בת
קרובי משפחה שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on בת

בת

בת

פורסם לראשונה ב- 11.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Raanan Kovesh.
רענן ביקש שנפרסם את השיר “בִּנְת מִין” بنت مين – “הבת של מי את?”, של לונא אבו נצאר, שהופיעה אצלנו כאן בדף, בזכותו של רענן, לפני מספר ימים.
אז מילת היום היא –
בִּנְת או בִּנֶת بِنْت או אִבְּנַה ابنة וברבים בַּנַאת بنات – בת, ילדה; רווקה; בתולה; מלכה בקלפים
לשמיעה:

השורש/המקור של המילה הוא ב.נ, עם שורש דו-עיצורי קלאסי:
זו מילה עתיקה וקדומה ביותר בשפה, מתחום קרובי המשפחה, ולא היה בה שום צורך, בזמנו, בשלושה עיצורי שורש “רגילים”.
אז ב.נ נשאר בעברית בן, כשבערבית נוספה לו לפניו אלף (חסרת חשיבות מעשית, היא נועדה רק כדי להקל את ההגייה. פרוסתטית, בשפה המקצועית): אִבֶּן ابن.
בערבית בצורת הנקבה מופיע סמן הנקבה השֵמי בסוף המילה: ת (כמו ב- דלת, קשת, תנשמת, מגבת וכו’. התו בסופן אינה אות שורש אלא רק סמן צורת הנקבה).
בעברית הנון מופיעה בנקבה רק בצורת הרבים, ועסקנו בסוגיה זו בהרחבה לפני שבוע וחצי (בפוסט על עכביש):
בִּנְת بِنت – בַּת, בִּנְתִי بِنتي – בִּתִּי (עם דגש חזק משלים), בַּנַאת بنات – בָּנוֹת
=-=-=-=
נפתח עם פוסט קצר שפורסם אצלנו פה לפני כשנתיים, לבקשתה של הקוראת @Haya Levy:
שַעֶרֶ אלְבַּנַאת شَعر البَنَات – שערות סבתא
🎵

מילולית: שערות של בנות/ילדות
השם העברי “הרשמי” של הממתק הזה הוא צמר גפן מתוק.
לפי ויקיפדיה בערבית, למאכל (הדי מזעזע הזה, והממש לא בריא, אבל זו רק עמדתי ואני ממש לא איזה אות ומופת באוכל בריא או דיאטטי…) יש שמות רבים:
עַ’זֶל אלְבַּנַאת غزل البنات – הטוויה/רקמה של הבנות/ילדות, במצרים ובאזור אלשאם (האזור שלנו)
שַעֶרֶ אלְבַּנַאת شعر البنات – בעיראק, כמו מילת היום (אם כי אני וחיה אחותי שמענו אותו רבות בירושלים, עיר הולדתנו)
לִחְיֶת בַּאבַּא لحية بابا או לִחְיֶתֶ אלשַּאיֶבּ لحية الشّايب – הזקן של אבא, או הזקָן של הזקֵן, במפרץ הפרסי
חִלְוַא אלְקֻטֶן حلوى القطن – הממתק מצמר גפן, בלוב; חַלַאוֶת קֻטֶן حلاوة قطن – בסודאן
לִחְיֶת גַ’דִּי لحية جدّي – הזקן של סבא שלי, בתוניסיה
=-=-=-=
שנית, אין כוח בעולם שיעצור אותי מלהתייחס שוב לפוסט שלי שהכי ריגש אותי אי פעם, שזו הקדמתו:
בַּנּוּתֶה بَنُّوتة או בַּנּוּת بَنُّوت – ילדה קטנה
וגם: בתולה
זוהי מילת חיבה, שרוב המילונים מתעלמים מקיומה.
המילה נמצאת בשימוש בסוריה, פה לא באמת משתמשים בה. לגבי הצורה בַּנּוּת, היא פחות בשימוש;
או שהיא רק לבנונית, או שהיא נוצרה עבור השיר (שבגוף הפוסט), מסיבות של משקל. אבל אין לי באמת מושג.
לפוסט המלא:
=-=-=-=
שלישית, הפוסט היום ימחיש יותר מכל הדוגמאות שלנו עד כה כמה המנטליות הערבית היא שוביניסטית.
מנטליות שמתבטאת – כמו בכל מקום בעולם – גם בשפה. השפה כמשקפת תרבות.
תתכוננו למטח שוביניזם ופטריארכליות כמותו מזמן לא חוויתם, אבל רק אציין שהתופעה אינה ייחודית לערבים; היא הייתה קיימת בכל מקום ועודנה קיימת במקומות רבים בעולם, כולל פה, אצלנו, בבית…
נפגוש פה כעת רשימה ארוכה של ביטויים ופתגמים ששופטים בנות, נערות ונשים לפי קנה מידה של שחור או לבן:
או שאת פועלת לפי התכתיבים הגבריים הנוקשים של החברה והדת, או שאת זונה. אין אמצע (כך בחברה השמרנית).
* בִּנְת נַשַמִיֶּה بِنت نشميّة, בקרב הבדואים – היפה בבנות השבט
* בנת חַלַאל بِنت حلال (המקבילה של אבן חלאל. חלאל פירושו כשר) – ילדה/בחורה טובה, בת טובים (כלומר אינה ממזרה. נולדה להורים “כשרים” שנישאו לפי ההלכה המוסלמית)
* בנת נַאס بِنت ناس (המקבילה של אבן נאס) – כנ”ל (מיל’: בת של אנשים)
* בנת אַכַּאבֶּר بِنت أكابر – בת טובים, בת אצילים/מכובדים
* בנת נִעְמֶה بِنت نعمة – בת טובים
* בנת עַרַבּ بِنت عرب – ערביה טהורת גזע (מיל’: בת של ערבים!)
* בנת חַרַאם بِنت حرام (המקבילה של אבן חראם. חראם פירושו אסור הלכתית) – מופקרת; מי שאיבדה את בתוליה לפני החתונה; ממזרה; מנוולת, פושעת
* בנת הַוַא بِنت هوا – זונה
* בנת כַּלְבּ بِنت كلب – בת כלבה, מנוולת; בהיפוך משמעות: בחורה נפלאה! יוצאת מהכלל!; “ממזרה”, ערמומית
* בנת פַאלְתֶה بِنت فالتة – מופקרת (מיל’: בת בורחת)
* בנתֶ אללֵּיל بِنت اللّيل – זונה (מיל’: בת הלילה)
* בנתֶ אלכַּאר بِنت الكار – זונה (מיל’: בת המקצוע)
* בנתֶ אלשַּארֶע/אלשַּוַארֶע بِنت الشّارع/الشّوارع – זונה (מיל’: בת הרחוב/ות)
* בַּנַאתִיּ بناتيّ, כשם תואר – של בנות, של ילדות קטנות, ילדותי
* אֶלְבַּנַאת לִלְמוֹת البنات للموت – הצרות שהבנות גורמות הן עד המוות
* סַכְּתֶת בּנת سكتة بِنت – שתיקה פתאומית (מיל’: שתיקה [בגלל] בת. דבר שקורה, אצל כולנו בעצם…, כשנולדת בת: כולם כולל כולם שותקים פתאום באכזבה ובצער מכך שלא נולד בן זכר)
* אִקְלֶבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא תִטְלַעֶ אלְבִּנת לַאֻמְּהַא اقلب الجرّة على تمّها تطلع البِنت لأمّها – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (גרסת הבנות, לרוב בהקשר שלילי. מיל’: הפוך את הכד על פיו והבת עדיין “תצא” כמו אמה)
* אֶלְקַרְעַה תִתְבַּאהַא בִּשַעֶר בִּנְת אֻחְ’תְהַא القرعة تتباهى بشعر بِنت أختها – התהדר בנוצות לא לו, התפאר במה שאין לו (גרסת הבנות. מיל’: הקֵרחת מתפארת בשער של בת אחותה. הגרסה ה”גברית” הנפוצה היא: זַיֶּ אלְעַנִין אִללִּי בִּפְתְחֶ’ר בְּזֻבּ אַבּוּה – כמו האימפוטנט שמתגאה בבולבולון של אבא שלו)
* סְלַאחֶ אלְבּנת מַרַאיֶֶה וּמֻשְט سلاح البِنت مراية ومشط – הנשק של הבת הוא מַרְאָה ומסרק (הגרסה הערבית ל: “תהיי יפה ותשתקי”…)
* אֻחְ’טֹבּ לַבִּנְתַכּ קַבֶּל מַא תֻחְ’טֹבּ לַאִבְּנַכּ أخطب لبنتك قبل ما تخطب لابنك – את הבת צריך לחתן לפני הבן (מיל’: הבא לאירוסיה של בתך לפני אלו של בנך)
ומה הסיבה לכך, אתם שואלים?
ככל שהבת נשארת בבית הוריה לא נשואה היא הופכת לנטל שהולך וגדל, ויש חשש, חס וחלילה, שלעולם לא תינשא, ואז זהו, היא “שרופה”.
שנית, הבת ממילא תעבור לאחר נישואיה למשפחתו (החמולה) של בעלה, אז בעצם לא “יוצא לי”, כאביה, שום דבר מגידולה.
גידלתיה מראש בשביל מישהו אחר. אז יאללה, שתתחתן כבר, ויפה שעה אחת קודם.
=-=-=-=
רביעית, הנה קישור לכתבה מרתקת בנושא רווקוּת בקרב הערבים הצעירים בישראל.
הכתבה היא מלפני 4.5 שנים, אבל היא עדיין מעניינת, ותודה ל Ovadia Mizrahi ששלח לי אותה.
=-=-=-=
חמישית, ולבסוף, הנה השיר שבעקבות הבקשה לפרסמו כל הפוסט הזה נכתב מלכתחילה.
הלחן? מודרני לחלוטין ולא ערבי.
התוכן? הו, התוכן, התוכן:
לונא, בת להורים גרושים, מתארת פה שיחה בעניין הגירושין האלה בין שכנות רכלניות:
صبّي هالقهوة يا مرأَة
يلّا نفتح هاليوم
سمعتي سمعتي هالخبر
عزا شي مش معقول
سمعت الجارة هيك بتقول
هربت بسرعة
أحسن لأكون موضوع اليوم
מזגי את הקפה, אישה
קדימה, בואי נפתח את היום
שמעתְ? שמעת את הידיעה?
לעזאזל, משהו לא ייאמן!
כך שמעתי את השכנה אומרת
אז ברחתי במהירות
עדיף מאשר שאהיה סיפור היום
يلّا تخطّيت هالأزمة
يا سلام عليّ
وبعد شويّ
صادفت صاحبة ستّي
ومن هبلي قلتلها مرحبا
عأساس بتعرفني
وغرقت بالأسئلة
זהו, התגברתי על המשבר
איזה יופי לי
וקצת אחר כך
פגשתי במקרה את חברתה של סבתי
ברוב טיפשותי אמרתי לה שלום
מכיוון שהיא מכירה אותי
והיא לא הפסיקה לשאול:
بنت مين إنت يا حلوة؟
عنجد شو بتحكي
كيف الماما مع البابا عم تحكي؟
الله بعينها وبعينك
اليوم كلّ العالم بطلّق
הבת של מי את?
ברצינות? מה את אומרת!
ומה, אמא מדברת עם אבא?
שאלוהים יעזור לה ולך
היום כל העולם מתגרש
صبّي هالقهوة يا مرأَة
تنكمّل هالحكي
هاي جارتنا بدون جوزها
لحالها
شو بدّو يطلع منها
هي وبنتها
מזגי את הקפה, אישה
כדי שנשלים את השיחה
השכנה שלנו נפרדה מבעלה
היא לבדה
מה כבר יצא ממנה
ממנה ומהבת שלה
رايحة جاي كل يوم
وين دايرة هاي
تعال نشوف
كل يوم عالسّاعة سبعة
هاي بتطلّع من هون
المصيبة إنّه أنا بطلع من هون
والأتاريس بتفتح من هون
כל היום היא הולכת ובאה
איפה היא מסתובבת, זו?
בוא נראה:
כל יום בשעה שבע
היא יוצאת מפה
והבעיה היא שאני יוצאת מפה
והתריסים נפתחים מפה
والعيون شايفتها
بتبصبص من ورا الشّبابيك
شو في ومين وكيف وليش
يا ساتر يا ناس
إيش هاد
והעיניים בוחנות אותה
מציצות מאחורי החלונות:
מה קרה? מי? איך? למה?
אוי ואבוי, אנשים!
מה זה?
عزا يا ساتر شو صار
سمعتي سمعتي هالخبر
هو هي هدول وهاد
وانتو مالكو ومال النّاس
عيونكو بكلّ محلّ
לעזאזל, אוי ואבוי, מה קרה?
שמעת? שמעת את הידיעה?
הוא, היא, אלה, ההוא
מה יש לכם, מה יש לאנשים?
העיניים שלכם בכל מקום
(התרגום שלי. שָלֵו)
שמתם לב שהמילה תריס, שמקורה יווני, קיבלה צורת ריבוי ערבית אתאריס?
וגם בסרטון הבא, שמסתבר, ממש במקרה, שהוא צולם 2 ק”מ מהבית שלי:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top