מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Rina Turgeman, בעלת הדף: PhoToilet – Toilet signs from all over the world 
.
.אז מילת היום היא –
אִכְּתַסַח اِكْتَسَح – הביס, ניצח את-, גבר על-, הכריע את-; טאטא, סחף; הציף, שטף; פלש ל-, כבש את-
לשמיעה:
רינה שלחה לי כתבה מ- 28.11.22, מסוכנות הידיעות מען ניוז:
كرواتيا تكتسح كندا برباعية وتطيح بها خارج المونديال
نشر بتاريخ: 27/11/2022
الدوحة – معا – اكتسح منتخب كرواتيا وصيف بطل النسخة الماضية، مساء اليوم الأحد، منتخب كندا بأربعة أهداف لهدف في اللقاء الذي جرى على إستاد خليفة الدولي في العاصمة القطرية الدوحة بختام مباريات الجولة الثانية للمجموعة السادسة. […]
קרואטיה הביסה את קנדה עם ארבעה שערים והדיחה אותה מהמונדיאל
27.11.22
אלדוחה – (סוכנות) מַעַן – נבחרת קרואטיה, סגנית אלופת העולם*, הביסה היום, יום א’ בערב, את נבחרת קנדה עם ארבעה שערים מול אחד במפגש שהתקיים באצטדיון ח’ליפה הבין לאומי בבירת קטר אלדוחה, בסיום תחרויות סיבוב (המשחקים) השני של הבית השישי. […]
(התרגום שלי. שָלֵו)
* תקשיבו, כדורגל זה לא התחום שלי; אני לא מתמצא, לא עוקב, וודאי שלא מכיר את המינוחים בערבית. המונדיאל הזה תפס אותי לא מוכן…
(עכשיו תפקידכם להגיד: “אוהבים אותך, שלו!”)
בכתבה השגרתית הזו הופיע רצף של מילים:
וציף وصيف; בטל بطل; אלנסח’ה النسخة; אלמאצ’יה الماضية.
וציף? מה זה וציף? חשבתי שנפלה שם טעות כתיב.
בטל זה גיבור. האם מדובר בשם של שחקן גיבור, כמו יהודה המכבי? נכנסתי לרשימת שמות השחקנים הקרואטים, לא מצאתי שחקן שכזה…
נסח’ה? נסח’ה זה עותק. ו- מאצ’י/ה זה קודמ/ת.
מה לעזאזל קורה פה?
חזרתי נבוך ומבוהל לרינה, ששלחה לי את הידיעה.
היא אמרה לי שתלמידיה עדכנו אותה שקרואטיה היא סגנית אלופת העולם.
בינגו! הכל מתבהר:
וַצִיף הוא משרת אישי; שושבין; וגם, אתם מוכנים? סגן (בספורט)
ו- נסח’ה היא כאן במשמעות “העותק הקודם”, כלומר המונדיאל הקודם, של 2018.
נו, כל הזמן, אבל כל הזמן, לומדים דברים חדשים.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה לגבי מקור פועל הסלנג “כיסח” בעברית.
אז מילת היום היא –
כַּסַחַ كَسَحَ – גרד את השכבה העליונה של משהו (בערבית ספרותית)
לשמיעה:
לפני שנתעמק בערבית, נבדוק מה מצב השורש בעברית.
מסתבר, שהוא קיים בעברית במובן של קיצוץ צמחיה (למשל: מכסח דשא) עוד מימי חז”ל לפני כ- 2,000 שנה.
נעיין בויקימילון:
“כּסּח
1. קצץ עשבים שוטים.
”וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ“ (ישעיהו לג, פסוק יב)
”שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ“ (תהילים פ, פסוק יז)
2. [עממי] אווירה טעונה, כוחנית ונפיצה.
מן החדשות האחרונות עולה שהשחקנים של מכבי תל אביב משחקים כסח גם נגד שחקניות לא מנוסות
גיזרון
* בישעיהו, תחילית כ’-הדימוי, כַּ-סּוּחָה, מופיעה בתנועת פתח ומסמנת שמדובר בתוספית לשורש ס-ח-י/ה (אין קשר לשורש כ-ס-ח), לפיכך ”וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת“ (ישעיהו ח, פסוק כה), כסוחה, לשון אשפה. ראו גם סחי.
* ערבית – כסח كسح גרימת מום, לגרוף, לעשות תנועה מהירה ורועשת.
* יוונית עתיקה – “כֵּסוֹ”, (ראו גזרון=) κέαζω בהוראת לפצל.
* אתיופית – קוואסיה, להפריד
* טיגרנית – “קסבא”- מילת אבר מין
מְכַסַּחַת דֶּשֶׁא
עגלה ממונעת בעלת להב מסתובב בתחתיתה שנועדה לטפח מדשאות ולבקר את גובה צמיחתן”.
מילון אבן-שושן גורס:
“כִּסֵּחַ
1. כָּסַח, קִצֵּץ וְכָרַת.
“אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִּסַּח, אוֹמְרִים לוֹ: עֲקֹר אֶת הַכֹּל”
2. הִשְׁמִיעַ דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת נוֹקְבִים: הַמְּאַמֵּן כִּסֵּחַ אֶת הַשּׁוֹעֵר.
3. הִפְעִיל כּוֹחַ נֶגְדּוֹ, הִשְׁתַּמֵּשׁ נֶגְדּוֹ בְּאַלִּימוּת”.
רגע רגע רגע! מה קורה פה?
מצד אחד עברית קלאסית, עתיקה, מצד שני סלנג מודרני.
המילים העבריות המודרניות: לכסח, כַּסַח (במלעיל), כסחן, כסחיסט, ועוד, אינן מתקשרות באופן ישיר עם פעולות חקלאיות של קיצוץ וגזימה.
אין ספק שהמובנים המודרניים האלה נכנסו לעברית דרך הערבית.
אז הנה חלק מפוסט שפורסם אצלנו בעבר, שכל כולו הוקדש למילים העוסקות בשיתוק:
כַּסִיח كسيح – פיסח, משותק ברגליו, חולה רככת
השורש הערבי הספרותי כ.ס.ח עוסק בעיקר בנכות ברגליים, אך גם בגירוד ובקיצוץ.
כשמכסחים מישהו, בעברית לצורך העניין, יכולים לגרום לו לשיתוק.
* הפועל כַּסַח كَسَحَ בבניין הראשון – טאטא; גרד שכבה עליונה של משהו, גילח; עקר מהשורש; היכה, “כיסח”; הפריז בשתיית אלכוהול
* כַּסַחַ אלְעַדֻוּ كَسَحَ العدوّ – מיגר את האויב
* הפועל הספרותי כַּסִחַ كَسِحَ גם בבניין הראשון, אך במשקל שונה – נעשה פיסח או משותק ברגליו
* כַּסַח كَسَح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיתוק ברגליים
* כַּאסִח كاسح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גורף, סוחף
* כַּאסִחַת אַלְעַ’אם كاسحة ألغام, עם צורת הנקבה – ספינה שולת מוקשים; מערכת פינוי מוקשים (מגוב) המורכבת בחזית של טנק
* כאסחַת גַ’לִיד كاسحة جليد – אוניה שוברת קרח
* הפועל תַכַּסַּחַ تكسّح בבניין החמישי – הפך לנכה ברגליו
* הפועל אִכְּתַסַח اِكْتَسَحَ בבניין השמיני – הביס, ניצח את-, גבר על-, הכריע את-; טאטא, סחף; הציף, שטף; פלש ל-, כבש את-
* אַכְּסַח أكسح, במשקל בעלי המום – משותק ידיים או רגליים; צולע
* כַּסַּאחַה, במשקל בעלות המלאכה – רכב טאטוא כבישים
* כַּסְחַאן كَسحان – משותק בגפיו (שימו לב: בערבית המילה היא בעלת משמעות פאסיבית, בעוד ש”כסחן” בסלנג עברי היא מילה שמשפריצה אקטיביות)
* מֻגְ’תַמַע כַּסִיח مجتمع كسيح – חברה מפגרת
* מִכְּסַחַה مكسحة – מַגְרֵד
הקורא אייל דרחני כתב לנו:
במדוברת מְכַּרְסַח مْكَرْسَح – משותק
אולי ה- ר ر נוספה ל- כסח كسح, כמו בצורה כִּסֵּא ו- כֻּרְסִי كرسي?
ואני אומר: נכון!!!
הפועל המרובע כַּרְסַח كرسح על דרך הבניין השני, שהמילה שאייל הביא היא צורת הבינוני הפעול שלו, פירושו: הפך לנכה; הפך לצולע, “כיסח” את-
זה היה הפוסט ה- 1,932 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
