פורסם לראשונה ב- 10.4.20
מרחבא
שלום לכולם,
נוספה תמונה לפוסט…
התמונה המקורית, הלקוחה מהדף העברית שלנו מפוסט של איש הלשון המומחה Rafi Moses, הועברה לתגובות.
=-=-=
לפני שנתחיל, הנה טריק קטן מבית היוצר של מילון ערבית מדוברת:
נזכרתם בפוסט מעולה של ערביט על מילה מסוימת, נגיד… ‘בלוג’, ואתם לא מצליחים למצוא אותו? חפשו באתר מילון ערבית מדוברת את המילה, ובלחיצה על הקרדיט להקלטה של ימאמה, ייפתח לכם הפוסט!
בהצלחה!
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא ד”ר @Avi Itzhaki, שכתב לנו:
“קיבלתי את הסרטון הזה ושאלתי חבר ערבי מה משמעות המילה חג’ר המופיעה בו.
הוא הסביר לי שהמשמעות דומה למושג “בידוד”.
אשמח לשמוע הסבר שלכם, כי אני מכיר “חג’ר” כ- אבן”.
אז מילת היום היא –
חַגֶ’ר צִחִּיּ حَجْر صِحِّيّ – הסגר בריאותי
בסרטון ששלח ד”ר יצחקי (מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות), שהוא סרטון שהפך ויראלי בשבועות האחרונים, ושאין לי מושג כמה הוא אותנטי בכלל, כתוב:
رايح ع الحَجْر الصِّحِّيّ
רַאיֶח עַ אלְחַגֶ’רֶ אלצִּחִּיּ
הולך להסגר בריאותי
ומוצג בו אדם מבוגר שנפרד מאנשים רבים בנשיקות וחיבוקים…
הלוגו הצמוד לסרטון הוא של הטלוויזיה הירדנית.
מבירור (שאינו מפתיע) עולה שזה סרטון קומי ירדני ישן, המציג גבר שנפרד ממשפחתו רק מכיוון שהוא הולך לחתונה…
=-=-=-=
ראשית, בואו נבחין, באמצעות ויקיפדיה, בין הסגר לבידוד (הפוסט נכתב לפני שמצאתי את התמונה בשער הפוסט):
“הֶסְגֵּר או קָרָנְטִינָה (מאיטלקית: Quarantena) הוא סוג של בידוד רפואי מוחלט בין אדם, קבוצה או תושבי אזור גיאוגרפי מסוים לבין שאר האוכלוסייה. ההסגר מוגבל בזמן והוא חל רק על פרטים או קבוצות שזוהו כנשאים פוטנציאליים של זיהום המהווה סכנה לציבור.
אטימולוגיה
המונח “קרנטינה” נגזר מהמילה האיטלקית “קוורנטה”, שפירושה “ארבעים” – ארבעים ימי ההסגר שהוטלו בעבר על כלי שיט שהגיעו לחופי איטליה ממקומות שבהם היו מגפות. ארבעים הימים נספרו מהעת בה הפסיקו אנשים להידבק במחלה על כלי השיט. אורכה של התקופה נגזר מאורך תקופת הדגירה של המגפות הנוראות שהגיעו לאירופה – כולרה, דבר, אבעבועות שחורות ועוד. בתום ארבעים הימים היה עולה על כלי השיט רופא ובודק אם יש חולים, ואם לא היו, ניתן אישור למלחים לבוא בקשר עם תושבי המקום […]
הסגר למניעת מגפה
למניעת הפצה של מגפה נשלחים להסגר (בידוד מהסביבה) אנשים שאינם חולים, אך יש חשש שבעקבות שהייה שלהם בחברת אדם חולה נדבקו אף הם, ומחלתם אינה גלויה. בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן נשלחו עשרות אלפי ישראלים לבידוד בית למשך 14 ימים, כדי לוודא שלא חלו”.
בידוד (בערבית: עַזֶל צִחִּיּ عزل صِحِّيّ):
“בתחום הבריאות, בידוד הוא דרך שנועדה למנוע התפשטות זיהומים בין מטופל למטופלים אחרים, עובדי בריאות ומבקרים. אמצעי הבידוד נחלקים לשניים: אמצעי זהירות שגרתיים, שמיועדים ליישום בכל החולים, וכן אמצעי זהירות בבידוד עבור חולים חשודים או מאובחנים במחלות זיהומיות המועברות דרך האוויר, בצורה טיפתית או על ידי מגע.
[…]
בידוד מניעתי (Protective precautions) נועד כדי למנוע חשיפתם של חולים נויטרופנים לזיהומים. חולים אלו מתקשים להתמודד עם זיהומים בגלל רמה נמוכה מאד של נויטרופילים (תאי מערכת החיסון) בגופם.
בבידוד זה יאושפז החולה בחדר נפרד ובדלתות סגורות. כל אדם שנכנס לחדר יעטה מסכה, יירחץ את ידיו וכן ילבש חלוק חד-פעמי. אנשים עם חשד לזיהום, כולל זיהום בדרכי הנשימה – לא ייכנסו לחדר. ככלל, חשיפתו של החולה לאנשים תוגבל, כאמצעי זהירות. בהעברת החולה הוא יעטה מסכה”.
=-=-=-=
השורש הערבי ח.ג’.ר עוסק קודם כל באבנים. עקב כך, הוא מופיע בצירופים רבים הכוללים סוגים שונים ומשונים של אבנים.
בנוסף, הוא עוסק בהגבלות ובחדרים (פחות בשימוש, ושימו לב לראייה הסמנטית הקושרת בין חדר למקום מגביל), ומכאן המשמעות של הסגר במקום מוגדר כמו חדר.
בעברית השורש עוסק בחגירת חגורות ובחיגרים (צולעים), ובאופן די מפתיע, בשני המקרים אין קשר למשמעויות בערבית.
או כך, לפחות, חשבתי;
כותב לנו בתגובות בהקשר זה Assaf Katz:
“בתנ”ך חוגר הוא סוגר, כמו בביטוי “אל יתהלל חוגר כמפתח”, מכאן הקשר הלשוני לערבית ברור. חיגרים גם הם מוגבלים ביכולתם להתנייד ולכן הם סגורים למעשה או שאולי מדובר בדימוי שלהם לאבן שלא יכולה לזוז. בקיצור השדה הסמנטי בשתי השפות זהה, גם אם המטאפורות התרחקו”.
ומוסיף @יאיר גולד:
“שלוש נקודות קטנות – הקשר הסמנטי בין חגר בעברית (חגורה) לחג’ר הערבי במשמעות של הסגר הוא ענין ההקפה, ההגבלה, הריסון — חגורה מטבעה היא מקיפה, מגבילה, מרסנת.
הקשר הסמנטי בין חגר בעברית לחג’ר כ- חיק הוא האיזור שבין הירכיים לצלעות: זה האיזור שעליו חוגרים חגורות (אני מניח שפעם לא היו ג’ינסים עם לולאות), וזה גם האיזור עליו נתלה הצאצא כשיוצאים לסידורים – באמצעות מנשא מסוג זה או אחר.
כעת נשארנו עם השאלה מה הקשר בין חגורות לחיגר – חיגר היא מלה שככה”נ נשאלה מארמית – אולי פציעה באיזור המדובר – גב תחתון”.
=-=-=-=
* הפועל הספרותי חַגַ’רַ حَجَرَ בבניין הראשון – מנע
* חַגְ’ר حَجْر וברבים חֻג’וּר حجور ו- חֻג’וּרַאת حجورات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – מניעה, איסור חופש פעולה; הסגר; פעולה אסורה; חיק
* חִגְ’ר حِجْر, במשקל אחר – חיק, אזור הירכיים, כשיושבים ומושיבים עלינו מישהו, ילד למשל
* עַלַא חִגְ’רֹה على حجره – על ברכיו (ירכיו), לידו, קרוב אליו
* וַלַד עַלַא אלְחִגֶ’ר ولد على الحجر – ילד מפונק, ילד של אמא (מיל’: ילד על הירכיים)
* חֻגְ’ר حُجْر, במשקל אחר – מאורה, חור; חיק
* חֻגְ’רַה حجرة וברבים חֻגַ’ר حُجَر, בנקבה – חדר, תא; מכלאה, דיר
* חֻגְ’רֶתֶ אלִאחְתִרַאק حجرة الاحتراق – תא הבעירה (במנוע בעירה פנימית)
* הפועל חַגַּ’ר حجّر בבניין השני – חצב באבן, סיתת אבנים. בספרותית: התאבן (בעצמו); איבן (משהו אחר, הפך אותו לאבן)
* הפועל תְחַגַּ’ר تحجّر בבניין החמישי – התאבן (מילולית ומטאפורית), התקשח; הגליד
* תְחַגַּ’ר קַלְבֹּה تحجّر قلبه – ליבו נעשה קשה כאבן
* עִלְמֶ אלתַּחַגֻּ’ר علم التّحجّر – פלאונטולוגיה, חקר המאובנים
* מֻתַחַגִּ’ר متحجّر וברבים מֻתַחַגִּ’רַאת متحجّرات – מאובן
* הפועל אִחְתַגַ’רַ احتجر בבניין השמיני – בנה חדר או בנה גדר סביב מתחם; מנע
* חַגַ’ר حَجَر וברבים חְגַ’אר حجار או חְגַ’ארַה حجارة או אַחְגַ’אר أحجار – אבן; כלי במשחק
* חַגַ’רִיּ حجريّ – אבני, של אבן
* אֶלְעַצֶרֶ אלְחַגַ’רִיּ العصر الحجريّ – תקופת האבן
* אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד – האבן השחורה
“האבן השחורה (ערבית: الحجر الأسود; תעתיק מדויק: אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד) היא אבן הנמצאת בפינה המזרחית של מבנה הכעבה הממוקם במרכז המסגד הגדול שבמכה, ערב הסעודית. המוסלמים מתייחסים אליו כאל שריד מקודש אסלאמי, כאשר לפי המסורת המוסלמית, היה קיים עוד בזמנם של אדם וחוה […]” (ויקיפדיה)
* חַגַ’ר קֻדְסִיּ حجر قدسيّ או חַגַ’רֶ אלְקֻדְס حجر القدس – אבן ירושלמית
* לַחְשֶת / זַתֶּת חַגַ’ר لحشة / زتّة حجر – מרחק קצר, של זריקת אבן
* רַשַקֶ חְגַ’ארַה رشق حجارة – יידה אבנים
* מֻחּ’ֹה / רַאסּה (זַיּ) חַגַ’ר مخّه / راسه (زيّ) حجر – עקשן, מי שאי אפשר לשנות את דעתו (מיל’: מוחו / ראשו כמו אבן)
* קַלְבֹּה זַיֶּ אלְחַגַ’ר قلبه زيّ الحجر – אדם רע, אכזר, חסר רחמים (מיל’: ליבו כמו אבן)
* חַגַ’ר טַאחוּן حجر طاحون – אבן ריחיים
* חַגַּ’אר حجّار, במשקל בעלי המלאכה – סתת, עובד במחצבה; מעבד ומוכר אבנים
* מַחְגַ’ר مَحْجر וברבים מַחַאגֶ’ר محاجر במשקל המקומות – מחצבה; מחנה הסגר, קרנטינה; מקום מגודר, תחום
* מִנְשַאר חַגַ’ר منشار حجر – מחצבה; בית מלאכה לניסור וחיתוך אבנים (מיל’: משֹור אבנים)
* מַחְגִ’ר مَحْجِر – ארובת העין
* בֵּין חַגַ’רֵינֶ אלטַּאחוּנֶה بين حجرين الطّاحونة – בין הפטיש לסדן (מיל’: בין אבני הריחיים)
* צַ’רַבּ עֻצְפוּרֵינֶ בְּחַגַ’ר ضرب عصفورين بحجر – תפס שתי ציפורים במכה (מיל’: פגע בשתי ציפורים עם אבן)
* אֶלְעִלְם פִי אלצִּעַ’ר מִתֶלֶ אלנַּקְש עַאלְחַגַ’ר וּאלְעִלְם פִי אלְכִּבַּר מִתֶל וַרַק עַאלשַּגַ’ר العلم في الصّغر متل النّقش على الحجر والعلم في الكبر متل ورق عالشّجر – כדאי ללמוד בגיל צעיר, שכן אז זוכרים יותר (מיל’: לימוד בגיל צעיר הוא כמו סיתות על אבן, ובגיל מבוגר כמו עלה על עץ)
* אִללִּי בֵּיתֹה מִן קְזַאז מַא יִרְמִישֶ אלנַּאס בִּאלֶחְגַ’ארַה اللّي بيته من قزاز ما يرميش النّاس بالحجارة – מי שפגיע שלא יפגע באחרים או ימתח עליהם ביקורת (מיל’: מי שביתו עשוי זכוכית שלא יזרוק על האנשים אבנים)
* בִּשְרַבּ מִן בִּיר וּבִּרְמִי פִיהַא חַגַ’ר بشرب من بير وبرمي فيها حجر – יורק לבאר ממנה שתה, כפוי טובה (מיל’: שותה מבאר ומשליך לתוכה אבן)
* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِتْ مِنِ السَّفَرْ إِهدِي أَهْلَكْ وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן
* כּוֹמְתֶ חְגַ’אר וַלַא הַאלגַּ’אר كومة حجار ولا هالجار – (עדיפה) ערימת אבנים ולא השכן הזה
* אִנְתִפַַאצַ’תֶ אלְחִגַ’ארַה انتفاضة الحجارة – אינתיפאדת האבנים (הכינוי המוכר ביותר של האינתיפאדה הראשונה)
* אַטְפַאלֶ אלְחִגַ’ארַה أطفال الحجارة – ילדי האבנים (כינויים של הצעירים שהשתתפו באופן פעיל באותה אינתיפאדה, שסימן ההיכר שלה היה יידוי האבנים [ושימוש בכלי נשק מאולתרים אחרים] על כוחות הביטחון הישראלים ועל ישראלים בכלל. יש אפילו ערך ויקיפדי בערבית עם שם זה…)
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
