פורסם לראשונה ב- 26.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה על המשפט: יַלַּא אִטְלַע בַּרַּה – קדימה, צא החוצה!
אז מילת היום היא –
בַּרַּה بَرَّة – בחוץ
התייחסנו לשורש ולמילה פעמיים בעבר:
מילת היום היא –
בְּרַארַה برَارَة – אספסוף; זבל
המילה הזו די הפתיעה אותי וגרמה לי להשקיע זמן רב בחיפוש מקורותיה.
מצד אחד, אני מכיר אותה מילדות. מצד שני, אף מילון בו בדקתי, להוציא אחד, אינו מכיר בקיומה. אז היא בכלל ממקור ערבי?
לפי אותו מילון בודד – כן; “מילון הסלנג המקיף” של רוביק רוזנטל גורס ש- ברארה היא פסולת בערבית.
אבל המילה אינה באמת נפוצה או שגורה בפי ערבים. אולי לכם, הקוראים, יש מענה לסוגיה?
=-=-=-=
בַּרַּה برّة או בַּרַּא برّا – חוץ, בחוץ, החוצה!
השורש של המילה של היום הוא ב.ר.ר (גזרת הכפולים).
בעיקרון, המילה הזו היא בערבית מדוברת בלבד. כל מה שקשור ל- חוץ בערבית ספרותית יבוא עם השורש ח’.ר.ג’. خرج.
מה קורה עם השורש הזה בספרותית?
בספרותית השורש עוסק בדברים טובים, צודקים וברים:
* הפועל הספרותי בַּרַּ بَرَّ בבניין הראשון – קיים, מילא (הבטחה. לא בשימוש)
* מַבְּרוּר مبرور בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעשה טוב
* חַגּ’ מַבְּרוּר حجّ مبرور – ברכה שנאמרת לעולים לרגל למכה: שהחג’ (העלייה לרגל) תהיה טובה/לטובה
* הפועל בַּרַּר برّر בבניין השני – הצדיק, זיכה נאשם
* מֻבַּרִּר مبرّر וברבים מֻבַּרִּרַאת مبرّرات בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – צידוק, הצדקה, נימוק מצדיק
* בִּדוּן מֻבַּרִּר بدون مبرّر – ללא צידוק, ללא הצדקה
* הפועל תְבַּרַּר تبرّر בבניין החמישי – זוכה מאשמה
* בִּרּ بِرّ – ניקיון כפיים; כיבוד אב ואם
* בַּרּ بَرّ וברבים אַבְּרַאר أبرار – צדיק, חף מפשע (לא בשימוש רב)
* בַּרּ برّ, בנוסף – יבשה, וזו דווקא מילה שימושית
* בַּרִּי برّيّ – יבשתי; פראי, של בר
* בַּרַּן וַבַּחְרַן וַגַ’וַּן برًّا وبحرًا وجوًّا – ביבשה, בים ובאוויר
* בַּרַּה برّة – כברת אדמה (בספרותית)
* בַּרַּיַּה برّيّة – מִדְבָּר, ערבה (לא נפוץ). במדוברת, בצורת הסמיכות: בַּרִּיֶּת אֶל- برّيّة ال- או בַּרַאת אל- برّات ال- – מחוץ ל-
* בֻּרּ بُرّ – בר, דגן (כמו בעברית)
במדוברת ברה פירושה בחוץ:
מַא כֻּנְת בַּרַּה אלְיוֹם ما كنت برّة اليوم – לא הייתי בחוץ היום
או החוצה: אִטְלַע בַּרַּה! اطلع برّة – צא החוצה!
* מִן בַּרַּה רֻחַ’אם מִן גֻ’וַּא סְחַ’אם من برّة رخام من جوّا سخام / מִנֶּ אלְוִשּ רח’אם מנ אלְקַפַא סח’אם من الوشّ رخام من القفا سخام – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ / מהצד של החזית שַיִש, מבפנים / מהצד האחורי זוהמה)
* מִן בַּרַּה אַללָּה אללה וּמִן גֻ’וַּא יִעְלֶם בִּהִ אַללָּה من برّة الله الله ومن جوّا يعلم به الله – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ איזה יופי, מבפנים רק אללה יודע)
* אֻקְעֹד בַּרַּה וַלַא תֻקְעֹד גַ’מְבֶּ אלְגַ’רַּה اقعد برّة ولا تقعد جمب الجرّة – אם אתה יושב ליד הכד (ממנו יוצקים מים לכוסות),יטריחו וינצלו אותך כל הזמן, אז עדיף לשבת בחוץ, ולא לידו (מיל’: שב בחוץ ואל תשב ליד הכד)
בַּרַאנִיּ برّانيّ – חיצוני
מעיר בנושא הקורא הידען Avshalom Farjun:
המילה ברארה / برارة אכן קיימת בערבית מדוברת, והוראתה היא:
1. מה שנופל או שנשאר בחוץ, כאשר מפרידים דברים זה מזה, או מחלקים. הדברים הלא ראויים הנשארים בחוץ
2. פירות שנופלים מהעץ, ואינם ראויים למאכל.
מן הסתם קשור לחלוטין למילה ברא / برّا.
=-=-=-=
מה קורה בעברית?
השורש עוסק בדברים ברים, זכים וטהורים; בתבואה; בשדה מחוץ לישוב; בדברים (חיות) שאינם מבוית (חתול בר, חזיר בר).
“בַּר מִינַן [אבן-שושן מנקד: בַּר מִנַּן]
1. מי שנפטר, מת.
* וכן אם בר מינן מת באותה דירה אין לשפוך את מי המצות. ספר מהרי”ל, הלכות מים לישת מצות.
* פעם אחת היה בר מינן בערב פסח, ואמר מהר”ש שאסורים כל העם לסעוד עד שהוציאו המת לבית הקברות. ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב פסח.
2. לא עלינו, שלא יקרה לנו.
* וכן הוא כל זמן שישראל עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו ולהפך בר מינן. פרוש אור החיים לבראשית פרק ג.
גיזרון
מארמית: “חוץ מאיתנו”. הבטוי מופיע לראשונה בכתובים במאה ה-12 או ה-13″ (ויקימילון).
=-=
“מִלְּגַו וּמִלְּבַר
מבפנים ומבחוץ (מארמית).
בר (מארמית) – חוץ.
גו (מארמית) – תוך, פנים” (מילון השפה העברית).
=-=
“אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ
מחשבותיו אינן עולות בקנה אחד עם התנהגותו. בדרך כלל נהוג לייחס את הביטוי למי שאינו נוהג ביושר ובכנות אלא בצביעות ובדו־פרצופיות.
* “כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש” (ברכות כח א)
* “כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם” (יומא עב ב)
גיזרון
אמרת חז”ל על יסוד התלמוד (מסכת ברכות כ”ח א). מארמית: בר (חוץ)” (ויקימילון).
יפה, לא? שאר המשמעויות של השורש בעברית קשורות לבירורים, ברֵרות, דברים ברורים, בוררים וכו’.
=-=-=-=
ונסיים עם סיפור יפה, וכל הכבוד לויקיפדיה:
“אברהם שפירא (ג’ בתשרי תרל”א, 28 בספטמבר 1870 – ה’ בטבת תשכ”ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש “אגודת השומרים”. מרבית חייו עשה בפתח תקווה. חבריו כינוהו בשם “ג’דע”, והוא נודע בכינוי “זקן השומרים”.
[…]
על פי יוסי גמזו בספרו “אתם נוער אתם?!” (1958, הוצאת מסדה) אברהם שפירא זכור בין היתר כמי שאמר “אתם נוער אתם? אתם חרא!” (מטעמי לשון נקיה, הגרסה שנרשמה והשתרשה היא “אתם בררה!”)
כותב יוסי גמזו בספרו בעמוד 4 – כה אמר אברהם שפירא…-
…
לא אחדל מלשאול והטיח:
אתם נער אתם? אתם … בררה!
ואומרים כי לפתע החווירו
אז המון פרצופי בני-נוער
באמר מר אברום שפירוא
ת’דברים שהואלתם לשמע.
…
גמזו שילב משפט זה בשירו “סימן שאתה צעיר”. שיר נוסף בו שובץ משפט זה הוא שירו של דן אלמגור “ונצואלה” “.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest