משוואה

משוואה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on משוואה

משוואה

משוואה

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

מֻעַאדַלַה مُعَادَلَة וברבים מֻעַאדַלַאת مُعَادَلَات – משוואה; שוויון; נטרול

עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Rawan Sami Asaad

ל- רַוַאן סַאמִי אֶלְאַסְעַד روان سامي الأسعد יש 287,000 עוקבים. היא גרה במזרח ירושלים ועובדת ב- تلفزيون فلسطين Palestine TV. היא כותבת על עצמה:

🇵🇸فلسطينية 🇵🇸
باحثة عن الحقيقة والحق

פלסטינית
חוקרת האמת והצדק

מהתכנים שלה עולה שרואן הזו אינה חובבת ציון גדולה, אז תתכוננו לכל מיני הפתעות עובדתיות והיסטוריות…

כותרת הסרטון:

العبرية الحديثة عمرها 120 سنة فقط!

העברית המודרנית היא רק בת 120!

بتعرفوا إنه اللّغة إللي بيحكوا فيها مواطني "دولة إسرائيل" اليوم مش هي اللّغة اللي كانت موجودة قبل آلاف السّنين؟
الحقيقة إنّه العبريّة الحديثة عمرها بس حوالي 120 سنة، مش أكثر. قبل ما نحكي عن الاحتلال، خلّونا نرجع خطوة لورا.
اليهود تاريخيًّا ما كان الهم لغة واحدة، كانوا بيحكوا آرامي بفترة السّبي البابليّ. بعدها بقرون طويلة، حكوا العربيّة بالبلاد العربيّة، واليهود الأوروبيّين حكوا يديش. هي لغة خليط بين الألماني والرّوسي والبولندي. واليهود السفراديم حكوا لادينو، هي لغة إسبانيّة قديمة مع شويّة عبراني وشويّة تركي. يعني ما كان في شيء اسمه "لغة اليهود". كانوا بيحكوا لغة البلد اللي عايشين فيها، مثل أيّ شعب آخر.
هون بيدخل الشّخص اللي غيّر كلّ المعادلة: اليعيزر بن يهودا. اسمه الأصلي اليعيزر برلمان. شابّ أشكنازي من ليتوانيا. لغته الأمّ كانت اليديش وما كان يحكي عبريّة نهائيًّا.
قرّر في أواخر القرن التّاسع عشر إنّه يخترع لغة جديدة لليهود المهاجرين. جمع شوية عبريّة قديمة من الكتب، وخلط معها روسي وألماني وبولندي، واخترع آلاف الكلمات اللي ما إلها وجود بالتّاريخ القديم، وأسّس لجنة اسمها لجنة اللّغة العبريّة، اللي صارت اليوم أكاديمية اللّغة العبريّة.
العبريّة اللي بنسمعها اليوم هي مش لغة النّبيّ موسى عليه السلام ولا لغة داوود ولا سليمان. هي مشروع لغوي سياسي، انبنى من الصّفر قبل 120 سنة.
امتى صارت هي اللّغة الرّسميّة؟ بعد الاحتلال مباشرة، سنة 1948. قبل هيك ما كانت لغة دولة ولا معترف فيها رسميًّا ولا هي لغة أغلب اليهود بالعالم. بعد قيام إسرائيل فرضوا العبريّة على كلّ المهاجرين اللي اجوا من أكثر من 100 دولة.
بالمختصر: العبريّة الحديثة مشروع أوروبي أشكنازي عمره بس 120 سنة. اُعتمد رسميًّا فقط مع قيام دولة الاحتلال قبل 77 سنة، وهاي هي الحقيقة اللي قليل بيعرفوها.

אתם יודעים שהשפה שמדברים בה אזרחי "מדינת ישראל" (הסרקזם מופגן באצבעות ידיה. שלו) כיום אינה השפה שהייתה לפני אלפי שנים?
האמת היא שהעברית המודרנית היא רק בת כ- 120 שנה, לא יותר. לפני שנדבר על הכיבוש, בואו נחזור צעד אחורה.
היסטורית, ליהודים לא הייתה שפה אחת, הם דיברו ארמית בתקופת גלות בבל (נעלבתי עד עמקי נשמתי מכך שהיא מחקה לגמרי את תקופת התנ"ך שקדמה לגלות. שלו). אח"כ, במשך מאות שנים, הם דיברו ערבית בארצות ערב, ויהודי אירופה דיברו יידיש. זו שפה שהיא תערובת של גרמנית, רוסית ופולנית (לא הכי מדויק, אבל מילא. שלו). היהודים הספרדים דיברו לדינו, שהיא שפה ספרדית עתיקה עם קצת עברית וקצת תורכית. כלומר לא היה משהו שנקרא "שפת היהודים" (כנ"ל). הם דיברו בשפת הארץ בה חיו, כמו כל עם אחר.
כאן נכנס האדם ששינה את כל המשוואה: אליעזר בן יהודה. שמו המקורי אליעזר פרלמן. (הוא היה) בחור אשכנזי מליטא (בן יהודה היה ממוצא בלרוסי או לטבי, אבל לא ליטאי. שלו). שפת האם שלו הייתה יידיש והוא בכלל לא דיבר עברית.
בסוף המאה ה- 19 הוא החליט להמציא שפה חדשה ליהודים המהגרים (העולים. נו, גם זו דרך לקרוא להחייאת השפה. שלו). הוא ליקט קצת עברית עתיקה מהספרים וערבב אותה עם רוסית, גרמנית ופולנית, וכך המציא אלפי מילים שלא היו קיימות בהיסטוריה הקדומה (בן יהודה חידש פחות מ- 300 מילים. שלו). הוא הקים ועד שנקרא "ועד הלשון העברית", שהפך לאקדמיה ללשון העברית.
העברית שאנו שומעים היום אינה שפת הנביא מוסא (משה רבנו) עליו השלום, ולא שפת דוד או שלמה. היא פרויקט/מיזם לשוני פוליטי, שנבנה מאפס לפני 120 שנה (אפשר את זה ביותר נסחף ומוגזם? שלו).
מתי השפה הזו הפכה לשפה רשמית? מיד לאחר הכיבוש, בשנת 1948. לפני כן היא לא הייתה שפת מדינה, לא הוכר בה רשמית והיא אינה שפתם של רוב היהודים בעולם. לאחר הקמת ישראל כפו (מה??? גם הוציאו להורג את מי שסירב לדבר עברית? שלו) את העברית על כל המהגרים שבאו מיותר מ- 100 מדינות.
בקיצור/לסיכום: העברית המודרנית היא פרויקט/מיזם אירופאי אשכנזי שהוא רק בן 120 שנה. הוא הפך לרשמי רק עם הקמת מדינת הכיבוש לפני 77 שנה, וזו היא האמת שמעט מכירים.

=-=

לסרטון נכתבו 1,200 תגובות, רובן הגדול תומך בדבריה באופן עיוור.
שתי תגובות משכו את תשומת לבי:

شعوب مختلفة واللغة وحدها ليست من مقومات الأمة. لكن التوراة بماذا كتبت لو سمحت أستاذة الأصيلة
העמים שונים זה מזה, והשפה לבדה אינה יסוד הכרחי של אומה. אבל התורה באיזו שפה נכתבה, (אם אפשר לשאול) ברשותך, המורה האצילית?

مع احترامي الك ولخبرتك بس يعني ما بتصيري مشهورة الا إذا يكون عندك وشم على يدك اليمنى يعني والله حرام الوشم. شو راح تقولي لربك عند نزول القبر وعند المحاسبة اتقي الله عز وجل وهذا كله تقليد الكفار يلي ان شاء الله يحشرك معاهم
עם כל הכבוד לך ולידע שלך, את לא תהיי מפורסמת אלא אם יש לך על יד ימין קעקוע? בחיי, הקעקועים אסורים בהלכה. מה תגידי לריבונך ביום הדין? היי יראת שמיים, כל הדברים האלה הם חיקוי של הכופרים, שהלוואי שתתכנסי ביום הדין יחד איתם (ותלכי לגיהינום)

(התמלול – בחלקו – והתרגומים שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/2022627445251971

פוסט נוסף עם הגברת – מחר.

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Haya Levy.

חיה כתבה לנו, כי בטורקית אָדָאלֵט היא צדיקה או צדקת, ושאלה אם יש קשר לפירוש השם גם בערבית.

מבירור קצר עולה כי צדק בטורקית הוא Adalet, אז ברור שיש קשר לערבית, כפי שנראה מיד.

מילת היום היא –

עַדַאלַה عَدَالة – צֶדֶק

לשמיעה: https://clyp.it/bnbcmbyp

היה לנו פוסט על השורש בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elad Port, שביקש שנתייחס למילים מעולם המשפט.

אז מילת היום היא –

עַדֶל عَدْل – צֶדֶק, יושר, שוויון, הגינות; התנהגות טובה; בעל טוב ומוצלח

לשמיעה: https://clyp.it/suvzfmxk

השורש הערבי ע.ד.ל עוסק בעיקר ביושר ובצדק:

* הפועל עַדַל عدل בבניין הראשון – יישר; נהג ביושר; סטה, פנה, נטש את-
* עדל عدل, מילת היום, היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון. וִזַארַתֶ אלְעַדֶל وزارة العدل – משרד המשפטים
* מַחְכַמַתֶ אלְעַדְלֶ אלְעֻלְיַא محكمة العدل العليا – בית דין גבוה לצדק
* עִדְל عِدل, בספרותית, צורת שם פעולה נוספת – שווה-ערך
* עַדַאלַה عدالة, צורת שם פעולה נוספת – משפט, צדק, יושר. קיימת בישראל עמותה בשם עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. אין כמעט דובר עברית שכותב נכון את שם הארגון. כמעט כולם כותבים עדאללה, ודוחפים שלא לצורך את אללה לשם הארגון. לא כל סיומת '–אלַה' ערבית כוללת בהכרח את שם האל…
* עַאדֶל عادل, צורת הבינוני הפועל של הבניין – ישר, הוגן, גלוי-לב (וגם שם פרטי)
* הפועל עַדַּל عدّل בבניין השני – תיקן, שיפר, יישר, איזן
* תַעְדִיל تعديل, צורת שם הפעולה של הבניין – תיקון, שינוי
* תעדילֶ אלְאִסֶם تعديل الاسم – שינוי שם
* תעדיל וִזַארִיּ تعديل وزاري – חילופי גברי בממשלה
* מֻעַדַּל معدّل, צורת הבינוני הפעול של הבניין – ממוצע, שיעור מספרי
* הפועל עַאדַלַ عَادَلَ בבניין השלישי – היה שווה ל-; איזן את-; השווה והבין לאיזון בין-
* מֻעַאדַלַה معادلة, שם הפעולה של הבניין – משוואה; שוויון; נטרול
* מֻעַאדַלַה תַפַאצֻ'לִיַּה معادلة تفاضليّة – משוואה דיפרנציאלית
* הפועל תְעַדַּל تعدّل בבניין החמישי – התיישר, השתפר
* תַעַאדֻל تعادُل, צורת שם הפעולה של הבניין השישי – שוויון; שיווי משקל
* תעאדל סִלְבִּיּ تعادل سلبيّ – תיקו אפס-אפס בספורט. מיל': שוויון שלילי
* הפועל אִעְתַדַל اعتدل בבניין השמיני – התמתן, התיישר, התאזן
* אִעְתִדַאל اعتدال שם הפעולה של הבניין – מתינות
* מֻעְתַדִל معتدل, צורת הבינוני הפועל – ממוצע, בינוני, מתון; ישר, זקוף
* טַקְס מעתדל طقس معتدل – מזג-אוויר נאה, רגיל לעונה
* מְעַדַּלֶה معدّلة, בצורת הבינוני פעול נקבה של הבניין השני, בצפון הארץ בלבד – אשת חיל, עקרת בית לתפארת ובשלנית למופת

עַדִיל عديل וברבים עֻדַלַאא' عدلاء (במלרע) או אַעְדַאל أعدال בספרותית, עֻדַלַא عدلا (במלעיל) במדוברת או עַדַאיֶל عدايل – בעלה של אחותה של אשתי
משמעות נוספת של המילה: שווה-ערך, מקביל, דומה (השורש הזה, ע.ד.ל, עוסק בערבית בצדק)
בואו נדמיין שתי אחיות נשואות, שעומדות צמודות במרכז. לצד כל אחת מהן עומד בעלה. הגברים בתמונה הזו הם שווי מעמד, מקבילים, ולכן הם עדילים זה של זה…

כתב לנו חיים גיא:
עדל – עדול הם גם השקיים שמניחים משני צידי הבהמה ששיווי המשקל הנדרש ביניהם מתכתב עם צדק ועם סמלו המאזניים.
הפתגם لا تقول فول ليصير بالعدول – לא תקול פול ליציר פי אלעדול – אל תאמר פול עד שהוא יהיה בשקיים.
יובל ברגר אף הוסיף את הגרסה: لا تقول فول تتحطه في العدول.

עניתי לחיים:
אני מכיר את הגרסה:
לַא תְקוּל פוּל חַתַּא יְצִיר בִּאלְמַכְּיוּל لا تقول فول حتّى يصير بالمكيول – אל יתהלל חוגר כמפתח (מיל': אל תגיד פול עד שהוא יהיה בתוך כלי מדידת התבואה)

התמונה: Vitaly Gariev

זה היה הפוסט ה- 3,217 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x