בילוי זמן בקלילות

בילוי זמן בקלילות
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on בילוי זמן בקלילות

בילוי זמן בקלילות

בילוי זמן בקלילות

פורסם לראשונה ב- 11.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Yossi Daya, שכתב לנו:
“לפני זמן מה שאלתי בקבוצה البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية כיצד אומרים “חטיפים” בערבית.
קמתי בבוקר וראיתי עשרות תגובות לפוסט שלי (נראה לי “נפלתי” על כל מי שהיה במאנץ’).
היו הרבה תשובות, אך המילים הנפוצות ביותר היו תסאלי ותסליאת.
אני מכיר את “תסלא” כ- “נהנה”, “בידר את עצמו”, שזה די מסתדר עם התרגום לחטיפים.
בכל אשמח לפוסט על זה”.
אז מילת היום היא –
תַסְלִיֶה تَسْلِية – בילוי זמן באופן קליל ולא רציני, העברת הזמן בכיף; בידור, שעשוע
לשמיעה:

השורש הערבי ס.ל.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בשני תחומים שלכאורה נראים מנוגדים: שעשוע, בידור ובילוי, ומצד שני ניחום על צער.
אם חושבים על זה, אחת הדרכים להתנחם על דבר עצוב וכואב היא … להשתעשע.
השורש הזה קיים בעברית בצורה ש.ל.ו של שלווה.
היי! אני שָלֵו!
יש גורסים שמקור השורש בכלל בלטינית: salvus.
בשתי השפות הוא עוסק גם בשלייה של העובר בהריון
וגם בעוף שְׂלָו, וזה מעניין, מכיוון שבעברית אלו שורשים שונים, אחד עם שין ימנית, השני עם שין שמאלית.
* הפועל הספרותי סַלַא سلا בבניין הראשון – התנחם לאחר אובדן
* סַלְוַה سلوة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניחומים; בילוי זמן; חיי רווחה
* סַלְוַא سلوى – נחמה, ניחומים; בידור; שלווים (העופות, כמו אלו שאכלו בני ישראל במדבר); שם פרטי לאישה
* הפועל סַלַּא سلّى בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו, או אַסְלַא أسلى ברביעי – ניחם, השכיח, גרם לשכוח; בידר, שעשע
* מֻסַלִּי مسلّي (מֻסַלִּן مسلٍّ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – משעשע, מבדר; מנחם, משתתף בצער. ברבים, מֻסַלִּיַאת, مسلّيات, פיצוחים/חטיפים
* הפועל תַסַלַּא تسلّى בבניין החמישי – השתעשע, התבדר, בילה בצורה קלילה ולא רצינית, העביר את הזמן. תְסַלַּא עַלַא- تسلّى على – לעג ל, “עבד” על-. בספרותית קיימת גם המשמעות של התנחם, מצא נחמה
* סֻלְוַאן سلوان – ניחומים; שיקוי לניחום בשל אהבה נכזבת
* סַלַא سلى – שִלְיה
* מַסְלַא مسلى, במשקל המקומות – ניחומים
* אֶלְעֻצְפוּר יִתְסַלַּא וּאלצַּיַּאד יִתְקַלַּא العصفور يتسلّى والصّيّاد يتقلّى – הציפור נהנית והצייד (בינתיים) נצלה בשמש (כלומר מישהו נהנה בזמן שהאחר סובל)
תַסְלִיֶה تسلية וברבים תַסַאלִי تسالي, היא מילת היום, פירושה גם אכילת פיצוחים, גרעינים, בוטנים וכו’, כחלק מהבילוי. יש כאן התפתחות סמנטית (במשמעות) של המילה, שהיא שם פעולה במקור.
באזורנו מקובלת יותר הצורה תִסְלַאיֶה تسلاية, עם אותן המשמעויות.
צורת שם הפעולה של גזרת ל”ו-ל”י בבניין השני היא במשקל תפעאיה במדוברת.
תַסַאלִי, יַא לֻבּّ! تسالي يا لبّ – במצרים: גרעינים/פיצוחים למכירה! (כך קוראים המוכרים במקומות כמו מגרשי כדורגל וכו’. המילה לב הופיעה אצלנו לפני מספר ימים)
אם נחזור לשאלה של יוסי, לשיטתי המילה העברית “חטיפים” מתייחסת יותר למוצרים ארוזים בסגנון במבה, ביסלי, אפרופו, צ’יטוס, דוריטוס, דובונים, פרינגלס, תפוצ’יפס, שוש, כיפלי, בייגלה קטנים וכו’ (אה!? איך השליטה שלי בתחום? טוב, ככה זה כשמדי שבוע אתה חייב לעבור ליד המדפים הרלוונטיים בסופר כדי לספק את גחמות ילדיך… טוב, וגם את גחמותיך שלך) ופחות לפיצוחים בתפזורת, ולכן המילה תייצג סוג של מחסר לשוני מול הערבית, ש”באה” מתרבות עממית יותר ופחות של סופרמרקטים ומוצרים ארוזים.
כשערבי אומר תסליה הוא רואה נגד עיניו מגוון פיצוחים (גרעינים, בוטנים, אגוזים, שקדים וכו’) ופחות במבה.
אבל אם נדרשים בכל זאת לתרגם, נראה לי שהמילה “תסליה” תעשה את העבודה היטב, וגם מסליאת שהופיעה בגוף הפוסט.
=-=-=
מכירים את –
“סַלְוַא נקארה חַדַּאד (בערבית: سلوى نقارة حداد; נולדה ב-2 בפברואר 1959) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה ערביה-ישראלית, זוכת פרס לנדאו”.
“סלוא עיד נאצר (בערבית: سلوى عيد ناصر; נולדה ב-23 במאי 1998) היא אתלטית מבחריין, אלופת העולם (דוחה 2019) ושיאנית אסיה בריצת 400 מטר”.
(ויקיפדיה)
=-=-=-=
פינת “האם ביקרתם פעם ב-?”
סִלְוַאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה מעורבת במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה “האגן הקדוש”.
השכונה גובלת בחומות העיר העתיקה ובשולי הר הזיתים מצפון, בהר ציון ובאבו תור (א-ת’ורי) מדרום מערב ובג’בל מוכבר מדרום. הגבול המזרחי של השכונה, עם אזור ראס אל-עמוד, הוא גבול שאינו מוגדר באופן חד משמעי. סילוואן מורכבת ממספר שכונות-משנה: סילוואן אל-ווסטא (התיכונה), ואדי חילווה, אל-בוסתאן ובטן אל-הווא. בתי השכונה בנויים בצפיפות על מדרון תלול.
השטח היה בעבר כפר נפרד משטחה של ירושלים, אבל סופח בהדרגה לתחום שיפוטה המוניציפלי לאורך תקופות שונות. שטח הכפר נכבש על ידי ירדן ב-1948 ועל ידי ישראל ב-1967.
נכון לשנת 2012, אוכלוסיית סילוואן מונה כ-19,000 איש. רובם הגדול ערבים, וכן למעלה מ-500 יהודים. על פי נתוני עיריית ירושלים, ב-2017 האוכלוסייה מנתה 19,771 איש.
בתקופה עתיקה הושתתה תעלת-שלחין ממעיין הגיחון להשקיית שדות בעמק קדרון; התעלה, והבריכה בסוֹפה, נקראו על-שם פעולת השלחין – שילוֹחַ. הכפר נוסד סמוך לבריכת השילוח, ששימשה כמאגר המים של ירושלים בתקופת בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לאחר חפירת הנקבה ממי הגיחון בימי המלך חזקיהו ומכאן שמו.
בבריכת השילוח נהגו בין היתר לקיים מדי שנה ברוב עם את טקס שאיבת המים בחג הסוכות עבור מצוות ניסוך המים במקדש, וכן את תהלוכת מי אפר פרה אדומה מעת לעת. מאוחר יותר הפכה השפה היוונית את השם שילוח ל- סילואָה, ונתווספה לו הסיומת “ן”, תופעה פונטית ידועה בעברית של תקופת חז”ל, המתרחשת במילים הנחתמות בתנועה, למשל במילים “להלן” (מן: “הלאה”) ו”כאן” (מן: כֹּה)” (ויקיפדיה).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top