דרך עוקפת

דרך עוקפת
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on דרך עוקפת

דרך עוקפת

דרך עוקפת

פורסם לראשונה ב- 13.6.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בהקלטות שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
טַרִיק אִלְתִפַאפִי طَرِيق الْتِفَافِيّ – דרך עוקפת, כביש עוקף
ההקלטות נשלחו בקבוצות הווטסאפ ב- 16.5.21, וזו לשונן:
(1)
שבאב, אללה יסעד צבאחכם
באלנסבה ללטריק אלאלתפאפי – בנצחש ולא בני אדם יטלע עליהא!
אלג’יש ואלמסתוטנין מסתנפרין,
פי מסתוטן ואקף עלא דח’לה אלג’לאג’ל ומאסכ אלאמ 16 ונאזל פי נצ אלשארע
יעני אנא בס, לולא אללה אללי סתרני
בנצחש ולא חדא יטלע ע אלאלתפאפי
شباب، الله يسعد صباحكم
بالنّسبة للطّريق الالتفافي – بنصحش ولا بني آدم يطلع عليها!
الجيش والمستوطنين مستنفرين،
في مستوطن واقف على دخلة الجلاجل وماسك الأم ١٦ ونازل في نصّ الشّارع
يعني أنا بس، لولا الله اللّي سترني
بنصحش ولا حدا يطلع ع الالتفافي
אנשים, בוקר טוב
בקשר לדרך העוקפת – אני מציע שאף בן אדם לא ייסע דרכה!
הצבא והמתנחלים בכוננות,
יש מתנחל עומד בכניסה ל(אזור) אלג’לאג’ל (מזרחית לחברון ומערבית לכפר בַּנִי נַעִים. שָלֵו), הוא מחזיק אם-16 ועומד באמצע הכביש
כלומר אני, אלמלא אללה הגן עלי (הייתי נפגע)
אני מציע שאף אחד לא ייסע ב(דרך) העוקפת
(2)
אלמסתוטנין מסתנפרין מן דואר בית עינון לקריאת ארבע!
المستوطنين مستنفرين من دوار بيت عينون لقريات أربع!
המתנחלים בכוננות (מפגינים נוכחות) מכיכר בית עינון (כפר שנמצא צפון מזרחית לחברון ומערבית לחַלחול) עד קרית ארבע!
(3)
קריאת ארבע, קריאת ארבע!
אללי מא אלהוש שע’ל מא יעדיהאש נהאאין!
אלמסתוטנין ע באב קריאת ארבע,
חתא אנ דח’ל עלי אלג’יב וחאטט אלאמ 16, דח’ל עלי בוז בבוז!
מא חדא יעדי קריאת ארבע!
قريات أربع، قريات أربع!
إللّي ما الهوش شغل ما يعدّيهاش نهائيًّا!
المستوطنين ع باب قريات أربع،
حتّى إن دخل عليّ الجيب وحاطط الأم ١٦، دخل عليّ بوز ببوز!
ما حدا يعدّي قريات أربع!
קרית ארבע, קרית ארבע!!!
מי שאין לו מה לעשות (באזור) שלא יעבור שם בכלל!!!
המתנחלים (נמצאים) בכניסה לקרית ארבע,
בא מולי הג’יפ והוא “תקע” את האם-16 (מולי), “נכנס” בי פנים אל מול פנים!
שאף אחד לא יעבור בקרית ארבע!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=
הדרך העוקפת שהדובר הראשון מתכוון אליה היא כביש 60 בחלק בו הוא עובר צפון מזרחית לחברון ומזרחית לה, ודרכו מגיעים לקרית ארבע.
אגב, מבדיקה חפוזה בגוגל עולה שהמונח הערבי הזה, טריק אלתפאפי, קיים רק, או אולי בעיקר, בישראל, עם דגש על איו”ש.
מעניין, לא?
כלומר על פניו נראה כי מדובר בתרגום של מונח עברי בלעדי ולא במונח כלל-ערבי. לא יודע…
מילונים ערביים אינם מכירים אותו, וכל אזכור שלו בגוגל מציב אותו ליד הישובים הבאים: ירושלים, בית לחם, שכם, קלקיליה, אלעיזריה, חוארה, אלערוב, עזון ועוד.
=-=-=-=-=
בעבר התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaniv Tillinger, שכתב לנו:
“המילה לפה (של השווארמה) קשורה ל- מלפוף (כרוב, כי הוא מלופף), לַבַּקָּשָה: לִפֶّ אלְהַדִיֶּה (עטוף את המתנה), וגם תחבושת היא לפה, כך לפחות שמעתי שאומרים”.
אז מילת היום היא –
לַפַّה, או לַפֶّה لفّة – פיתה מסוג “לפה”, אבל גם:
ליפוף; סיבוב, פניה; סליל; גליל; מצנפת; חבילה, צרור, פקעת; תחבושת (כלומר גם שמות פעולה וגם שמות עצם. מילה עמוסת משמעויות)
דרך מקובלת נוספת לקרוא לסוג הלחם הזה היא צַאג’ صاج, על שם המשטח הקמור עליו אופים את הפיתה,
כותב לנו בנושא Ron Artstein:
המילה סאג’ מקורה טורקי (לכן אינני מרגיש צורך לתעתק את האות صاد הערבית). בטורקית sac זו יריעת מתכת, וגם תבנית אפייה או משטח אפייה מיריעת מתכת; שתי המשמעויות קיימות גם בערבית (صاج مضلَّع = פח גלי). השימוש במונח במשמעות של משטח אפייה קדום מאוד, עוד מראשית המגע בין הערבים לטורקים: במילון ديوان لغات الترك‎ של محمود بن الحسين بن محمد الكاشغري משנת 1073 לערך (٤٦٦ ه) מופיע תרגום של המילה לערבית (שימו לב לכתיב): ساج – المقلاة.
בנוסף, בויקיפדיה הערבית בערך צאג’ כתוב:
يُسمى في لبنان بخبز المرقوق وفي فلسطين الفرشوحة הצאג’ נקרא בלבנון לחם מרקוק ובאזורנו פה פרשוחה.
=-=-=
אז די הבנו באלו תחומים עוסק השורש הערבי ל.פ.ף (מגזרת הכפולים), המקביל לזהה לו בעברית:
* הפועל לַפّ لفّ בבניין הראשון – כרך, עטף, סובב; הסתובב. מילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר בנקבה של בניין זה
* עִמֶל לַפֶّה عمل لفّة – עשה סיבוב (במובן שוטטות)
* לַפّ וּדַוַרַאן لفّ ودوران – להסתובב; להתחמק ממשהו בצורה לא יפה. בַּלַאש לפ ודוראן! بلاش لفّ ودوران – דבר איתי ישירות! אל תתחמק!, בלי (ללכת) סחור וסחור!
לפ היא צורת שם הפעולה בזכר, או השם הקיבוצי
* הפעלים הספרותיים תַלַפַַّפַ בבניין החמישי וגם אִלְתַפַّ التفّ בבניין השמיני – התעטף ב-; נכרך סביב-; התרכז, התלכד או התקבץ סביב משהו
* אִלְתִפַאף التفاف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שהיא חלק מהביטוי שהוא מילת היום – התקבצות סביב-, הקפה של-
* אִלְתִפַאפִיּ التفافيّ – מקיף; עוקף
* מִלַפّ ملفّ וברבים מִלַפַّאת ملفّات – תיק (משרדי, קייס)
* מַלְפוּף ملفوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – כרוב; עטוף, כרוך
* לַפّ חַוַאלֵין נַפְסֹה لفّ حوالين نفسه – הסתובב סביב עצמו, לא התקדם, הלך סחור סחור
* לַפّ זַיֶּ אלנַּחְלֶה لفّ زيّ النّحلة – היה פעיל מאוד, עבד קשה. מיל’: הסתובב כמו דבורה
כתב לנו בזמנו הקורא יאיר גולד:
גם בשפות שמיות אחרות השורש ל.פ.(פ) משמעותו ללפף, לגלול. געז: lefa:f – מגילה. אמהרית: laffafa – גלל, ליפף.
=-=-=-=
בתור ירושלמי, אני לא גדלתי על המונח “לפה”, אלא על “עיש תנור”,
וראו איזה פלא, כותב לנו לפני פחות מחודש הקורא Edo Amin:
“תעשו מילה אחת ביום על אשתנור, זה שמזכיר ליו”ר הכנסת את יהדותו כפי שציין בטקס. הוא גם הזכיר עג’ואים ובבליק”
אני משער שעדו התכוון לבמבליק (או שמא לא?)
*תזכורת! זהו פוסט ממוחזר שנכתב לפני כמה שנים*
אז הנה, שתי פיתות במכה אחת: גם לפה, וגם –
עֵיש عيش – חיים; פיתה, לחם; פרנסה
תַנּוּר تنّور – תנור (לא בשימוש. תנור אומרים פרן)
והנה ציטוט מויקיפדיה, ואני מדגיש, הכתיב הנכון הוא לפה, ללא אלף באמצע:
“לאפה (ערבית: لفة) היא סוג לחם שטוח ודק כעין רדיד בצק עגול. מקורה המדויק איננו ידוע בשל שכיחותה הרבה בקרב עמים רבים במזרח התיכון ומערב אסיה. מרכיביה הם קמח ומים בלבד (עם קורטוב מלח). היא נאפית בטאבון בחום גבוה ובאש גלויה. ללאפה הרגילה הנפוצה קיימות שתי גרסאות הנפוצות בארץ, פיתה עיראקית ופיתה דרוזית, הראשונה הינה עבה יותר וכוללת גם שימוש בשמרים והשנייה דקה יותר ואינה מכילה שמרים.
שמה הירושלמי של הלאפה הוא אֵשְׁתָנוּר או ‘עֵישתנור’ (ערבית: عيش تنّور). לשם שני מקורות: האחד קובע כי השם אֵשְׁתָנוּר מקורו בחום והאש העזים הבוקעים מתנור הטאבון שבמאפיות, והשני, המתבסס על פרוש השם הערבי ‘עישתנור’, שמשמעותו הפשוטה בעברית היא ‘לחם תנור’ “.
הערה אחת שלי לפני סיום: הגרסה אשתנור היא פיקציה של דוברי עברית. מה זה אש ותנור, ואיך זה קשור לאוכל? זה כמו להגיד מים ברז, או חתול ושק (סתם, סתם). השם הוא ערבי, עם עין גאה: עיש תנור, לחם של תנור. אז אל תשכחו איך לקרוא לזה כשאתם קופצים לירושלים, כן?
קחו לכם איזו לפה טרייה, לא משנה עם מה, זה טעים, ועדיין בקונצנזוס (אלא אם אתם רגישים לגלוטן או בשיטת “אברהמסון”…)
זה היה הפוסט ה- 1,369 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x