره!
– تنين؟ تنين على واحد؟ اهجمي، يا جميلة، جميلة!
– أنا بدّي أكسرك، بدّي أهزّمك!
– طب، لحظة، لحظة! أبو نزار، يا أخوي، انت، أنا عارف ليش بدّك تقاتلني. بس هدا، هدا أبو حواجب بلا شوارب، ليش بيقاتلني، مش عارف
– كيف مش عارف؟ أنا أبو حمدي، أخوه لأبو جميل، صاحب هاي الدّار!
– ايش؟ ايش بتقول؟! أخو أبو جميل؟
– متل ما سمعت!
– عشان هيك كانت مرتي جميلة تاشّر لي وأنا مش فاهم عليها. أوّل مرّة بفهمش عليها اشي. طب، توضّح لي كان يعني
– أبو حمدي، ايدي وايدك نربّيه عشان يتعلّم!
– لحظه لحظة، يا شباب! لحظة، يا جماعة، لحظة! على مهلكو. اه، انتو عشان المصاري؟
– ايوا، عشان المصاري!
– طيب، هلّق بدّي أسدّ لك، يا أخوي، مصاريك، وانت بدّي أعطيك مصاري أخوك، آجار الدّار. هدّوا أعصابكم. طب، قولوا من أوّل إنه هين، شوي، لو سمحت، ايدك، شوي أخوي أبو نزار. طب، قولوا إنّه مشكلة مصاري، يعني الواحد، انتو، يم، طب، يعني احكوا للواحد يعني، والله، يا عليوة، بدّنا منك الآجار الهدا. في الجزدان، عن إذنكم لحظة، بعد إذنك، بعد إذنك
– تفضّل
– والحكي للجميع ولا تهون. عن إذنك. جميلة، دوّري في المطبخ، روحي، روحي، يلّا، الله معك. بتدوّر في المطبخ، دايمًا بحطّ جزداني في المطبخ. بعد إذنكم أحكي لكم هالكلمة، انتو التّنين: هاي ما في أنتن منك إلّا هو!
– ايه! وقّف، عليوة!!!!
– (עליוה) מי, אבו נזאר? אחי, יקירי! באת בדיוק בזמן! בוא, הצל אותי, אבו נזאר, הצל אותי!
– (אבו נזאר) באתי בדיוק בזמן? אני זה שיראה לך, עליוה! אבל אני לא רוצה להכות אותך בפתח ביתך כדי שלא יגידו: הוא תקף אותו בפתח ביתו!
– שניים? שניים נגד אחד? תקפי, ג’מילה, ג’מילה!
– אני אשבור אותך, אני אביס אותך!
– טוב, רגע, רגע! אבו נזאר, אחי, אני יודע למה אתה רב איתי. אבל זה, זה עם הגבות בלי השפם, אני לא יודע למה הוא רב איתי
– (אבו חמדי) מה לא יודע? אני אבו חמדי, אח של אבו ג’מיל, בעל הבית הזה!
– מה? מה אתה אומר?! אח של אבו ג’מיל?
– בדיוק מה ששמעת!
– זו הסיבה שאשתי ג’מילה (שהיא אישה מגמגמת. שָלֵו) סימנה לי ולא הבנתי אותה. זו הפעם הראשונה שלא הבנתי ממנה דבר. טוב, תסביר לי מה קרה
– אבו חמדי, אני ואתה נחנך אותו כדי שילמד!
– רגע, רגע, אנשים! רגע, חבר’ה, רגע! לאט לכם. אה, באתם בגלל הכסף?
– כן, בגלל הכסף!
– טוב, עכשיו אחזיר לך, אחי, את הכסף שלך, ולך אתן את הכסף של אחיך, שכר הדירה. תירגעו. טוב, אתם צריכים להגיד מהתחלה, אם אפשר, תוריד את היד קצת, אחי אבו נזאר. תגידו שזו בעיית הכסף, כי הבן אדם, טוב, כלומר תגידו לבן אדם: עליוה, אנו רוצים ממך את שכר הדירה של הזה. בארנק, ברשותכם, רגע, ברשותך, ברשותך
– בבקשה
– זכות הדיבור היא של כולם. ברשותך. (פונה לאשתו) ג’מילה, חפשי במטבח, לכי, לכי, יאללה, האל עמך. (פונה לגברים) היא תחפש במטבח, תמיד אני משאיר את הארנק שלי במטבח. ברשותכם אגיד לכם מילה, לשניכם: אין מסריח יותר ממך אלא הוא!
– מה? עצור, עליוה!!!!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
הפועל ג’אב הוא יציר של הערבית המדוברת, המבוסס על שני רכיבים נפרדים בספרותית:
הפועל גַ’אאַ’ جَاءَ, בא (במדוברת: אַגַ’א أجَا), ואות היחס בִּ, שנקראת בַּאאֶ’ אלתַּעְדִיַה باء التّعدية, ותפקידה להפוך פעלים עומדים (כאלו שאינם מצריכים מושא הכרחי, כמו נכנס, בא ונפל) לפעלים יוצאים (כאלו שמצריכים מושא, למשל: ראה את-, קנה את-, דיבר על-, עסק ב-).
וכך הפועל בא (העומד) הפך בספרותית ל- הביא (את-, היוצא): גַ’אאַ’ בִּ- جَاءَ بِ.
במדוברת החליטו שעדיף להתייחס לצרוף כמילה אחת, וכך לצד אג’א נוצר הפועל ג’אב, כיחידה אחת.
הפועל אג’א במדוברת, על כל נטיותיו, מופיע בעשרות – אם לא מאות – פתגמים, ותקצר פה היריעה. לרובם התייחסנו במרוצת הזמן בפוסטים השונים.
השורש הערבי הספרותי ג’.י.א’ (בגזרת ע”י – ל המזה) נפוץ מאוד בשימוש אך מצומצם מאוד במילים.
* הפועל גַ’אאַ جَاءَ בבניין הראשון – בא, הגיע; קרה; פגע ב-
ג’אי جاي היא צורת הבינוני הפועל שלו במדוברת.
* גַ’אאַ פִי נַבַּא מִן- جَاءَ في نبأ من- – נאמר בידיעה מ-
* גַ’אאַ עַלַא- جَاءَ على- – נעשה לפי-
* מַגִ’יא’ مجيء, גַ’יְא’ جيْء או גַ’יְאַה جيأة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגעה, ביאה; נוכחות
* מַגִ’יא מַקְדַמִיּ مجيء مقدميّ – לידת עכוז
גם הפועל ג’אב מופיע בעשרות ביטויים ופתגמים. הנה עוד אחד, אקראי, לדוגמה:
שוּ גַ’אבַּכּ לַהוֹן? شُو جابَك لَهون؟ – מה הביא אותך לפה?
זה היה הפוסט ה- 2,690 שלנו.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.