דבש
אוכל שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on דבש

דבש

דבש

פורסם לראשונה ב- 2.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Haya Levy, שביקשה שנזכיר את הפתגם:
אִדַ’א/לַוּ כַּאן צַאחְבַּכּ/חַבִּיבַּכּ עַסַל לַא תִלְחַסוֹש כֻּלֹּה اذا/لو كان صاحبك/حبيبك عسل لا تلحسوش كلّه – אם חברך/יקירך (עשוי מ)דבש אל תלקק את כולו
ולבקשתו של הקורא Raanan Caspi, שכתב לנו:
“הי
יש לי שאלה ואשמח אם תוכלו לעזור:
האם הביטוי יא חביבי يا حبيبي
פירושה my love
והאם אפשר להגיד אותה כסוג של קריאת התפעלות, לדוגמה אם רואים שחקן כדורגל עושה מהלך מדהים ולהגיד לו יא חביבי איזה תותח…”
אז מילת היום היא –
עַסַל عَسَل – דבש
לשמיעה:

ראשית תשובה לרענן:
יא חביבי זה לא רק “אהובי”. זה גם חביבי ויקירי, בלי יחסי אהבה רומנטיים…
וכן, אפשר להשתמש בקריאה כקריאת התפעלות. ותודה לידידי Avshalom Farjun.
=-=-=
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
=-=-=
היו לנו מזמן שני פוסטים על דבש, בזה אחר זה:
בזמנו, בפוסט על המילה עִלֶּה (מחלה), ציטטתי מַוַּאל (בלדה עממית. מואל הוא גם פתיח מוזיקלי) מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.
והשיר הזה, שהוא סוג של יצירת מופת בעיניי, עשה לי חשק להתייחס אליו בשני פוסטים נוספים.
אז מילת היום מופיעה במואל, והיא –
עַסַל عسل – דבש
את המואל של היום אפשר לשמוע מדקה 4:20 בקישור הבא:
لقيت طيرة بتتألّم ونار حامية بتكويها – לַקֵית טֵירַה בְּתִתְאַלֶּם וּנַאר חַאמְיַה בְּתִכְּוִיהַא
على عود الحطب واقفَة وشوك الدّنيا حواليها – עַלַא עוּדֶ אלְחַטַבּ וַאקְפַה וּשוֹכֶּ אלדֻּנְיַא חַוַאלֵיהַא
وصيّاد القدَر واقف وبرصاصه حيرميها – וּצַיַּאדֶ אלְקַדַר וַאקֶף וּבִּרְצַאצֹה חַיִרְמִיהַא
سألت عليها، بدّي أعرف لمين هيّ ومين لها – סַאַלְתֶ עַלֵיהַא, בִּדִּי אַעְרֶף לִמִין הִיַּ וּמִין לִהַא
قالوا لي الأمّ سايباها وأبوها كمان ناسيها – קַאלוּא לִי אֶלְאֻםּ סַאיְבַּאהַא וּאַבּוּהַא כַּמַאן נַאסִיהַא
يا عيني – יַא עֵינִי
פגשתי ציפור סובלת, כשאש חמה צורבת אותה
עומדת על ענף של עץ, וקוצי העולם סביבה
צייד הגורלות עומד, ועם רובהו יירֶה בה
שאלתי עליה, רציתי לדעת למי היא ומי לה
אמרו לי שאמה עזבה אותה ואביה גם שכח ממנה
אוי לי
ضحيّة في الدّنيا، يا خوفي الوحدة تضنيها – צַ’חִיַּה פִי אֶלדֻּּנְיַא, יַא ח’וֹפִי אֶלְוִחְדַה תִצְ’נִיהַא
ده لو هبّ الهوا ليلة، مسير العود يميل بها – דַה לַוּ הַבֶּ אלְהַוַא לֵילַה, מַסִירֶ אלְעוּד יְמִיל בִּהַא
وقولت يا ربّي! ساعدني عشان اقدر انجّيها – וּקוּלְתֶ יַא רַבִּי סַאעֶדְנִי עַשַאן אַקְדַר אַנַגִּ’יהַא
شاورت بإيدي أنادي لها، وجاتني وخدت بإديها – שַאוַרְתֶ בְּאִידִי אַנַאדִי לְהַא, וּגַ’אתְנִי וּחַ’דְתֶ בְּאִידֵיהַא
وبنيت العشّ في العالي، وكان قصدي أعلّيها – וּבַּנֵיתֶ אלְעֶשּ פִי אלְעַאלִי, וּכַּאן קַצְדִי אַעַלִּיהַא
ولمّا عشّشت جنبي وشوفت الفرح في عينيها – וּלַמַּא עַשֶּשֶת גַ’נְבִּי וּשוּפְתֶ אלְפַרְחֶ פִי עֵינֵיהַא
فتحْت لحبّها قلبي، وقولت يا ربّ! خلّيها – פַתַחְתֶ לְחֻבְּהַא קַלְבִּי, וּקוּלְתֶ יַא רַבּ! חַ’לִּיהַא
קורבן בעולם, אני חושש שהבדידות תתיש אותה
אם תִּשּוב הרוח בלילה, תנועת הענף תפיל אותה
אמרתי: אלוהיי, עזור לי כדי שאוכל להציל אותה
סימנתי בידי לקרוא לה, היא באה אלי ולקחתי את ידיה
בניתי קן גבוה, והתכוונתי לרומם אותה
כשהיא קיננה לידי וראיתי את השמחה בעיניה
פתחתי לאהבתה את ליבי, ואמרתי: אלוהי, שמור עליה
وخدت من الشجر ورقه، عجنته الحنّة أحنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלשַּגַ’ר וַרַקֹה, עַגַ’נְתֹה אֶלְחִנַּה אַחַנִּיהַא
وخدت من العنب خمره، عشان أشرب وأسقيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעִנַבּ חַ’מְרֹה, עַשַאן אַשְרַבּ וּאַסְקִיהַא
وخدت من العسل شهْده، عشان تاكل وأغذّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעַסַל שַהְדֹה, עַשַאן תַאכֹּל וּאַעַ’דּ’יהַא
وخدت من الهوى غنوة، بصوت النّاي أغنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְהַוַא עִ’נְוַה, בְּצוֹתֶ אלנַּאי אַעַ’נִּיהַא
وجبت الورد من البلدي، عملته تاج يحلّيها – וּגִ’בְּתֶ אלְוַרְדֶ מִנֶ אלְבַּלַדִי, עַמַלְתֹה תַאג’ יְחַלִּיהַא
وجبت بْخور من الجاوي، أبخّرها وأرْقيها – וּגִ’בְּתֶ בְּח’וּר מִנֶ אלְגַ’אוִי, אַבַּחַּ’רְהַא וּאַרְקִיהַא
وجبت حرير من الهندي، عملته سْتار يداريها – וּגִ’בְּתֶ חַרִיר מִנֶ אלְהִנְדִי, עַמַלְתֹה סְתַאר יְדַארִיהַא
وليلة في العشا جا لها واحد تاني يناديها – וּלֵילַה פִי אלְעֶשַא גַ’א לְהַא וַאחֶד תַאנִי יְנַאדִיהַא
سابتني للّي كان، وحدي، ونِزلت له برجليها – סַאבֶּתְנֵי לִלִּי כַּאן, וַחְדִי, וּנִזְלֶת לֹה בְּרִגְ’לֵיהַא
לקחתי מהעץ את עליו, הכנתי מהם חינה וצבעתיה
לקחתי מהענב את יינו, כדי שאשתה ואשקה אותה
לקחתי מהדבש את יערתו, כדי שתאכל ואזִין אותה
לקחתי מהאהבה שיר, עם מנגינת חליל אשיר אותו
הבאתי פרחים מהכפרי, הכנתי מהם כתר ליפות אותה
הבאתי קטורת ובשמים, כדי לבשמה ולטפחה
הבאתי משי מההודי, הכנתי ממנו וילון להסתיר אותה
ובלילה, בערב, הגיע אליה מישהו אחר שקרא לה
והיא נטשה אותי כבמצבי הקודם, לבדי, וירדה אליו ברגליה
(התרגום שלי. שָלֵו)
כמה הערות:
ראשית, השיר הוא במדוברת מצרית, שמצד אחד מזכירה את הניב המקומי פה ומצד שני שונה ממנו כמעט בכל היבט. רק לידיעה…
שנית, מוזכרת במואל החינה. אז חינה, למי שיודע ולמי שלא, היא מעין משחה שמופקת מעלים של צמח מרפא, והיא משמשת כתרופה או כאיפור. היא גם סגולה למזל טוב ולשפע ולכן הטקס לפני החתונה נקרא חינה (חִנַּה حنّة). לפיכך, העץ המוזכר באותה שורה הוא צמח החינה (כן, זה שמו).
איזו יצירת מופת!
גרסה הרבה יותר דרמטית ומצמררת של הזמר המצרי חַכִּים (שמו המלא עַבְּדֶ אלְחַכִּים עַבְּדֶ אלצַּמַד כַּאמֶל عبد الحكيم عبد الصّمد كامل):

https://www.youtube.com/watch?v=CHDjAKpBSss

=-=-=
מילת היום היא המשך ישיר לפוסט הקודם, והיא –
עַסַל عسل – דבש
השורש הערבי ע.ס.ל עוסק בדבש וב… עייפות:
* הפועל הספרותי עַסַלַ عسل בבניין הראשון – בישל בדבש, המתיק בדבש
* אותו הפועל עַסַל عسل במדוברת – שיבח מישהו
* מַעְסוּל معسول, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ממותק בדבש, דבשי
* כַּלַאם מַעְסוּל كلام معسول – דברי פיתוי; דברי נופת צוּפים
* הפועל עַסַּל عسّل בבניין השני – נמנם, “נשפך” מעייפות; האכיל בדבש
* מְעַסַּל معسّل, בצורת הבינוני הפעול – ממותק בדבש, דבשי
* דֻחַ’אן מֻעַסַּל دخان معسّل (בספרותית) או מְעַסֶּל (במדוברת) – טבק מתוק לנרגילה (מיל’: עשן ממתיק כמו דבש)
* עַסַּאל عسّال במשקל בעלי המלאכה – אורֶה דבש (כן, איסוף הדבש נקרא בעברית ארייה), מוכר דבש
* עַסַּאלַה عسّالة או מַעְסַלַה معسلة – כוורת
* שַמְעֶ אלְעַסַל شمع العسل – דונג
* שַהְרֶ אלְעַסַל شهر العسل – ירח דבש
* סַמְנֶה עַלַא עַסַל سمنة على عسل – יש הרמוניה ביניהם (מיל’: חמאה על דבש)
* מִתְ’לֶ אלסַּמֶן וּאלְעַסַל مثل السّمن والعسل – כנ”ל (מיל’: כמו חמאה ודבש)
* עַסּוּל عسّول, בנקבה עַסּוּלֶה عسّولة – “דובשנית” וגם “מתוקונ/ת” ככינוי לילד/ה או כשם חיבה למי ששמה הפרטי עַסַל
* אִדַ’א/לַוּ כַּאן צַאחְבַּכּ/חַבִּיבַּכּ עַסַל לַא תִלְחַסוֹש כֻּלֹּה اذا/لو كان صاحبك/حبيبك عسل لا تلحسوش كلّه – אם חברך/יקירך (עשוי מ)דבש אל תלקק את כולו (הו, כמה שהמשפט הזה נכון!)
* עַלַא קַלְבֹּה זַיֶּ אלְעַסַל على قلبه زيّ العسل – מקבל הכל ברוח טובה (כשזה בא מאדם יקר) (מיל’: על ליבו כמו דבש)
* אִללִּי מַא בִּד’וּקֶ אלְמֻרּ מַא בִּעְרַף טַעְמֶתֶ אלְעַסַל اللّي ما بذوق المرّ ما بعرف طعمة العسل – מי שלא טָעַם (כלומר סָבַל) מרורים לא ידע מהו טעם הדבש (כלומר האושר)
* עַסַלִיּ عسليّ – צבע חום בהיר, צבע הדבש (בעיקר על עיניים)
* לַא עַסַלֶכּ יַא נַחְלֶה וַלַא תֻקֹרְצִינִי لا عسلك يا نَحْلة ولا تقرصيني – לא מִדִּבְשך ולא מעוקצך (מיל’: לא הדבש שלך, דבורה, ואל תעקצי אותי). וגם: יַא נַחְלֶה, לַא תֻקֹרְצִינִי וּמַא בִּדִּי עַסַל מִנֶּכּ يا نحلة، لا تقرصيني وما بدّي عسل منك – הוי דבורה אל תעקצי אותי ולא רוצה דבש ממך
וכמובן אי אפשר בלי האמרה שכל דובר עברית גם מכיר:
יוֹם עַסַל וּיוֹם בַּצַל يوم عسل ويوم بصل – יום ככה, יום ככה (מיל’: יום דבש, יום בצל)
שיהיה יום נהדר ומתוק,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top