גבול(ות)

פורסם לראשונה ב- 12.12.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה באחד הפוסטים.

אז מילת היום היא –

חַדּ حَدّ וברבים חֻדוּד حُدُود – גבול, קצה; הגבלה; חוד, עוקץ

לשמיעה:

ואל תתבלבלו עם חְ’דוּד خدُود – לחיים (מילה משורש אחר)

הפוסט הוא:

בדף:

מדינת אלקמר אריחא

مدينة القمر اريحا

עיר הירח יריחו

דף עם 120,000 עוקבים.

הפוסט כולל סרטון באורך 12 דקות של נסיעה בכביש 90, עם אכבר מוזיקה מקומית…

כותרת הסרטון:

טריק שארע 90 אטול טריק פי פלסטין אלתאריח’יה יבלע’ 480 כמ

طريق شارع 90 أطول طريق في فلسطين التّاريخية يبلغ 480 كم

כביש 90 – הכביש הארוך ביותר בפלסטין ההיסטורית, (אורכו) מגיע ל- 480 ק”מ

הסבר על הסרטון, כפי שהופיע במקור:

אלטריק אלסריע שארע 90 הו אטול אלטרק פי פלסטין אלתאריח’יה, בטול יבלע’ חואלי 900 כמ, וימתד מן אלמטלה ואלחדוד אלשמאליה מע לבנאן, מרורן בלאג’אנב אלע’רבי מן בחירת טבריא עבר ואדי נהר אלארדן, ועלא טול אלצ’פה אלע’רביה ללבחר אלמית, וצולן אלא אם אלרשראש ועלא אלחדוד אלג’נוביה מע מצר ואלבחר אלאחמר.

الطريق السريع شارع 90 هو أطول الطرق في فلسطين التاريخية، بطول يبلغ حوالي 900 كم، ويمتد من المطلة والحدود الشمالية مع لبنان، مروراً بالجانب الغربي من بحيرة طبريا عبر وادي نهر الأردن، وعلى طول الضفة الغربية للبحر الميت، وصولاً إلى أم الرشراش وعلى الحدود الجنوبية مع مصر والبحر الأحمر.

הכביש המהיר 90 הוא הכביש הארוך ביותר בפלסטין ההיסטורית, אורכו בערך 900 ק”מ. הוא נפרס ממטולה והגבול הצפוני עם לבנון, עובר ממערב לכינרת דרך עמק נהר הירדן, לאורך הגדה המערבית לים המלח, ועד הגיעו לאם אלרשראש (אילת. שָלֵו) בגבול הדרומי עם מצרים והים האדום.

=-=

הגיב בדף הקורא Mahmoud Abu Srhan (מחמוד אבו סרחאן, קורא מירושלים):

480 ולא 900 כמ?

٤٨٠ ولا ٩٠٠ كم؟

480 או 900 ק”מ?

עורך הדף הגיב לו:

תעדיל אלמסאפה 600 כילו. ת’מ למן יקול טרק אס ראא’יליה ג’מיע אלטרק ואלממראת ואלמעאבר ואלח’ אע’לבהא מנד’ אלעצר אלעת’מאני

تعديل المسافة 600 كيلو. ثم لمن يقول طرق أسـ ـرائيليه جميع الطرق والممرات والمعابر والخ اغلبها منذ العصر العثماني

תיקון המרחק: 600 ק”מ. בנוסף, למי שהעיר (לנו) ש(מדובר) בכבישים יש ראליים, כל הכבישים והדרכים והמעברים וכו’ רובם מהתקופה העות’מאנית

=-=

אין לי מושג מאיפה הוא הביא דווקא את המספר 600.

בכל מקרה, שמתם לב לקיטוע במקור של המילה “ישראליים”? הדבר מכוון, מכיוון שהכותבים הערבים ברשת חוששים שכתיבת מילים מסוימות תגרור חסימה של הפוסט ו/או של התגובות שלו ו/או של הכותב (בשל הסתה ועידוד לאלימות, טרור וכו’), אז הם משתמשים בכל מיני טכניקות לבלבל את המערכת האוטומטית שמתחקה אחר מילים אסורות. הדבר תקף, אגב, גם לכתיבה בשפה העברית, ואפילו אני השתמשתי פה בדף שלנו בטכניקה זו לא פעם.

בכל מקרה, אני טרם שמעתי על כך ש”ישראל” על נטיותיה השונות היא מילה אסורה…

=-=

הגיב הקורא Yassine Arbache:

לא טרק אסראא’יליה ולא עת’מאני, בל פלסטיניה

لا طرق إسرائيلية ولا عثماني، بل فلسطينية

לא כבישים ישראליים ולא עות’מאניים, אלא פלסטיניים

=-=

אגב, סתם לשם השוואה: מרחק 900 ק”מ הוא המרחק (בקו ישר) בין תל אביב לבגדאד בעיראק, או לאסואן בדרום מצרים, או אפילו מֵעבר לאי רודוס ביוון…

בלי קשר, אורכו של הכביש בפועל הוא אכן 480 ק”מ.

ושימו לב: בעברית אומרים גבול בין מדינות, ביחיד, בעוד שבערבית ישתמשו בהקשר זה דווקא בצורת הרבים, חדוד.

=-=-=-=

בזמנו פרסמנו את הפוסט הבא:

מילת היום היא –

חַדִיד حَدِيد – ברזל

לשמיעה:

וגם: אזיקים, ואפילו: משקולות ו/או חדר כושר

השורש הערבי ח.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק בברזל, באבל, בקביעות וגבולות ובחידודים, ובכך הוא מתקשר לשורש העברי הזהה לו:

* הפועל חַדּ حدّ בבניין הראשון – חידד; התאבל

* חַאדּ حادّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – חד; חריף; חמור, רציני, נוקב, בוטה, תקיף

* מַחְדוּד محدود, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוגבל

* חַדּ حدّ, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וברבים חֻדוּד حدود – גבול, קצה; הגבלה; חוד, עוקץ

* חַרַסֶ אלְחֻדוּד حرس الحدود – משמר הגבול

* חַדַּ אללָּה בֵּינִי וּבֵּינֹה حدّ الله بيني وبينه – לא רוצה שום קשר איתו, לא רוצה להתקרב אליו או לראות אותו (מיל’: הגבול של אללה ביני ובינו)

* חַדּ حدّ או לַחַדּ لحدّ כמילת יחס – ליד

* לַחַדּ מַא- لحدّ ما, לַחַדִּית מַא- لحدّية ما – עד, עד ש-

* אֶלְחַדֶּ אלְאַדְנַא الحدّ الأدنى / אֶלְחַדֶּ אלְאַעְלַא الحدّ الأعلى – מינימום (מיל’: הגבול התחתון) / מקסימום (העליון)

* חִדַּה حِدّة, שם פעולה נוסף במשקל אחר – כעס; חריפות, חוזק; עוצמה, חומרה

* הפועל חַדַּד حدّد בבניין השני – קבע, הגדיר; הקצה; הגביל, תחם/סימן גבול; חידד

* תַחְדִיד تحديد, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קביעה, הגדרה; תחימה, קביעת גבול

* מֻחַדַּד محدَّد, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוגדר, מוגבל, קבוע, תָחום

* הפועל תְחַדַּד تحدّد בבניין החמישי – נקבע

* חִדַאד حِداد, צורת שם הפעולה של הבניין השלישי – אֵבֶל

* סִכַּתֶ (וברבים סִכַּכּ) אלְחַדִיד سكّة (سكك) الحديد או סִכַּה חַדִידִיַּה سكّة حديديّة – מסילת ברזל/רכבת

* אַלְקֻבַּה אלְחַדִידִיַּה القبّة الحديديّة – (מערכת ההגנה האווירית) כיפת ברזל

* קַלְבֹּה זַיֶּ אלְחַדִיד قلبه زيّ الحديد – אמיץ לב (מיל’: ליבו כמו ברזל)

* טַפְרַאן עַלַא חַדִידֶה طَفْرَان على حديدة – חסר פרוטה (מיל’: מרושש שאין לו גרוש על הנשמה, “על חתיכת ברזל”)

* אֻצְ’רֹבֶּ אלְחַדִיד וּהֻוֶּ סַחֶ’ן/חַאמִי أضرب الحديد وهوّ سخن / حامي – הכה בברזל בעודו חם

* שַרִכַּה מַחְדוּדַתֶ אלצַּ’מַאן شركة محدودة الضّمان – חברה בעירבון מוגבל (בע”מ)

* לַא יְפִלֶּ אלְחַדִיד אִלַּא אלְחַדִיד لا يفلّ الحديد إلّا الحديد – נגד כוח יש להשתמש בכוח; נגד חכמה יש להשתמש בחכמה (מיל’: לא יקהה את הברזל אלא הברזל); הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת (ירמיהו ט”ו 12)

היה לנו בעבר פוסט “דיאטטי” על השורש, שעסק רק בשם המשפחה של הזמרת שרית חדד:

חַדַּאד, במשקל בעלי המלאכה – נפח, מסגר, סוחר ברזל

לשמיעה:

המצחיק הוא, שזהו אינו שם משפחתה המקורי של שרית, שכן היא ממוצא קווקזי, ושמה היה חודדטוב. השם החדש הוא בעצם “עברות”, או ליתר נכון שערוב (הפיכה לערבי) של שמה המקורי.

אפרופו חדאד, בשנת 97′ היא הופיעה תחת שם הבמה سيريت حدّاد مطربة الكرمل (סירִית חדאד מֻטְרִבַּת אלְכּרמל / שרית חדד הזמרת מהכרמל) כשהופיעה בירדן במסווה של זמרת ערביה, ובהמשך אף הוציאה אלבום בערבית.

=-=-=-=

המבוגרים ביניכם ודאי יזכרו את:

“סַעְד חַדַּאד (בערבית: سعد حدّاد; 1936‏ – 14 בינואר 1984) היה איש צבא לבנוני ומייסדו של צבא לבנון החופשית שהפך ברבות הימים לצבא דרום לבנון.

חדאד נולד בשנת 1936 בעיירה מרג’ עיון שבדרום לבנון למשפחה נוצרית.

[…]

הוא התקבל לבית-הספר לקצינים של צבא לבנון, אחר כך נשלח להשתלם גם בצבאות צרפת וארצות הברית, למד צרפתית ברמה גבוהה וגם אנגלית. חדאד שירת במגוון תפקידים ונפצע לראשונה בשנת ‭1969‬ בקרבות עם אש”ף שהתחוללו בפתחלנד. גילה התעניינות עמוקה בהיסטוריה ופוליטיקה תוך נטייה למפלגה הליברלית-הלאומית של הנשיא־לשעבר כמיל שמעון שאיתו קיים קשרים טובים. חדאד נהג לטעון: “אני אינני ערבי אלא לבנוני ממוצא פיניקי”.

[…]

הוא ניצל את ערוצי התקשורת שיצרו תושבי האזור עם ישראל על מנת לקבל את המימון והחימוש שנדרשו ל”צבא לבנון החופשית” והמיליציה התחזקה רבות מבחינה צבאית. הקשר בין המיליציה שהפכה לחטיבה בהסכם עם ממשלת ישראל וממשלת לבנון בשנת 1983 (ולאחר מותו של חדאד שונה שמה על פי הסכם זה לצבא דרום לבנון- צד”ל) לישראל נשמר גם לאחר פלישת ישראל ללבנון. מערכת היחסים שהייתה נמשכה עם הקמת רצועת הביטחון והייתה חלק מהסכם זה שבוטל חד צדדית על ידי ממשלת לבנון לאחר רצח בשיר ג’ומאייל, ונמשך עד לנסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000. […]” (ויקיפדיה)

=-=-=-=

הקוראת האדוקה גילה יונה מזכירה לי ששכחתי את הסרט המופתי “אלחדוד” (הגבולות) של הסורי דוריד לחאם. לשמחתי, הוא נגיש בשלמותו ביוטיוב: