בום על קולי

בום על קולי
שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on בום על קולי

בום על קולי

בום על קולי

פורסם לראשונה ב- 16.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Raanan Kovesh.
אז מילת היום היא –
דַוִיּ אחְ’תִרַאק חַאגֶ’זֶ אלצּוֹת دَوِيّ اخْتِرَاق حَاجز الصّوت – בום על-קולי
מיל’: קול הרעש של שבירת/פריצת מחסום הקול
לשמיעה:

“בום על-קולי (באנגלית: Sonic boom) הוא הרעש שיוצר גוף שנע במהירות הקול או במהירות גבוהה יותר הקרויה מהירות על-קולית, והוא סוג של גל הלם. בפרט, המונח מתייחס לרעש שנשמע על הקרקע עקב טיסה של מטוס במהירות של מאך 1 לפחות. הרעש החזק שנשמע מחוץ למטוס דומה לקול רעם או להתפוצצות […]” (ויקיפדיה).
על השורש ח’.ר.ק כבר היה לנו פוסט בעבר:
השורש הערבי הספרותי (מאוד) ד.ו.י (בגזרת ע”ו-ל”י) עוסק בשני תחומים שונים זה מזה: מחלות ותרופות וקולות ורעשים.
ואל תתבלבלו עם השורש צ’.ו.א’, העוסק באורות.
בעברית השורש קיים במילה דוי. אומר ויקימילון:
דְּוָי
1. (לשון המקרא) חֳלִי.
”יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ“ (תהילים מא, פסוק ד)
2. [מליצה] תְּחוּשַׁת כְּאֵב (בְּעִקָּר נַפְשִׁית).
“פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…/ וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר/ מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.” (“פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה”, רחל המשוררת)
גיזרון
* אוגריתית, ‘יאכּל-דו’ yʔkl dw בהוראת – ‘יאכל החולה’.
* מן הפועל דוה. אכדית, דָאווּ-אוּ בהוראת ‘אדם חולה’. ארמית, dwy דְווי. אתיופית, דָאוָוא-יָה. ערבית, دَوًى ‘דַוַא’ בהוראת מחלה, חולי.
=-=-=-=
* הפועל דַוִיַ دَوِيَ בבניין הראשון – חלה; מת ממחלה; התעוור
* הפועל דַוַא دوى גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – השמיע קול שאון, הרעיש
* הפועל דַוַּא دوّى בבניין השני – הרעיש, הרעים
* מֻדַוִּי مدوّي (מֻדַוִּן مدوٍّ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רועם, מחריש אוזניים
* הפועל דַאוַא داوى בבניין השלישי – טיפל במחלתו של-, ריפא
* מֻדַאוִי مداوي (מֻדַאוִן مداوٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא, מרפא
* מֻדַאוַאה مداواة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריפוי, טיפול רפואי; נתינת תרופות
* הפועל אַדְוַא أدوى בבניין הרביעי – טיפל בחולה, סעד חולה על ערש דווי; החלה
* דַוִיּ دويّ, היא חלק מהביטוי של היום – קול, רעש; רעם; משק הרוח; זמזום. כשם תואר: קשה (מתאר מחלות)
* דַוַא دوى (דַוַן دوًى) – מחלה
* דַאיַה داية וברבים דַאיַאת دايات – מיילדת; מיניקת; אומנת
* דַוַאא’ دواء (במדוברת דַוַא) וברבים אַדְוִיֶה أدوية – תרופה; סם
* דַוַאאִיּ دوائيّ – רפואי; תרופתי
* צִנַאעַה דַוַאאִיַּה صناعة دوائيّة – תעשיית התרופות
* דַוַא עַ’סִיל دوا غسيل – אבקת כביסה
הנה פסקה קצרה שהופיעה אצלנו בעבר:
דַאא’ داء וברבים אַדְוַאא’ أدواء, לפי המילונים מהשורש “האח” ד.ו.א’ (גזרת ע”ו ל’ המזה) – מחלה, מום
מילה זו נמצאת פחות בשימוש מאשר מַרַצ’ (נשמע marad, עם d נחצית).
המילה מתכתבת באופן ישיר, מבחינת השורש, עם המילה העברית דְּוָי (דווי, כלומר חולי), כמו ב- ערש דווי, שזה גסיסה. מצד שני, מאותו שורש (כמעט) יש לנו בערבית דַוַאא’ دواء, שהיא תרופה. דבר והיפוכו.
לִכֻּלִּ דַאא’ דַוַאא’ لكلّ داء دواء – לכל מחלה יש תרופה
במשך שנים לימדתי כתבה ששודרה בערוץ אלאקצא של חמאס ב- 7.11.07 ועסקה בתמרון צבאי של חמאס במחנה הפליטים אֶלְבֻּרֵיג’ ברצועה.
וזוהי פתיחתה המליצית:
مآذن البريج تصدح بعد قفول المؤمنين من صلاة الفجر، أن لا تجزعوا.
فأصوات الرّصاص والمدافع والقنابل الّتي ستدوّي بعد قليل هي نيران رجال المقاومة الفلسطينيّة والجهاد، رجال كتائب الشّهيد عزّ الدّين القسّام.
فعلم أهل البريج الصّامد أن مناورة القسّام في المخيّم قد حان وقتها.
מאאד’ן אלבריג’ תצדח בעד קפול אלמאמנין מן צלאת אלפג’ר, אן לא תג’זעוא.
פאצואת אלרצאץ ואלמדאפע ואלקנאבל אלתי סתֻדַוִּי בעד קליל הי ניראן רג’אל אלמקאומה אלפלסטיניה ואלג’האד, רג’אל כתאאב אלשהיד עז אלדין אלקסאם.
פעלמ אהל אלבריג’ אלצאמד אנ מנאורת אלקסאם פי אלמח’ים קד חאן וקתהא.
צריחי המסגדים של אלבריג’ פוצחים בזמרה עם חזרת המאמינים מתפילת השחר, כדי שלא תתייאשו.
קולות הירי, המרגמות ורימוני היד, אשר ירעימו בעוד זמן קצר, הם האש של אנשי ההתנגדות הפלסטינית והג’האד, אנשי גדודי השהיד עז אלדין אלקסאם.
כך יודעים תושבי (מחנה) אלבריג’ העומד איתן, שהגיע זמנו של התמרון של אלקסאם במחנה הפליטים.
=-=-=-=
נסיים גם את הפוסט של היום עם בית (מַוַּאל) מאחד השירים המצריים הקלאסיים (ז’אנר המַוַּאלִים, שהם בלדות קצרות בשירה העממית), שמושר לרוב בצמוד לשיר “בַּהִיַּה”, כולם מהביצוע המפורסם של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي (שהוא ושיריו הם הכי לא השירה הערבית המודרנית הפופולרית, וכמה שאני אוהב את זה!):
طبيب يقول للعليل: عيّان وداويني – טַבִּיב יְקוּל לַלְעַלִיל: עַיַּאן וּדַאוִינִי
قال العليل للطّبيب: وانا مين يداويني؟ – קַאלֶ אלְעַלִיל לַלטַּבִּיב: וּאַנַא מִין יְדַאוִינִי?
انا جاي لك يا صاحب الدّوا علشان تداويني – אַנַא גַ’אי לַכּ יַא צַאחֶבֶּ אלדַּוַא עַלַשַאן תֶדַאוִינִי
الاقيك بجرح الهوى، بتقول لي داويني – אַלַאקִיכּ בְּגַרְחֶ אלְהַוַא, בִּתְקוּל לִי דַאוִינִי
قوم يالله بنا سوا، نزرع تقاوي الدّوا، يشفيك ويشفيني، يا ليل! – קוּם יַאללָּה בִּנַא סַוַא, נִזְרַע תַקַאוִי אלדַּוַא, יִשְפִיכּ וּיִשְפִינִי, יַא לֵיל!
רופא אומר לחולה: “(אני) חולה, רפא אותי”
אמר החולה לרופא: “ומי ירפא אותי?
“אני בא אליך, בעל התרופות, כדי שתרפא אותי
“אני רואה שנפגעת מהאהבה, ואתה אומר לי ‘רפא אותי’
“קום, קדימה, (נקום) שנינו, נזרע את זרעי המזור, שירפאו אותך וירפאו אותי!”
תוכלו להקשיב לבית זה (ולשיר כולו) בדקה 07:20 בסרטון הבא:
=-=-=-=
בתמונה:
“התעבות סביב כלי טיס הוא שם כולל למספר תופעות של התעבות אדי מים סביב כלי טיס או סביב עצמים אחרים הנעים באוויר. התעבות זו נוצרת באזורים סביב כלי הטיס שבהם שורר לחץ אוויר נמוך במיוחד מסיבות שונות. בגזים, לחץ נמוך גורר ירידת טמפרטורה, ובתנאי לחות גבוהה באוויר תתרחש במקומות אלו התעבות. כתוצאה מכך ייווצרו עננים קטנים וקצרי חיים שנראה כאילו הם מלווים את כלי הטיס במשך זמן מה. למעשה, טיפות מים זעירות נוצרות באזורי לחץ נמוך, ונעלמות לאחר מעבר המטוס וחזרת לחץ האוויר לערכו הרגיל. […]” (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top