פורסם לראשונה ב- 25.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אוחנה אוחנה.
אוחנה שמע בחדשות (בערבית) דיון בנושא הקורונה, במהלכו הדובר אמר, בחשש: נִרְגַ’ע אִלַא אלֶמְרַבַּّעֶ אלְאַוַּל نرجع الى المربّع الأوّل.
אוחנה הבין שמדובר בחשש מחזרה לנקודת התחלה, אך לא הבין את המובן המילולי של המילה מרבע.
אז מילת היום היא –
מְרַבַּّע مرَبَّع וברבים מְרַבַּّעַאת مرَبَّعات – ריבוע; מרובע; משבצת; שטח מרובע/רבוע; סולמית; גוש בניינים
אמרתי לאוחנה שבמקרה זה הכוונה למילה משבצת: נחזור למשבצת ממנה התחלנו, לנקודת המוצא.
השורש ר.ב.ע הופיע אצלנו בעבר, אך למרבה ההפתעה (שלי, בעיקר), המילה הכה נפוצה מרבע, שהיא צורת הבינוני הפעול של הבניין השני (בדיוק, אגב, כמו בעברית: בניין פֻּעַּל הוא בניין הסביל הפנימי של בניין פִּעֵּל), לא הופיעה בו:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ettie Pinto Daly , שכתבה לנו, בתגובה לפוסט שהיה לנו לא מזמן על ח’מסין וימי חמסין:
“לפני זמן מה חבר בדואי אמר לי שתמו ימי ה’ארבעין’, ואני כזה, מהה? ארבעין כמו חמסין, יעני?
הוא הסביר לי שכן, בדיוק כך, רק שאלו ארבעים ימי הקור הקשה איפשהו בין דצמבר לפברואר”.
אז מילת היום היא –
אַרְבַּעִין أرْبَعِين – ארבעים
אתי, החיפושים שלי אחר “ימי הארבעים” העלו חרס (“באשמת” הצורה בה חיפשתי: “איאם אלארבעין”).
לא הופיע שום אזכור – שאני מצאתי, לפחות – לענייני מזג אוויר חורפי. מצד שני, עלו שפע אזכורים לתקופה חשובה ליולדת לאחר הלידה…
למרבה השמחה, הקורא Muhammad Kadah כתב לנו בנושא:
“אַיַּאמֶ אלְאַרְבַּעִינִיַּה “أيّام الأربعينيّة”
הם ארבעים יום שמתחילים מ 21/12 עד 31/1.
בימים אלה בדרך כלל יהיה מזג האוויר קר מאוד, והסבים שלנו תמיד היו מזהירים מתקופה זו בעבר ואוספים עצים לתנורי חימום לפני הגעת ה-״ארבעיניה״”.
בזכות מוחמד, מצאתי את הערך הויקיפדי הערבי הבא:
התקופה שנקראת בערבית מַרְבַּעַאנִיַּתֶ אלשִּתַאא’ مربعانيّة الشّتاء (שתאא’ – חורף) היא תקופה בת ארבעים יום בהם הקור מתגבר, ואנשים ממעיטים בה את תנועתם, בעיקר בלילות. התקופה מתחילה ב- 22.12 ומסתיימת ב- 31.1.
באחדים מהמקומות היא נקראת אלארבעיניה الأربعينيّة.
אגב, לערך אין שום מקבילה בשפה אחרת. מעניין.
אה, עוד משהו: מבדיקה חפוזה, באמת חפוזה, שעשיתי, המילה אינה מופיעה כלל במילונים ערביים. מוזר, לא?
בכל מקרה, ה-דבר שאני הכי אוהב פה, בדף היומי הזה שאני כותב, הוא שכל הזמן אני לומד ממנו דברים חדשים…
=-=-=
השורש הערבי ר.ב.ע, כמו הזהה לו בעברית, עוסק בכל הקשור למספר 4, אך גם ב”ישיבה מזרחית” ובאביב.
קוראים, פה בתגובות, מוסיפים בנושא:
* נראה לי די ברור שהשורש ר.ב.ע בערבית במובן של ישיבה מזרחית מתכתב עם ר.ב.ע בארמית שהוא ר.ב.ץ בעברית (ואני מוסיף: חילופי צ-צ’-ק-ע הם מהמרתקים בתוך השפות השמיות. שלו).
* ראו בתגובות את תגובתו של יאיר גולד.
* הפועל הספרותי רַבַּעַ رَبَعَ בבניין הראשון – רעה במרעה האביב; (השדה) היה פורה; הגיע האביב
* רַאבֶּע رابع, צורת הבינוני הפועל של הבניין – רביעי (מספר סודר)
* הפועל רַבַּّע ربّع בבניין השני – הפך משהו למרובע; ריבע (גם במשמעות המתמטית של העלאה בריבוע); חילק בארבע
* תַרְבִּיע تربيع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריבוע של מספר (במתמטיקה); רשת קואורדינטות במפה
* תַרְבִּיעַה تربيعة, בנקבה – משבצת; אריח
* מְרַבֶּّע אִידֹה مربّع إيده, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין – יושב בחיבוק ידיים; לא עושה כלום; משלב ידיים
* הפועל תְרַבַּّע تربّع בבניין החמישי – (מלך) ישב על כס המלכות; ישב ישיבה מזרחית
* הפועל אִסְתַרְבַּע استربع בבניין העשירי – ישב ישיבה מזרחית
* אַרְבַּע أربع, בנקבה – המספר ארבע. אַרְבַּעַה أربعة – ארבעה. אַרְבַּעוּנַ أربعون, בספרותית ביחסה ראשונה, אַרְבַּעִין أربعين בשאר היחסות ובמדוברת – ארבעים, היא מילת היום
* יוֹםֶ אלְאַרְבִּעַאא’ يوم الأربعاء – יום רביעי
* אֻרְבֻּעַאא’ أُربُعاء – ישיבה מזרחית
* רֻבֶּע رُبع וברבים אַרְבַּאע أرباع – רבע; רובע, שכונה; אזור
* אַלרֻּבְּעֶ אלְחַ’אלִי الرّبع الخالي, “הרובע הריק”, מיל’, הוא חבל ארץ בדרום מזרח סעודיה, שכשמו כן הוא: המדבר השני בגודלו בעולם ומדבר החול הרציף הגדול בעולם
* סַאעַה אִלַּא רֻבֶּע ساعة الّا ربع – הדרך להגיד: השעה רבע ל- (מיל’: שעה פחות רבע)
* רַבִּיע ربيع – אביב; נחל, פלג. המעניין הוא, שהמילה הנדירה רְבִיעָה בעברית פירושה הפוך: עונת הגשמים, הסתיו; עשב גבוה בשלב שהוא ירוק אך בשיא גובהו
* מַרְבַּע مَرْبع וברבים מַרַאבֶּע مرابع, במשקל המקומות – המקום בו מבלים את האביב; מעון אביב
* רַבַּّאע ربّاع, במשקל בעלי המלאכה – מרים משקולות; גמל בן 2-3, בעיקר בלהג הבדואי. נקרא כך על שם ארבע שיניו התחתונות אשר מתפתחות בגיל זה
* רַבְּעַתֶ אלדֻּנְיַא ربعت الدّنيا – האביב הגיע (מיל’: העולם הפך אביב)
* יַרְבּוּע يربوع וברבים יַרַאבִּיע يرابيع, או גַ’רְבּוּע جربوع – יַרְבּוֹעַ. אגב, שמו האנגלי של המכרסם הזה הוא Jerboa, והוא לקוח מהערבית, בדיוק כפי שהעברית לקחה אותו ממנה. אגב, לא מצאתי מה משמעות השם בערבית, וייתכן שאינו קשור קשר ישיר לשורש שלנו היום
* יַרְבּוּע רֻבַּאעִיֶּ אלְאַצַאבֶּע يربوع رباعيّ الأصابع – ירבוע ארבע-אצבעי (גדול!!!)
* עַלִי בַּאבַּא וַאלְאַרְבַּעִין לִצַּן علي بابا والأربعون لصًّا – עלי באבא וארבעים השודדים
=-=-=-=
תוספות לאחר פרסום הפוסט המקורי:
* הקורא חיים מונסונגו ציין:
אצל השיעה, ארבעין זה מועד זיכרון של האמאם חסין בן עלי, 40 יום אחרי ה- עאשוראא’. וכן עליה לקבר הנפטר 40 יום אחרי מותו.
* הקוראים Ovadia Mizrahi ו- Nassr Grabli הזכירו לי את הפתגם המוכר:
מַן עַאשַר קַוְמַן אַרְבַּעין יוֹמַן צַאר מִנְהֹם من عاشر قومًا أربعين يومًا صار منهم – מי שחי ארבעים יום עם אנשים/עם – הפך אחד מהם
* הקורא Renan Levi מזכיר לי נשכחות:
אֶלְבַּדַוִי אַחַ’ד’ תַ’ארֹה בַּעֶד ארבעין סַנֶה וּקַאל: אִסתַעְגַ’לֶת البدويّ أخذ ثاره بعد أربعين سنة وقال استعجلت – הבדואי נקם אחרי 40 שנה ואמר: “מיהרתי” (הוכחה שנקמת דם היא דבר שאינו עובר מהר או בקלות)
* הקוראת Yafit Marom מספרת לנו על השורש הזה בהקשרים בדואיים:
בלהגים בדואיים:
רַבַּّע ربّع – הלך בעקבות האביב
רַבְּעַנַת رَبْعَنَت – אשה שהשלימה את תקופת 40 הימים לאחר הלידה והקפידה על מנוחתה
רַבְּע رَبْع – קבוצת קרבת דם, קבוצת ערבים זה לזה
* הקוראת Gila Yona מוסיפה מידיעותיה הרבות:
אלארבעינאת الأربعينات – שנות ה-40
ربع rabea בעיראקית – קבוצת אנשים, חבר’ה כמו ג’מאעה جماعة
השימוש במספר 40 בערבית כמו 40 מהתנ”ך. 40 איש ל”מניין” במסגד בעת התפילה; 40 ימי אבל על הנפטר; 40 יום אחרי הלידה האישה יכולה לקיים יחסים עם בעלה ולהיכנס להריון
אם ארבעה וארבעין أمّ أربعة وأربعين – מרבה רגליים
יח’לק מן אלשבה ארבעין يخلق من الشّبه أربعين – אלוהים בורא 40 אנשים דומים
* הקוראת הילה מליחי הוכיחה לי שהמונח כן מופיע במילונים (איילון-שנער), אולם הוא מופיע בצורה אותה לא חיפשתי: אַרְבּעוּנֶ אלשִּתַאא’…
* הקורא שי בשארי מספר לנו שהרמש נדל נקרא בערבית אֻםּ אַרְבַּעַה וּאַרְבַּעין, כמספר רגליו (לא באמת ספרתי…; מיל’: בעלת 44 הרגליים) أمّ أربعة وأربعين
=-=-=-=-=-=-=-=
כל זה היה אז.
ועתה, לכמה תוספות בנושא מרובעים:
* מִתֶר / כִּילוֹמִתֶרֶ מְרַבַּّע متر / كيلومتر مربّع – מטר/קילומטר מרובע
* קוֹסֶ מְרַבַּّע قوس مرَبَّع – סוגר מרובע: [ ]
* מְרַבַּّע סִחְרִיּ مرَبَّع سحريّ – ריבוע קסם
* מְרַבַּّע מֻנְחַרִף مربّع منحرف – טרפז (מיל’: מרובע נטוי)
* עַדַדֶ מְרַבַּّע عدد مربّع – מספר בריבוע/בחזקה (במתמטיקה)
* וַרַק מְרַבַּّע / מְרַבַּّעאת ورق مربّع / مربّعات – נייר משובץ, דף משבצות
* רַגֻ’ל מְרַבַּّעֶ אלְחַאגִ’בַּיְן رجل مرَبَّع الحاجبين – אדם עם גבות עבותות ומלאות שיער, כאילו היו לו ארבע גבות…
* רֻבַּאעִיּ رباعيّ או רֻבַּאעִיּ אַצְ’לַאע رباعيّ أضلاع – מרובע (מיל’: מרובע צלעות)
* אִסֶם רֻבַּאעִיּ اسم رباعيّ – שם “מרובע”, דהיינו שם ערבי מלא: שם פרטי, שם האב, שם הסב ושם המשפחה/חמולה
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
