פורסם לראשונה ב- 30.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
תַחְ’וִית تَخْوِيت – הטרדה, מתיחה, “שיגוע”, “בלבול מוח”; השתגעות, יציאה מהדעת
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
וכן, זה אינו התרגום הנפוץ בערבית ל”הטרדה”, אולם בחרתי דווקא בתרגום הזה כי הוא מסתדר הכי טוב עם הקטע שמיד אציג.
הטרדה בערבית היא בעיקר אִזְעַאג’.
יהושע שלח לי הקלטה ארוכה, שעברה בקבוצות הווטסאפ ב- 29.7.21.
תקשיבו ליצירת המופת התוכנית-תרבותית-לשונית הבאה:
שבאב אלסלאם עליכם, יעטיכו אלעאפיה ג’מיען
אנא חאב אחכי רסאלה, ואתמנא אלרסאלה תוצל ללצע’יר קבל אלכביר ומן אלכביר ללצע’יר יעני
לכל סכאן מח’ימנא פי מח’ים שעפאט
לכל אלנאס, לכל אלאהל, לכל אלחבאיב ואלג’יראן פי מח’ים שעפאט.
יעני יא אהלנא ויא אח’ותנא, אנא בתמנא כל ואחד, יעני ען ג’ד, בדה יתצל עלא אסעאף יתצל ויכון ען ג’ד בחאג’ת אלאסעאף
מש יתצל ויתח’ות עלא אלאסעאף אנה ואללה פי ואחד מטח’וח’
לאנה טלעוא אסעאף וטלעוא אלמאתוראת וטלעוא תאע אלהלאל אלאחמר ונג’מת דאווד אלחמראא’ עלא סבת אנה פי ואחד מטח’וח’ וטלע אלאשאעה כאד’בה
יעני אנא בתמנא, מש פאהם אנא אלזלמה אללי אתצל, שו בפכר? שו בדה? יעני שו בדה, שו בפכר?
יעתבר אנה אמה עיאנה ומריצ’ה ובדהא אסעאף ואתצל עלא אסעאף, תיג’י תאח’ד אמה, וקאלוא אנת, בדנאש נג’י ע אלמח’ים לאנכם תכד’בוא עלינא פי אלאתצאלאת ותתח’ותוא עלינא
יעני אתקוא אללה, יא שבאב
שע’לת אלאסעאף ואלאטפאאיה חאולוא אנכו תבעדוא ענהא מן נאחית אלתח’וית
אמאנה יעני
בתמנא מן אלג’מיע מא חדא יתצל ע אלאסעאף ויתח’ות, לאנה אלאסעאף ואלאטפאאיה אד’א בתיג’י ע אלמח’ים ושע’לה, אלאמור כאד’בה או אללי מתצל ביכון יעני מתח’ות ואללה מא ברג’עוא עליה
יעני בתמנא מן אלנאס אנה תסתועב הד’א אלאשי
פי ענדנא כת’יר אכתט’אט’ סכאני
פי ענדנא נאס עיאנה, יא שבאב, פי אלמסתשפא
פי נאס בדהא ע’סיל כלא, יא עמי
פי נאס מריצ’ה, פי נאס מריצ’ה באלסרטאן, יא עאלם, בחאג’ה לאסעאף
יעני אתקוא אללה פיהם, יא עאלם, אתקוא אללה פיהם!!!
אנא בתמנא לכל ואחד יעני למא בדה יתצל ע אלאסעאף יתצל ויתאכד אנה ען ג’ד בחאג’ה ללאסעאף, מש יתצל ויתח’ות
אתקוא אללה יא שבאב, יעני בתמנא אנה הי אלרסאלה תוצל, לאנה עיב אנה תתצלוא וואחד יקול לכ מטח’וח’ וטלע פי כלה פילם ודואוין ע אלאסעאף.
וברדו יעני בתמנא, אנא בדי אחכי שע’לה ואחדה, תפכרוש אנה נג’מת דאווד אלחמראא’ בתערפש אנו אללי אתצל ע אלאסעאף
בתג’יבה ורח תג’יבה, לאנה כל ואחד בתצל לאשאעה כאד’בה ע אלאסעאף או אלאטפאאיה ביג’יבוה ובבהדלוה באלעקל
יעני אנא בתמנא מן אלג’מיע אנה למא בדכ תתצל ע אלאסעאף אתצל בכל חב וצדק יעני, לאנה אנת בתכון בחאג’ה ללאסעאף, ואלאסעאף הדא לאנסאן בכון בחאג’ה לאלה, לא סמח אללה מריצ’ ותעבאן, חאדת’ סיר, ואחד מטח’וח’ בחאג’ה לאנ ואחד ינקד’ חיאתה
יעני הד’א אנח’לק אלאסעאף לאנקאד’ בני אאדם, מש אנח’לק אנה יתח’ותוא ע אלאטפאאיה ויתח’ותוא עלא אלאסעאף.
בתמנא אנה אלרסאלה, אלאמאנה יעני, תתוזע ואלנאס תפהם אנה באלפעל אלאסעאף אנג’אב ואנח’לק בס למסאעדת אלנאס, מש ללתח’וית
ושכרן כת’יר
شباب السّلام عليكم، يعطيكو العافية جميعًا
أنا حابّ أحكي رسالة، وأتمنّى الرّسالة توصل للصّغير قبل الكبير ومن الكبير للصّغير يعني
لكلّ سكّان مخيّمنا في مخيّم شعفاط
لكلّ النّاس، لكلّ الأهل، لكلّ الحبايب والجيران في مخيّم شعفاط.
يعني يا أهلنا ويا إخوتنا، أنا بتمنّى كلّ واحد، يعني عن جدّ، بدّه يتّصل على إسعاف يتّصل ويكون عن جدّ بحاجة الإسعاف
مش يتّصل ويتخوّت على الإسعاف إنّه: والله في واحد مطخوخ
لأنّه طلعوا إسعاف وطلعوا الماتورات وطلعوا تاع الهلال الأحمر ونجمة داوود الحمراء على سبة إنّه في واحد مطخوخ وطلع الإشاعة كاذبة
يعني أنا بتمنّى، مش فاهم أنا الزّلمة اللّي اتّصل، شو بفكّر؟ شو بدّه؟ يعني شو بدّه، شو بفكّر؟
يعتبر إنّه أمّه عيّانة ومريضة وبدّها إسعاف واتّصل على إسعاف، تيجي تاخد أمّه، وقالوا انت، بدّناش نجي ع المخيّم لأنّكم تكذبوا علينا في الاتّصالات وتتخوّتوا علينا
يعني اتّقوا الله، يا شباب
شغلة الإسعاف والإطفائيّة حاولوا إنّكو تبعدوا عنها من ناحية التّخويت
أمانة يعني
بتمنّى من الجميع ما حدا يتّصل ع الإسعاف ويتخوّت، لأنّه الإسعاف والإطفائيّة إذا بتيجي ع المخيّم وشغلة، الأمور كاذبة أو اللّي متّصل بيكون يعني متخوّت، والله ما برجعوا عليه
يعني بتمنّى من النّاس إنّه تستوعب هذا الإشي
في عندنا كثير اكتظاظ سكّاني
في عندنا ناس عيّانة، يا شباب، في المستشفى
في ناس بدّها غسيل كلى، يا عمّي
في ناس مريضة، في ناس مريضة بالسّرطان، يا عالم، بحاجة لإسعاف
يعني اتّقوا الله فيهم، يا عالم، اتّقوا الله فيهم!!!
أنا بتمنّى لكلّ واحد يعني لمّا بدّه يتّصل ع الإسعاف يتّصل ويتأكّد إنّه عن جدّ بحاجة للإسعاف، مش يتّصل ويتخوت
اتّقوا الله يا شباب، يعني بتمنّى إنّه هيّ الرّسالة توصل، لأنّه عيب إنّه تتّصلوا وواحد يقول لك مطخوخ وطلع في كلّه فيلم ودواوين ع الإسعاف.
وبردو يعني بتمنّى، أنا بدّي أحكي شغلة واحدة، تفكّروش إنّه نجمة داوود الحمراء بتعرفش أنو اللّي اتّصل ع الإسعاف
بتجيبه ورح تجيبه، لأنّه كلّ واحد بتّصل لإشاعة كاذبة ع الإسعاف أو الإطفائيّة بيجيبوه وببهدلوه بالعقل
يعني أنا بتمنّى من الجميع إنّه لمّا بدّك تتّصل ع الإسعاف اتّصل بكلّ حبّ وصدق يعني، لأنّه إنت بتكون بحاجة للإسعاف، والإسعاف هدا لإنسان بكون بحاجة لإله، لا سمح الله مريض وتعبان، حادث سير، واحد مطخوخ بحاجة لأن واحد ينقذ حياته
يعني هذا انخلق الإسعاف لإنقاذ بني آدم، مش انخلق إنّه يتخوّتوا ع الإطفائيّة ويتخوّتوا على الإسعاف.
بتمنّى إنّه الرّسالة، الأمانة يعني، تتوزّع والنّاس تفهم إنّه بالفعل الإسعاف انجاب وانخلق بس لمساعدة النّاس، مش للتّخويت
وشكرًا كثير
אנשים, שלום, תהיו בריאים כולם
אני רוצה להעביר מסר, ואני מקווה שהמסר יגיע לקטן לפני הגדול, ומהגדול לקטן.
לכל תושבי מחנה (הפליטים) שלנו, (התושבים) במחנה שעפאט
לכל האנשים, לכל התושבים, לכל האהובים והשכנים במחנה שעפאט.
תושבינו ואחֵינו, אני מקווה, ברצינות, שכל מי שמתקשר להזמין אמבולנס יתקשר כשהוא באמת צריך אמבולנס
שלא יתקשר להטריד / “לעבוד” על הצוות (ויגיד) ש”בחיי, יש מישהו ירוי”
כי יצאו אמבולנסים ויצאו קטנועים (של מגישי עזרה ראשונה. שָלֵו) ויצאו אנשי הסהר אדום ומגן דוד אדום מתוך הנחה שיש מישהו ירוי והתברר שזו הודעה שקרית
אני מקווה, אני לא מבין את האדם שמתקשר, מה הוא חושב לעצמו? מה הוא רוצה? מה הוא רוצה, מה הוא חושב?
שיניח לרגע שאמא שלו חולה וצריכה אמבולנס, והוא מתקשר להזמין אחד שיפנה את אמו (לבי”ח), והם יגידו לו: לא רוצים לבוא למחנה כי אתם משקרים לנו בטלפון ועובדים עלינו
היו יראי שמיים, אנשים!
בעניין האמבולנסים ומכבי האש, נסו להימנע מענייני מתיחוֹת,
בחייכם!
אני מצפה מכולם שאף אחד לא יתקשר למתוח את צוותי האמבולנסים, כי אם יגיעו למחנה אמבולנסים ומכבי אש, ויתברר שמי שהתקשר עשה מתיחה, בחיי הם לא יחזרו אליו
אני מצפה מהאנשים להפנים את העניין
יש אצלנו צפיפות אוכלוסין גדולה
יש אצלנו אנשים חולים בבית חולים
יש אנשים שצריכים דיאליזה, בן אדם!
יש אנשים חולים, יש חולי סרטן, שזקוקים לאמבולנס
היו יראי שמיים למענם, אנשים, היו יראי שמיים למענם!!!
אני מצפה שכל מי שמתקשר לאמבולנס יוודא שהוא באמת זקוק לו, ושהוא לא מתקשר כדי למתוח
היו יראי שמיים, אנשים, אני מקווה שהמסר הזה יגיע, כי זה בושה שאתם מתקשרים ומדווחים על אדם ירוי ומסתבר שהכל הצגה ודאווינים על האמבולנס.
ואני גם מקווה, אני רוצה להגיד דבר אחד, אל תחשבו שבמד”א לא יודעים מי התקשר אליהם
הם יביאו (יעצרו) את האדם, כי כל מי שמתקשר ומדווח ידיעה שקרית למד”א או למכבי האש הם יביאו אותו ויביכו אותו ללא הגזמה
אני מצפה מכולם שתתקשרו עם אהבה וכנות, כי אתם זקוקים לאמבולנס, כי אנשים זקוקים לאמבולנסים, שלא נדע, למשל אנשים חולים, נפגעי תאונות דרכים, או ירוי שזקוק למישהו שיציל את חייו
האמבולנסים נוצרו כדי להציל בני אדם, הם לא נוצרו כדי שיעבדו על מכבי האש והאמבולנסים.
אני מקווה שהמסר, בחיי, יופץ, ואנשים יבינו שבפועל האמבולנסים הובאו ונוצרו רק לשם עזרה לאנשים, ולא למתיחות
תודה רבה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בזמנו פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשת של הקורא שי בשארי שכתב לנו, והפעם בחרתי להביא את ההתכתבות כולה, כפי שהופיעה בתיבת המסנג’ר של הדף שלנו:
שי: שלו בוקר טוב. אתה חייב לכתוב פוסט על המילה ח’ות’ خوث מלשון רמאות.
היא כל כך שימושית אבל לא מצאתי אותה באף מילון ולא יודע מאיפה היא באה…
אני (שלו): כל כך שימושית? חוששני שמעולם לא שמעתי אותה או עליה…
שי: אין סיכויייי! אני שומע אותה לפחות פעם ביום:
جاي تتخوث علي؟
شو، تتخوث قاعد؟!
אני: למדתי להכיר אותך… אתה חי בנישת-ערבית ייחודית ביותר. לא צוחק
ימאמה: חחח עם מי אתה מסתובב שמשתמשים במילה הזאת הרבה?!
המילה היא תתח’ות تتخوت!
המשמעות זה להגיד שטויות או להסתלבט
שי: מסתובב בעיקר עם פועלי בניין מאיו”ש, או בדואים, וגם צפוניים יותר.
תמיד שמעתי אותה עם האות ת’
ימאמה: זה תלוי בניב. אפשר גם עם ث וגם עם ت
=-=-=-=
אז מילת היום היא –
תְחַ’וַּת’ تخَوَّث – לָעַג, “הסתלבט”
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three (דהיינו כמו s עדינה). במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
אַחְ’וַת أخْوَت – משוגע, מטורף, מפגר
צורת הרבים שלה היא ח’וּתַאן خوتان.
אני משער שרובכם מרימים גבה: “אח’ות? מאיפה הבאתם את המילה הזו?”
ברור שמילה נפוצה יותר למשוגע היא מַגְ’נוּן مجنون, ושיש כמה דרכים נאות בערבית ספרותית להגיד מטורף או מפגר, אבל גם המילה הזו קיימת, בלעדית במדוברת.
המשקל של המילה, משקל אַפְעַל, הוא המשקל של בעלי המום (כמו אַהְבַּל – טיפש, אַטְרַש – חרש, אַעְמַא – עיוור), משקל הצבעים המוכר (אַחְמַר – אדום, אַסְוַד – שחור) וכן ערך היתרון (יותר מ-) וההפלגה (הכי-). בכולם עסקנו פה בהרחבה בעבר.
=-=-=
לענייננו:
לשיטתי, יש כאן תופעת טבע לשונית. מיד נגיע אליה.
השורש הערבי ח’.ו.ת עוסק בשיגעון, והוא שורש ספרותי:
* הפועל חַ’אתַ خات בבניין הראשון, או חַ’וַת خَوَت גם בבניין הראשון, אך על דרך גזרת השלמים (במדוברת), או חַ’וַּת خوّت בבניין השני – שיגע, הטריד, מתח (במובן: “שיחק קטע”), “בלבל את המוח”; השתגע, יצא מדעתו. המילה תח’וית היא צורת שם הפעולה של הבניין השני
* חַ’וַאת خوات, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שיגעון (לא בשימוש, וכן נשמע בדיוק כמו המילה “אחיות” במדוברת, רק שהמבנה הדקדוקי שונה לגמרי)
* הפועל תַחַ’וַּתַ تخوّت בבניין החמישי – התנהג כשוטה, עשה שטויות
לעומת השורש הזה, השורש עליו נשאלנו היום, ח’.ו.ת’, קיים, בעיקרון, רק במדוברת, בשני הפעלים הבאים:
* חַ’וַּת’ خوّث בבניין השני, או תְחַ’וַּת’ עַלַא تخوّث على בבניין החמישי – שיגע; לעג, הסתלבט
מצאתי אזכור רשמי אחד לפועל הזה ברשת, שתרגומו: לעג והפחית מערכו של מישהו
יופי.
אז ממה אני כל כך מתלהב?
אם קראתם הכל מתחילת הפוסט שמתם לב שציינתי, שהאות (עיצור) הספרותית ת’ ث אינה קיימת בְּפועל במדוברת. היא השתנתה.
אולם כאן יש לנו מקרה הפוך בתכלית: השורש הספרותי הוא עם האות ת, ורק במדוברת, באזכורים בודדים, קיימת האופציה עם ת’.
אני משער, בלי לערוך מחקר בלשני מעמיק, שמדובר בווריאציית הגייה של אזורים מסוימים, ולא בדרך המלך.
ואני מפנה פה שאלה לקוראינו דוברי ערבית כשפת אם, בעיקר לעירוניים ביניכם: האם גם אצלכם קיים הפועל עם ת’ ث בסופו?
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
כתב הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
הפועל הוא خِوِت או خِوِث באותה משמעות של انخوت/انخوث. לצד התואר أخوت יש גם : خويثة – טיפש, ולנקבה خوثا. בערבית ספרותית יש ביטוי امرأة خَوْثَاء בהוראת אישה צעירה, עלמה, רכה, עדינה.
כתב אסלאם עאדל:
לעג = הסתלבט = זלזל استهزأ او ضحك علي حد تقريبا لان بالعبري تقريبا انا اعرف انها كده
והוסיפה מורן טל:
אני גם מכירה בתור סלנג שאומרים شي بيخوّت “שי ביח’ות” כדי לומר למשל על בגד או אביזר שהוא “מהמם”, דומה ל-ביג׳נן بيجنن אבל כמה רמות אולי מעל.
=-=-=
בתמונה: השחקן אורי זוהר בתפקיד גוטה בסרט “מציצים”, 1972
זה היה הפוסט ה- 1,453 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
