דיבור

דיבור
פעלים שמות פעולהLeave a Comment on דיבור

דיבור

דיבור

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של הקוראים חיים גיא ואורי טרוק.
אז מילת היום היא –
חַכִּי حَكِي, בספרותית: חַכְּי – דיבור, דברים (נאמרים), דברים (בכלל)
גם חיים וגם אורי שלחו לי סרטון מחשבון טיקטוק:
walidjaffal1
Walid Jaffalوليد جفال
ל- וליד ג’פאל יש מעל 140,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
????????
Snap:walidjaffal
DM me on IG for business inquiries ????
اقصر شب بفلسطين
قصص
הבחור הכי נמוך בפלסטין
סיפורים
הסרטון פורסם ב- 29.9.23 וכותרתו:
למא תחכי מע ואחד מן ערב אמריכא
لمّا تحكي مع واحد من عرب أمريكا
כשאתה מדבר עם מישהו מהערבים שחיים בארה”ב
=-=
קוראים יקרים, הקשיבו למסמך אנושי מזעזע… ????
הוא מתייחס לדרך ההגייה של כפריים (לא כולם), שהוגים את העיצור כּ כ- צ’.
אגב, מהלהג הזה נכנסו לסלנג העברי של תקופת קום המדינה שתי מילים:
צ’יזבט (שקרים, כזבים: כד’באת) ו- צ’ילבה (כלבה)
פיומן מא אלתקית בשח’צ ערבי פי אמריכא. סלמנא עלא בעצ’, ומן אלחכי. סאלתה מן וין? טלע פלסטיני. קלת לה: מרחבא פי אבן בלדי ומן האלחכי. פסאלתה מן וין? בדון ד’כר יעני אסם אלקריה, ולכן טלע הו פלאחי מן קריה ג’נב ראמ אללה. טבען יא אח’ואן, ערב אמריכא, ערבית ערב פלסטין תאעון אמריכא, כת’יר מנהם פלאחין מן קרא ראמאללה, מן קרא ראמאללה, זי תאעון סלואד, דיר דבואן, עין יברוד, אלמזרעה אלשרקיה, תרמסעיא, כל הדול אלקרא.
אנת תאכד, אנת רוח עלא פלסטין, אי קריה ג’נב ראמ אללה בתמרק ענהא, וג’ואתה פי פלל וקצור, אערף בדאח’לה יוג’ד ערב אמריכא, וכון מתאכד אנה פי אמריכא הד’א ביכון ענדה ביג’וז 4-5 כאזיאת או 4-5 מחלאת.
ג’ד ג’ד בחכי מעכם.
פיא אח’ואן, פלאחין ערב אמריכא, קסמן באללה, יעני להג’תהם אלפלאחיה, יעני ביחכוא בחרף אל chאכת’ר מן אלפלאחין תאעון פלסטין בד’את נפסהם.
ולכ, בתחכי מעה, כל כלאמה ביכון ch: כיף חאלכ, כנאפה, כנא ואללה ע’אד וכלכם.
ולכ, פש ג’מלה או כלמה אלא ביזיד עליהא ch. ולכ, חתא אד’א אלכלמה מא פש פיהא כ אללי יחולוהא ל chביחטוא אל ch היכ, ח’לצ, בס היכ עשאן ינרפזוכ, אנה בדהם יורג’וכ אנה אחנא מתמסכין באצלנא.
פיומן מא ואנא באחכי מע ואחד ערבי, מן תאעון פלאחין תאעון פלסטין, הון פי אמריכא, כנא תחכי, פבתערף, ואחנא פי אלערבי, למא בדכ תחכי מע שאב יעני, למא תח’לצ אלחכי מעה בתקול: ח’לץ, תמאם, נראכ, או יעני: תשרפת במערפתכ יא ע’אלי, או תשרפת במערפתכ יא אח’וי. עאדי, היכ בתחכי כלאם לטיף.
פהו למא חכא מעי ביקול לי: אוכי חביבי, יא צ’אזן.
נעם?!? אנתו פאהמין? יעני בדאל מא יחכי לי כלמה cousin, cousin, כלמה אנכליזיה, יעני אבן אלעם, יעני אבן עמי. לא, כלמה אנכליזיה, זאד עליהא אל ch. צ’אזן.
וואט דה?
ביקול לי, קאל לי: תשרפנא יא צ’אזן.
קלת לה: לא לא לא לא! אנת פאהם אללהג’ה אלפלאחיה באלע’לט, יא חביבי. באלעכס אנת פאהמה. אנה בתזיד לי עלא כל כלמה פי אלערבי, אול אשי ch – עלא ראסי. אמא תג’יב לע’ת אלאג’אנב, באלאנכליזי, ותרוח תחט לי אל ch?
יא זלמה, בעדין אנא מא בחבש אלנאס ביקעדוא יח’לטוא לי אנכליזי וערבי.
יעני עאדי. קל לי: תשרפנא, יא אבן אלעם. תשרפנא, אבו עמי. עאדי.
צ’אזן? ולכ, לו קלתהא cousin זי אלאמריכאן ואללה מא כאנ זעלת. בס צ’אזן?
בעדין, יא אח’ואן, בדון תנמר, ואללה אלעט’ים, או ענצריה צ’ד אללהג’ה אלפלאחיה. אנא פלאחי, יא אח’ואן. אנא פלאחי, מש מדני, ולכן מא בחכי באל ch.
ולכ, אל ch עמרה, פי חיאתה מא רח יקנעני. ולכ, אנת לו בדכ תרוח ימין או שמאל רח תקתנע אנה אל ch יעני מא אלה מענא.
לדרג’ה ביחכוא ען אלכנאפה צ’נאפה. ליש צ’נאפה? יא אח’י, כנאפה, עאדי, כלמה לטיפה, כנאפה.
ואללה למא תחכי לי בדכ צ’נאפה בטל בדי כנאפה. ח’לץ, ביתקשער בדני.
יא עמי, חתא פי אאיה פי אלקראאן אללי הו: יא איהא אלכאפרון. יא תרא אלפלאחי ביחכי ענהא: יא איהא אלצ’אפרון?
יעני טבען אסתח’פר אללה אלעט’ים! בס יעני בדי אפהם אנא!
ולא פי ג’מלה משהורה ענד אלפלאחין:
קאל: שוי שוי, צ’ל דצ’אצ’ין אלצ’עצ’ מסצ’ראת
יא זלמה! עאדי! כל דכאכין אלכעכ מסכראת. ליש בדנא נחט אל ch ch ch ch
ולסה ג’מאעת אללי ביחכוא אל – הדול קצה ת’אניה.
فيومًا ما التقيت بشخص عربي في أمريكا. سلّمنا على بعض، ومن الحكي. سألته من وين؟ طلع فلسطيني. قلت له: مرحبا في ابن بلدي ومن هالحكي. فسألته من وين؟ بدون ذكر يعني اسم القرية، ولكن طلع هو فلّاحي من قرية جنب رام الله. طبعًا يا إخوان، عرب أمريكا، عربيّة عرب فلسطين تاعون أمريكا، كثير منهم فلّاحين من قرى رام الله، من قرى رام الله، زيّ تاعون سلواد، دير دبوان، عين يبرود، المزرعة الشّرقيّة، ترمسعيا، كلّ هدول القرى.
انت تأكّد، انت روح على فلسطين، أيّ قرية جنب رام الله بتمرق عنها، وجوّاته في فلل وقصور، اعرف بداخِلِهِ يوجد عرب أمريكا، وكون متأكّد إنّه في أمريكا هذا بيكون عنده بيجوز ٤-٥ كازيّات او ٤-٥ محلّات. اهههههه
جدّ جدّ بحكي معكم.
فيا إخوان، فلّاحين عرب أمريكا، قسمًا بالله، يعني لهجتهم الفلّاحيّة، يعني بيحكوا بحرف ال chأكثر من الفلّاحين تاعون فلسطين بذات نفسهم.
ولك، بتحكي معه، كلّ كلامه بيكون ch: كيف حالك، كنافة، كنّا والله غاد وكلّكم.
ولك، فش جملة أو كلمة إلّا بيزيد عليها ch. ولك، حتّى إذا الكلمة ما فش فيها ك اللي يحوّلوها ل chبيحطّوا ال ch هيك، خلص، بس هيك عشان ينرفزوك، إنّه بدّهم يورجوك إنّه احنا متمسّكين بأصلنا.
فيومًا ما وأنا باحكي مع واحد عربي، من تاعون فلّاحين تاعون فلسطين، هون في أمريكا، كنّا تحكي، فبتعرف، واحنا في العربي، لمّا بدّك تحكي مع شابّ يعني، لمّا تخلص الحكي معه بتقول: خلص، تمام، نراك، أو يعني: تشرّفت بمعرفتك يا غالي، أو تشرّفت بمعرفتك يا أخوي. عادي، هيك بتحكي كلام لطيف.
فهو لمّا حكى معي بيقول لي: أوكي حبيبي، يا צ’אזן.
نعم؟!؟ انتو فاهمين؟ يعني بدال ما يحكي لي كلمة cousin، cousin، كلمة إنكليزيّة، يعني ابن العمّ، يعني ابن عمّي. لا، كلمة إنكليزيّة، زاد عليها ال ch. צ’אזן.
וואט דה؟
بيقول لي، قال لي: تشرّفنا يا צ’אזן.
قلت له: لا لا لا لا! انت فاهم اللّهجة الفلّاحيّة بالغلط، يا حبيبي. بالعكس انت فاهمه. إنّه بتزيد لي على كلّ كلمة في العربي، أوّل اشي ch – على راسي. أمّا تجيب لغة الأجانب، بالإنكليزي، وتروح تحطّ لي ال ch؟
يا زلمة، بعدين أنا ما بحبّش النّاس بيقعدوا يخلطوا لي إنكليزي وعربي.
يعني عادي. قل لي: تشرّفنا، يا ابن العمّ. تشرّفنا، أبو عمّي. عادي.
צ’אזן؟ ولك، لو قلتها cousinزيّ الأمريكان والله ما كان زعلت. بس צ’אזן؟
بعدين، يا إخوان، بدون تنمّر، والله العظيم، أو عنصريّة ضدّ اللّهجة الفلّاحيّة. أنا فلّاحي، يا إخوان. أنا فلّاحي، مش مدني، ولكن ما بحكي بال ch.
ولك، ال ch عمره، في حياته ما رح يقنعني. ولك، انت لو بدّك تروح يمين أو شمال رح تقتنع إنّه ال ch يعني ما اله معنى.
لدرجة بيحكوا عن الكنافة צ’נאפה. ليش צ’נאפה؟ يا أخي، كنافة، عادي، كلمة لطيفة، كنافة.
والله لمّا تحكي لي بدّك צ’נאפה بطّل بدّي كنافة. خلص، بيتقشعر بدني.
يا عمّي، حتّى في آية في القرآن اللي هو: يا أيّها الكافرون. يا ترى الفلّاحي بيحكي عنها: يا أيّها الצ’אפרון؟
يعني طبعًا استخفر الله العظيم! بس يعني بدّي أفهم أنا!
ولّا في جملة مشهورة عند الفلّاحين:
قال: شوي شوي، צ’ל דצ’אצ’ין אלצ’עצ’ מסצ’ראת
يا زلمة! عادي! كلّ دكاكين الكعك مسكّرات. ليش بدّنا نحطّ ال ch ch ch ch
ولسّة جماعة اللي بيحكوا ال g – هدول قصّة ثانية.
יום אחד פגשתי ערבי בארה”ב. בירכנו זה את זה לשלום, ודברים כאלה. שאלתי אותו מאיפה הוא, התברר שהוא פלסטיני. אמרתי לו: ברוך הבא, בן ארצי, ודברים כאלה. שאלתי אותו מאיפה הוא, ולא אציין את שם הכפר, אבל התברר שהוא פלאח (בן כפר) מכפר ליד ראמאללה. כמובן, אנשים, הערבים בארה”ב, הערבית של ערביי פלסטין שחיים בארה”ב, רבים מהם פלאחים מכפרי ראמאללה, כמו אלו מסלואד, דיר דבואן, עין יברוד, אלמזרעה אלשרקיה, תרמסעיא, כל הכפרים האלה.
אתה יכול להיות בטוח, לך לפלסטין, כל כפר ליד ראמאללה שתעבור בו, ויש בו וילות וארמונות, דע שבתוכו יש ערבים אמריקאים. תהיה בטוח שבארה”ב יש לו אולי 4-5 תחנות דלק או 4-5 חנויות. חחחחח
רציני, ברצינות אני מדבר אתכם.
אנשים, הפלאחים מבין ערביי ארה”ב, בחיי, הלהג הכפרי שלהם, הם מבטאים את הצליל ch יותר מאשר הפלאחים של פלסטין בעצמם.
אתה מדבר איתו, כל הדיבור שלו מלא ch: צ’יף חאלכ (מה שלומך), צ’נאפה (כנאפה), צ’נא ואללה ע’אד (היינו, בחיי, שם), צ’לצ’ם (כולכם).
אין משפט או מילה שהוא לא מוסיף לה ch. אפילו אין במילה האות כ, הוא הופך אותה ל ch, הם מכניסים ch ככה, זהו, רק ככה, כדי לעצבן אותך, הם רוצים להראות לך ש”אנחנו שומרים על המקור שלנו”.
יום אחד דיברתי עם ערבי אחד, מהפלאחים של פלסטין, פה בארה”ב, דיברנו, ואתה יודע, כשאנו מדברים ערבית, כשאתה רוצה לדבר עם בחור, כשאתה מסיים את השיחה איתו אתה אומר: זהו, יופי, נראה אותך, או: היה לי הכבוד להכיר אתך, אדם יקר, או: היה לי הכבוד להכירך, אח שלי. רגיל, ככה, אתה מדבר דיבור יפה.
אבל הוא, כשהוא דיבר איתי, אמר לי: אוקיי, יקירי, יא צ’אזן.
מה?!? אתם מבינים? במקום להגיד את המילה cousin, שהיא מילה אנגלית, כלומר בן דוד. לא, זו מילה אנגלית, הוא הוסיף לה ch. צ’אזן.
וואט דה!?
הוא אמר לי: היה לי הכבוד, צ’אזן.
אמרתי לו: לא לא לא לא! אתה מבין את הלהג הכפרי באופן שגוי, יקירי. אתה מבין אותו הפוך. אם אתה מוסיף לי לכל מילה בערבית, קודם כל, ch, אין לי בעיה עם זה. אבל אתה לוקח שפה זרה, אנגלית, ודוחף לי ch?
חוץ מזה, אני לא אוהב שאנשים מערבבים אנגלית עם ערבית.
דבר איתי רגיל, תגיד לי: היה לי הכבוד, בן דוד. היה לי הכבוד, אבא של הדוד שלי. רגיל.
צ’אזן? ואילו היית מבטא את המילה cousin כמו האמריקאים, בחיי שלא הייתי כועס. אבל צ’אזן?
חוץ מזה, אנשים, בלי תוקפנות, בחיי, או גזענות כלפי הלהג הכפרי. אני כפרי, אנשים. אני כפרי, לא עירוני, אבל אני לא מדבר ב ch.
ה ch בחיים לא ישכנע אותי. גם אם תפנה ימינה או שמאל תבין של- ch אין שום משמעות.
זה מגיע עד כדי כך שהם קוראים לכנאפה צ’נאפה. למה צ’נאפה? אח שלי, כנאפה, רגיל, מילה עדינה, כנאפה.
בחיי כשאתה אומר לי שמתחשק לך לאכול צ’נאפה – לי נגמר החשק. זהו, הגוף שלי מצטמרר.
בן אדם, יש אפילו פסוק בקוראן: “הו הכופרים”. האם הפלאח קורא אותו: הו הצ’ופרים?
ברור, שלא נדע, אני רק רוצה להבין!
ויש משפט מפורסם אצל הפלאחים:
הוא (מסתבך עם האמירה שלו), כל חנויות העוגות סגורות
בן אדם! רגיל! כל חנויות העוגות סגורות. למה אנו צריכים לשים ch ch ch ch
והאנשים שמבטאים g (במקום האות ק) – הם סיפור אחר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Rona Cohen.
אז מילת היום היא –
חַכַּוַאתִי حَكَوَاتِي וברבים חַכַּוַאתִיַּה حَكَوَاتِيّة – מספר סיפורים
השורש הערבי ח.כ.י (בגזרת ל”י) עוסק בדיבור.
כן, גם השורש כ.ל.מ עוסק בדיבור, והוא אפילו נפוץ יותר במצרים, וגם ברצועת עזה, אבל בשאר אזורי אלשאם השורש ח.כ.י חי וקיים:
* הפועל חַכַּא حكى בבניין הראשון – סיפר, דיבר, אמר
* חַכַּא מַעִי حكى معي – דיבר אתי, חכא לִי حكى لي – סיפר לי
* חַכִּי حكي, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דיבור, דברים (נאמרים), דברים (בכלל)
* חַכִּי פַאצִ’י حكي فاضي, כמו כַּלַאם פאצ’י كلام فاضي – דברי הבל, דברי סרק, דברים ריקים מתוכן
* אֶלְחַכִּי פִיש עַלֵיה גֻ’מְרֻכּ الحكي فيش عليه جمرك – על דיבורים אין מכס (אפשר לדבר כמה שרוצים)
* חִכַּאיֶה حكاية וברבים חִכַּאיַאת حكايات, בצורת שם פעולה נוספת – סיפור; “סיפור”, כלומר תקרית, אירוע שקרה
* חִכַּאיֶה זַיּ וִשֹּה حكاية زيّ وشّه – סיפור/עניין כמו הפרצוף שלו
* חַאכִּי حاكي, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מספר, מדבר
* מַחְכִּיּ محكيّ, בצורת הבינוני הפעול – מדובר, דבור
* אֶללֻּעַ’ה אֶלְמַחְכִּיֶּה اللّغة المحكيّة – השפה המדוברת
* הפועל חַאכַּא حاكى בבניין השלישי – חיקה; דיבר עם מישהו, שוחח
* גִ’האז מֻחַאכַּאה جهاز محاكاة, עם צורת שם הפעולה של הבניין, או מֻחַאכִּי محاكي, בצורת הבינוני הפועל – סימולטור, מְדַמֶּה
* חַכַּّאא’ حكّاء במשקל בעלי המלאכה – מספר סיפורים
* חַכִּי / כַּלַאםֶ אלנַּאס حكي / كلام النّاس – רכילות (מיל’: דברי האנשים)
* שוּ הַאלְחַכִּי? شو هالحكي؟ – מה זאת אומרת? מה העניין??? מה הדיבור?
* אֶלְחַכִּי מֻש מִתְלֶ אלְפִעֶל الحكي مش متل الفعل – קל להבטיח, קשה לקיים (מיל’: הדיבור אינו כמו הפעולה)
* בַּאע חַכִּי باع حكي – הוא רק מדבר (מיל’: מכר דיבור)
* יִחְכִּי (שם של שפה כלשהי) בֻּלְבֻּל يحكي … بلبل – מדבר בשפה כך וכך באופן שוטף, כמו שציפור בולבול מזמרת
* כַּלַאם/חַכִּי אֶללֵּיל מַדְהוּן/מַחְ’לוּט בְּזִבְּדֶה, יִטְלַע עַלֵיה אֶלנְּהַאר יְסִיח كلام/حكي اللّيل مدهون/مخلوط بزبدة، يطلع عليه النّهار يسيح – דברים ללא כיסוי, חסרי ערך; הבטחה שקל להפר (מיל’: דיבור הלילה צבוע/מעורבב עם חמאה. ברגע שעולה היום הוא נמס)
* חַכִּי שַרַוִי עַ’רַוִי حَكِي شَرَوِي غَرَوِي – דיבור לא לעניין, דיבור בלי קשר בין הדברים
האם שמעתם על –
“תיאטרון אל-חכוואתי (בערבית: مسرح الحكواتي; מילולית: ‘מסַפֵּר הסיפורים’) הוא התיאטרון הלאומי של הרשות. המבנה הראשי של התיאטרון ממוקם בירושלים המזרחית, בשכונת באב א-זהרה, סמוך למלון אמריקן קולוני. […]” (ויקיפדיה)
=-=
הקורא בלשנות יהודית מעלה קשר אפשרי בין השורש הערבי והמילה העברית חך. מעניין.
תוספות הקוראים:
עובדיה מזרחי הזכיר לי את:
חַכִּי/כַּלַאםֶ רְגַ’אל / רְגַּ’אלַה حكي/كلام رجال / رجّالة – דיבור רציני (מיל’: דיבור של גברים. מסיקים לבד מה זה אומר על דיבור של נשים: חַכִּי נִסְוַאן حكي نسوان דיבור של נשים, כלומר שטויות)
כתב חגי פודור (עם מילה נוספת לדיבור, כלאם):
אלנדם עלא אלסכות ח’יר מן אלנדם עלא אלכלאם الندم على السكوت خير من الندم على الكلام – טוב להתחרט על השתיקה מאשר על הדיבור.
וכתבה ורה בסו כהן:
יש פתגם עיראקי:
אחאכיכי יא בנתי ואסמעכ יא כנתי احاكيكي يا بنتي واسمعك يا بنتي
אני מדברת אתך בתי, על מנת להשמיע /להעביר מסר לכלתי.
פעם כל המשפחה גרה ביחד, כולל הכלה והחתן. לכן נאמר הפתגם על חמות שמדברת עם הבת שלה והכוונה להעביר רמזים לכלתה.
אלקרץ אלחאכי / אלג’האז אלחאכי القرص الحاكي / الجهاز الحاكي – תקליט גרמופון / פטיפון
צילום: Bewakoof.com Official
זה היה הפוסט ה- 2,237 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x